להלן טבלה שמסכמת את פעילתי במועצת העיר, הטבלה כוללת רק את הפעילות במועצת העיר כפי שאפשר לקרוא בפרוטוקולים באתר העירייה.
הגשתי 93 שאילתות בשלל נושאים, בעיקר בנושא סביבה וחוף הים
הגשתי 73 הצעות לסדר בשלל נושאים, שוב בעיקר בנושא סביבה וחוף הים, חלקן עם ירון עולמי
הטבלה הזו לא כוללת פעילות נוספת בועדות תכנון שהקדשתי לה את רוב הזמן, השתתפתי בקרוב ל200 ישיבות ועדות תכנון(2 בכל חודש) הגשתי כ-30 דרישות לדיון במליאת הועדה. וכ10 ערר לועדת ערר(יחד עם ירון עולמי)
חשוב לציין כי כל הפעילות הזו הייתה בהתנדבות ללא קבלת שום תגמול כספי.(חברי מועצה שאינם סגני ראש עירייה אינם מקבלים תגמול כספי)
קראתי השבוע מאמר בהארץ של איזה אדריכל שכתב מאמר תמיכה מגוחך בבנייה החדשה בת"א, כמה דברים שאני רואה חשיבות להתייחס אליהם:
1. נגיד שאנחנו מקבילים את הטענה שהחול חם מידי ובלתי שמיש, אם אני עושה חשבון ונניח שהחול לוהט במשך כל שעות היום בקיץ (12 שעות ביום) אני מקבל שחודש אחד מ12, אז בגלל שבחלק קטן מאוד מהשנה החול לא שמיש צריך לוותר על לפחות כ-5 דונם חוף? אין בזה שום היגיון
המלצה הכי טובה שלנו היא לוותר על המדורה, ולחוגג את החג במפגש חברתי ללא מדורה.
עיקר המלצותינו הן, לקיים מדורה בחבורה גדולה, להימנע ממדורה גדולה ולהדליק רק גזעים וקרשים מעץ מלא ללא צבע"
להלן המלצות המשרד להגנת הסביבה משולבות בכמה המלצות נוספות שלנו:
אין להשליך למדורה חומרי פלסטיק וניילונים – יש להימנע מלזרוק למדורה כוסות, צלחות וסכו"ם חד פעמי מפלסטיק וכלים מקלקר. שריפתם של חומרים אלה גורמת לפליטה של חומרים מסרטנים ובנוסף מלווה בריחות רעים.
אין לשרוף תחליפי עץ מלא כמו מלמין, M.D.F ופורמייקה יש להימנע מתחליפי עץ מאחר ובתהליך ייצורם כולל ערבוב עם דבקים שונים הפולטים לאוויר בעת שריפתם חלקיקים המכילים חומרים מסוכנים ומלווה בריחות רעים.
אין להשליך למדורה עצים צבועים בצבע או בלכה.
אין להשליך למדורה חומרים מסוכנים – כגון אסבסט, מוצרי אלקטרוניקה, זכוכיות ואבנים. כל אלו עלולים להתפוצץ מחומה של האש ולהוות סכנה לחוגגים סביב המדורה.
מומלץ לחגוג בחברותא – זאת על מנת ל"חסוך" זיהום אוויר, למשל מדורה משולבת של שתי כיתות.
מומלץ להימנע ממדורת גדולות – מדורה בגובה התחליתי של מטר אחד היא בהחלט מספיקה
מומלץ לא לשבת קרוב למדורה ולא בכוון שאליו פונה העשן, כדי להימנע משאיפה מיותרת של מזהמים.
ועוד המלצות כלליות למדורה ידידותית לסביבה:
בבחירת האתר להדלקת המדורה הקפידו על שטח נקי וחשוף: אין להדליק מדורה ביער, מתחת לעצים ולא סמוך לשדה קוצים העלול להתלקח. כמובן שגם מרחק בטחון משטח בנוי לא יזיק.
דאגו לתחום את המדורה בשורת אבנים שתגביל את התפשטות האש.
