לפני חודשיים הוא נבחר למועצת עיריית הרצליה ובעוד חודש הוא אולי יישב בכנסת. דרור עזרא, מספר שתיים ב"ירוקים", לא יוותר על הסנדלים ועל הקוקו בכנסת ליווינו את האיש שמגן על חוף הים ליום לא שיגרתי
בעיית הדיור לצעירים בודדים ולזוגות צעירים בתל אביב היא בעיה קשה. רכישת דירה במרכז העיר היא דבר בלתי אפשרי, אם אין לך איזה דוד סם שמזרים כסף מעבר לים. גם שכירת דירה בתל אביב כיום היא משימה לא קלה, בלשון המעטה.
בלית ברירה, בשטח כבר ניתן להבחין בתנועה של צעירות וצעירים אל רמת גן, גבעתיים, בת ים, חולון וערים אחרות. לרשות המקומית אומנם אין אפשרות לשלוט על דמי השכירות, אך יש ביה ומחובתה לעשות הכל למען דיור בר השגה לאותה אוכלוסיה, שיש לה חשיבות והשפעה על קיומה היומיומי של העיר. אחד הפיתרונות המקובלים בעולם היא תרבות הלופטים.
פתרון זמין, זול ולא חוקי
תרבות הלופטים נולדה בשנות ה-50 בניו יורק, כשאמנים ומעצבים צעירים מעוטי יכולת רכשו בזול חללים במבנים תעשייתיים ישנים, והפכו אותם לדירות מגורים. המשיכה העיקרית לחללים הגדולים והזולים נבעה משילוב של דמי שכירות נמוכים והאפשרות לשלב מקום מגורים עם סטודיו. מאחר שנושאי הדגל היו אמנים ואינטלקטואלים, שימשה התופעה הזו גם כמניפסט חברתי, וקראה תיגר על המעמדות החברתיים.
צורת מגורים זו היתה בלתי חוקית, אולם הצלחתה והתפשטותה גם לערים כמו ברלין, לונדון, שיקגו ופריז הפכה אותה לתופעה מקובלת וחוקית, כיוון שנתנה מענה למצוקת הדיור של קהל צעיר של אנשים בתחילת דרכם.
תופעת הלופטים הגיעה לארץ לפני כ-4 שנים, ונתנה פיתרון אולטימטיבי עכשווי לאוכלוסיה זו על רקע הביקוש שגבר על היצע המגורים, ומחירי הדירות שהרקיעו שחקים.
כולם יצאו נשכרים
קיימים לופטים במרכז הארץ, אולם מרכז הכובד הוא בת"א, בה קיימים כבר אלפי לופטים. אחת הסיבות לכך שהלופט תפס תאוצה בעיר היא שחללים תעשייתיים רבים התפנו בדרום תל אביב, עקב מעבר מפעלים לפריפריה.
האזורים בהם בולטת תופעת הלופטים בתל אביב הם שכונות פלורנטין, מונטיפיורי, נחלת יצחק ורחובות נוספים בדרום העיר. בהפיכת הלופטים לאופציית דיור בר השגה יש מספר יתרונות: מעמד הביניים אשר נתפס כחיוני להתפתחות עיר מבחינה כלכלית ותרבותית אינו נוטש אותה; מתבצע שדרוג מבנים קיימים והפיכתם למקום מגורים, בעל תשתיות חדשות; מתקיים מיצוי מקסימלי של מבנים מעורבים, ביום תעשייה ובלילה מגורים; ישנה גם תרומה למיגור אזורי פשע והפיכתם לאזורי מגורים.
לאור הקשיים ברכישה ובהשכרת דירה, ולצד היתרונות בהפיכת לופטים למגורים, נראה כי על הרשויות לנקוט במדיניות של מתן תוקף חוקי לתופעה ולעבור ממדיניות עצימת עיניים למתן שימוש חריג לתב"ע באזורים הולמים, תוך קביעת קריטריונים עבור שימוש למגורים במבנים תעשייתיים. כל הצדדים יצאו מכך מרוויחים.
גילוי נאות: בבעלותי מבנה שמיועד ללופט.
