בשבועות האחרונים אנו נחשפים ליותר ויותר קולות של פרשנים כלכליים ואנשי ציבור המבקרים את המיסוי הגבוה על הדלק, ורואים בו בעיה חברתית קריטית. בדומה לסוגיות אחרות, גם כאן השאלה היא תלוית מבט ופרספקטיבה: אם מתייחסים למיסוי דרך כיסו של האזרח הקטן, ייתכן שיש כאן בעיה. ואולם, אם מסתכלים במבט רחוק ורחב יותר המסקנה שונה לחלוטין.

מיסוי הינו כלי אחד, מיני רבים, ליישום מדיניות, הנגזרת ממטרות לאומיות. השאלה המרכזית שמקבלי ההחלטות צריכים לשאול את עצמם היא מהי המטרה המיועדת לעשרים השנים הקרובות: הגדלת מספר האנשים שנוסעים מדי יום עשרות קילומטרים לעבודה או הפחתת השימוש במכונית הפרטית?

ישראל אינה קליפורניה עתירת השטחים או סעודיה עתירת הדלק. ישראל היא מדינה קטנה וצפופה שסובלת מזיהום אוויר. מדיניות הממשלה חייבת להיות הפחתה משמעותית בשימוש במכונית פרטית; כל מדיניות אחרת תביא אותנו בעשור הקרוב לשוקת שבורה, הן סביבתית והן כלכלית.

תושבי ישראל התמכרו בארבעים השנים האחרונות למכונית הפרטית. הגמילה אמנם תהיה קשה, אבל היא חייבת להתרחש, גם אם היום נסבול פגיעה קטנה בכיס.
מדינת ישראל טעתה קשות כאשר עודדה, באופן אינטנסיבי, שימוש במכונית הפרטית, והזניחה פיתוח של אלטרנטיבות, כמו אוטובוסים, רכבות, מוניות, אופניים וכדומה. העלאת המיסוי על הדלק היא בהחלט צעד חיובי ראשון להפחתת השימוש במכונית הפרטית, אבל הוא לבדו אינו מספיק, ומדיניות הממשלה חייבת לכלול צעדים נוספים כדי לקדם אלטרנטיבות. כמה הצעות לצעדים שכאלה: הפסקת ההשקעה האדירה בסלילת כבישים חדשים, סבסוד הנסיעה בתחבורה הציבורית, תגבור משמעותי של נתיבי תחבורה ציבורית, קידום תחבורה מסילתית, הנחות במס הכנסה לעובדים שלא משתמשים במכונית פרטית, תכנון עירוני נכון שמייתר את הצורך בשימוש במכונית פרטית ועוד.

בסופו של דבר אנו צריכים לזכור כי השימוש במכונית הפרטית גובה מאיתנו מחיר כלכלי גבוה ביותר, הן בשל בזבוז זמן ואנרגיה הנגרם מהגודש בדרכים, הן בשל הוצאות הבריאות הגואות הנגרמות מתופעות לוואי של זיהום האוויר, והן בשל בזבוז המשאבים בעצם קניית הרכב.
כולי תקווה שממשלת ישראל לא תיכנע לקריאות הפופוליסטיות להפחית מיסוי הדלק, ותקדם מדיניות אמיתית להפחתת השימוש במכונית הפרטית.

פורסם בוואלה

האמת למפלגת הירוקים אין כולם, וגם לארגונים הירוקים אין כולם, העיסוק הקטנוני וקנטרני שאנו חווים בימים אלו לגבי האיש הוא יוזמה של מפלגה אחרת שמשתייכת לשמאל הקיצוני ותימהוני (נקראה לה "התנועה המשמיצה").

ראיתי היום בכל ערוצי הטלוויזיה את אנשי "התנועה המשמיצה" חוגגים על גלנט והתביישתי, הם הצביעו על כמה צינורות השקייה וכמה עצי זית והדגימו לעם ישראל איך גלנט הפך בשל כך לפושע הסביבתי מספר אחד בישראל.
האמת, לחלוטין לא ברור מה המניע הסביבתי של העתירה, טענתם הראשונה לגבי השטח החקלאי אין בה שום עניין סביבתי, לפי התמונות השטח אינו מגודר ונטועים בו עצי זית צעירים. טענתם השנייה הייתה לגבי השתלטות על שטח ציבור, גם כאן לפי התמונות מדובר במדרון שספק גדול אם יש לו חשיבות סביבתית.

