"האוטו שלנו גדול וירוק" הוא שיר ילדים ידוע. אך אם לשפוט לפי העדפותיהם של שרי ממשלת ישראל ליסוע בוולוו, סקודה ובכלי רכב אחרים שאינם ידידותיים לסביבה, ספק אם הם מכירים את השיר או שרים אותו לילדיהם.

בראש ובראשונה היה מצופה מהשר להגנת הסביבה גדעון עזרא לקום, לגרוס את מכונית הוולוו ולעבור למכונית היברידית. כך היה מצמצם את צריכת הדלק שלו ואת הנזק הסביבתי, לעומת מכונית הוולוו שבה הוא נוסע כיום. בשעה שעניינים סביבתיים רבים הדורשים מאמץ, מאבקים ומלחמות מצדו נמצאים על סדר היום של המשרד להגנת הסביבה, צעד כזה היה עשוי לשמש זרז למהלך דומה מצד שרים נוספים.

השרים טוענים כי איכות הסביבה בראש מעיניהם. למשל, שר התשתיות בנימין בן אליעזר מקים ועדה לחיסכון בחשמל ושר התחבורה שאול מופז טוען כי אין צורך בכבישים ויש לעודד את השימוש בתחבורה ציבורית. אך בה בעת הם ממשיכים לתרום באופן ישיר לפגיעה בסביבה, בשעה שהם חוצים את המדינה לאורכה ולרוחבה במכוניות השרד שלהם, במקום במכוניות היברידיות.

בהנחה שרכב השרד משמש את השר לעבודה שוטפת, לנמנום קל ולשיחות טלפון בדרכו, הטענות כי המכונית ההיברידית קטנה מדי לשרי ממשלת ישראל נשמעות כמו עוד תירוץ לא מוצלח למה לא לנטוש את מכונית השרד האהובה. בישראל נוסעות כיום כמה אלפי מכוניות היברידיות של מנכ"לים, ראשי חברות ואנשים שאינם עסוקים פחות משרי הממשלה, אשר עובדים לא פחות תוך כדי נסיעה ואשר נוחותם אינה נפגמת.

כמי שנוהג כבר כמה חודשים במכונית היברידית, איני מופתע מההיענות הרבה בציבור לנהוג בירוק. הראיה היא כי בישראל נרשם בחודשים האחרונים גידול בכמות הרוכשים של מכוניות היברידיות מצביעה כי אזרחי ישראל שוב מצליחים להפנים ולעשות למען הסביבה והחברה לפני השרים.

אני מקווה שמפלגת הירוקים תעשה הכל כדי לאכזב את הבוחרים שיצביעו עבורה כמפלגה "לא פוליטית" ושתהיה מספיק חזקה כדי לצבוע את הפוליטיקה שלנו בירוק

לפני ימים מספר נכנסתי לאתר של "מפלגת הירוקים" ונרשמתי כחבר במפלגה. למרות שאפשר לומר שמעורבותי הציבורית בעניינים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים היא מעל הממוצע מעולם לא הייתי חבר במפלגה כל שהיא. את ביקורתי הפניתי כלפי כל המפלגות ביחד וכלפי כל אחת מהן בנפרד, לפי העניין. חבריי וידידיי הגיבו בתמיהה להצטרפותי למפלגה בכלל ולירוקים בפרט (ומבלי שהדבר נאמר מפורשות חשתי שבשל גילי היתה הצטרפות ל"גמלאים" מתקבלת יותר בהבנה): מה הטעם בכלל להצטרף למפלגה? למה עכשיו? לירוקים???
לכתבה המלאה ב NFC לחצו כאן

באחרונה חווינו כמה פעמים רעידות אדמה, מה שהזכיר לנו כי אנו חיים על השבר הסורי-אפריקאי, ורעידת אדמה גדולה היא עניין של זמן.בישראל אנחנו רגילים לעשות אחרי שכקורה אסון ולא לפני. עד היום הממשלה לא מיגנה אף מבנה ציבורי מפני רעידות אדמה. לאור הלחץ הציבורי שהיה לפני כשלוש שנים אישרה המדינה במהירות הבזק, באמצעות מינהל התכנון במשרד הפנים, את התוכנית הידועה כתמ"א 38. בכך חשבה לה ממשלת ישראל לסמן וי ליד סעיף פתרון הבעיה של רעידות האדמה.

אז אולי וי סומן על הנייר, אך על הנייר נשארה גם התמ"א, שעיקרה חיוב חיזוק של כל מבנה על פי התקן לרעידות אדמה, ובתמורה מוענקות זכויות בנייה לקומה נוספת. בפועל, רק בניינים בודדים במדינה חוזקו על פי התמ"א, ובערים רבות לא חוזק ולו מבנה אחד.

