מפלגת הירוקים מציעה לשר התשתיות להשתמש בעודפי הגביה, ולהקים קרן הלוואות להתייעלות אנרגטית במשק, ולקידום אנרגיה ירוקה

דרור עזרא מספר 2 במפלגת הירוקים פנה השבוע לשר עוזי לנדאו וכתב:
"הורדת תעריפי החשמל היא פועלה לא רצויה שתעודד בזבוז, ולכן ראוי להשאיר את התעריף כפי שהוא.
ברצוני להציע הצעה שיושמה במספר מדינות, ועודפי הגביה יכולים בהחלט להיות בסיס לרעיון.
הרעיון הוא להקים קרן הלוואת בריבת 0% לעסקים ואולי גם לאנשים פרטיים למען התייעלות אנרגטית, קרי בידוד ואיטום מבנים, החלפת מזגנים, החלפה של מכשירי חשמל בזבזנים, התקנת פאנלים סולאריים, וכדומה. "

להלן המכתב במלאו המשך »

תושבי השכונות הצפוניות של חדרה יוצאים למאבק בתכניתה של העירייה להקים באיזור מתקן לקליטת פסולת רטובה. לטענתם, הוטעו לחשוב שמדובר באתר פסולת מקומי, כשבפועל ישרת האתר המתוכנן את כל האיזור ויגרום למטרדי ריח ולבעיות תחבורה

גם חברי סיעת הירוקים בחדרה, עו"ד אוהד מרחב וחדווה יחזקאלי, הגישו את ההתנגדות שלהם השבוע להקמת התחנה לשינוע ולקליטת הפסולת. "לא יעלה על הדעת כי עיריית חדרה תיזום תכנית להקמת מתקן אשפה איזורי בתחומה, ותייעד לכך שטח של כ-18 דונם להקמת המתקן אשר ישרת את תושבי חדרה והיישובים בסביבתה", כתבו השניים לראש העיר.

לכתבה בNRG לחצו כאן…

האם זכאים אדם או גוף להגיש בשם מטרה ציבורית ערר למועצה הארצית על החלטות הועדה לשמירה על הסביבה החופית? זו השאלה העקרונית העומדת בבסיס העתירה שהגישו היום אדם טבע ודין ומפלגת הירוקים לבית המשפט העליון.

האינטרס הציבורי נדחק
ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה קבעה כי אדם או ארגון, הנעדר אינטרס "אישי", אינו זכאי להגיש ערר על החלטותיה של הועדה לשמירה על הסביבה החופית. החלטה זו באה בעקבות ערר מפלגת הירוקים (באמצעות עו"ד אריאל יונגר) על ההחלטה לאשר בתנאים את תחנת הכח רוטנברג, שתכליתה הקמת תחנת כח פחמית חדשה לצד תחנת הכח הפחמית הקיימת באשקלון.

התכנית מציעה להוסיף שתי יחידות ייצור חשמל לאתר רוטנברג ומתקנים נוספים, אשר הקמתם תהיה כרוכה, בין היתר- מבחינת ההשפעה על הסביבה החופית – בהעמקת בריכת הקירור הקיימת, ביישור שוברי הגלים הקיימים, בבניית גשר לתחנת יניקה בהקמת בית משאבות ובשימוש במחסום חדש למניעת כניסת כתמי שמן לתחנה ועוד.
תכנית התחנה הפחמית באשקלון, עוררה מאבק ציבורי נרחב, ולאור השלכותיה הפוגעניות על בריאות הציבור ואיכות הסביבה, הוגשו כנגדה מספר חסר תקדים של כ- 20,000 השגות

הציבור מורחק מהליכי התכנון
החלטת המועצה הארצית שבגינה הוגשה העתירה קבעה כי בהיעדר אינטרס אישי לא זכאי אדם או גוף כלשהו להגיש ערר על החלטות הועדה לשמירה על הסביבה החופית בשום מקרה.
המדובר בהחלטה שלא ניתן להשלים עימה, אשר מרוקנת מתוכן את זכות העמידה הציבורית שנתן החוק לגופים הסביבתיים, ואשר עתידה להצר באופן משמעותי את שיתוף הציבור בהליכי התכנון.