העתירה הזו קטנונית וקנטרנית גם בעוד הביט, נגיד כי אכן הטענות הללו נכונות וגלנט השתלטת על שטחים שלא כדין, אני תוהה איך זה פוסל אותו מלכהן כרמטכ"ל? מה הקשר בין עניין זה לפיקוד על הצבא? הייתי מבין את הרציונאל של העתירה אם היה מדובר בראש מערכת הפיקוח על הבניה או מינהל מקרקעי ישראל או אפילו המפכ"ל.
כאן מדובר בהתנהלותו הפרטית של האיש לגבי ביתו ונחלתו.
אני יכול לומר שהדברים המיוחסים לגלנט הם בטלים בששים לדברים אשר מתרחשים בנחלות ובתים של ישובים חקלאיים אחרים, קיבוצים ומושבים. אני יכול להגיד שגלנט הוא "צדיק" ביחס לדברים שאני נחשפתי אליהם בהתנהלות של אנשי המושבים והקיבוצים.
דוגמא אחת שמפלגת הירוקים עתרה נגדה, היא השתלטות אנשי קיבוץ שדות-ים על שטח ציבור שנמצא כ50 מ' מקו החוף, אשר בקומבינה מטורפת בנו בחסות המועצה האזורית במקום 12 קוטג'ים!!

כאשר אני שואל את עצמי מה צריכים להיות הקריטריונים המרכזיים למינוי של אדם לעמוד בראש מערכת צבאית, התשובה היא יכולתו המקצועית בתחום הצבאי.
למען האמת, כבר היו מינויים של קצינים שכשלו בתפקידם ומונו לתפקיד בכיר, למשל אמנון שחק ועמירם לוין שהיו מעורבים באסון צאלים, או הרב הצבאי הראשי היום שהיה מעורב באסון הכבל.

אם ימנע מגלנט את תפקיד הרמטכ"ל בשל עניין הקרקעות, זה יצבע על סדר עדיפויות מעוות, שכישלון בתחום תכנון ובניה הוא יותר חמור מכישלון בתחום המקצועי. מה תהיה המדרגה הבאה? לא ימנו אדם בגלל עבירות תנועה? מדובר כאן בניסיון להרוג זבוב עם טיל שיוט!

דבר נוסף שהדהים אותי זה התבטאותו של פרופ' אלון טל, מדובר באיש לא פחות מפקפק מגלנט, כתבתי בעבר על התנהלותו של האיש בנוגע לעמק ססגון (חשש לניגוד עניינים), היה מקרה חמור לא פחות מזה של גלנט בו פרופ' טל השתמש במשאבי אונ' בן-גוריון לטובת קידומו הפוליטי והתלוננתי על כך פני נשיאת האונ' שלא עשתה לו כלום.
העניין הכי חמור לדעתי היה בהתנהלותם של "התנועה המשמיצה" היה בבחירות 2009 בו הם הציגו תינוק בניגוד לחוק בתעמולת הבחירות שלהם, ובנוסף הם לא התביישו לשקר לשופט בית המשפט העליון ולטעון כי התינוק הוא הדמיית מחשב, גם כאן התלוננתי ולא נעשה נגדם שום דבר.

אז אם מישהו תוהה מדוע אנשי "התנועה המשמיצה" משקיעים משאבים כספיים, ואנרגיה משפטית בעניין גלנט ולא בעניינים סביבתיים חשובים הרבה יותר. התשובה היא פשוטה, מדובר כאן בניסיון לקבל מקסימום חשיפה תקשורתית במינימום השקעה. זה מביש ומביך משתי סיבות, האחת בגלל שאין מדובר בנושא סביבתי והשנייה בגלל שנגרם לגלנט עוול גדול מאוד.

אני אומר לאנשי "התנועה המשמיצה" זרקו את תחפשות הצדקנים ומתחסדים ותסתכלו במראה, פרצופכם לא פחות מכוער מזה של גלנט והייתי אומר שאף יותר.

עיריית הרצליה פרסמה בסוף השבוע האחרון הודעה מגוחכת, כאילו העירייה הביסה את הסופה.
מיותר להתווכח עם טענה טיפשית כזו, לכן הכנתי מצגת עם עשרות תמונות וכל אחד ישפוט לבד מי הביס את מי.

