בישראל יש לא מעט חוקים טיפשיים רובם חוקים שחוקקו בעבר הרחוק, חוק הקסדות הוא דוגמא עכשווית איך עוברת חקיקה טיפשית שפוגעת קשות בחופש הפרט.

המרכבים הדורשים לחקיקה כזו הם פשוטים: מחוקקים יהירים ופופוליסטיים, עמותה משועממת שרוצה להצדיק את עצם קיומה ובעלי הון.
חוק הקסדות הוא במקורו יוזמה של עמותה מממנת היטב בשם "בטרם", שכביכול פועלת להצלת ילדים מסכנות שונות ומשונות. בצורתו המקורית החוק נועד לחייב חבישת קסדה רק לגבי ילדים אבל "שודרג" מעלה באופן מוזר ובלתי ברור.

קראתי את ניירות העמדה של העמותה ושמתי לב לשני דברים מהותיים.
הדבר הראשון ששמתי לב אליו הוא שאין את הנתון הקריטי כמה ילדים בישראל נפגעים פגיעות ראש כתוצאה מתאנות אופניים. לכאורה היה מתבקש שנתון זה יהיה בכותרת ניירות העמדה של העמותה, אבל לא, בשבעים העומדים עמוסי הטקסט, הטבלאות והגרפים לא מצאתי אפילו בדל נתון כזה.
אותי הנתון הזה מאוד מעניין, מעניין גם לדעת כמה ילדים נפגעים בראש מפעולות אחרת כמה משחק בגני שעשועים, או טיפוס על עצים, והאם יש באמת הבדל מהותי לרעת אחת מן הפעולות האלו. מי יודע אולי נגלה שבכלל צריך לחייב ילדים לחבוש קסדה שהם מטפסים על עץ?

חוסר הנתון הזה היה צריך להדליק נורה אדומה אצל כל אדם סביר, וזה מוביל לדבר המעניין השני ששמתי לב אליו בנייר של "בטרם". בראש נייר העמדה במקום בולט מופעיה רשימת הועד המנהל של העמותה שמות כמו דני דנקנר(יו"ר בנק הפועלים), ארז ויגודמן(נשיא ומנכ"ל עלית), שלמה נחמה(יו"ר בנק פועלים לשעבר) שמות אלו ככה סתם אולי לא אומרים הרבה לרוב האזרחים אבל שמות אלו אומרים המון למחוקקי ישראל.

בעלי הון ועמותה המחמד המשועממת שלהם אולי לא מספיקה לחקיקת חוק כזה צריך להוסיף לקלחת מחוקקים והנה הם.
האחד מחוקק יהיר ופופוליסט כמו גלעד ארדן, שכנראה חושק בכל מאודו להיות "הדודה הפולנייה" של מדינת ישראל, או אם אתן רוצות רס"ר המשמעת שלה.
השני מחוקק כמו מתן וילנאי שנפל מן האופניים והחליט שרק הקסדה הצילה אותו והשלישית מחוקקת כמו רונית תירוש שאחיה אושפז פצוע בי"ח "משום שרכב על אופניים בתוך כתלי העיר תל אביב והוא בגיר" ולטענתה הקסדה הצילה אותו.

החוק הזה הוא כמובן אווילי, חוקק בחקיקת בזק תמוהה ביותר, ללא שום ביסוס סטטיסטי שהוא אכן נחוץ בארץ. יתרה מזאת המחקרים והסטטיסטיקות בעולם מראים את ההפך, הנתונים מראים כי מאסות של רוכבי אופניים הם הנתון המשמעותי ביותר לבטיחות רוכבי אופניים. איפה שיש יותר רוכבים, כמו בגרמניה והולנד, הנהגים מודעים להם ולכן הם יותר זהירים וכך יש פחות נפגעים. לעומת זאת איפה שיש מעט רוכבים, כמו בארה"ב ואוסטרליה, נהגים פחות זהירים ויש יותר רוכבים נפגעים.

והנה כי-כן החליטו מחוקקי ישראל הנכבדים לקטל את תרבות האופניים, לשים כלי תחבורה פשוט, חופשי ובלתי מזהם תחת רגולציה ובכך להמאיס אותו על הציבור. וכמו שקרה באוסטרליה כנראה כך יהיה בישראל במקום שירדו מכוניות מן הכבישים יתווספו מכוניות שזה אומר עוד זיהום אוויר ועוד תאונות קשות.

אפשר לתהות מה הבדל בין אדם שרץ במהירות 10 קמ"ש ולבין אחר שרוכב על אופניים באותה מהירות למה אחד חייב קסדה והשני לא? או למה מחליקה על הקרח פטורה מקסדה לעומת מחליקה על רולרבלידס שמחויבת לקסדה?

המחוקק צריך לצאת מן התחתונים של האזרח, ולסמוך עליו שידע איך לשמור על בריאותו.   
במדינה דמוקרטית חוקי "האח הגדול" כמו חוק הקסדות הם מדרון חלקלק שיכול ולהסתיים בצורה חמורה וקשה לחירויות פרט בסיסיות, זה צריך להדאיג כל אדם בין אם הוא רוכב על אופניים ובין אם לא.

לחתימה על העצומה שלנו נגד החוק לחצו כאן..

בעקבות הכתבה שהייתה היום בידיעות אחרנות בנושא הפקס המקודש של ראש הממשלה החלטתי לשלוח לו פקס מחאה.
להפתעתי הרבה הפקס היה פנוי, כנראה שאיומים  כן עובדים?
זה מספר הפקס לכל המעוניינים
02-6773687

לכובד:

ח"כ אהוד אולמרט
ראש ממשלת ישראל

שלום רב,

הנדון: הבעת מחאה בעקבות פרסום היום בידיעות אחרונות

נדהמתי לקרא היום את כתבתו של עמיר בן דוד בעיתון ידיעות אחרונות על כך שגורמים במשרד מצאו לנכון להעביר מספרי טלפון של אזרחים שפנו למשרדך, לחברת בזק וזו כנראה לבקשתכם איימה על האזרחים בפתיחת הליכים פליליים.