דרור עזרא רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים מוסר: "לצערנו אנו רואים באחרונה מגמה ברורה בה מוסדות התכנון מכרסמים באינטרסים הציבוריים שחוק החופים בא להגן עליהם, ולכן אנו נאלצים לפנות לעזרתו של בית המשפט. אנו מקווים שבית המשפט יבטל את החלטה האומללה הזו כך שחוק החופים יתחיל לממש את ייעוד האמיתי."

לכתבה באתר אדם טבע ודין לחצו כאן…
לקריאת העתירה במלאה לחצו כאן…

(בג"צ 7043/09)

כתבתו של נועם בר-שלום ביומן הבוקר ברשת ב' על הדיון שהתקיים אתמול בהתנגדות של מפלגת הירוקים לתחנה הפחמית באשקלון

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

באוגוסט 2008 הייתי נוכח בדיון בנוגע לתוכנית לתחנת הכח הפחמית החדשה באשקלון, את הדיון פתח מנכ"ל משרד התשתיות חזי קוגלר, אשר נימק את הסיבה לצורך בעוד תחנה פחמית למרות מגרעותיה הרבות. קוגלר נתן שני נימוקים מרכזיים, הראשון – מחירי הגז והדלק הגואים לעומת מחירי הפחם היציבים והשני – מניעת תלות בגז המצרי ליצור חשמל.

בשנה האחרונה עבר משק האנרגיה בעולם ובפרט בישראל שינוי אדיר, ראשית מחירי הנפט והגז צנחו משמעותית ושנית נמצאו כמויות אדירות של גז מול חופי ישראל.

לאור הנתונים אלו היה אפשר לצפות מממשלת ישראל להודות למזלה הטוב, ולנו הירוקים על כך שעתרנו ועררנו ועדיין התחנה הפחמית לא יצאה לדרך ויש אפשרות מעשית וכלכלית לבטלה.

כמו במקרים רבים אחרים גם במקרה זה הממשלה כנראה מעדיפה לבחור בחלופה הגרועה, היקרה, והמזיקה ביותר (התחנה הפחמית), ולזנוח חלופה זולה וטובה יותר (תחנות גז).
אמנה בקצרה חלק מן היתרונות הרבים שיש לתחנות גז על-פני תחנות פחמיות, הקמתן זולה משמעותית, הן מזהמות פחות, הן לא מיצירות אפר, הן לא דורשת שאיבת מי-ים, הן לא מחיבות מיקום על החוף, הן לא דורשות הובלה ימית והן דורשות הרבה פחות עובדים.

הבהלה לפחם
בחודשיים האחרונים אני מזהה מצד כמה וכמה גורמים בהלה, וזאת נגרמת ממילה קטנה בת שתי אותיות "גז". מציאת הגז מעוררת חלחלה בקרב כמה מן הגורמים החזקים ביותר בישראל, ומאיצה בהם לקדם בבהילות את התחנה הפחמית באשקלון.

חברת חשמל – לה יש היום מונופול כמעט מלא על ייצור החשמל, התחנה הפחמית הייתה אמורה לחזק מונופול זה כיוון שהקמתה היא פרויקט ענק שרק חברת חשמל יכולה להקים. לעומת זאת תחנות כוח על גז יכולות לקום ע"י גורמים אחרים ואז יאבד המונופול.

עובדי חברת חשמל – קבוצת העובדים הכי משפיעה במשק, הם מנווטים ביד רמה את ההסתדרות, הם בוחשים עמוק בתוך הפוליטיקה הפנימית של המפלגות והם שולטים למעשה בחברת החשמל, מבחינתם הפחתת כוח האדם, ואיבוד השליטה ביצור החשמל הם אסון.

מובלי הפחם האחים עופר – למעשה שולטים על שוק הובלות הפחם בישראל, ע"י צים וחברת ההובלות הימיות שלהם, אין ספק שביטול התחנה יכול לגרום להם לנזק כספי ואובדן הכנסה.