העוצמה של סערה בים יכולה לתת לנו מבט מפוקח על חוסר היכולת שלנו לשלוט או להשפיע על איתני הטבע, הסערה האחרונה של דצמבר 2010 מראה זאת היטב, הסערה צולמה ברחבי הארץ על-ידי גולשים שהעלו את הסרטונים לרשת, הנה מבחר מהם:

1. חוף הצוק ומרינה הרצליה

http://www.youtube.com/watch?v=e85PS4sWZxw
המשך »

1. אנחנו לא יודעים לכבד את הטבע

בישראל יש יוהרה בלתי מוסברת למול הטבע, אנחנו פשוט לא יכולים לקבל את העובדה שהטבע יותר חזק מאיתנו, ותמיד אנחנו מחפשים אשמים. קשה לנו מאוד לקבל את העובדה המרה שברוב המקרים הטבע חזק מאיתנו ובלתי ניתן לשליטה. כך גם במקרה הזה, קשה לנו לקבל שיש בישראל שריפות יער בלתי נשלטות, ואנחנו נתפסים לזוטות, כמו לעניין הכיבוי.
אין ספק כי מערך הכיבוי בישראל לא נכון ולא מתאים, אבל אפילו אם היו עוד אלף כבאים ועוד 5 מטוסים ספק גדול אם היה אפשר לבלום את כל שריפות היער, במדינות אחרות שלהן יש יותר מיער ורבע מתקשים להתמודד עם שריפות כאלו, אז אנחנו?
הדוגמא הכי טובה לעניין הזה היא כיבוי השריפה האחרונה בכרמל, נדמה לנו שרק בזכות מטוסי הכיבוי שבאו השריפה כבתה, האמת שזה קרה הרבה בזכות הרוחות המערביות שהתחילו במוצאי שבת והעובדה שלא נשאר הרבה חומר ביערה!

2. ניהול נטיעות טיפשי של אורנים

יער אורנים הוא פשוט שלולית נפט שמחכה לניצוץ, מי שמכיר יודע שאורן הוא חומר ביערה מציון, מחטי הארון דליקים ביותר, והאצטרובלים הם כמו פצצות תבערה. לכן מישהו מופתע  שבמחזוריות כל 20 שנים יש שריפה גדול בכרמל?
בכלל האורן הוא עץ זר לאקלים שלנו, אולי היו קצת אורנים אבל בהחלט לא עץ דומיננטי כמו היום, עצים ים תיכוניים הם: חרוב, אלה, אלון, זית ואחרים, אלו עצים שיודעים לספח את הלחות, הם יותר נמוכים, תופסים יותר נפח ועליהם בשרניים, לכן לא נוצרות ביערות כאלו מגה שריפות.
אנקדוטה, פעם ביקרתי בבסיס החותרים יש שם לא מעט עצי זית עתיקים, שרואים בהם שרידים של שריפות ושרידי השיקום.
אז למה נוטעים כאן אורנים? התשובה לכך, פשוטה אלו עצים שגדלים בזריזות ולכן הם "ידידותיים" לתרבות השנור של קק"ל.
הרי תורמים רוצים לראות תפוקה מהירה לתרומה שלהם, ואין עצים יותר טובים מעצי האורן והאיקליפטוס שתוך 20 שנים גדלים לגודל מרשים, לעומתם עץ אלון צריך 50 שנים כדי להגיע לגודל של עץ שמתחיל להיות מרשים, ולעולם לא יגעו לגודל של אורנים.
מתגנבת למוחי המחשבה, כי קק"ל שותלים בכוונה עצי אורן כדי לתחזק את פעילות השנור שלהם.

בקיצור, אם אנחנו בענייני ממחדלים, המחדל הראשון הוא של קק"ל אשר נטעו את האורנים ולא עצים מקומיים.