בתחילת הערב אפשר להסביר לילדים על נושא התחממות הגלובלית, ועל החשיבות הרבה להתנהג באופן שמפחית את זיהום האוויר.
לחוגגים בחוף הים: מדורה בחוף הים ניתן להבעיר אך ורק בתוך כלי קיבול, כגון חצי חבית או כל מיכל מתאים אחר. יש לדאוג לכיבוי מוחלט עם סיום המדורה ולהעברה למיכל אשפה. בזמן המדורה יש לדאוג שלא יתעופפו כלים חד פעמיים, שקיות פלסטיק, אריזות למיניהן ומפיות נייר אל החוף ואל הים. בחושך קשה יהיה לנקות את כל הפסולת שהתעופפה. יש לדאוג לאמצעים מספקים וחזקים לאיסוף הפסולת במהלך ועם סיום המדורה.
חשוב! הכינו מראש אמצעים לכיבוי אש: מקור מים, חול ולמי שיכול – מטף נייד עשוי תמיד להועיל.
עצים למדורה: הקפידו על שימוש בענפים יבשים בלבד, ללא עלוות ירק. עשו שימוש בפסולת עץ נקייה ממסמרים, ברגים ופלסטיק. הימנעו מכריתת עצים ושיחים. בסביבתכם ניתן למצוא מספיק ענפים יבשים ופסולת גזם שמותר לעשות בהם שימוש למדורה.
סוף טוב: בסיום הקומזיץ, הקפידו לוודא את כיבוייה המוחלט של המדורה. יש לכסות את הגחלים במים או חול. גחלים עלולים לשוב ולהתלקח לאחר לכתכם.
משאירים את השטח נקי: אוספים את כל השאריות משטח המדורה לתוך שקיות אשפה ומעבירים אותן למכולות האשפה הסמוכות.
יש לזכור כי רבבות מדורות ביום אחד הם מקור זיהום משמעותי ביותר, העשן וגזי החממה שנפלטים במהלך המדורה אינם "נעלמים" אלא מוספים עומס על המערכת האקולוגית הרגישה של כדור הארץ שממליא עמוסה.
ממשלת ישראל החליטה להשקיע מיליונים בבניית שוברי גלים בחופי ישראל להציל כביכול את מצוקי הכורכר, וכך "למנוע" סכנת חיים, בשנים האחרונות טבעו למוות לפחות 47 אנשים בחופים עם שוברי גלים, בגלל זרמים שהם יוצרים, קראו כאן, באותו הזמן נהרג בחור אחד ממפלות כורכר בחוף.
מכאן נשאלת השאלה מדוע ממשלת ישראל מקדמת תוכנית שתקטול עוד חיים של אנשים ועוד מתרצת את זה שמדובר בפרויקט "הצלת חיים:? התשובה פשוט נדל"ן במיליארדים!
עשיתי מחקר קצר באינטרנט על טביעות שהיו בשנים האחרונות רק לגבי חופים עם שוברי גלים ואלו התוצאות:
11 אנשים טבעו באשקלון
19 אנשים טבעו בתל אביב
3 אנשים טבעו בהרצליה
8 אנשים טבעו בנתניה
6 אנשים טבעו בחוף הכרמל(חיפה)
כתבתו של נועם בר שלום מהיומן "צבע הכסף", 10.3.13, על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לבטל את היתר הבניה לטיילת בחוף זבולון בהרצליה. למורת רוחה של עירית הרצליה (וגם יעל גרמן) ולשביעות רצונם של פעילי החופים..
חבר מועצת העיר מטעם הירוקים דרור עזרא, תקף בעקבות ההחלטה את חברת הכנסת הטרייה יעל גרמן, שעד לפני מספר חודשים עוד כיהנה כראש עיריית הרצליה: "מדובר בכישלון חרוץ שלה ושל מהנדסת העיר לשעבר דניאלה פוסק", אמר, "גרמן שמה על הפרוייקט הזה את כל כובד משקלה וביקשה להשקיע בשדרוג הטיילת כ-16 מיליון שקל לפחות. היתר הבנייה שהוצא בזמנו היה ברשות הרישוי, באישור ראש העיר ומהנדס העיר בלבד, מבלי שנידון בוועדה זו או אחרת, כך שגם חברי מועצת העיר לא ידעו על כך דבר, שלא לדבר על תושבי העיר שבוקר אחד התעוררו לקול עבודות הטרקטורים במקום".
