מאז הקמת המדינה נלחמנו שוב ושוב באויבים מדרום, מצפון וממזרח, אבל ידענו כי לפחות ממערב אין לנו אויבים, אבל זה השתנה ב25/04/2010 ממשלת הכריזה מלחמה על גלי-הים. במסמך מדיניות תמוהה ביותר החליטה ממשלת ישראל לבצר את חופי ישראל ולמנוע מגלי-הים להגיע לחוף, ולהשקיע בכך 500 מילון שקל ב20 שנה הקרובות.

אז מה עשו גלי-הים שהופך אותם לאויבי המדינה? מסתבר, שגלי-הים הפוגעים במוצקי הכורכר וגורמים לנסיגתם מסכנים את הנדל"ן היקר והיוקרתי שנבנה קרוב מידי לשפת המצוק.

גלי-הים כמובן לא שינו את התנהגותם והם מגיעים לבקר בחופינו בתדירות של כל כמה שניות כפי שעשו מקדמא דנא. מה שכן השתנה זו בניה חסרת רסן וגזלנית על שפת המצוק, ובמקביל גרעון חול גדול שנגרם בין השאר מבניית מבנים בתוך הים(כמו מרינות) הגרמים לשיבושים קשים בתנועת החול, ולהצרת חופים רבים.
מדינת ישראל התנהלה מאז הקמתה ביהירות גדולה מול הטבע המקומי, יבשנו את אגם החולה, את ים המלח, ועוד הרשימה ארוכה, כנראה היהירות הזו לא הייתה מספיק גדולה וממשלת נתניהו החליטה לעלות מדרגה ולהילחם בתופעה הכי בסיסית של הטבע, גלי-הים.

כמו במקרים רבים אחרים, ממשלת ישראל לא מכירה בנזק שגרמנו, ובמקום לנסות להסיר את גורמי הנזק או להקטין את השפעתם הולכים למלחמה חסרת תועלת, גרנדיוזית ויקרה.

גלי-הים היו כאן מיליוני שנים לפינו ויהיו כאן מיליוני שנים אחרינו, באו נודה על האמת לכולם ברור שהמלחמה בגלי-הים היא חסרת תועלת, תוך כמה שנים גם קו הביצורים הקשיח ביותר לא יעמוד בפניהם והנדל"ן שנבנה על שפת המוצק יחזר להיות חול ואבנים בחוף.

איך התקבלה ההחלטה?
כמו שקורה לא פעם במקומותינו גם החלטה לבנות ביצורים נגד גלי-הים התקבלה באופן לא תקין. ללא דיון ציבורי(מסמך המדיניות פורסם לאחר קבלת ההחלטה), ללא בדיקה ראויה של חלופות, ללא למידה מן הנעשה בעולם והכי חמור תוך ניגוד עניינים חריף של היועץ ההנדסי של אותו מסמך המדיניות.
אם תשאלו את יוזמי תוכנית ביצורים זו הם כמובן יכחשו כי היא למטרות נדל"ן, הם יאמרו שזה נועד למטרה נעלה והיא הצלת חיים מנפילת מצוקים אל תאמינו, זו הולכת שולל. מנפילת מצוקי החוף ב20 שנים האחרונות נהרג אדם אחד, באותה תקופה נהרגו כמה וכמה אנשים מנפילות מצוקים דומות בנגב, במדבר יהודה, בגליל ובגולן, ההבדל בין מצוקים אלו, שלא יבצור, למצוקי החוף הוא הנדל"ן.

ישנה בהחלט חלופה סבירה ואפילו מקובלת מאוד בעולם, הכוללת טיפול משולב, הקטנת הנזקים מעשי ידי אדם וחיקוי הטבע ע"י הוספת חול לחוף.
וכן, בין השאר פינוי הנדל"ן שנבנה בחוסר מחשבה קרוב לשפת המצוק, הרבה יותר הגינוי לשלם כסף ציבורי להחזרת הקרקע שעל המצוקים לידי הציבור מאשר לזרוק 500 מילון שקל לים לטובת הגנת הנדל"ן של בעלי-ההון החזקים בישראל.