גילוי שדה הגז, העמיד בישורת האחרונה את האינטרסים הסביבתיים, החברתיים והכלכליים של ישראל עומדים מול אינטרסים צרים של כמה מן הגורמים החזקים בישראל, אז מי ינצח?

בכל מדינה מערבית אחרת התשובה לכך הייתה ברורה, אבל בישראל מצב העניינים היום הוא כנראה שכף המוזניים היא שווה, ויש רק איש אחד שיכול להטות את הכף לכאן או לכאן שר התשתיות עוזי לנדאו.
למרות שהשר לנדאו כבר התבטא לטובת הקמת התחנה הפחמית, אין להמעיט בדילמה שעומדת בפניו אם יביט על קודמיו בתפקיד וישאל עצמו, האם לבחור בדרך פריצקי שהודח או בדרך פואד בן-אליעזר שנישא על כתפי מתפקדי מפלגתו ביניהם עובדי חברת חשמל להישגים משמעותיים בפריימריס.

אני רק יכול להמליץ לשר לנדאו לבחון מחדש את עמדתו, כי התחנה הפחמית הייתה מיותרת לפני שנה שלא היו לישראל עתודות גז ומחירים הנפט והגז היו בשמים, ועל אחת כמה וכמה היא מיותרת היום כאשר יש לישראל מצוברי גז אדירים, ומחירי הגז ירדו מאוד.
לי אין ספק שהחלטה על ביטול התחנה הפחמית באשקלון היא המשוכה הראשונה והמשמעותית שתוביל את משק החשמל לנורמאליות מסוימת ואולי סופסוף להתנהלות הגיונית ונכונה, נטולת פחד.

מפלגת הירוקים הגישה היום לועדה לתשתיות לאומיות התנגדות לבניית תחנת כוח חדשה באשקלון, אל התנגדות הירוקים הצטרף חבר מועצת העיר אשקלון איתמר שמעוני.

בהתנגדות שאותה הגיש עו"ד אריאל יונגר טוענים הירוקים כי עם גילוי מאגר הגז מול חופי ישראל בעצם התבטלה הסיבה העיקרית לבניית התחנה, אי-תלות בגז המצרי.

הירוקים טוענים כי בתסקיר השפעה על הסביבה שחברת החשמל הכינה, החלופה להוספות טורבינות גז לתחנות כוח קיימות נשללה ללא הסבר, זאת חרף העבודה כי שימוש בגז הינו עדיף לאין שיעור מן השימוש בפחם, הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט הסביבתי.

טבלה שסוקרת את ההבדלים בין תחנת גז לתחנת פחם

עוד טוענים הירוקים כי יש בתוכנית פגמים אשר יביאו לפגיעה בים בסמוך לתחנה ובחופים הסמוכים.

דרור עזרא רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים מוסר: " התחנה הפחמית באשקלון הייתה מיותרת לפני שנה כאשר לא היו לישראל עתודות גז משמעותיות ולכן היום היא על אחת כמה וכמה מיותרת. אנחנו מקווים ששר התשתיות עוזי לנדאו יתעשת ויחליט על ביטול התחנה, בכך הוא יוכיח לציבור שהוא אינו עוד מריונטה בידי עובדי חברת חשמל."

רקע:
לפני שנה הגישו הירוקים עתירה לבג"ץ נגד התחנה, ולאחר מכן הגישו ערר למועצה הארצית שנדחה על הסף.

לקריאת התנגדות במלאה לחצו כאן…

בעיריית אשקלון הצהירו כי יעשו את הכל על מנת להילחם בהקמת תחנת הכוח הפחמית. אז למה הם סירבו להצטרף לעתירה שהגישה מפלגת הירוקים בנושא? יו"ר הירוקים, פאר ויסנר: מדוע ארגונים ירוקים וגופים חיצוניים צריכים לעשות את העבודה של העירייה?

לכתבה בNRG לחצו כאן…

הירוקים הגישו ערר נגד התחנה הפחמית
הירוקים הגישו עתירה נגד התחנה הפחמית

המשרד להגנת הסביבה המליץ שלא לאשר את הרחבת מפעל קניאל. בעיריית כפר סבא מרגיעים ומתחייבים לא להנפיק היתר ללא האישורים הנדרשים. ומה על תושבי השכונה העתידית?

