כשנשאלה ראש עיריית הרצליה יעל גרמן מדוע אינה מקצה שטח גדול יותר לשימור בריכת החורף הייחודית שבעירה, השיבה: "עם כל הכבוד לקרפדות, אני מעדיפה את טובתם של בני האדם". אבל מסתבר כי יזמים ועיריות מכירים בחשיבות שימורם של אתרי הטבע העירוניים להמשך הפיתוח העירוני

בהרצליה יש אתרים נוספים של טבע עירוני שעל שימורם נאבקים פעילי מפלגת הירוקים בעיר. לדוגמה, שדה חצבים ששימש בעבר את חברת בזק. הירוקים טוענים כי באחרונה ניסה מינהל מקרקעי ישראל להעביר את השטח לעיבוד חקלאי, כשלב ביניים לקראת הסבתו בעתיד לשטח המיועד לבנייה.

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

אדוני השר להגנת הסביבה ותיירות, גדעון עזרא, כשקמת הבוקר, איזה כובע חבשת על ראשך? הכובע של השר להגנת הסביבה, או את כובע שר התיירות? אני שואל זאת כי ממש לא ברור לי איך אפשר לשמש בשני התפקידים האלה בעת ובעונה אחת, ועוד יותר לא ברור לי איך לך לא ברור כי אתה יותר מעשוי להיות נתון בניגוד אינטרסים עם עצמך, בבואך לקבל החלטות חשובות ומכריעות הנוגעות לשני התחומים הללו – כמו פרויקט בניית המלון בתמנע, הנמצא בימים אלה בערכאות משפטיות. או כמו נושא הרחבת שעות פעילות של שדה התעופה נתב"ג, או בניית כפר נופש על שפתה של הכינרת.

מה יהיה כעת, אדוני השר? כיצד כעת תוכל לעמוד מול אותם מלונאים, סוכני נסיעות וחברות תעופה אשר דאגתם לסביבה רחוקה כמזרח ממערב. האם תוכל לעמוד בפרץ בשם הסביבה – משהו דומם כזה, מופשט כזה, כאשר נימוקים כלכליים יונחו על שולחנך במשרד התיירות כדי להצדיק הקמתו של מלון על שפת הכינרת?

מי שמכהן בתפקיד השר להגנת הסביבה בישראל, לא יכול לכהן במקביל כמעט באף תפקיד מינסטריאלי אחר: לא שר הביטחון האחראי על התעשיות הביטחוניות המזהמות, לא שר התעשייה והמסחר – הנמצא בקשר יומיומי עם בעלי ההון המזהמים, לא שר הפנים – המייצג את ועדות התכנון הנותנות ידן לחיסול השטחים הפתוחים בישראל וכדומה. מי שמכהן בתפקיד השר להגנת הסביבה בישראל, דווקא בשל חולשתו של המשרד – הן מבחינת כוח אדם והן מבחינה תקציבית, חייב להיות נתון כל כולו בעשיית משרדו ולהילחם כל שעה למען משרדו ולמען הסביבה בישראל – במיוחד כשהנושא הסביבתי נמצא בעלייה מתמדת בכל העולם.

החלטתו של השר עזרא לקחת את תיק התיירות בנוסף לתיק הגנת הסביבה מעבירה מסר אחד לציבור – הסביבה בישראל אינה עומדת בראש מעייניו של השר עזרא. הוא אינו יוצא דופן מקודמיו, למעט השרה יהודית נאות ז"ל, שגם הם לא קפצו על התפקיד מרצונם. אין ספק שכעת הסביבה בישראל תיפגע, רק שהיא אינה יכולה לצעוק ולמחות ולהפגין, כפי שהיו עושים בוודאי סקטורים במשק במצב דומה. התנהלותו של השר עזרא מוכיחה כי לתפקיד השר להגנת הסביבה צריך איש עם נשמה סביבתית, עם אידיאולוגיה וחזון למען הסביבה ולמען הדורות הבאים.

למאמר באתר הארץ לחצו כאן

הדס שכנאי, מזכ"ל מפלגת הירוקים וחברת מועצת העיר תל אביב, השתתפה בוועידת גלובל גרינס 2008, המאגדת תחת קורת גג אחת נציגי מפלגות ותנועות ירוקות מכל העולם. בילי פרנקל פגשה אותה
לחצו כאן לכתבה המלאה

ועדת המשנה לעררים במועצה הארצית לבנייה דחתה את ערעור מפלגת הירוקים, שהתנגדו לתוכנית הנדל"ן בקיבוץ גליל-ים הסמוך להרצליה; דרור עזרא, רכז תחום הים והחופים במפלגת הירוקים: "הקיבוצניקים של גליל-ים ירוויחו מיליונים – תושבי הרצליה מפסידים פארק"

לכתבה בYNET לחצו כאן…

יו"ר מפלגת "הירוקים", סגן ראש עיריית תל אביב-יפו, פאר ויסנר, זועם. "מינויו של גדעון עזרא לשר התיירות בנוסף לתפקידו כשר להגנת הסביבה משדר את המסר האמיתי של ממשלת ישראל לנושאים סביבתיים, ולא יעזרו אלף ישיבות ממשלה שיתקיימו במערות, ואלף ואחת הצהרות בנושא. כשבכל העולם הנושא הסביבתי נמצא בראש סדר היום, למדינת ישראל דרוש שר איכות סביבה במשרה מלאה".

