לפני 24 שנים – איך שהזמן רץ ! – פרסמו שני פרופסורים צעירים למדעי התנהגות, ג'יימס ווילסון וג'ורג' קיילינג, מאמר מסקרן בכתב העת האמריקני "אטלנטיק", שכותרתו הייתה "חלונות שבורים". השנה היא 1982 והימים ימי פשיעה גואה באמריקה בכלל ובניו-יורק בפרט: שיכורים ומסוממים בכל קרן רחוב, פושטי יד תוקפניים, חבורות צעירים מטילות אימה על שכונות שלמות, רכבת תחתית מלוכלכת ומסריחה, שכל נסיעה בה היא בחינת סכנת נפשות.
מי הרעיל את הפיקוסים בשכונת המשתלה?
בימים האחרונים הבחינו תושבים בשכונת המשתלה בצפון תל אביב שהעצים בחורשת עצי הפיקוס הנמצאת בלב השכונה, לא נראים כהרגלם. על העצים המרשימים והעבותים שגילם עשרות שנים, החלו להופיע עלים שנראו מתים וצמרות העצים נראו מדולדלות וחלשות. בדיקת העירייה העלתה כי העצים הורעלו.
לכתבה בהארץ לחצו כאן…
עשרות פעילים ירוקים ערכו אתמול הפגנת מחאה מול בית ראש הממשלה בתביעה לגנוז את התוכנית לבניית אלפי יחידות דיור בהרי ירושלים: "אם התוכנית תאושר, תהיה זו ההלוויה של יערות ירושלים והמעיינות"
נדחתה תוכנית לבניית מלון על שרידי מבנים צלבניים בטיילת עכו העתיקה
לפני שנתיים אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה באזור הצפון תכנית מתאר שנועדה "לאפשר את פיתוחה של עכו העתיקה, תוך שמירה קפדנית על אופיה המיוחד". למורת רוחם של הארגונים הירוקים, התוכנית ייעדה שטח שנמצא לאורך חוף הים, בצמוד לחומות עכו העתיקה – אזור שהחברה להגנת הטבע מגדירה כ"ייחודי, עתיר ערכי תרבות, טבע ונוף" – לבניית מלון שיכיל כ-200 חדרים.
לכתבה בהארץ לחצו כאן…
במאבק על הקמת סניף איקאה הדרומי ומרכז מסחרי נוסף מעורבים שתי חברות ענק מסחריות, שמשקיעות הון ברכישת שטחים שאסור להקים עליהם מבני מסחר, ראש עירייה אגרסיווי, שמנסה לקדם אותן, ממונה קשוח על המחוז מטעם משרד הפנים וסוחרים מקומיים, שמתנגדים לפרויקט.
לאחר מאבק ציבורי בן מספר חודשים חזרה בה העיריה מהחלטתה. מסתמן: הבריכה הגדולה תישאר במקומה, אולם בריכות הפעוטות והילדים ייהרסו כדי לאפשר את המשך בניית הטיילת
נראה כי אחד האנשים המאושרים מנסיגתה של העיריה הוא יו"ר הירוקים, ויסנר, שחש כי הצליח במאבק מול חולדאי. "גם לנו היה חשוב שתיבנה טיילת, אבל לא במחיר של הריסת הבריכה. העיריה נוטה לאחרונה להחריב כל חלקה טובה והיסטורית בעיר הזו, ואני שמח שהמאבק המשותף – של נאמני הבריכה, של הירוקים ושל עיתון 'תל אביב' – הצליח".