מדובר בפעולה אנטי דמוקרטית פסולה, ולא מוסרית.

מכשיר הפקס שממנו נפלט פקס זה, הנייר עליו הוא מודפס והדיו השחור שצובע אותו הם רכוש הציבור, יתרה מזאת גם כבודך הינך נבחר ציבור וגם צוות משרדך הם משרתי ציבור שמקבלים את משכורתם מן הציבור.

בכל מדינה דמוקרטית מקובל שאזרחים פונים לנבחרי ציבור ומביעים את דעתם בנושאים השונים שעומדים על הפרק. זאת הפעם הראשונה שאני שומע כי נבחר ציבור מנסה להרתיע באיומים לכאורה את האזרחים מלפנות אליו.

כבודך ידעת היטב כי מדינת ישראל אינה מדינה נטולת אזרחים לפי שמפלגתך התמודדה בבחירות, ולכן יש להתפלא על שיש גורמים במשרדך שחושבים שאזרחים שמביעים את דעתם הם מטרד שראוי לעשות לו "סיכול ממוקד".

מעורבות אזרחים בהליכי קבלת החלטות בעיקר אלו שקשורות לענייני סביבה הינה תופעה שיש לברך עליה. במדינה דמוקרטית אמיתית, מעורבות האזרחים לא מסתיימת פעם ב4 שנים ביום הבחירות, אלא נמשכת באופן קבוע לאורך כל הקדנציה. במדינה דמוקרטית אמיתית נבחרי הציבור נוהגים להקשיב בשקיקה לרחשי לב הציבור ולא לנסות לסגור את פיותיהם.

אזרחי ישראל מבצעים את חובתם למדינה, משלמים מסים, משרתים בצבא ובמילואים, זכאים בדין לקבל שירות והתייחסות גם ממשרד ראש הממשלה.

במדינה דמוקרטית נורמאלית אדם שפונה לראש המדינה היה זוכה להתייחסות ואפילו לתודה על פנייתו ולא למכתב איום מחברת תקשורת שנכתב לבקשת ראש המדינה.

אני רואה בחומרה את התנהגות זו של גורמים במשרדך שמנסים לפגוע בחופש הביטוי, פגיעה בחופש הביטוי הינה לאין ערוך חומרה יותר מן "המטרד" הפעוט של בזבז זמנם של עובדי משרדך.

אני מביע בזאת את מחאתי על התנהגותם גורמים במשרדך שפעלו בדרך פסולה ולא לגיטימית בניסיון להשתיק את מחאת ציבור שוחרי הכנרת.

בברכה,
דרור עזרא
רכז פורום השרון, מפלגת הירוקים

הסיפור הזה של חוק הקסדות, מעבר לעניין עצמו שהוא די טיפשי, מגלם עניין עקרוני על הקשר בין המחוקק לבין האזרח. עולה השאלה מהו החופש של שיקול הדעת של אזרחים לגבי בריאותם? האם אפשר להגביל את שיקול הדעת הזה? ואם כן באלו מקרים? 

חוק הקסדות הוא דוגמא נהדרת איך המחוקק נכנס "לתחתונים" של האזרח, המחוקק אומר כאן בעצם אתה אזרח טיפש אני כמחוקק יודע יותר טוב ממך מה "טוב" לך, ואני לא אתן לך שום שיקול דעת.
לביטול שיקול הדעת של האזרח לגבי בריאותו יש מסר כפל, מסר של נחיתות שיקול דעתו על פני שיקול הדעת של הרשות ומנגד יש מסר של הסרת האחריות מן האזרח על מעשיו, "אני שמיתי קסדה לא אמרו לי שצירך לרכב בזהירות", ולכן אם הקסדה לא הצילה אותי אז הממשלה אשמה.

מדובר בחוק טיפשי, מגלומני וגורף, בעולם רק ב3 מדינות קיים חוק קסדות גורף כמו החוק החדש, אוסטרליה, ניו-זילנד ודרום אפריקה. במדינות אירופה שבה תרבות האופניים משגשת בשנים האחרונות אין חוק כזה, באוסטרליה למשל התגלה שמספר הרוכבים ירד ב40% לאחר חקיקת החוק. האבסורד בכל הסיפור שמחקרים שנעשו באוסטרליה לא הראו שום ירידה במספר ההרוגים לאחר חקיקת החוק. מחקרים אחרים שנעשו בעולם לגבי בטיחות רוכבים מוכחים כי הגרום המשפיע ביותר על בטיחות הרוכבים הוא מספרם, ככול שיש יותר רוכבים יש פחות הרוגים.
  
אבל למה לעצור עם חוק הקסדות? למה לא לחייב רוכבי אופניים לרכב רק על אופניים עם בלמים תקנים(רצוי מסוג דיסק)? למה לא לחייב את הרוכב ללבוש בגד מחזיר אור? או לשים וינקרים?
אם כבר אביזרי בטיחות לטובת הרוכב, למה לא לחייב אותו להעביר את האופניים טסט שנתי, שבו יבדקו כל אביזרי הבטיחות? ואולי גם לחייב ברישיון רכיבה? הרי לא יתכן שירכבו ברחוב ישראל רוכב אופניים לא מיומנים שיפגעו בעצמם.

יקפצו אנשים ויגידו, אבל במכוניות יש חובה לחוגר חגורה, גם זה דרקוני?
ההבדל לטעמי שנהיגה ברכב מנועי היא פריבילגיה, שדורשת יכולות נלמדות על כלי שיכול לגרום נזק קשה לשאר משתמשי הדרך אם נוהגים בו ללא מיומנות. פריבילגיה זו כמובן מותנית ברישיון, ולכן יש היגון בהתקנת תקנות למען המשך השימוש בפריבילגיה לנהוג ברכב מנועי.

