מדינת ישראל נמצאת היום בזמן קריטי להחליט על תפנית למערכת התחבורה במדינה, מרבצי הגז האדירים שהתגלו בים, מחסור בשטחי בנייה, גודש בכבישים, ומחירי הדלק המאמירים, צריכים להביא את הממשלה לזנוח את מדיניות עידוד השימוש במכונית הפרטית ולקדם באמת תחבורה ציבורית.
צריך לומר את האמת התמכרות של אזרחי ישראל למכונית הפרטית הגיעה לנקודה בלתי אפשרית. בעשורים האחרונים טיפחנו את חלום האמריקני המופרך של בית בפרברים, ושתי מכוניות משפחתיות בחניה. "מכונית לכל פועל" שהייתה בשנות השבעים הסיסמא שטיפחה את החולם הזה הפכה לנגד עינינו לחלום בלהות, יקר, מזהם וקטלני.
צריך להסתכל על המציאות, אין בישראל את המרחבים העצומים של קליפורניה, אין לנו תעשיית רכב, יש לנו מדינה קטנה וצפופה, לכן תפיסת התחבורה חייבת לשקף זאת. צריך לזכור תפקידה של מערכת תחבורה הוא להביא אנשים מנקודה לנקודה בצורה מהירה ויעילה.
היום מטרת מערכת התחבורה שלנו ורוב המשאבים מושקעים בלהעביר קופסאות מתכת מנקודה לנקודה, וזה לא נעשה במהירות ולא ביעילות. מערכת התחבורה הקלוקלת הזו, עולה לנו המון, זיהום אוויר, בניית כבישים, בניית חניונים תת קרקעיים, תאונות, זמן, מחרי דלק ועוד. המכונית שהייתה אומרה לשרת אותנו, הפכה לנטל בלתי נסבל.
ממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה אסטרטגית ברורה ואמיצה, אשר זונחת את המכונית הפרטית ומקדמת בכל הכוח תחבורה ציבורית, בעיקר אוטובוסים.
שינוי כזה אינו פשוט, הכנסות המדינה ממס קניה, תשתיות לא מתאימות, ואזרחים שלא מאמינים במערכת התחבורה הציבורית לא משנים בין לילה. אבל כמו שתושבי ישראל ידעו להתגייס לחסוך בשנים האחרונות במים, ובקיץ האחרון בחשמל, אני בטוח שאם הממשלה תציב זאת כמטרה לאומית השינוי יבוא, גם בציבור וגם בכל הרמות של מקבלי ההחלטות.
סיבה נוספת וחשובה שצריכה להביא אותנו לשינוי הזה, היא מרבצי הגז שהתגלו בים, אם היום כמעט כל האנרגיה לתחבורה היא מבנזין וסולר, הדרך הנכונה והיעילה לעבור לשימוש מוגבר בגז בתחבורה היא להמיר את צי האוטובוסים לשימוש בגז. וברור שככל שיותר ויותר אנשים ישתמשו בתחבורה ציבורית כך תקטן מאוד התלות של מדינת ישראל ביבוא דלק, ובמחירי הדלק.
בהקשר של תחבורה ציבורית אי אפשר להתחמק מעניין התחבורה הציבורית בשבת, אם מדינת ישראל רוצה שאזרחי המדינה יזנחו את המכונית הפרטית היא חייבת לספק תחבורה ציבורית בשבת.
אני מעולם לא הבנתי את ההגיון שעומד מאחורי ההתנגדות של העסקנים החרדים והדתיים להפעלת אוטובוסים בשבת, הרי במילא רוב עם ישראל משתמש במכונית הפרטית "ומחלל" את השבת, ואלו שאין להם מכונית נאלצים לשלם למוניות או לוותר על הבילוי.
גם הטענה שבגלל "חילול" השבת דתיים יאלצו להחרים את חברות האוטובוסים היא חסרת שחר. ראשית, כבר היום יש אוטובוסים נפרדים לדתיים, שנית, חילול שבת בחברות התעופה הזרות, בחברת חשמל, מקורות ובעוד מקומות לא מונע מן הדתיים להשתמש בשירותים של החברות הללו.
לטעמי, התעקשות הזו נוגדת את אחד הכללים החשובים בהלכה "פיקוח נפש דוחה שבת", אילו הייתה תחבורה ציבורית חייהם של מאות ואולי אלפים נהגים ונוסעים היו ניצלים מתאונות שמרחשות בסופי שבוע בשל עייפות, שיכרות וכדומה.
התעקשות של העסקנים החרדים והדתיים בעניין ניראת על רקע אגו או רצון לא לוותר על הישגי העסקנות. לדעתי, הדרך היעילה לשבור את ההתנגדות הזו היא ע"י הפעלת הסעות חינם בשבת מטעם העיריות, כאשר העסקנים החרדים והדתיים יראו שהסוסים ברחו מן האורוות, הם יאלצו לוותר ואפשר תחבורה ציבורית בשבת.
לצערי, מספר ראשי ערים בישראל העדיפו לשמור על הקואליציה שלהם ופעלו בזירת יחסי ציבור בלבד ע"י עתירות ופניות תקשורתית למשרד התחבורה, כאשר הפתרון האמיתי לעניין נמצא בידיהם.
פורסם גם בNRG
RSS סביבה