מדוע התמ"א לא יוצאת מן הנייר אל הפועל? הרי המדינה החליטה לא להכניס את היד לכיס ולהוציא תקציבים לצורך השיפוץ, אלא לממן את השיפוץ על ידי הענקת זכויות בנייה. מתברר כי התוכנית שהוכנה בחטף תוך כמה חודשים לוקה בהרבה מאוד בעיות. דברים שהיו צריכים לבוא בחשבון בזמן הכנת התוכנית לא הובאו בגלל לחץ של לוח הזמנים הקצר שבו דרשה הממשלה לאשר את התוכנית, מה שהפך אותה ללא כדאית ולא ישימה.

אולי יש צורך לשנות את התוכנית, להגדיל את התמריצים וזכויות הבנייה, לתת הקלות במיסוי כדי לעודד את התהליך, ואולי צריך לחשוב גם בצורה קצת שונה ולבוא עם רעיונות יותר טובים, יצירתיים וישימים. למשל, למה לאפשר תוספת קומה רק לחיזוק בניין ישן – הרי אפשר לתת את התמריץ גם למי שהורס את הבניין הישן ובונה בניין חדש. הרעיון לתת תמריץ בעבור הריסת הבניין הישן הוא רעיון שעומד בבסיס הרעיון של פינוי-בינוי. נכון שהרעיון לא מתאים בכל מקרה, אבל לגבי בניינים ישנים שעלות החיזוק שלהם גבוהה מאוד ולא משתלם להרוס אותם, תימצא ברעיון זה דרך להרוס את הבניין הישן ולבנות בניין חדש.

יתרונות הצעה זו על פני התמ"א כפי שהיא כיום, הם בכך שבחיזוק בניין הרי שהארכנו את חיי הנכס בעוד 20-30 שנה, אבל השארנו בניין שנבנה על פי סטנדרטים של תחילת המאה ה-20, בניין שברוב המקרים הוא ללא חנייה ושטחי ציבור כפי שמקובל כיום. בעוד שאם מדובר בבניין חדש, הרי שקיבלנו בניין חזק עם אורך חיים של יותר מ-50 שנה שנבנה בסטנדרטים של שנות ה-2000, עם כל הדרישות והפתרונות לרעידת האדמה הבאה.

למאמר המלא בהארץ לחצו כאן

חבר המועצה, אביאל אברמוביץ, יתמודד למועצת העירייה, לקדנציה שניה, בראשות סניף מפלגת "הירוקים" בהוד השרון. זאת לאחר שמונה ליו"ר הסניף. אברמוביץ: אני כבר חי תוך שמירה על הירוק

אברמוביץ: "לפני מספר חודשים, כשעוד הייתי בחוסר ודאות לגבי המשך פעילותי הפוליטית בהוד השרון, הזדמנתי לאחר צהרים של סרט +הרצאה באוניברסיטה הפתוחה ברעננה. במקום הקרינו את סרטו של אל גור : אמת מטרידה. (הסרט זכה באוסקר, ואל גור זכה בפרס נובל). הסרט מדבר על החובה שלנו כאזרחי העולם לשמור על כדור הארץ כדי שנוכל להשאיר מקום בטוח לילדינו ולדורות הבאים. התחברתי למסר חזק ביותר. והבנתי שלכך אני רוצה לקשור גם את עתידי הפוליטי, כי לחיות תוך שמירה על הירוק אני כבר חי ומחנך כך את משפחתי.

לכתבה המלאה לחצו כאן ….

הקמת סניפים והתחזקות בפוליטיקה המוניציפלית – כך מתכננת מפלגת הירוקים להיכנס לכנסת

בכמה ערים גדולות, כמו רמת גן וחיפה, יריצו הירוקים מועמדים מטעמם לראשות העיר, וקיימת סבירות גבוהה שוויסנר יתמודד על ראשות העיר בתל אביב. ויסנר מציין שהמפלגה מקיימת מגעים עם ראשי ערים שעמדו בראש רשימות לא מפלגתיות על הצטרפות למפלגה בראשותו.

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

לפי סקר שהתפרסם היום בתוכנית הכל דיבורים ברשת ב' מפלגת הירוקים מקבלת 4 מנדטים.

זה בהמשך לסקר מינה צמח מחודש ינואר שגם בו קיבלו הירוקים 4 מנדטים, הסקר האחרון מראה על מגמה של התחזקות של מפלגת הירוקים בקרב הציבור, לקראת הבחירות הבאות.

לסקר המלא לחצו כאן…

יש הטוענים כי הירוקים היא דת חדשה, יתכן שאכן כך הדבר, אבל מקריאת מאמרו של שטרסלר נדמה לי שאנו בפתיחה של דת חדשה אחרת, דת הכבישים שלה סוגדים שטרסלר ועוד קומץ קבלני תשתיות ופקידים בכירים.