יקפצו אחרים ויגידו זה לטובת הרוכבים?
יפה שהכנסת דאוגת לבריאות הרוכבים, אבל למה להסתפק רק בקסדות? אולי השוטר צריך לבדוק את הבלמים של האופניים? גם זה עניין בטיחותי. ואם כבר בריאות למה לא להפסיק את נסיעת הרכבים המזהמים בעיר? גם הם פוגעים בבריאות הרוכבים. ומה עם המדרכות העקומות ושאר המכשולים? שגם הם יכול לפגוע בבריאות הרוכבים. ואם באמת רוצים לדואג לבריאות הרכובים למה לא לאסור בכלל נסיעה של מכוניות הרי הן הקוטלות מספר אחד של רוכבי אופניים, ושום קסדה אופניים לא תמנע פגיעה קשה בתאונה עם מכונית.

יש לזכור שעם הטיעון דאגה לבריאות האזרחים אפשר ללכת רחוק מאוד, ולהגיע למחוזות שנצטער על שהגיענו אליהם. למשל מחר רופאים יאמרו שזה טוב לבריאות לקחת כל בוקר ויטמין C,B וZ למה שלא יחייבו בחוק את כל האזרחים לקחת אותם? ומי שלא יעשה זאת יקבל קנס. ולמה לא לחייב בחוק חולה לקחת את התרופות שהרופא רשם לו? הרי זה לבריאותו מה רע בזה?

מה שרע בזה שמדינה חופשית ודמוקרטית דוחפת את האף למקומות שהיא לא צריכה, הופכת למדינת צבא, שבה אזרחים הופכים לחיילים חסרי שיקול דעת, ששגרת חייהם מתנהלת לפי פקודות.
רבים מאזרחי ישראל היו בצבא, ויודעים את המשמעות של שלילת שיקול הדעת בדברים הבסיסיים ביותר כמו מה ללבוש מתי להתגלח או איך להסתפר, אנו מקבלים את המשמעת הצבאית כהכרח למען הפעל כוח יעילה במקרה הצורך. אבל למה להפוך את כל שיגרת יומנו האזרחית לשגרה צבאית?

לאופניים וכלים גלגליים דומים אין צורך ברישיון(היום) ואדם יכול להשתמש בהם כרצונו לרכב בחוף ים, בפארק, על המדרכה ועל בכביש. אפשר וצריך להשאיר לאזרח את שיקול הדעת אם הוא רוצה לחבוש קסדה ובאיזה מקרה. לא צריך להרוג את ההנאה ברכיבה על האופניים ע"י חוקים ותקנות טיפשיים שלא יהיה אפשר לאכוף ורק יגרמו לאנשים להרגיש שהם עבריינים בלא עוול בכפם.

אני תוהה האם אולי באמת הגיע הזמן לחוקק חוק נגד מחוקקים מגלומנים ותאווי פרסום, שמחוקקים חוקים מיותרים שרק מגברים את המיאוס של האזרחים מן הכנסת.

לחתימה על העצומה שלנו לחצו כאן…

שמעתי את דבריו של ביבי נתניהו על ועדות התכנון, וקשה לומר שהתרשמתי. ועדות תכנון לא מזמינות שחיתות מה שמזמין שחיתות זה חוסר השקיפות של ועדות התכנון.

הרצון של מקבלי החלטות הבכירים בניהם נתניהו ואולמרט לבטל את ועדות התכנון משול לניסיון אנטי דמוקרטי לבטל את הכנסת.
תכנון במהותו הוא קניין הציבור או משאב ציבורי, שווי של קרקע בישראל לא נמדד באיכותה אלא בתכנון שיש לגביה.
כמו בכל העולם ועדות תכנון הם כלי דמוקרטי ממדרגה ראשונה, שבו נציגים נבחרים של התושבים מקבלים החלטות על קניין הציבור.
במשך עשרות שנים ועדות התכנון האלו היו עניין של מקורבים לצלחת למיניהם ויודעי סוד. היום בעידן האינטרנט ונגישת למידע נפתח פתח גדול לחשיפה של ועדות התכנון לאור השמש ולהפחית באופן ניכר את האפשרות לשחיתות.

מה שרוצים ברוני הנדל"ן של ישראל, שהחלטות יתקבלו בזריזות, בלי לערב את הציבור, עדיף בלי שהציבור ידע בכלל, ועדיף שלא תהיה נגישות ופיקוח ציבורי על החלטות ועדות התכנון.
וככה בשקט בשקט מתחת לרדאר הציבורי עוברות החלטות גורעות ומושחתות, וכולנו רואים את התוצאות של אותן החלטות כאשר אנחנו באים לים או מנסים למצוא פינת טבע חופשית מבניה.

השחיתות בועדות התכנון היא לא גזרה משמים, בהחלט אפשר להפחית אותה ע"י שקיפות מוגברת.
ראשית, יש לשנות מן הקצה אל הקצה את מודעות התכנון והבניה, לכותב אותi בשפת בני אדם נהירה, לפרסם אותם באינטרנט ולאפשר לתושבים לקבל התראות במייל לגביהן.

אולי האלמנט הכי מהותי שדורש שינוי זה שקיפות של דיוני ועדות התכנון והחלטות שהן מקבלות, יש לאפשר פתיחה לציבור של כל ועדות התכנון, לפרסם את כל הפרוטוקולים באינטרנט, לשדר בוידאו את הדיונים של כל הועדות בכל הרמות, למעט אולי את אלו שעסקות בעניינים נקודתיים, ולפרסם באופן שמי מה הצביע כל חבר ועדה. 
כאשר חברי ועדה ידעו שציבור הבוחרים שלהם פוקח עין על פעילותם והציבור ידע בדיוק איך הם הצביעו, הם יזהרו לקבל החלטות שפוגעות באינטרסים ציבוריים אלו.
עניין נוסף חשוב הוא תגמול לחברי ועדה, לא רבים יודעים זאת אבל רוב חברי הועדות המקומיות לא מקבלים שכר על השתתפותם בדיונים. זה מצב שמזמין שחיתות או מזמין בריחה מאחריות, חבר ועדה שמקבל החלטות שלעיתם שוות עשרות מיליונים צריך לקבל תגמול. יש להתייחס לעניין כאל שירות, אנו מקבלים מחברי הועדה שירות של קבלת החלטות ולכן מגיע להם תגמול.