חבר מועצת העיר כפר סבא מטעם מפלגת הירוקים, גיא בן גל, טוען כי "החלטת עיריית כפר סבא שאישרה את בקשת ההרחבה של מפעל קניאל שימוקם מרחק של 200 מטר מהשכונה הירוקה, מהווה הוכחה לכך שכפר סבא היא עיר ירוקה למראית עין בלבד. אישור הרחבתו של מפעל קניאל מהווה הוכחה ליחס המקל של העירייה כלפי מפעלים העוסקים בחומרים מסוכנים שאינם עובדים בשקיפות סביבתית מלאה".

לכתבה בNRG לחצו כאן…

רקע ודברי הסבר:
השימוש במפוחי אוויר (מפוחים לאיסוף עלים) לניקוי רחובות, חצרות וגנים ציבוריים ופרטיים הולך וגובר בשנים האחרונות. השימוש במפוחים אלה גורם למטרדי רעש וזיהום אויר קשים ופוגע בציבור. החוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, אוסר על גרימת רעש חזק או בלתי סביר, אולם התקנות שחוקקו מכוח חוק זה בתחילת שנות ה-90 אינן כוללות התייחסות פרטנית לרעש ולזיהום אויר הנגרם על ידי ציוד גינון מנועי בכלל ומפוחי עלים בפרט. מפגעי הרעש הנוצר ממפוחי עלים מטרידים לא רק את הציבור הישראלי; החל משנות ה-70 מנסות מדינות שונות ברחבי העולם לפעול למניעת מטרדי הרעש שמקורם בציוד גינון מנועי, הן על ידי פיתוח ציוד שקט יותר והן באמצעות חקיקה מחמירה.

המלצות לטיפול:
במקביל לקידום חקיקה בתחום זה, מומלץ כבר עכשיו לגופים המפעילים קבלני גינון לשלב תנאים מגבילים במכרזים, ולדרוש מקבלני הגינון שימוש בציוד מודרני המבטיח רמות מופחתות של רעש בעת הפעלתו. להלן כמה אפשרויות:

• שואבים חשמליים – שואבים אלו רועשים פחות ושואבים את הלכלוך במקום לפזר אותו לכל כיוון ולכן רצויים יותר לשימוש. המגבלות לשימוש בהם הן התלות בחיבור לחשמל והספק נמוך יחסית, ולפיכך הם אינם מתאימים לכל יישום.
• מפוחים המונעים בדלק (מפוח יד ומפוח גב) – רמת הרעש הבוקע מהם תלויה בנפח המנוע (בסמ"ק) ובדגם. ניתן להשוות בין הדגמים השונים באמצעות בדיקת הנתון הטכני הבא (שאותו ניתן לקבל מספק המכשיר): מפלס הרעש (Sound Pressure Level) הנמדד במרחק של 15 מ'. נכון להיום, רמת הרעש של רוב המפוחים המיובאים ארצה נעה בטווח של 67-75 dBA. בשנה האחרונה מיובאים גם מפוחים חדשים, שקטים יותר, שרמת הרעש שלהם במרחק של 15 מ' היא 64 dBA בלבד. יש לציין כי מחיר המפוח השקט גבוה ממחיר המפוח הרגיל בכ-20%.

אמצעים נוספים למניעת מפגעי רעש:

