לא יכול היה להיות עיתוי מושלם יותר שידגיש ויחדד את הפערים הקיימים בין מדינת ישראל לשאר העולם בדאגה לאיכות הסביבה.
באחרונה ביקר בישראל סגן נשיא ארה"ב לשעבר אל גור, שנלחם להצלת כדור הארץ. בשעה שנאם בתל אביב, פירסם מבקר המדינה דו"ח חריף על התנהלות המשרד להגנת הסביבה בנושא גביית קנסות, הגשת כתבי אישום וטיפול בפסולת בניין. את העוסקים בדאגה לסביבה הדו"ח הזה לא הפתיע, כי הכל מודעים למצבו הקטסטרופלי של המשרד, אך הדו"ח בהחלט העציב ותיסכל. כך לא מתנהלת ממשלה שטוענת בישיבת ממשלה בתוך מערה שהנושאים הסביבתיים חשובים לה.
נכון, תקציבו של המשרד להגנת הסביבה הוא מהנמוכים במשרדי הממשלה, אך אין זו הסיבה היחידה שהמשרד לא עומד במטלות להן הוא מחויב. התנהלותו של המשרד, על פי דו"ח המבקר, רק מחזקת את תדמיתו החלשה ואת הזלזול של המזהמים באנשיו. לעתים נדמה כי קיים סניף של התאחדות התעשיינים במשרד, המשפיע על קבלת החלטות, על סדר עדיפויות ועל ההתנהלות היומיומית.
במדינת ישראל יש חוקים סביבתיים למכביר ועוד שורה של חוקים בדרך והחלטות ממשלה סביבתיות שלא בוצעו עד עצם היום הזה.
אז למה שבעל מפעל מזהם יתרגש מהחוק אם הוא יודע שאף אחד לא יאכוף אותו? למה שבעל משאית עם פסולת בניין יחשוש לפרוק פסולת בשטח פתוח, אם ברור לו שהוא ייצא נקי ולא ייתפס? למה שבעל מפעל לא יזרים את שפכיו לים ויזהם אותו, אם הוא יודע שגם את הקנס לא יגבו ממנו? אל גור הגיע לכאן עם מסר מאוד ברור: "זה הזמן לבחור בין חיים למוות".
את המסר הזה צריך לאמץ קודם כל המשרד להגנת הסביבה. עליו להחליט אם עתידו לחיים או למוות; אם עתידו לפעולות נמרצות ונחרצות נגד המזהמים, או שמא המסר שהוא משדר כי הוא בתהליך גסיסה ואיש הישר בעיניו יעשה.
כשפורסם דו"ח מבקר המדינה היתה תקוה בלבי שממצאי הדו"ח לא יגיעו לאוזניהם של גור ואנשיו, כי אז בושתנו היתה רבה. על מנת שדו"ח המבקר לא יישאר רק על המדף, חייבת ועדת הפנים בראשותו של אופיר פינס להיות קצין המבחן של המשרד, ולקיים מעקב צמוד אחר ממצאי המבקר. אסור שהמשרד להגנת הסביבה ימשיך לעבוד ב"כאילו".
למאמר באתר הארץ לחצו כאן
RSS הירוקים בתקשורת