שינוי מבני של ועדות התכנון, יש לשקול שינוי מבני של ועדות תכנון, אני ממליץ להקים ועדות תכנון מרחביות שיחליפו חלק מן הפונקציות של הן של ועדות מקומיות והן של ועדות מחוזית, כמו-כן יש לבטל את כל הועדות המקומיות במועצות האזוריות ולהכפיף אותן לועדות מרחביות, שיהיו לפי תיחום גיאוגראפי, חברתי ואורבאני.

עניין חשוב לא פחות הוא מערבות הציבור בתכנון, על הרשויות המקומיות לפעול להגברת מעוברות הציבור בתכנון כבר מתחילתו, ולא בסופו בהליך של התנגדויות כמו היום. ככל שמתכננים ילמדו להקשיב לציבור וככל שיתקיים דיאלוג פורה בין כל בעלי העניין בתכנון כך ישתפר התכנון ואפילו סיכוי רב שהוא יתקצר.

ברור לי שבהרכב הפוליטי היום אין שום סיכוי שהדברים האלו יתוקנו, הפוליטיקאים במפלגות הגדולות מוחזקים בני ערובה של עסקנים פוליטיים סוג ז ומאכרים שמתפרנסים טוב מן הכשלים של מערכות התכנון בישראל. לכן ברור למה פוליטיקאים כמו אולמרט ונתינהו מתבטאים בצורה כזו הם יודעים שרק אם הם ינסו לעשות את הדבר הנכון ייפול עליהם צונמי של לחצים לא לפתוח את הועדות התכנון שמפרנסות כל כך הרבה פונקציונרים פוליטיים מושחתים.

ונקודה אחת לסיום לנתניהו, אנשים לא הולכים לגור בנגב מאלף ואחת סיבות, הטיעון הדמגוגי שהנגב יפרח ברגע שנפריט את הקרקע "ונייעל" את ועדות התכנון הוא מופרך בעליל. למה שלא תגיד מה הן הסיבות האמתיות להתבטאויות האלו שלך? תגיד שאתה רוצה להעביר את המשאבים והנכסים של ישראל במחיר נזיד עדשים לחבריך טייקוני ההון והנדל"ן ולנגב אין שום קשר לעניין.  

בעוד מדריכים אחרים בנושא מתמקדים מה יכול לעשות האיש הפשוט, הקהל של המדריך הזה הוא יותר מצומצם, מקבלי החלטות בישראל.
מדברים איתנו על גזי חממה, פליטת מזהמים CO2, N2O ועוד אחרים, מלמדים אותנו איך להיות חסכוניים באנרגיה, איך לנסוע פחות ברכב הפרטי ואיך לטוס פחות כדי שיהיו פחות גזי חממה. הכול נכון אבל לא צריך להיות מדען דגול כדי להבין שכדור הארץ בבעיה, שני מאפיינים בסיסים ברורים לכולם מראים לנו זאת.
מחד קיים גידול מטאורי באוכלוסיית העולם במאה שנים האחרונות מ1.7 מיליארד ב1900  ל6.5 מיליארד ב2005, מאידך שימוש במשאבי כדור הארץ לכל אדם גדלו אף הם באופן ניכר, במדינות המערב שימוש במשאבים הוא יותר מפי 4 משאר מדינות העולם.
הסיבות לכך רבות, אפשר לייחסן בעיקר לכך שבמאה שנה האחרונות הרפואה המודרנית, גרמה להורדת במספר מקרי מוות של תינוקות, וגרמה לגידול חד בתוחלת החיים. כמו-כן עידן התיעוש והתחבורה חובקת העולם גרמה לגידול חריף בניצול המשאבים של כדור הארץ. 

הלקח מאיי הפסחא
הסיפור של איי הפסחא הוא מאוד מעניין, במאה הרביעית לספירה יושב האי לראשונה ע"י מהגרים פולינזים. האי המבודד היה למעשה גן עדן זעיר (164 קמ"ר), עשיר בעצי פרי ועם אגמי מים מתוקים. ואכן האי שגג מאות שנים יעידו על כך עשרות פסלי הענק שנבנו באי שמוכחים שאנשי האי היו בעלי יכולות טכנולוגיות מתקדמות לתקופתם. 
לפי הערכות משאבי האי היו יכול לתמוך בכ3000 איש, אבל כמה מאות שנים לאחר שיושב החלו להתגלות ניצנים של דילול משאבים. המשבר הגיע במאה 13, כאשר האי הגיע לפיצוץ אוכלוסין קריטי של כ10000 איש, בתקופה זו התרחש משבר אקולוגי שכמעט גרם להכחדתם של המתיישבים.
כל היערות חוסלו, המתיישבים שהיו דייגים לא יכלו לבנות סירות ולדוג, בשלל דילול המשאבים התקיימו מאבקי כוח אכזריים בין הקבוצות שבסוף של דבר גרמו להכחדתם של 95% מיושבי האי.       
הלקח לדעתי מסיפור איי הפסחא הוא שגם אם יש לנו טכנולוגיה מתקדמת, זה לא גורם לנו להיות מחוסים מפגיעה בשל דילול משאבים.