נחמיה שטרסלר באופן עקבי לא נותן לעבודות לבלבל אותו, הסיפור הזה של תמנע הוא מורכב ביותר, אנסה להסביר כאן בקצרה.
בסוף 2007 פנו אלינו קובצה של תושבים מאזור הערבה, והסבו את תשומת ליבנו לפרויקט כפר נופש שאושר במרכז פארק תמנע שברבו מוגדר שמורת טבע.
שפנו אלינו התושבים דקות לפני שבולדוזרים עולים על השטח, לאחר שהתוכנית המפורטת אושרה זה מכבר העניין נראה אבוד. אבל אנחנו במפלגת הירוקים החלטנו להשקיע בנושא שנראה לנו חשוב והקמנו לצורך העניין צוות שבדק את הנושא.
לפני שאני אכנס לפרטים הקטנים משפט רקע, מערכת תכנון היא מערכת הירכית. כלומר, יש מדירוג בין התוכנית יש, "תוכניות על" ו"תוכניות פרטניות". אם תרצו אפשר לדמות את זה לפאזל שהציור המנחה שלו הוא בקווים כלליים, וחלקי הפאזל הם שרטוט מדיוק.
מה שנעשה בתמנע הוא להשלים את הפאזל עם חלק (תוכנית מפרטת) שאינו תואם את הציור המנחה (תוכנית מתאר).
הצוות שבדק את הנושא במפלגת הירוקים השקיע בעניין עשרות רבות של שעות תוך התייעצות עם מומחים שונים כולם בהתנדבות.
לאחר שבדקנו את הנושא הגענו למסקנה שהועדה המחוזית דרום עשתה שגיאות חמורות באישור התוכנית, את הדברים שלחנו במכתב ליו"ר ועדה מחוזית דרום וגם העברנו לאדם טבע ודין שהשתמשו בהם כבסיס לעתירה שלמעשה התקבלה השבוע.
אלו הליקויים שגילינו בתוכנית:
ועדת מחוזית אסור לה שתהיה חותמת גומי בידי יזמי נדל"ן, ועדה מחוזית בראש ובראשונה מופקדת על שמירה על האינטרסים הציבוריים, במקרה הזה תוכנית המתאר קובעת שאינטרסים הציבוריים הם שמירה על הטבע ומתן אפשרות לבניית מלון שמהווה הפרעה מינימאלית לטבע.
במערכת התכנון הישראלית קיים פרדוקס, במקרים רבים ועדות תכנון מועלות בחובתם הציבורית ומצדדות באינטרסים של יזמי נדל"ן פרטיים וזאת תוך פגיעה חמורה באינטרסים של הציבור.
התוכנית הזו היא דוגמא מובהקת לתרבות הקומבינה. אם היזם והמועצה האזורית היו רוצים ללכת בדרך המלך התכנונית היה עליהם לשנות את ותכנית המתאר עצמה ולהציג את השינויים כהווייתם הן לציבור והן למועצה הארצית. אבל הם לא עשו זאת הם טענו כי תוכניתם תואמת לחלוטין את התוכנית המתאר ובכך חשבו שחסכו לעצם צעקה ציבורית ומאבק מול הארגונים הירוקים, לשמחתי הם טעו.
לסיום תודות לחבריי לצוות שבדקו את נושא תמנע: לעו"ד אריאל יונגר שסייע רבות, ליואל חדידה ולגיא בן גל.
בדצמבר 2007 חשפה מפלגת הירוקים שורה של ליקויים חמורים בהחלטה לאשר תוכנית מפורטת לבניית כפר נופש באזור תמנע. בעקבות חשיפת הליקויים הגישה עמותת אדם טבע ודין עתירה לבית המשפט לעניניים מינהליים דרום. היום פסק בית המשפט כי הליקויים שחשפה מפלגת הירוקים מחייבים דיון מחודש בתוכנית בועדה המחוזית.
למכתבו של יואל חדידה ליו"ר ועדה מחוזית דרום לחצו כאן…
לכתבה בYNET על פסיקת בית המשפט לחצו כאן…
חמשת המועמדים במקומות הראשונים ברשימת הירוקים הם :
פאר ויסנר – יושב ראש מפלגת הירוקים וסגן ראש עיריית תל-אביב יפו.