ויסנר גם העלה תהיות באשר לניגודי אינטרסים אפשריים בהם יימצא השר כאשר יחזיק בשני התפקידים. כך למשל בכל הנוגע לתמיכת המשרד להגנת הסביבה בפרוייקטים תיירותיים הפוגעים בסביבה; או בסוגיית הגדלת שעות הפעילות בנתב"ג – ברכה לתיירות אך קללה למי מאלה הרוצים לישון בשקט באזור חולון והמושבים הסמוכים.

לכתבה המלאה לחצו כאן

"הסכמתו של השר עזרא לקבל את תיק התיירות מוכיחה כי השר לא היה מחוייב לתפקיד מיום היכנסו אליו, והנושא הסביבתי לא עמד בראש מעייניו. וכיצד יתמודד השר עזרא עם נושאים הנמצאים בניגוד אינטרסים בין שני התפקידים דוגמת בניית בית המלון בעמק ססגון שליד תמנע? האם שוב יצדד בבעלי ההון והממון על חשבון הטבע והסביבה?".

צו הביניים לעבודות העפר להקמת עיר הבה"דים נשאר על כנו, לפחות עד לבדיקת זיהומי הקרקע במקום, מה שכנראה ייארך כשנה

"ניסיונותיה של מערכת הביטחון לבצע מחטפים בהקמת עיר הבה"דים, גובלת בחוצפה, בשערורייה ובזבוז כספי  הציבור", אמר היום יו"ר הירוקים, פאר ויסנר. "טוב עשה בג"ץ שלא אפשר את תחילת העבודות קודם להשלמת התסקיר הסביבתי, וכך מנע קביעת עובדות בשטח".

לכתבה  המלאה  לחצו כאן

מצוק אפולוניה מהווה סכנה בטיחותית, ובסרט האימה של המומחים הוא עלול לקרוס לתוך המים. עיריית הרצליה בתמיכת השר לאיכות הסביבה, גדעון עזרא, הכינה תוכנית להצלה, שבמסגרתה יוקם קיר אבנים שיגן על בסיס המצוק. הגיאולוג יעקב ניר: "אני לא מבין למה גרמן מתעקשת על בניית הקיר, עדיין נהיה חשופים"

הראשונים שהתנגדו לפתרון שהחליטה עיריית הרצליה לאמץ, היו הירוקים. בחודש ינואר האחרון הגישה מפלגת הירוקים בשרון באמצעות עו"ד אריאל יונגר, ערר לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב, כנגד פתרון קיר הסלעים. בערר נטען, כי עיריית הרצליה קיבלה החלטה מבלי לערוך קודם לכן תסקיר השפעה על הסביבה ומבלי שכלל בחנה חלופות אפשריות ממומחים נוספים, לפתרון שהציע שטנדלר. עוד נטען בערר שהוגש, כי על פי תמ"א 13 לחוף הים, האזור המדובר מוגדר כ"שמורת חוף" ועל כן כל בנייה בו, לרבות הזזת סלעים, היא אסורה על פי חוק.
בנוסף לכך טענו הירוקים בערר, כי פתרון קיר הסלעים יביא לחסימה מוחלטת של המעבר בחוף, כאשר גם היום המעבר בחוף הוא חלקי ולא בטיחותי, ובעקבות הקיר, גם מעט החוף שנשאר ייעלם.
השבוע, צירפו הירוקים לערר את חוות דעתו של ד"ר רם בן דוד, גיאולוג הנדסי, מומחה לייצוב מצוקי חוף, שציין במכתב ששיגר לראש העירייה יעל גרמן ב– 1.11.07 כי "הטיפול במצוק החופי חייב להיות כוללני ואין הבטחה ליציבות המצוק, אם מטפלים רק באחד ממרכיבי ההרס הפוטנציאליים".

לכתבה המלאה בידיעות השרון לחצו כאן…

עוד המאבק למען חוף אפלוניה לחצו כאן…

מחר (שלישי) נפתחת עונת הרחצה ורבים מאיתנו נלך לחוף הים, כדי ליהנות מהחול החם והים הצונן. כן – מדובר במכלול; שני דברים שהם אחד, ולא בכדי נקרא המקום "חוף הים".