זה כמובן חשוב שכל אדם במישור האישי יפחת את כמות המשאבים שהוא מנצל, אבל יותר חשוב מה מקבלי החלטות עושים. אימוץ אורח חיים ירוק אסור לו שירפה את ידי מקבלי החלטות מלקבל את החלטות הנדרשות שיאפשרו לישראל להגדיל את סיכוי הישרדות בעידן התחממות הגלובלית ומשבר האקלים.

קצבאות ילדים
על מדינת ישראל להפסיק במדיניות של עידוד פיצוץ אוכלוסין, הדרך לעשות זאת היא לא בקיצוץ קצבאות הילדים לילדים שכבר נולדו, כמו שנעשה בעבר. הדרך הנכונה לפעול היא בהודעה על הפסקת תשלום קצבאות הילדים לילד השלישי ואלייך מתאריך מסוים. למשל תודיע היום הממשלה כי החל מ2010 כל ילד שיולד למשפחה מעבר לילד השני לא יהיה זכאי לקצבת ילדים.
יש בכך לתת אפשרות להורים להחליט על הרחבת המשפחה באופן מושכל, לפי היכולת הכלכלית של המשפחה ובהתאם לתמיכת הממשלה, וכל זאת בלי לחשוש משינויים שרירותיים בנושא.

מיסוי
אם המדינה רוצה לתת תמריץ לחיסכון בשימוש במשאבים הדרך לעשות זאת היא במיסוי. יש מושג שנקרא טביעת רגל אקולוגית, יש כמה וכמה פרמטרים שבהם אפשר לקבל אינדיקציה על השימוש של כל משפחה במשאבי הטבע, וכול שהשימוש במשאבים מגובר יותר כך המס צריך להיות גדול יותר.
במצב של משבר אקלים ושל מחסור במשאבים מיסוי כזה הוא הכרח. אין שום הצדק שמהנדס שעובד למשל ברמת-החיל, גר במרחק 2 ק"מ ממקום העבודה ומגיע כל יום לעבודה באופניים ישלם מס הכנסה כמו עמיתו, שגר בישוב קהילתי שרוחק 50 ק"מ ממקום העבודה שלו ומגיע כל יום לעובדה עם מפלצת מתכת מסוג המאר.
המדינה צריכה, לתת הנחות במס לאלו שגרים קרוב למקום העבודה, שלא משתמשים ברכב פרטי, למקומות עבודה שנמצאים באזורים אורבאניים ורוב עובדיהם גרים בסמוך אליהם, על מוצרים שלא משתמשים באריזות, ועל מוצרים חסכניים באנרגיה. כמו-כן על המדינה להוסיף מס סביבה מיוחד, על הדלק, על טיסות, על אריזות, על סיגריות ועל מוצרי מזון מיובאים.   

חקלאות
ישראל צריכה להיות ערוכה לכך שתהיה בעיה בייבאו יבולים חקלאיים מאזורים פגיעים יותר מישראל לשינוי אקלים קיצוניים, אזורים כמו צפון אמריקה, אסיה ואפריקה.
במקרה כזה ישראל תהיה צריכה לגדל בעצמה יבולים חקלאים תחליפים ליבולים שתהיה בעיה ביבוא שלהם.
לכן יש לפועל בכמה מישורים, לשמור אזורים משמעותיים בישראל למטרות חקלאות, לסבסד חקלאיים אמיתיים, להפחית את ייצוא הגידולים שדורשים השקיה, להכין תוכניות מגירה למקרה קיצון שיפסק ייבוא התשומות החקלאיות ולעודד מחקר ביצירת יבולים, בעיקר הבסיסיים, שמתאים לאקלים החזוי בארץ.
הנטייה בישראל להפוך שטחים חקלאיים לנדל"ן יכולה להיות הרת אסון, יש לזכור שבמקרה של משבר אקלים חריף לא נוכל לאכול אספלט ובטון.   

חופים
עליית מפלס הים היא ודאית, השאלה היא כמה הים יעלה ובאיזה מהירות, ישראל עומדת בנקודה בעייתית מחד אנו יכולים להיות קורבן לסערות משמעותיות וקשות בשל העבודה שאנו נמצאים בקצה הים התיכון. מאידך חופי ישראל הם רגישים ביותר מצוקי כורכר פריכים, וחופים חוליים.
בכל מקרה ישראל צריכה להיערך כבר עכשיו למקרה קיצון של עליית מפלס הים, הערכות צריכה להיות בכמה מישורים. ביטול תוכניות בניה שאושרו ולא נבנו בקרבת החוף, פינוי מבניים שנמצאים בקרבת החוף וייבוא חול ממצרים, לפי מומחים בים מול הדלתא של הנילוס קיים מצבור גדול של חול הניתן לייבוא.

מתברר שאחוז האנשים המפקפקים בממשלת ישראל גדול מחלקם באוכלוסיה.
האם באמת הממשלה הזאת היא הכי טוב שעם ישראל יכול להוציא מתוכו?

להלן ספירת מלאי קצרה, ודאי שהיא חלקית

ראש ממשלה אהוד אולמרט
ועדת וינוגרד כשל בתפקידו  
חקירה משטרה בנושא מכרז בנק לאומי
חקירה משטרה בנושא מרכז ההשקעות
דוח מבקר בנושא הבית ברוחב כרמיה

משנה לראש הממשלה חיים רמון
עבריין מין מורשע ע"י 3 שופטים 

שר הביטחון אוהד ברק
פרשת העמותות, התיק נסגר

שר בינוי ושיכון זאב בוים
פברוק תאור שני בקורות החיים שלו 

שרה רוחמה אברהם
חקירה בנושא קבלת טובת הנאה מאגרסקו

השר אביגדור ליברמן
הורשע בתקיפת ילד
בת מיליונירת   

שר הרווחה יצחק הרצוג
פרשת העמותות, שמר על זכות השתיקה

שר החקלאות שלום שמחון
חקירה בנושא טובת הנאה מחברת ק.א.ל

סיכום כללי 8 מתוך 27 שרים ספק אם היו מתקבלים לעבוד כמאבטים במוסדות חינוך!  