אני לפעמים תוהה מה רוצה גל שנוצר בים מול סיציליה ועובר אלפי ק"מ עד אשר הוא מגיע לחופינו, אין לי ספק כי אותו גל רוצה להתפוגג לאיטו על חוף חולי ובדרך לחוש כל גרגר וגרגר חול כפי שעשו אבותיו מיליוני שנים ולא להתנפץ על קו ביצורים מלאכותי.

אסיים ואומר לשרי הממשלה, עזבו את גלי-הים במנוחה, גלי-הים אינם חסרי ערך, גלי-הים אינם אויבי המדינה, שצריך לבנות נגדם ביצורים!

פורסם גם בדה-מרקר

האם מתחם המסילה בהרצליה "לוהט" או שמא מכרז שהניב זוכה יחיד במחיר "מבצע" לפני כשנה נראה כעת "תפור"?
עיריית הרצליה, בתגובה לפערים העצומים במחירים בין המכרז של יולי 2009 למכרז של יוני 2010: "מוטעה לחשב מחיר רק על-פי השטח – יש לחשבו גם לפי שווי ליחידת דיור"

יצוין כי תוצאות המכרז של יולי 2009 נמצאות בבדיקת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לאור פנייה של דרור עזרא, נציג הירוקים במועצת עיריית הרצליה.

לכתבה בגלובס לחצו כאן…

השבוע המליצה הממשלה המלצה חמה לועדת התכנון של מחוז המרכז לבטל את התוכנית לכפר נופש בחוף פלמחים. בקהילה הסביבתית אמרו כי זהו יום חג למדינת ישראל אולם מה מצבם של יתר חופי ישראל, והאם יש מי ששומר עליהם מפני יוזמות בנייה? כתבנו לענייני איכות סביבה נועם בר שלום בדק ומצא כי יש סיבה לדאגה.

אורך כתבה 5 דקות
[audio:http://www.green-party.org.il/reshet_b_hofim_170710.mp3]

ארגוני הקבלנים, המתכננים, המועצות האזוריות, שמאי המקרקעין ועמותות הסביבה, שבימים כתיקונם נמצאים משני עברי המתרס, התאחדו בקריאה משותפת לרה"מ להפריד בין הרישוי לתכנון, ולהעביר את נושא התכנון לדיון מחודש ומקיף. ובכך מאמצים את יוזמת מפלגת הירוקים בפברואר 2010.

דרור עזרא רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים מוסר:"אנו שמחים שיש תמיכה רחבה ברעיון שלנו, מפלגת הירוקים מקווה שממשלת ישראל תבין שצריך להתאם את מערכת הרישוי לשנת 2010 אבל לא לחסל את מערכת התכנון כפי הרפורמה הזו מכוונת".

לכתבה בנושא בYNET לחצו כאן…

ההכרעה במאבק הירוקים נגד הרחבת בתי הקיבוץ, הנמצאים בתוך רצועת 100 מטר מקו החוף, חוזרת למועצת התכנון הארצית לדיון שישי במספר

דרור עזרא, רכז תחום ים במפלגת הירוקים, מסר אתמול כי "היתה כאן התנהלות אומללה של הפרקליטות. עד עכשיו אנחנו לא מבינים מדוע הם תומכים בבניית שכונת וילות 30 מטרים מקו החוף. האינטרסים הכלכליים שיש סביב חופי ישראל הפכו את חוק החופים לחוק וירטואלי".

לכתבה בכלכליסט לחצו כאן…

חברי סיעת הירוקים ערערו על היתר לבניית קניון, בטענה כי הוא יגרום להצפת הגעתון ויפגע בעסקים בלב העיר

מגישי הערר, הקניון אינו מתיישב עם הוראות תוכנית המתאר הארצית למשק מים ונחלים, מכיוון שהוא מצוי בתחום שטח ההצפה של נחל הגעתון והקמתו עלולה לגרום להצפות ולפגיעה בעורק התנועה המרכזי של העיר. נוסף על כך, לטענתם, הקמת הפרויקט נוגדת את מדיניות הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שנועדה לעצור את תהליכי פרבור המסחר, משום שהקניון החדש יפגע בעסקים במרכז העיר