שימורם של השטחים הפתוחים הוא אולי המטרה החשובה ביותר של הארגונים הסביבתיים. בשנה החולפת נרשמו אמנם כמה הישגים בתחום, אך הכישלון החלקי במניעת הקמה של יישובים ומתן הכשר לחוות הבודדים בנגב עלולים להאיץ את הפיתוח באזורים הכפריים
בשנה החולפת קודמו במשק תוכניות פיתוח בתחום התשתית בהיקף חסר תקדים של כ-70 מיליארד שקל – אך גופים מרכזיים בתחום, כמו רכבת ישראל ומעצ, עדיין לא מצליחים להביא לידי ביטוי את תקציבי הענק שקיבלו. גם שר התחבורה שאול מופז לא עומד בינתיים בציפיות שתלו בו
היום אני ופאר ויסנר, יו"ר מפלגת הירוקים, נסענו לירושלים והופענו בפני חוקר של הועדה לתשתיות לאומיות בנוגע לכביש 531. (ההתנגדות שלנו מופיעה כאן… )
ההתייחסות של אנשי מע"צ לא הייתה מפתיעה, הטיעונים שלהם בתגובתם אילנו היו די קלושים.
כולם מכירים את הפקק היומי בבוקר באיילון, מגלילות לכיוון דרום כמעט לכל אורכו של הכביש, וזאת למרות שהכביש הורחב ל5 נתיבים, כפול מה שתוכנן במקור.
באופן מפתיע נציג מע"צ הצהיר בדיון כי יש בידיהם דו"ח שאומר כי כביש 531 יקצר באופן ניכר את זמני הנסיעה ויש בו יתרונות כלכליים.
הרשו לי לפקפק באמינות הדו"ח, אני מאמין שמדינת ישראל הולכת להשקיע מיליארדים על כביש שלכל-היותר יגרום לפקק באיילון להתחיל במקום בגלילות בכפר שמריהו.
ככה זה בישראל משקיעים מיליארדים בכבישים שנסתמים תוך זמן קצר, במקרה הזה אפילו לא יהיה צורך לחכות, הכביש כבר סתום ורק מוסיפים לו עוד מכוניות.
לא ברור איך יקצר הכביש הזה את זמני הנסיעה? הרי לא יתווספו עוד כניסות לתל-אביב, והרי לא יהיו שינוי משמעותי במספר מקומות החנייה בתל-אביב?
הכביש הזה יהיה כישלון תחבורתי שהוא גם אבן רחיים כלכלית על מדינת ישראל.
אנו טענו בדיון כי הדרך היחידה לקדם את התחבורה בישראל היא להפחית את השימוש ברכב פרטי ולהגביר את השימוש בתחבורה ציבורית.
לגבי הצעתנו שכביש 541 ישודרג ויהיה תחליף לכביש 531 נאמר לנו שמע"צ בכלל מתנגדת לכביש הזה.
לגבי החיבור האלכסוני שאני הצענו באזור רשפון, להפתעתנו נאמר לנו כי החלופה לא נבחנה כלל כי היא קורבה מידיי לרשפון.
באופן תמוהה הנימוק הזה לא הפריע למתכנני הכביש להצמיד אותו לשכונות של הרצליה ורעננה. הצמדה שתמרר את חיי של רבבות התושבים בהרצליה וברעננה הן מרעש, הן מזיהום אוויר והן ע"י פגיעה בנוף.
אני מעריך שאנשי מע"צ העדיפו לא להתעסק עם כמה עשרות תושבי רשפון המיוחסים, ובחרו להשמיד מאות דונמים של שטחים פתוחים שכוללים גם ערכי טבע נדירים.
צר לי לקלקל לאלו שמאמנים שיש בישראל גוף שרואה את התמונה התחבורתית הכוללת ומספק לנו פתרונות תחבורתיים מתאימים ונכונים – אין גוף כזה!
לצערי בישראל אין ראייה מערכתית כוללת, הפתרונות שמספקים לנו מונעים בעיקר מאינטרסים צרים של אנשים המקורבים למקבלי ההחלטות.
אנחנו נמשיך לפעול לשינוי מדינות התחבורה של ישראל, בתקווה שבבחירות הבאות אנו נהיה בין מקבלי ההחלטות ונוכל להשפיע יותר.
אלו סיפורים מארכיון הנושא תכנון עירוני.
RSS תכנון עירוני
אודותינו | על האתר | הצטרפות | התנדבות | לתרום | עצומות | תודות
דרכים ליצירת קשר | פנייה למנהל האתר | פנייה למפלגה