מיסוי ירוק הוא כלי אחד ממגוון הכלים להשיג מטרה חברתית. המטרה במיסוי ירוק היא, לסנן כלי רכב ידידותיים יותר לתת להם העדפה כמו כן להפחית את השימוש ברכב הפרטי ולהגביר את השימוש בתחבורה ציבורית.
המטרה הכוללת היא להוריד את השימוש בכלי רכב פרטיים, לתת העדפה לכלי רכב יותר קטנים, יעילים מבחינה אנרגטית וכמובן, מופחתי זיהום .

בעיקרון יש צורך לתת העדפה לפי אפיונים אלו
אי הוספת כלי רכבים לכבישים
אנו מאמינים יש לשאוף שמספר כלי הרכב הפרטיים בישראל לא יגדל, ובכך לא תיווצר דרישה לעבות ולהרחיב את מערכות הכבישים הקיימות. כך ייווצר חסכון של משאבים כלכליים,ומשאבי הקרקע, שכידוע נמצאים במחסור במדינת ישראל.  

כלי רכב פרטי קטנים, בעלי משקל נמוך, נפח מנוע קטן, וזיהום אוויר נמוך.
לכלי רכב קטנים בעלי מאסה נמוכה יש מספר יתרונות, ראשית דרושה פחות אנרגיה להניעה אותם, הם צורכים פחות מקום לחניה ומקטנים עומס בכביש. והמסוכנות לשאר משתמשי הדרך קטנה לאין שיעור במקרה תאונה לעומת כלי רכב כבדים וגדולים, זאת על-פי מחקרים רבים.  

כלי רכב שמיועדים אך ורק לנסיעה אורבאנית
רכבי השטח על סוגיהם, אופנועים, טרקטורונים וג'יפים, הם בעיה סביבתית חמורה, בישראל נזקים מכלי רכב אלו ניכרים בשטחים פתוחים רבים, ובאזורי טבע. בישראל שהינה מדינה מדוללת במשאבי טבע יש להגביל מאוד שימוש בכלי רכב כאלו ולאפשר שימוש רק לאלו אשר באמת זקוקים לכלי רכב לשם ביצוע עבודתם.
  
שימוש בתחבורה ציבורית
אנו מאמינים שהשימוש בישראל בתחבורה ציבורית הינו מצומצם לעומת הרצוי למדינה קטנה וצפופה כמו ישראל. מדובר כאן בעניין תרבותי, אפשר לראות זאת בגרפים של הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה, שניכרת מגמה של ירידה חדה בשימוש בתחבורה ציבורית החל משנות השבעים ועליה בשימוש בכלי רכב פרטיים. עליה זו שלכאורה שיפרה את הניידות וחופש התנועה גרמה לנזקים סביבתיים גדולים ביותר של זיהום אוויר ופגיעה בשטחים פתחים (הן לחנייה והן לכבישים).  
 

להלן הצעותינו
לאחר קריאת טיוטת הדוח "למיסוי ירוק" מצאנו לנכון להעיר את הערותינו ולהוסיף רעיונות ונושאים שלא זכו להתייחסות בדוח.
גריטת רכב
מתן הנחה במס לקונים כלי רכב שמביאים אישור על גריטת רכבם הישן
בדוח יש אומנם התייחסת לנושא אבל לדעתנו הכיוון שצריך ללכת אליו הוא שונה. לדעתנו במסגרת השינוי שנעשה יש לקשור ישירות בין גריטת הרכב לקניית הרכב, הרוכש יקבל הנחה על העובדה שאין הוא מוסיף כלי רכב נוסף לכבישי ישראל.
למשל:
רוכש רכב חדש שימציא אישור לרשויות המס על גריטת רכבו יזכה להנחה של 4% (*) משווי הרכב במס הקניה.  

הנחה/תוספת לכלי רכב לפי גודלם
לקבוע את הגודל המשקל ונפח המנוע של רכב ממוצע, כלי רכב שיורדים מן הממוצע יזכו להנחה בעת הקניה כלי רכב שיעברו את הממוצע ישלמו תוספת בעת הקניה
לגודל כלי הרכב ומשקלו יש משמעות לגבי הניצלות האנרגטית שלו כמו-כן, משמעות לגבי נזקים בתאונות הן מול הולכי רגל ורוכבי אופניים והן מול כלי רכב אחרים.
בעובדה זו גלומים יתרונות כלכליים עקיפים רבים למדינה ולכן יש לעודד מעבר לכלי רכב קטנים וחסכוניים.
 
למשל:
במצב שיוחלט שרכב ממוצע הוא בנפח פיזי של  4 קוב, משקל 900 ונפח מנוע 1400 cc , אזי:
• רכב קטן מרכב ממוצע זה יקבל הנחה בגובה של עד 4% משווי הרכב במס הקניה, יש להגדיר כמה מדרגות בהתאם לנתוני הרכב.
• רכב גדול מרכב ממוצע ישלם תוספת בגובה של עד 4% משווי הרכב במס הקניה, יש להגדיר כמה מדרגות בהתאם לנתוני הרכב.
 