נשוי ואב לשני ילדים, נולד ב 1957 בישראל, גר בתל אביב-יפו.
תעשיין ויצואן לשעבר. הנדסאי חשמל, מקים ויו"ר מפלגת הירוקים בישראל.,
יו"ר ומקים עמותת "האדם עץ השדה", שפעלה לשימור, הצלה ונטיעת עצים ברחבי הארץ.
מזה כ- 10 שנים, פועל ללא לאות להעלאת המודעות לנושאי איכות החיים והסביבה במדינת ישראל, ובכלל זה קידום והובלת מאבקים ירוקים.
תפקידים במסגרת עיריית תל-אביב-יפו:
דרור עזרא – יושב ראש סניף מפלגת הירוקים בהרצליה , חבר מועצת עיריית הרצליה מטעם מפלגת הירוקים, רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים . דרור עזרא ניהל במשך שנים ומנהל בשנים האחרונות מאבקים נגד כרישי נדל"ן ובעלי הון אשר משתלטים על חופי מדינת ישראל , עזרא נאבק נגד כוונות הבניה בחוף פלמחים , הפגיעה בחוף געש , בחוף שדות ים ובחופי הכנרת, נגד הכוונה לפגוע בחוף אפולוניה הייחודי בהרצליה ועוד . עזרא נלחם בועדות התכנון השונות כשהוא זוכה לשיתוף פעולה מצד הארגונים הירוקים ובהם עמותת אדם טבע ודין.
אריאלה רינגל הופמן – גרה במושב בית נחמיה. נשואה + 4 ילדים. בעלת תואר שני במדעי המדינה.
אריאלה רינגל – הופמן, הנה כתבת "ידיעות אחרונות" למעלה מ-20 שנה. במסגרת עבודתה, פרסמה בין השאר שורה ארוכה של תחקירים וכתבות בנושאים ירוקים, חלקם הגדול עסק ביזמות נדלניסטית, תוך פגיעה בשטחים ירוקים.
בין השאר מיוחסות לה, חשיפת "פרשת גינתון", "פרוייקט הכוכבים" של אריאל שרון, השתלטות בעלי עניין על חופי הכינרת, פגיעה מתמשכת בחופי הים התיכון, זיהום נחלי הארץ , השתלטות של אנשי עסקים על קרקע חקלאית דוגמת צומת ירקונים, הקמה של גני ארועים במסווה של בתי אריזה באזורים חקלאיים, זיהום אוויר בתפן, פגיעה אקולוגית ברצועת עזה בעקבות הרס בתי המתנחלים שפונו, והרשימה חלקית בלבד
הד"ר רפי קישון – ד"ר רפי קישון, יליד 1957, נולד ומתגורר בתל-אביב-יפו, אב ל-3 ילדים בגילאי 6, 14, 18.
למד וטרינריה בגרמניה בשנות ה- 80, כולל עבודת דוקטורט ועבודה מעשית בהיילדברג.
בנו של ההומוריסטן אפרים קישון הוא הוטרינר הכי מוכר בישראל ואיש תקשורת פעיל.
מחבר הספר "אנשים על ארבע" ו-"כלבים-גידול טיפול ואהבה".
ד"ר קישון מנהל מרפאה וטרינרית לחיות מחמד ברמת אביב ודוגל בשילוב של רפואה הוליסטית-טבעית המתייחסת אל החי וסביבתו כאל מכלול.
ד"ר קישון החל את דרכו התקשורתית בכתיבת טור הומוריסטי על בעלי חיים בעיתון "על המשמר", המשיך בהנחיית התוכנית "זה חי" בערוץ 1, בהגשת פינות רבות בתוכניות טלוויזיה ורדיו ובכתיבה בעיתונים לילדים ומבוגרים, בניהול פורום חיות מחמד ב- YNET, במתן הרצאות ועוד.
ד"ר קישון ישמש כפה לבעלי החיים בכנסת. עובד עם העמותות השונות לרווחת בעלי חיים במדינת ישראל, במלחמה נגד התעללות בבעלי חיים ונגד ניסויים מיותרים בבעלי חיים.