• איסור מוחלט לשימוש במפוחי עלים רועשים באזורי מגורים.
• שימוש באמצעים חלופיים – מגרפות ומטאטאים, במקומות רגישים במיוחד.
• שימוש בשואבי עלים חשמליים במקומות המאפשרים חיבור לחשמל (בתי ספר, חצרות בתים פרטיים).
• הגבלת שעות מותרות להפעלת מפוחי עלים: איסור הפעלתם בין 19:00 ו-7:00 בבוקר, בשעות המנוחה – 16:00-14:00 ובימי המנוחה.
• קביעת מפלסי הרעש המותרים למפוחי עלים כ- dBA 70-64 (במרחק של 15 מ' מהמפוח), והחמרת הדרישות במשך חמש השנים הבאות – הורדה הדרגתית ברמת הרעש המותרת מ-70 dBA ל-65 dBA.
• שילוב תנאים במכרזי הקבלנים, כמו דרישה להציג את רמת הרעש הנפלט מהמפוח (כתוצאה של בדיקת רעש למפוחים ישנים או כנתוני היצרן למפוחים החדשים); הוספת נקודות זכות לקבלני גינון שמשתמשים במפוחים שקטים יותר (אך יקרים יותר), שרמת הרעש המופקת מהם אינה עולה על dBA 64. נקיטה באמצעים אלה תביא לשיפור איכות החיים של התושבים.

יש לציין כי הרשות לאיכות הסביבה של עיריית תל אביב-יפו אימצה את מרבית ההמלצות ואף החליטה להחמיר בנושא רעש מחצרות בתי ספר – מפלס הרעש לא יעלה על dBA 65 במרחק 15 מ' מהמפוח.

זיהום האוויר הנגרם עקב שימוש במפוחי עלים נחלק לשני סוגים:

פליטת מזהמים ממפוחים המונעים בדלק – בתהליך שרפת הדלק נפלטים לאוויר מזהמים שונים הכוללים פחמימנים, ובכלל זה בנזן ו- 1,3בוטדיאן, אלדהידים ופחמימנים אחרים הידועים כחומרים מסרטנים או רעילים לאדם, וכיוצרי אוזון קרקעי. בנוסף נפלטים לאוויר מזהמים כמו פחמן חד-חמצני, תחמוצות חנקן וחומר חלקיקי.

פליטת חלקיקים – פעולת המפוח מייצרת חומר חלקיקי המרחף למרחק רב. חלקיקים אלה עלולים להכיל בנוסף לאבק גם צואת בעלי חיים, כימיקלים ופסולת רחוב, עופרת ופחמימנים, וכן מזהמים שונים ממקורות תחבורתיים, שיש להם פוטנציאל גבוה לפגיעה בבריאות. עם אלה נמנים חלקיקים הנפלטים ממנועי דיזל, שמוגדרים כחומר מסרטן, וחלקיקים שמקורם בבלייה של צמיגי רכב.

המסגרת החוקית:סעיף 4 לחוק למניעת מפגעים התשכ"א-1961 קובע איסור על גרימת זיהום חזק או בלתי סביר של האוויר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע או עלול להפריע לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים. על פי התקנות למניעת מפגעים (איכות אוויר), התשנ"ב-1992, שתוקנו מכוח החוק למניעת מפגעים, זיהום אוויר חזק או בלתי סביר מוגדר כהימצאות חומר חלקיקי מרחף באוויר בריכוז תלת-שעתי ממוצע העולה על 0.300 מיליגרם/מ"ק, וריכוז אבק שוקע של 20 טון/קמ"ר במדידה במהלך 30 ימים.

בדרך כלל לא מפעילים מפוחי עלים לאורך שלוש שעות על פני מקום אחד. לפיכך מתעורר קושי רב בניטור חלקיקים למשך הזמן הנדרש בתקנות (למשך שלוש שעות), והוכחת זיהום אוויר כאמור בתקנות הופכת למעשה לבלתי אפשרית.

המלצות המשרד להגנת הסביבה להפחתת זיהום האוויר הנגרם משימוש במפוחי עלים:

• ככלל יש להעדיף דרכים חלופיות לניקוי מדרכות וכבישים, כגון שימוש במטאטאים או בציוד ידני או ציוד מכני אחר.
• מפוח לא יופעל באזורי מגורים בשטחים חוליים או במקומות שבהם אין מדרכה או כביש סלול.
• עבודת המפוח תופסק או תוסט בכל מקרה שבו האבק עלול לפגוע בעוברי אורח.
• בצמוד למפוחים יעבוד רכב טיאוט מכני שינקה מידית את הלכלוך המוסט לכביש.
• המפוחים יופנו לעבר הכביש ולא לכיוון הולכי הרגל.