3. ישובים בתוך היער- אווילות וחוסר צדק

לא ברור לי למה יש ישובים כפריים ובתים פרטיים בתוך יער, מן הישובים האלו הציבור נפגע בשורה של דרכים.
ראשית, השטח שעליו הישוב ממוקם נלקח מיער ולכן פוגע בטבע ובציבור; שנית, התשתיות לישוב הזה הן יקרות והציבור מממן אותן; שלישית, הערך הנדל"ן של הבתים האלו נובע מן הנוף הציבור ולכן יש חוסר צדק חלוקתי; רביעית, כיבוי השריפות בא מכיסי תושבי הערים שממנים את שכר הכבאים; וחמישית, אם זה לא מספיק כולנו נשלם פיצוי על השריפה הזו, כאשר אם הייתה שריפה לנו בעיר לא היינו מקבלים גורש מן המדינה.
אגב, אני לא שולל מיזמי תיירות מידתיים בצמוד ליער ואוף בתוכו,(בהחלט שווה לחשוב לתת לתושבי בית אורן פיצוי לטובת הפיכת המקום כולו לכפר נופש). לעומת זאת אין שום היגוין להפעיל בית כלא בתוך יער.

אז מחדל השני שאולי המרכזי שגרם לאסון, הוא השארת הכלא באזור כזה. כלא הוא אחד האתרים שהכי קשה לפנות בזמן קצר ולכן היה צריך תגבור שנגמר באסון,(עצה שלי תמכרו את הכלא למיזם מלונאי ותקימו כלא במקום אחר)

4. אכיפה סביבתית אפסית עד לא קיימת

אני יודע שיש רבים שמאמינים בחינוך והסברה ולא מאמינים באכיפה, בפועל זה לא עובד.
במדינה קטנה וצפופה כמו שלנו מספיק שיש מיעוט קטן שלא מבין או שלא רוצה להבין שברשלנות פעוטה הוא יכול לגרום למגה שריפה כזו.
אנשים ובעיקר צעירים לא מקשרים בין מעשה פעוט כמו להדליק נייר טואלט או לזרוק סגירה לנזק סביבתי משמעותי, בעיקר כאשר אין הרתעה, ואין חשש בכלל מפני עונש.
בכלל נדמה שפגיעה בסביבה היא לא עבירה או פשע, אלא סתם חוסר שיקול דעת. הכי חמור שבכלל לא מנסים לאכוף על אנשים פרטיים ואם אוכפים העונשים קלים עד מגוחכים.
בישראל רשות הטבע והגנים שהיא גוף האכיפה היחיד לשמירה על הטבע, היא גם גוף תיירותי חזק ודילמה בין הרצון לשמור על הטבע לבין הרצון לשווק את עסקי התיירות, אין ספק שהתיירות מנצחת ובגדול. את סמכויות האכיפה רשות הטבע והגנים בוחרת להפעיל בררני למשל נגד כאלו שלא שילמו בכניסה ופחות נגד כאלו שפוגעים בטבע (כמו הדבקת מסטיק על עץ/סלע).
לכן אין זה מפליא שנער הרשה לעצמו לעשן נרגילה ביער ולזרוק גחל, או זה לא מפליא שיש בעוספיה מזבלה פיראטית, בלי שאף אחד אינו חושש לחזור ולהשתמש בה.

מחדל שלישי, רפיסות של המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים באכיפת החוקים אשר נועדו לשמור על הטבע.

לסיכום, אני בכלל לא חושב שהמחדל הגדול בשריפה הזו היה נושא הכבאות, לדעתי גם אם היו לנו שירותי כבאות מציונים בסופו של דבר שריפה כזו הייתה מתרחשת, ולכן עניין הכבאות הוא השולי בסיפור ולא ברור מדוע התקשורת הרדודה שלנו התמקדה בו (אז אם היו עוד 100 טון חומר מעקב ביערה מישהו מאמין שזה היה משנה משהו?).
לדעתי, המחדלים שציינתי למעלה הם הרבה יותר משמעותיים ואילו כל אחד מהם לבדו לא היה מתקיים סביר להניח שהאסון לא היה מרחש ולא היו נגדעים חיים של כל-כך הרבה אנשים צעירים.

הערה לסיום, שמעתי אנשים אשר אומרים כי השריפה בכרמל ושריפות יער דומות בעולם הם תוצאה של התחממות הגלובלית. לדעתי זו אמירה לא נכונה, רוב השריפות נגרמות מרשלנות של בני-אדם לכן כאשר ישנם יותר בני-אדם ישנם הרבה יותר שריפות בלי קשר להתחממות הגלובלית.