עוד הוסיף עזרא כי "התוכנית שביקשה גרמן לקדם חלה 10-20 מטר מקו החוף ולכן כללה קביעת יסודות בעומק של 12 מטר מתחת לאדמה. פסק הדין עושה צדק לאחר כשנתיים של התדיינות בוועדות ערר ובתי משפט וחושף את התנהלות ראש העיר בזמנו"
אנחנו ניהלנו מאבק עיקש נגד בניית הסוללה, אנחנו טענו כי הסוללה הזו מיותרת, בגלל שבסיס המצוק באפולוניה מוגן בצורה מצוינת מגלי הים. מול החוף ישנם כמה שורות של ריפים שעליהם נשברים הגלים, ובנוסף יש על החוף את הריסות המבצר שנפלו לפני מאות שנים אשר מגינים על המצוק.
והנה מתברר ששלוש שנים לאחר בנייתה חלק משמועתי מן המבצר פשוט קרס, וזו הוכחה ניצחת שהסוללה הזו מיותרת לחלוטין.
אני מכיר את החוף הזה היטב קרוב לשלושים שנים, המפולת שהייתה היא המפולת הכי גדולה שהייתה ב20 שנים האחרונות באזור המבצר.
ב20 שנים האחרונות בנו את המרינה והייתה במקום גריעת חול רצינית במשך שנים ובכל זאת לא הייתה מפולת חמורה כזו.
השינוי המרכזי באפולוניה לא הייתה המרינה אלא פתיחת הגן הלאומי, במסגרת הפיתוח של הגן הלאומי חוסלה הצמחייה הרבה שכיסתה את המצוק. חיסול הצמיחה הזה גרמה להגברת המפולות מדרום למבצר ובכלל לשינוים מהותיים במצוק, שינוי שכנראה גרם למפולות האחרונות.
מדובר במחדל גדול ביותר של רשות הטבע והגנים, במקום לתקן הדברים אנשי הרשות פנו לפתרון הקל האשמה של גלי הים, יזמו וקידמו את הסוללה הזו שטענו בתוקף שתציל את המבצר. היום אנשי רשות הטבע והגנים טוענים בתוקף באותה יהירות כי לא גלי הים הם הבעיה אלא הגשם וזה מה שגרם למפולת הזו.
הסוללה הזו הרסה את אחד החופים היפים והמיוחדים בישראל, גרמה נזקים חמורים ביותר לחופים מדרום ומצפון, עלתה למשלם המסים בעיר הרצליה 3 מיליון שקל וכל זאת לשווא, לא נמנעות מפולות ולא נמנעת סכנת החיים.
אם זה לא מחדל אז אני לא יודע מה זה מחדל, אם זה לא פשע סביבתי אז אני לא יודע מה זה פשע סביבתי
יותר מ30 אלף צפיות לסרטון בן של 7 דקות מפאנל בחירות בתיכון אליאנס, מה בסרטון הזה עורר כל הרבה אמוציות אצל כל כך הרבה אנשים?
מערכת החינוך שלנו חולה רבים יאמרו את זה, תלמידים, הורים ואפילו מורים, לגבי מה המחלה של מערכת החינוך יש ויכוח נוקב. ואני חושב שכאן הסרטון נגע בנקודה רגישה, שהביא כל הרבה אנשים להגיב אליו.
יש תפיסה שרווחת במאה ומשהו שנים האחרונות, שילדים הם "חומר גלם" נכנסים ל"מפעל" בית הספר, שבסופו של פס היצור יצאו אזרחים צייתנים, עם ידע שהשלטון סבור שצריך להטעין את מוחתיהם. כמובן בתהליך היצור כמו כל תהליך יצור, יש "דפקטים" שנפלטים שלא ראוי שיצאו מפס היצור.
