באוגוסט 2008 הייתי נוכח בדיון בנוגע לתוכנית לתחנת הכח הפחמית החדשה באשקלון, את הדיון פתח מנכ"ל משרד התשתיות חזי קוגלר, אשר נימק את הסיבה לצורך בעוד תחנה פחמית למרות מגרעותיה הרבות. קוגלר נתן שני נימוקים מרכזיים, הראשון – מחירי הגז והדלק הגואים לעומת מחירי הפחם היציבים והשני – מניעת תלות בגז המצרי ליצור חשמל.

בשנה האחרונה עבר משק האנרגיה בעולם ובפרט בישראל שינוי אדיר, ראשית מחירי הנפט והגז צנחו משמעותית ושנית נמצאו כמויות אדירות של גז מול חופי ישראל.

לאור הנתונים אלו היה אפשר לצפות מממשלת ישראל להודות למזלה הטוב, ולנו הירוקים על כך שעתרנו ועררנו ועדיין התחנה הפחמית לא יצאה לדרך ויש אפשרות מעשית וכלכלית לבטלה.

כמו במקרים רבים אחרים גם במקרה זה הממשלה כנראה מעדיפה לבחור בחלופה הגרועה, היקרה, והמזיקה ביותר (התחנה הפחמית), ולזנוח חלופה זולה וטובה יותר (תחנות גז).
אמנה בקצרה חלק מן היתרונות הרבים שיש לתחנות גז על-פני תחנות פחמיות, הקמתן זולה משמעותית, הן מזהמות פחות, הן לא מיצירות אפר, הן לא דורשת שאיבת מי-ים, הן לא מחיבות מיקום על החוף, הן לא דורשות הובלה ימית והן דורשות הרבה פחות עובדים.

הבהלה לפחם
בחודשיים האחרונים אני מזהה מצד כמה וכמה גורמים בהלה, וזאת נגרמת ממילה קטנה בת שתי אותיות "גז". מציאת הגז מעוררת חלחלה בקרב כמה מן הגורמים החזקים ביותר בישראל, ומאיצה בהם לקדם בבהילות את התחנה הפחמית באשקלון.

חברת חשמל – לה יש היום מונופול כמעט מלא על ייצור החשמל, התחנה הפחמית הייתה אמורה לחזק מונופול זה כיוון שהקמתה היא פרויקט ענק שרק חברת חשמל יכולה להקים. לעומת זאת תחנות כוח על גז יכולות לקום ע"י גורמים אחרים ואז יאבד המונופול.

עובדי חברת חשמל – קבוצת העובדים הכי משפיעה במשק, הם מנווטים ביד רמה את ההסתדרות, הם בוחשים עמוק בתוך הפוליטיקה הפנימית של המפלגות והם שולטים למעשה בחברת החשמל, מבחינתם הפחתת כוח האדם, ואיבוד השליטה ביצור החשמל הם אסון.

מובלי הפחם האחים עופר – למעשה שולטים על שוק הובלות הפחם בישראל, ע"י צים וחברת ההובלות הימיות שלהם, אין ספק שביטול התחנה יכול לגרום להם לנזק כספי ואובדן הכנסה.

גילוי שדה הגז, העמיד בישורת האחרונה את האינטרסים הסביבתיים, החברתיים והכלכליים של ישראל עומדים מול אינטרסים צרים של כמה מן הגורמים החזקים בישראל, אז מי ינצח?

בכל מדינה מערבית אחרת התשובה לכך הייתה ברורה, אבל בישראל מצב העניינים היום הוא כנראה שכף המוזניים היא שווה, ויש רק איש אחד שיכול להטות את הכף לכאן או לכאן שר התשתיות עוזי לנדאו.
למרות שהשר לנדאו כבר התבטא לטובת הקמת התחנה הפחמית, אין להמעיט בדילמה שעומדת בפניו אם יביט על קודמיו בתפקיד וישאל עצמו, האם לבחור בדרך פריצקי שהודח או בדרך פואד בן-אליעזר שנישא על כתפי מתפקדי מפלגתו ביניהם עובדי חברת חשמל להישגים משמעותיים בפריימריס.