אלכס ויינרב – סגן ראש עיריית מודיעין- מכבים רעות , מחזיק תיק איכות סביבה בחמש השנים אחרונות פעל רבות בנושא האנטנות הסלולריות , פעל לאפשר לתושבי מודיעין – רעות מכבים להפיק חשמל מאור השמש ועוד. וינרב הפך בשנים האחרונות ל"מר איכות סביבה" ברמה הארצית, בעשייה ללא לאות, בהתמדה ובנחישות, הצליח אלכס וינרב לקדם את איכות הסביבה בעיר ולהטמיע את ערכי הסביבה והקיימות גם בתחום החינוך, התעסוקה והתחבורה, ביושר ובדרכי נועם
כתבת שער במקוומון צומת השרון, על תוכנית אלטרנטיבית שהירוקים בהרצליה הכינו לשטחי הטבע סביב אפולוניה.
התוכנית כוללת הוספת 130 יחידות דיור צמודות קרקע לקיבוץ. דרור עזרא, רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים: "חופי ישראל עדיין נגזלים על-ידי בעלי אינטרסים וברוני נדל"ן, וועדות התכנון מגלות שוב ושוב רפיסות"
דרור עזרא, רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים, אמר כי "לדעתנו, ועדת הערר טעתה. חוק החופים חד וברור, ואוסר הוספה של בנייה פרטית ברצועת 100 מטר מהחוף".
"4 שנים לאחר כניסת חוק החופים לתוקף, חופי ישראל עדיין נגזלים על-ידי בעלי אינטרסים וברוני נדל"ן, וועדות התכנון מגלות שוב ושוב רפיסות וחוסר יכולת למנוע את הנגיסות בחוף ".
מרבית הקוטג'ים מיועדים לבני הקיבוץ ו-30 קוטג'ים נוספים למפוני אלי סיני
לדברי רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים, דרור עזרא, "ועדת הערר טעתה. חוק החופים חד וברור באיסורו להוסיף בנייה פרטית ברצועה של 100 מטר מהחוף. ארבע שנים לאחר כניסתו לתוקף של החוק, ועדות התכנון מגלות שוב ושוב רפיסות וחוסר יכולת למנוע את הנגיסות בחופי ישראל, שממשיכים להיגזל על ידי בעלי אינטרסים ועל ידי ברוני נדל"ן".
"הירוקים" בהרצליה פנו לוועדה הארצית לתכנון ובנייה והמליצו להכריז על קטע החוף הסמוך ל"אפולוניה" כשמורת טבע, ולא לפתוח בו תחנת הצלה. לטענתם, במקום ערכי טבע וארכיאולוגיה חשובים, שעלולים להיפגע
הירוקים בהרצליה הגישו המלצה למועצה הארצית לתכנון ובניה לסמן בתוכנית מתאר ארצית לחופים(תמ"א 13) קטע חוף וים של 800 מ' סביב אפולוניה כשמורה ימית. ההמלצה נשלחה במסגרת הליך של הערות והשגות הציבור לתוכנית שנועדה להסדיר את השימוש בחוף במחוז ת"א.
דרור עזרא יו"ר הירוקים בהרצליה מוסר:"אזור החוף הצפוני של הרצליה הוא אחד מאתרי הטבע הימיים החושבים באזור המרכז, מדובר בחופים סלעיים מאופיינים בבריכות קטנות. למרות שהאזור זוהם במשך עשרות שנים ע"י מפעל תע"ש, מאז 1995 שתע"ש הפסיק את פעילותו האוזר משתקם ומתקיים בו עושר יוצא דופן של חי וצומח ימיים, תרמה לכך גם העובדה שנגישות לאוזר קשה וכך התאפשר לטבע לשגשג כמעט ללא הפרעה."
"אנו הפתענו מאוד, כאשר גילנו שהחוף הזה מיועד בתוכנית לחוף רחצה, אנו חושבים שהרס אתר טבע כזה למען חוף רחצה יהיה אובדן אדיר וטעות קשה."
להלן המלצת הירוקים: המשך »
אלו סיפורים מארכיון הנושא כל הארץ.
RSS כל הארץ
אודותינו | על האתר | הצטרפות | התנדבות | לתרום | עצומות | תודות
דרכים ליצירת קשר | פנייה למנהל האתר | פנייה למפלגה