תפיסת פס היצור אולי מתאימה ליצור שולחנות, שאת "הדפקטים" ביניהם אפשר למחזר, אבל אינה מתאימה לבני אדם.
השולחן לא יחזור למפעל ויגיד למנהלי המפעל טעיתם, אבל התלמיד שנפלט כן יחזור ויוכיח שהשיטה שגויה. זה מה שהיה כאן, כפי שפאר ויסנר אמר בסרטון, הוא חווה בדיוק את הדחייה הזו, ולא רק שהדחייה הזו של המערכת לא ריסקה אותו אלא חישלה אותו, הפכה אותו לאיש עסקים מצליח לראש של מפלגה, ולסגן ראש העיר הגדולה בישראל.
אני חייב לומר שאני חוויתי חוויה דומה, גם אני לא התאמתי למנטאליות של פס היצור של בתי הספר, וחוויתי את היכולות של מערכת החינוך לפועל כמערכת דיכוי למי שאינו מתאים.
במשך עשרות שנים מערכת החינוך ראתה בשתי תכונות חזות הכל, צייתנות ויכולת שינון, מי שהצטיין בכך זכה להיות פאר המערכת, ומי שלא נזרק לא פעם לשולים.
היום בעידן המחשב והאינטרנט בכל כף יד, כבר מיותר לשנן מידע חסר ערך ולא מעניין, וכאן נשאלת מה הטעם וההיגיון, בהליך "בקרת איכות" של הציונים? לדעתי, אין בהם שום טעם, הציונים הם בעיקר ליכולת שינון, שהיום אינה כל-כך חשובה.
וכאן, כאשר נשמט השטיח מהבסיס הרעיוני של בתי הספר, בעיקר התיכונים, מה שנשאר זה להפוך את בני הנוער לצייתנים, ודרך לעשות את זה היא ע"י דיכוי בעונשים ושיטות אחרת.
אמנם ברור לי שכאשר יש כיתה של 40 בני נוער, יש צורך במשמעת, ואני בהחלט מבין את הדילמה של המורים, ואני יודע שרבים מהם בתוך המערכת מתוך תחושת שליחות ואחריות לעצב את דור העתיד, אבל לא די במורים טובים ורצון טוב שלהם, המערכת עצמה צריכה להיות צודקת והגיונית.
לדעתי, עידן שבתי ספר הם בית חרושת לציונים והכנסה תלמידים לתבניות עברו מן העולם, ביתי ספר צריכים להוריד מאוד את הדגש על יכולת השינון, בתי ספר צריכים לחזק ולפתח תוכנות אופי, ערכי מוסר, ויכולת לקבל החלטות בבני הנוער, תוך הבנה שבני אדם הם שונים וצריך להתייחס אליהם באופן שונה, כדי לממש את הכישרונות שלהם.
כפי שלא פעם מתגלה האנשים פרצי הדרך של האנשות הם דווקא אלו שלא גילו צייתנות, "מרדו" במערכת ולא הלכו בתלם, אנשטיין, טלסה, ג'ובס, גייטס, ועוד רבים אחרים שבזכותם האנושיות מתפתחת.
לסיום, אני מכיר את פאר ויסנר שנים רבות, לא פעם כאשר הוא רואה עוולה של השלטון הוא לא שותק ואומר את שלו בתקיפות והוא עשה זאת לא פעם בהצלחה בנושא סביבתיים, וזה בדיוק מה שהוא ראה כאן. לדעתי הוא צדק לחלוטין שהוא הציף את הנושא בפומבי. יש לזכור שמדובר בנערים בוגרים בני 18 שקיבלנו עונש שאין בו היגיון, ולא ברור מה האפקט החינוכי שבו.
בכלל צריכים לחשוב כיצד מגיעים בבתי הספר לאווירה טובה ושלווה בין התלמידים והמורים בלי צורך להפעיל מנגנוני דיכוי, של משמעת ועונשים.