הנחה/תוספת לפי מדדי פליטה/זיהום
לשנות את שיטת הניכוי/הוספה מסכומים קבועים להנחה/הוספה באחוזים למס הקניה.
לפי טיוטת דוח הועדה ממאי 2007, עמוד 23,יש חלוקה לארבע קבוצות. הנחה במס הקניה לא ניתנת באחוזים אלא בניכוי או הוספה של סכום קבוע על המס הקניה.
לפיכך רכב בשווי 100 אלף שקל שנמצא בקבוצה המזהמת ביותר ישלם 4% משווי הרכב תוספת לעומת רכב באותה קבוצה ששווה 400 אלף שקל שישלם רק 1% תוספת משווי הרכב.
יש היגון מסוים בקביעת סכום קבוע בכך שהניכוי/הוספה במקרה של רכב זול יותר יהיה משמעותי ויעודד מעבר לרכב "ירוק" יותר בקטגורית המחיר הזו. אבל לעומת זאת לא יהיה תמריץ במקרה של כלי רכב יקרים יותר.
לכן אנו ממליצים לשנות זאת להתייחסות באחוזים, כלומר רכב בקבוצת הזיהום הנמוכה יזכה להנחה של 4% משווי הרכב במס קניה ורכב בקבוצת הזיהום הגבוהה ישלם תוספת של 4% משווי הרכב במס הקניה.   

תשלום נוסף על רכבי שטח
להוסיף הגדרת סוג רכב חדש "רכב שטח" לכלי רכב שמיועדים גם לנסיעה בשטח, כלי רכב מסוג זה ישלמו הן תוספת בעת הקניה והן אגרה שנתית כפולה, כמו-כן להגביל מכירות טרקטורונים רק למי שמוכיח שהם לצורך עבודתו.
בכל העולם מכירים בעובדה שרכבי שטח הם בזבזנים ביותר במשאבי הטבע וכמו כן, מסוכנים במיוחד לשאר משתמשי הדרך.
לאור מסוכנותם של רכבי השטח ולאור הנזק שהם גורמים לסביבה ולשטחים הפתוחים העניין מחייב פתרון מערכתי כולל, שיכלול בין השאר שינוי מיסים ואגרות, שינוי בהגדרות רכב, שינוי בחוקי תעבורה והוספת תמרורים.
להלן שינוים מומלצים במדיניות והיבוא המיסוי:
• כל כלי רכב שמאפשר נסיעה בשטח, יוגדר ברישיון הרכב "כרכב שטח". לרכבי שטח יש כמה מאפיינים שמבדילים אותם משאר כלי הרכב ובהחלט אפשר לתייג אותם.
•  כלי רכב מסוג טרקטורון ספורט יאסרו לייבוא, אלא לנהיגה במסלולי מרוצים ייעודיים בידי נהגי מרוצים. בדומה לאופנועי מוטוקרוס.
• רוכש כלי רכב שמוגדר רכב שטח ישלם בעת הקנייה 25% משווי הרכב תוספת למס הקניה
• בעל רכב שטח ישלם אגרת רישוי שנתית כפולה, חצי מאגרה זו תעובר לקרן מיוחדת שתממן פעולות למניעת נזקים מרכבי שטח ושיקום נזקים שנגרמו מהם.

הנחנה במס לפי סוג הנגישות תחבורתית למקום העבודה
עידוד חברות ועובדים לשימוש חסכוני בתחבורה, ע"י קביעת סל תחבורה פתור ממס.
מטרת הרעיון הזה לעודד שימוש חסכוני בתחבורה לעבודה, הן ע"י מגורים בקרבת מקום העבודה שמאפשר הגעה ברגל או באופניים למקום העבודה, או עבודה מן הבית. כמו כן לעודד את העובדים לזנוח את השימוש היומיומי ברכב הפרטי/הצמוד ע"י העובד זאת ע"י מתן עידור ומתן הנחת מס לשימוש בתחבורה ציבורית.
 
למשל:
יקבע סכום סף לנגישות תחבורתי לעובד, הסכום יהיה בגובה פי 1.5 מגובה סכום הנסיעה בתחבורה ציבורית במרחב המטרופולין בחודש, זאת בלי קשר למקום המגורים של העובד.
• עובד שיגיע בדיוק לסכום שיקבע כסכום הסף יהיה פתור מתשלום למס הכנסה על מרכיב זה
• עובד שיעשה שימוש מעל לסכום הסף זה ישלם מס הכנסה לפי הכנסתו על הפרש.
• עובד שיעשה שימוש מתחת לסף זה יזכה בהנחה במס הכנסה בשווי סכום הפרש.

בנוסף חברות שעובדיהם בסיכום כולל ישתמשו בפחות מסך סכומי הסף יזכו להנחה במס חברת.

לנייר עמדה זה בפורמט PDF לחצו כאן…

(*) 4% משווי הרכב – בטיוטת מופיע הסכום 4000 שקל, אנו לקחנו אותו כבסיס, 4000 הינם 4% ממחיר רכב ממוצע שמחירו 100 אלף שקל לערך ולכן אנו משתמשים מספר זה. 

המושג טביעת רגל אקולוגית הינו מדד כמה אדם בדוד מנצל את משאבי כדור הארץ, אוויר, מים, קרקע, דלק/מחצבים ומזון.
טביעת הרגל האקולוגית של האדם במדינות המערב גובהה, ואילו בשאר המדינות היא נמוכה.  בעיקרון המשוואה פשוטה, ככל שיש בכדור הארץ יותר בני אדם, שחיים יותר ובסטנדרטים של מדינות המערב המהירות שנכלה את משאבי כדור הארץ תגבר.

מכאן התשובה ברורה, על תושבי כדור הארץ לעצור את גידול האוכלוסייה ועל תושבי המערב להקטין מאוד את טביעת הרגל האקולוגית שלהם.
  
הרבה אנשים מודאגים מנושא ההתחממות הגלובלית, ורוצים לדעת איך אפשר להשפיע ולקטין את הנזק שלנו לסביבה.
הדילמה כאן גדולה איך מצד אחד איך שומרים על איכות החיים שמתלווה להיותנו מדינה מערבית? אבל מצד שני איך לא מבזבזים את משבאים של כדור הארץ ושל ישראל, שהם מצמצומים במיוחד?

לחישוב טיבעת רגל אקולוגית יש הרבה פרמטרים, איזה סוג/גודל רכב משתמשים, אם בכלל, וכמות השימוש בו, צרות המגורים וגודל הבתים/דירות, הרגלי צריכת המזון וכמות האשפה שאנו מייצרים, סוג האנרגיה שאנו משתמשים והכמות שלה, ואפילו הרגלי החופשות שלנו.