הגבלת שימוש במפוחים על ידי יוזמות חקיקה:

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת החליטה בחודש אוקטובר האחרון להמליץ לרשויות המקומיות בישראל להפסיק לאלתר את השימוש במפוחי אוויר מרעישים ומזהמים. חברי הוועדה אמרו כי במידה והמלצתם לא תיושם במכרזי הניקיון העירוניים בשנת התקציב הבאה, תיזום הוועדה חוק שיאסור כליל על השימוש במפוחים במגזר הציבורי, ויגביל את השימוש בהם גם במגזר הפרטי.

מה נעשה עד כה בהרצליה:

באוקטובר 2007 הוחלפה חברת הניקיון בעיר, חברת החדשה הניקיון החל לנקות רחובות העיר במפוחים, אלינו ואל העירייה הגיעו זרם אדיר של תלונות מן התושבים בנושא.

לאחר פניות הירוקים, השיבה לנו ראש העירייה בסוף 2007 כי המפוחים ימשכו לשמש את העירייה לניקוי הרחובות, בחודש מאי 2008 הודיע העירייה כי היא מפחיתה את שימוש במפוחים.

במשך שנת 2008 ותחילת 2009 המשכנו לקבל פניות של תושבים על כך שהעירייה ממשיכה לעשות שימוש במפוחים ברחובות העיר, זאת בניגוד להצהרה שיצמצם השימוש במפוחים.

לפיכך מוצע להביא בפני מועצת העיר את נוסח הצעת ההחלטה הבאה :

א. עיריית הרצליה תכריז על היותה העיר הראשונה בארץ שתפעל לאיסור השימוש הגורף במפוחים.

ב. העירייה תאסור לאלתר על קבלנים שעובדים מטעמה להשתמש במפוחים לניקוי רחובות העיר ובקרבת בתי התושבים.

ג. האיסור על התושבים בעיר יחל מרגע שיאושר חוק עזר עירוני האוסר את השימוש במפוחים. עיריית הרצליה תנסח חוק עזר עירוני ברוח זו, אשר יוגש לעיון חברי מועצת העיר לקראת ישיבת המועצה הבאה ויובא לאישור מועצת העיר בישיבת המועצה שתתקיים בחודש יולי 2009.

ד. עד מועד אישור חוק העזר העירוני על ידי מועצת העיר ומשרד הפנים תפעל העירייה ליצירת נוהל עירוני מחייב ומיידי המגביל מאד את השימוש במפוחים ברוח הנוהל שקיים בתל אביב. המגבלות יכללו אכיפה מצד אגף איכות הסביבה הן כלפי גננים עירוניים והן כלפי גננים פרטיים.

ה. הנוהל המחמיר החדש ינוסח וייכנס לתוקפו תוך חודש ימים ממועד הדיון בהצעה זו.

לתמליל הדיון לחצו כאן… (עמוד 23)

בשנה שעבר שעת כדור הארץ היה תעלול יחצ"ני נחמד, הייתי בטוח שמדובר בתעלול חד-פעמי לא מזיק. אבל כנראה בעולמם של יחצ"נים לא זונחים תעלול שהצליח, השנה התעלול הפך למגה תעלול עם יחסי ציבור ופרסום מוגזמים ביותר, חצי מעמוד ראשון של ידיעות וגם עמודים 2 ו3, סיקור בפתח כל מהדורות החדשות בטלוויזיה, אינטרנט ועוד.
יהיו כאלו שיאמרו מה אתה רוצה הנה נושא הסביבה נהיה סקסי, יש לוגו, יש חולצות, יש סלבס, יש דוגמניות, ואפילו מתפרסמים מדרכים שאומרים איך לחסוך 2 ליטר בכל מקלחת.
הבעיה עם כל הסיפור הזה, שמדובר בעוד דרך לתת לאנשים בעיקר מקבלי החלטות למרק את המצפון וכבונוס לקבל דקות חשיפה חיובית למשך דקות ארכות.