ממאמרו של שטרסלר נדמה שהנה הנה כביש 531 וכביש 551 יגאלו את אזור השרון מן הפקקים, שווה לעצור כאן ולבדוק אם אכן כך הדבר?
שטרסלר הוא פרשן כלכלי, הוא ודאי יודע כאשר שוק של חברה מסיומת הגיע לרוויה זו טעות מצד להשקיע מיליארדים להשקיע בקניית מכונות יצור למוצר שהחברה מייצרת.
כך גם כאן מערכת הכבישים של גוש-דן הגיעה לרוויה ואף עברה אותה, בנתיבי איילון יש היום 6 נתיבים בכל מסלול, וגם אלו פקוקים בשעות העומס, וכך גם כביש החוף וכביש 4.
מכאן יש לפקפק בטענה כי סלילת כביש 531 או כביש 551 יבאו איזה שהוא שיפור בזמני הנסיעה של הנהגים בשעות העומס, הרי כבישים אלו לא מוסיפים כניסות לת"א אלא מזינים את הפקקים באיילון ובכביש החוף בעוד מכוניות.

לכאורה נדמה כי נהיגה בכביש 531 תקצר את זמן הנסיעה, אבל זו רק לכאורה אותם נהגים הרי יתקלו באותו פקק באיילון או בכביש החוף והם בעצם יבזבזו זמן דומה בפקקים.
קטע כביש 531 מכביש 4 לאיילון ולכביש החוף הוא בערך באורך 6.5 ק"מ, עלותו של קטע זה הוא סכום אסטרונומי של כ3 מיליארד שקל, כלומר בערך חצי מיליון שקל למטר כביש!
מדובר בכביש אחד היקרים בתולדות ישראל, שבסך הכול ינייד את הפקק, ממש כמו כמה וכמה פרויקטי תשתית אחרים שהיו כאן בשנים האחרונות.
ב20 שנים האחרונות אני זוכר כמה וכמה הצהרות, "זה הסוף של הפקק של המדינה", כך היה בשנת 1995 שנפתח מחלף כפר שמריהו, שהיום כמובן מהירות הנסיעה בו בשעות העומס היא בין 10 ל20 קמ"ש במקרה הטוב. כך גם לפני שנה כאשר נפתח מחלף גלילות שהיום פקוק בשעות העומס.

מכונית פרטית היא כלי תחבורה בזבזני ביותר, באנרגיה, בשטח, בזמן, בחיי אדם וגורמת לזיהום. מערכת כבישים בישראל בעצם נועדה לתת מענה לשני "פיקים", בבוקר ובערב, בשאר 80% משעות היממה הכבישים הם בתת שימוש. כלומר מדינת ישראל הקטנה מקריבה נתח משמעותי משטחה לטובת כבישים רחבים שרוב שעות היממה השימוש בהם לא יעיל, ולטובות המכונית הפרטית שכאומר היא כלי בזבזני.

מפלגת הירוקים חושבת שזו שגיאה לסלול את כביש 531 לכן התנגדנו לו שעלה בות"ל ומשדחו את התנגדותנו הגשנו באמצעות עו"ד אריאל יונגר עתירה לבג"ץ.
אנו הצענו לסלול בתוואי 531 רק את מסילת הרכבת, ובמקום הכבישים 531 ו551 לסלול כביש אחר 541 בתוואי מצפון לרעננה.
יש לזכור כביש 531 אינו סתם עוד כביש אלא רצועה ברוחב 100 שמבתרת את רעננה והרצליה, מבזבזת אלפי דונמים של קרקע ויוצרת מפגע חמור של רעש וזיהום האוויר. כל זאת במחירי עלות יקרים ביותר על חשבון הציבור שהתמורה בדמות קיצור זמני הנסיעה מוטלת בספק.

משום מה שטרסלר נהוג לקדם בשצף קצף את תשתיות הכבישים ותוך כדי כך הוא נוהג להשתלח קשות בירוקים, רק חבל שהוא לא בודק לעומק את טענותינו, שמורכבות מהביטים סביבתיים שיש להן חשיבות גדולה אבל גם מהביטים כלכליים מערכתיים שהם תחום התמחותו של שטרסלר.
שטרסלר מוזמן לפגוש את הירוקים ואולי הוא ישתכנע להמיר את "דתו".

מאמר זה נשלח למדור דעות בהארץ ונדחה על-ידם משום מה?!?!

הרצאה באורט אבין של ד"ר אבי ליליאן , יו"ר מפלגת הירוקים ברמת גן , בנושא בעלי החיים , בוטלה בטענה שהוא דמות פוליטית כמתמודד על ראשות העיר

ד"ר ליליאן וטרינר במקצועו: " אין קשר בין ההתמודדות לשיעור בהתנדבות בבית ספר שבו התלמידים לא הגיעו לגיל ההצבעה. זה פשוט בזיון"