הנה מחשבון נחמד שבו אפשר לחשב את טביעת הרגל האקולוגית שלכם. (ישראל מופיעה, צריך להיות עם העכבר עליה כמה שניות וצצה לה רשימה, לצערי המחשבון לא בעברית)
האתר הזה לא מסתפק בחישוב טביעת הרגל האקולוגית, הוא גם נותן עצות + מחשבון בסגנון "מחשבון דיאטה".

לפי המחשבון הזה טביעת הרגל האקולוגית הממוצעת בישראל היוא 4.4.

למי שמתעניין טביעת הרגל האקולוגית שלי היא 2.4 ואם כולם יחיו כמוני נצטרך 1.3 כדורי ארץ. עוד 1.7 ויהיה מספיק לג'אגלינג…

אתמול יחד עם מספר פעילים ממפלגת הירוקים ויו"ר מפלגת הירוקים פאר ויסנר הגענו להביע תמיכה בתשובי רעננה והרצליה שהפגינו נגד כביש 531.

פאר אף נאם בפני מאות התושבים שהגיעו ביום שישי החם הזה להפגנה וקרא לשר התחבורה להשקיע בפיתוחה של תחבורה  ציבורית ( אוטובוסים ורכבות) במקום בסלילת הכביש , אשר גם לדעת אנשי מקצוע  הינו כביש מיותר ואשר סלילתו תהווה מפגע סביבתי חמור.

  
פאר ויסנר וח"כ לשעבר מלי פולישוק ממובילות ההפגנה

המשך »

אנשיו של הגביר שלנו אכן הפיקו לקחים ממחנה הפלטים הקדום, לא לגבי סוג האוהלים, לא לגבי סוג האוכל, אלא לגבי המיקום שלו. לא עוד מחנה מרוחק מבתי הקפה האופנתיים,  הלקח העיקרי הוא שאסור ששום אספרסו קצר לא ימנע מאנשי התקשורת המפונקים להגיע ולסקר את המאורע. 
אכן יחצ"ניו של הגביר מכירים את נפשם של אנשי התקשורת הישראלית, הפעם קרקס הפליטים הגיע ממש לפתח בתי הקפה של תל-אביב. לא עוד נסיעה של 40 דקות מהעיר, לא עוד שהייה בחוף נידח הפעם הכול כאן קרוב למרכז העצבים שבו זורמים נהרות הקפה.

הגביר שלנו אומר שקרקס הפליטים שלו נועד להציג את קלונה של הממשלה, אני בהתחלה חשבתי שהמיצג הזה יבזה ויציג את קלונם של תושבי שדרות, אבל לאחר שראיתי את הסיקור התקשורתי אין ספק שמי מתבזה ומי שמוצגים כאן בקלונים אלו אנשי התקשורת ואמצעי התקשורת.

איך זה יכול להיות התקשורת הישראלית הנאורה שפליטי דרפור שגנבו את הגבול לישראל קרובים לליבה, פשוט מבזה ומשפילה את פליטי שדרות?
איך יכול להיות שפליטים מסודן שאין להם משפחה בישראל מצולמים בטשטוש פנים, ופליטים משדרות שיש להם כאן משפחה וחברים מוצגים בצילומי תקריב ארוכים, במיוחד של ילדים?
ואני תוהה האם כובדם של פליטי דרפור חשוב יותר לתקשורת הישראלית מכבודם של פליטי שדרות? או שמא התקשורת הישראלית לא רוצה להרגיז את יחצ"ני הגביר פן הוא יפסיק את מעיין הרייטינג שהוא פותח להם פעם אחר פעם?

המאורע הזה הינו מחזה תעתועים שקשה להאמין שמתקיים במדינה מערבית נאורה, גביר מושך אנשים במצוקה למחנה אוהלים, בתמורה אנשים אלו משמשים כניצבים במיצג יחסי ציבור של הגביר הזה. והתקשורת הישראלית עתה על המאורע הזה כמו להקת כרישים על דג מדמם ומציגה את האנשים האלו באופן שפוגע בכבוד האדם ומבזה את אנשים אלו שנמצאים במצוקה.

אני חייב לציין שהערכתי "שעיר האוהלים" הזו תהפוך למדמנה תקשורתית ושהאנשים שיגעו לשם יבוזו, אבל הופתעתי לרעה, ואציין שלא עקבתי אחרי כל מה ששודר. הגדיל לעשות ערוץ 1, שלא רק שידר ישירות מתוך מחנה הפליטים אלא שידר ישירות מתוך אוהל במחנה הפליטים. לדעתי גם במחנות הפליטים הכי נידחים באפריקה התקשורת לא מעיזה כך לבזות כך פליטים ולפגע בכבודם ופרטיותם.

אם היה רצון אמיתי לעזור לאנשים לא היו משכנים אותם באוהלים במרכזה של עיר סואנת, ולא היו מציגים את האנשים האלו על כל במה.
לי אין ספק שמדובר כאן במיצג מרושע, שנבנה על גבם של תושבי שדרות ע"י יחצ"נים ציניים. התנהלות הזו מזכירה התנהלות של פדופיל שמושך את קורבנותיו התמימים בממתקים ובמתנות גם כאן המלכודת כללה ממתקים ומתנות וגם כאן יש ניצול של אנשים שספק אם הבינו לאן הם נכנסו.
       
לפני שנתיים שכניעו עמיתיי למפלגת הירוקים את ראש עיריית ת"א חולדאי, לא להתיר לקרקסים שעושים שימוש בבעלי-חיים להיכנס לעיר. אני תוהה איך תל-אביב התירה לפתוח במרכזה קרקס שעושה שימוש ציני באנשים במצוקה.