לכתבה בכלכליסט לחצו כאן…

גונדולות שישוטו בתעלות ים, הקמת מנהרות תת קרקעיות, גשרים שמשתלבים בנוף, דולפינריום ומצפה תת-ימי. הנה מבחר מההצעות המקוריות שעלו אחרי שבעיריית הרצליה החליטו לשתף את הציבור בתכנון מתחם חוף התכלת, אחד ממתחמי החוף היקרים בארץ

"לדעתי, השטח הזה צריך להישאר שטח פתוח, ולשמור את זה עתודה לדורות הבאים, שהם יחליטו אם לבנות שם או לא", אומר נציג הירוקים בהרצליה שהשתתף בדיון, דרור עזרא. "אין שום בעיה שיגדלו שם תפוחי אדמה ואבטיחים עוד 20 שנה. מי אמר שבהכרח צריכה להיות שם בנייה? אולי באזור הקרוב יותר לאזור התעשיה ניתן לאפשר בנייה אבל רוב רובו של השטח צריך להישאר פתוח".

לכתבה בNRG לחצו כאן…

כתבתו של נועם בר-שלום ששודרה ביומן הבוקר ברשת ב' בנוגע לרפורמה בתכנון

[audio:http://www.green-party.org.il/resht_b_130410.mp3]

חבר המועצה מטעם הירוקים דרור עזרא הציע דרכים לצמצום זיהום האוויר ממדורות ל"ג בעומר. ההצעה התקבלה כשאפילו ראש העירייה – יריבה מרה של עזרא בימים כתיקונם – תומכת

עזרא ביקש מהמועצה לבחון הקצאת שטחים פתוחים ספציפיים המתאימים להדלקת מדורות ולאפשר למוסדות החינוך לארגן מדורות באותם השטחים. כמו כן ייעץ עזרא בהצעתו כי העירייה תחלק דפי הסבר למוסדות החינוך, לילדים ולהוריהם בנוגע להפחתת נזקי הסביבה ממדורות ל"ג בעומר ולקיים מערכי שיעור בנושא לילדים.

לכתבה בNRG לחצו כאן…

בחורף הן מתמלאות מי גשמים והופכות לאגמים קטנים. בקיץ הן מתייבשות. אלה בריכות החורף ובהן עולם שלם של צמחים ובעלי חיים מן הנדירים בארץ. רובן יובשו ונהרסו והמעטות שנותרו נתונות בסכנת הכחדה. יוזמה חדשה תפיח בהן חיים חדשים

עבור תושבי הרצליה, בריכת החורף של ילדותם נקראת "באסה" (ביצה בערבית). היא נמצאת כיום בכניסה לעיר, דחוקה בין קניון "שבעת הכוכבים" לכביש נתיבי איילון. רק חלק מהבריכה שרד, אך הוא אמור להשתלב במעמד של אתר שמור, בפארק שהקימה העירייה. הקמתו התאפשרה לאחר מאבק ארוך בבעלי קרקעות, שרצו לקדם תוכניות בנייה במקום. החברה להגנת הטבע ואנשי מפלגת הירוקים בהרצליה אף הצליחו לשכנע את העירייה להגדיל את שטח הבריכה המיועד לשימור, ולוותר על הרחבה של גן שעשועים.

"בילדותי הבאסה היתה אתר טבע במרחק נגיעה מהבית, תחליף לים בימי החורף הקצרים", מספר יואל חדידה, תושב העיר וחבר מפלגת הירוקים. "אחרי הליכה בשביל בין הפרדסים הגעת לאגם קטן, מלא עופות מים. בטיול לילה היית שומע קרקור של מיליון קרפדות. במהלך השנים לקחתי לשם את כל מי שיכולתי, חברים ושכנים. כיום אני לוקח את בתי וילדים נוספים, לצפות בפריחת הבוציץ (צמח מים אופייני לבריכות, צ"ר) ולראות ראשנים, לאושרם הרב והנאתם הגדולה".

 לכתבה בהארץ לחצו כאן…