אלא שהמשרד להגנת הסביבה מתקשה להכיר בצירוף הזה. מבחינתו, החוף והים אינם גוף אחד ואין ביניהם זיקה. כשהמשרד מפרסם מידע על ניקיון החופים, ומעניק ציונים לרשויות מקומיות על מידת הניקיון של החופים שתחת אחריותם, הוא לא בודק איך מתייחסת אותה רשות מקומית לים שצמוד לאותו חוף. וכך קורה שרשויות מקומיות זוכות לשבחים על ניקיון החופים שלהן, אך לים הן מתייחסות כמו אל פח אשפה – מעלימות עין מהזרמת שפכים או חלילה מזרימות אליו שפכים בעצמן.

מדובר באבסורד: חוף נקי מזמין אליו את המתרחצים אך כאשר הים מזוהם הם אינם יכולים להיכנס למים. הקיץ בפתח, ובקרוב נתחיל לשמוע בכלי התקשורת את ההודעות המאכזבות ממשרד הבריאות, שאוסרות רחצה בחוף זה או אחר מפאת הזיהום במים. אשתקד זה קרה לא מעט: בעכו, בחיפה, בהרצליה , בבת-ים ובערים אחרות. זיהומי המים בכל קיץ אינם גזירת גורל ולא מדובר בכוח עליון; יש להם כתובת ברורה אך לרוב היא אינה נושאת באחריות.

החוף והים חד הם, וכך גם על המשרד להגנת הסביבה להתייחס אליהם. כשהמשרד להגנת הסביבה אינו רואה בהם כגוף אחד, מה נלין אנחנו על הרשויות המקומיות שמשקיעות משאבים רבים בניקיון חלון הראווה – החוף והחול – אך מזלזלות ביודעין בכיעור ובזיהום שסמוי מהעין. אל לו למשרד להגנת הסביבה לתת יד לזלזול שכזה, ולחבק רשויות מקומיות שמתייחסות לחוף ולים באופן שונה.
רשויות מקומיות רבות מתהדרות בתואר שניתן להן מהמשרד להגנת הסביבה על חופן הנקי, והן נוהגות לפרסם את השבחים ברבים. על המשרד להגנת הסביבה להכניס גם את מדד ניקיון המים בבואו לבחון את הרשויות המקומיות, ולתת ציון משוקלל של שני המדדים – ניקיון החוף וניקיון המים. באופן זה תהיה לדירוג ניקיון החופים משמעות עבור המתרחצים, שבאים גם כדי לטבול ולהתרענן במים – ולא במי שופכין.

אם יעשה כן, יתרום המשרד להגנת הסביבה לא רק לתושבי ישראל אלא גם יעביר מסר ברור ונחרץ לרשויות המקומיות: אתם נושאים באחריות למצב הים שבתחום אחריותכם, ואתם אלה שצריכים לדאוג לבריאות המתרחצים ולהנאתם.

ראש עירייה שאינו עושה כן – שאינו דואג לניקיון המים בחופים שלו – מפקיר את תושביו, את בריאותם ואת זכותם להנות מהמשאב החופי והנופי של כולנו.

מאמר שהתפרסם גם בYNET

בקרוב בתל-אביב: על גגות בתי הספר יותקנו מערכות סולאריות שיפיקו חשמל בהליך שיחסוך אלפי שקלים ומיליוני חליקיקים מזהמים בשנה

על פי התוכנית שיזם יו"ר מפלגת הירוקים, פאר ויסנר, החשמל שיופק מהמערכות לייצור אנרגיה חלופית מהשמש יימכר לחברת החשמל. לדברי ויסנר, "הפרויקט בבתי הספר יסייע בהעלאת מודעות הדור הצעיר לנושא הסביבתי ולחשיבות שיש בהגנה על הסביבה".

לכתבה המלאה לחצו כאן

מאות משתתפים צעדו אמש במרכז רמת-גן במטרה להעלות את המודעות ליחס החברה בו נתקלים עיוורים רבים, המלווים בכלבי נחייה במקומות ציבורים ובתי עסק. "אנחנו מטיילים עם הכלבים בכל רחבי הארץ, אבל המדינה עדיין לא רואה אותנו", אומר אחד המשתתפים

ד"ר אבי ליליאן, יו"ר רשימת הירוקים בעיר ומי שיזם את קיום הצעדה לראשונה בעיר, מקיים בעשור האחרון קשר רציף עם המרכז להכשרת כלבי נחייה במטרה לחשוף אותו לקהל תלמידים ואנשים גדול ככל האפשר.

"תודות לצוות המרכז מתאפשר לאדם עיוור לחיות כאדם עצמאי ולתרום לחברה מכישוריו. מן הראוי שגם אנו כחברה נדאג לזכויות האוכלוסיות בעלות הצרכים המיוחדים", אומר ליליאן. "האנשים שצעדו יחד העיוורים הבינו לפתע את כמות המכשולים העצומה שיש בעיר לאדם העיוור, החל מפטריות הבטון המפוזרות על המדרכות וכלה ברמזורים שאינם מונגשים לאדם העיוור".

לכתבה המלאה לחצו כאן