המיקרו והמקרו
בנושא הסביבה יש שתי גישות השפעה, אחת גורסת שאם ההמונים ישנו את ההרגלים נצליח לפתור את בעיות הסביבה(המיקרו). השנייה גורסת שאם מקבלי החלטות יקבלו החלטות נכונות זה יביא לפתרון בעיות הסביבה(המקרו).
גישות אלו אינן בהכרח בקונפליקט אחת עם השנייה, להיפך במדינה נורמאלית הם משלימות אחת את השנייה. אבל במדינת ישראל נוצר מצב שכל שני וחמישי מנסים להפעיל את הציבור לעשות משהו אחר, אם זה לשלח SMS בכוכב נולד אם זה לחסוך במים ואם זה לחסוך בחשמל.
אני יודע שהציבור הרחב מבין שיש משבר סביבתי, ויש לאורח החיים הבזבזני שסיגלנו לעצמנו חלק בעניין. הבעיה היא עם מקבלי החלטות שלא עושים הרב למען הסביבה אבל מאוד נהנים גם לקבל חשיפה וגם להפנות את האצבע המאשימה מהם חזרה אל האזרחים.
למשל, חברת החשמל שנהנתה מחשיפה חיובית בשעת כדור הארץ, אבל מקדמת תחנה פחמית באשקלון, או כבוד הנשיא שמעון פרס שגרם לישראל נזק סביבתי בל יתואר הוא לפתע האזרח הירוק ביותר בישראל. כשר תחבורה בתחילת שנות ה70 היה אחראי במידה רבה להפיכתנו למדינה של אוטוסטראדות ומכוניות פרטיות במקום מדינת אוטובוסים שהינו בתחילת שנות ה70, הוא גם טבע את המושג האווילי "מכונית לכל פועל".
לשמחתי פרס כבר לא ממש משפיע על החלטות בישראל, אבל יש כמה מאות אחרים שכן, אשר נהוגים לטאטא את הבעיות הסביבתיות מתחת לשטיח בתקווה שהן ייעלמו, אבל זה פשוט לא קורה.
וזו בדיוק הבעיה עם אירועים כאלו, אשר מאפשרים לאותם מקבלי החלטות להתעלם מן השאלות הקשות של מדיניותם הקלוקלת, הטיפשית והבזבזנית שעדיין מיושמת, ובנוסף למרק את מצפנם על חשבון האזרחים ולהפנות את האשמה אליהם.

שעת כדור הארץ vs. מרתון ת"א
גם אם מסתכלים מעבר להיבט היחצ"ני, שעת כדור הארץ לא תורמת כלום לסביבה, ואפילו אולי מפנה את הזרקור לבעיה הסביבתית לא הכי מרכזית, החיסכון בחשמל.
אם היו שאולים אותי מה אני מעדיף כל יום שעת כדור הארץ או כל שבוע מרתון ת"א שהעיר נסגרת לכניסת מכוניות פרטיות, הייתי ללא ספק מעדיף שיום בשבוע ת"א תהיה סגורה למכונית פרטיות!

לצורך הדוגמה נניח שמאה אלף איש כיבו מנורה אחת למשך שעה, בחישוב פשוט נחסכו 10 מגה וואט
0.1kW * 100,000 * 1h= 10,000kWh
ונניח ש5000 השתמשו במכונית הפרטית שעה פחות, אפשר לחשוב זאת כך, מנוע של מכונית ממוצעת משתמש באנרגיה של 100 כ"ס שהם 75 kW (חישוב למען הדוגמה)
75kW * 5,000 * 1h= 375,000kWh
כלומר 5000 איש שלא נסעו שעה במכונית חסכו פי 40 אנרגיה ממאה אלף איש שכיבו מנורה.

וכאן אנחנו חוזרים למקבלי החלטות ושאולים אותם את השאלה – למה באמת לא לסגור את מרכז ת"א למוכניות פרטיות ולתת לציבור אלטרנטיבות ראויות להגיע למרכז העיר בלי מכונית פרטית?

טוב זו שאלה קשה, עדיף להצטלם עם בר רפאלי לעיתון, ואם אפשר עדיף ערוץ 2.