אני רק יכול להמליץ לשר לנדאו לבחון מחדש את עמדתו, כי התחנה הפחמית הייתה מיותרת לפני שנה שלא היו לישראל עתודות גז ומחירים הנפט והגז היו בשמים, ועל אחת כמה וכמה היא מיותרת היום כאשר יש לישראל מצוברי גז אדירים, ומחירי הגז ירדו מאוד.
לי אין ספק שהחלטה על ביטול התחנה הפחמית באשקלון היא המשוכה הראשונה והמשמעותית שתוביל את משק החשמל לנורמאליות מסוימת ואולי סופסוף להתנהלות הגיונית ונכונה, נטולת פחד.

לפני ימים אחדים נאם ראש הממשלה בנימין נתניהו נאום בו המשיל את בעיות הבירוקרטיה בישראל בתחום התכנון לעניין "סגירת המרפסת".
כששמעתי את הדברים הללו תהיתי האם באמת נתניהו מאמין שהליכי בזק בתחום התכנון הם, הם שיביאו לשגשג הכלכלה? האם "משה מנהריה" שמעלה בלילה במוחו רעיון לסגור את המרפסת, בבוקר מקבל היתר, ובערב כבר מתחיל לבנות הוא שיביא מזור לכלכלה הישראלית?
כאשר באים לטפל בבעיה חשוב לחקור ולהבין מה היא באמת הבעיה, בישראל כמו בישראל נהוג לא לפתור בעיות אלא לטפל שוב ושוב בסימפטומים שלהן ללא הצלחה, וכך גם בנושאי הקרקעות התכנון.

ראשית, יש לתהות למה בכלל לסגור מרפסת? אדריכל תכנון בניין, מהנדס תכנון לו את השלד, וקבלן בנה אותו לפי סטנדרטים מקובלים, אז למה בכלל לשנות את צורתו?
נאמר שהשתכנענו כי המרפסת ראוי שתיסגר מה הדרך לעשות זאת? האם העניין מצריך בדיקה הנדסית? האם יש לתת לשכנים שיכולים להיפגע אפשרות להתנגד? האם ועדה צריכה להכריע בנושא?
מדובר כאן בהליכים הגיוניים, שאי-אפשר לוותר על אף-אחד מהם, וכך באמת בנויה מערכת התכנון הישראלית. אם כך נשאלת השאלה מה הבעיה שמכבידה על מערכת התכנון בישראל?

תרבות הקומבינה
הביעה של מערכת התכנון היא אותה בעיה שמקיפה אותנו בכל תחומים שנים רבות "תרבות הקומבינה", אשר בתחום התכנון גורמת הן להתארכות ההליכים והן לתכנון גרוע שפוגע באיכות החיים.
לדוגמא, לא פעם באים יזמים עם תוכנית, התוכנית עוברת את כל השלבים ומתאשרת, לאחר כמה שנים באים שוב היזמים ומבקשים תיקונים ותוספות, ולפעמים לאחר שכבר נבנה הבניין לא בהתאם לתוכנית הם באים ומבקשים אישורים בדיעבד.
וכך קורה שבמקום שתוכן תוכנית אחת טובה ונכונה תעבור בהליך אחד, נוצר מצב שתוכנית גרועה עוברת שלוש פעמים את אותו הליך.
כמובן, שיש עוד עשרות דוגמאות לכשלים חמורים שיש במערכת התכנון, אבל כנראה זה לא באמת מעניין את ראש הממשלה. כמו שלא מעניין אותו לתקן ולשפר את מינהל מקרקעי ישראל.
מה שמעניין את ראש הממשלה שלנו זה להעביר את הרפורמות לא משנה אם הן טובות או לא. העיקר שהן יעברו, רצוי בחפוזה לפי שהציבור ונבחרי הציבור יתעורר ויבנו את משמעותיהן האמיתיות.
לנתניהו יש עבר די מפקפק בשינוי בזק בסדרי שלטון שנבנו בישראל במשך שנים, אזכיר את הבחירה הישירה לראשות הממשלה שעברה בכנסת בזכות נתניהו והתבררה במהרה ככישלון חרוץ.
אין לי ספק שכמו שנתניהו רצה להביא לנו שיטת בחירות מאמריקה שלא מתאימה לנו, כך הוא רוצה לעשות מהפכות בזק לכמה מאבני היסוד של מערכת השלטון בישראל, שלא רק שיכשלו אלא גם יגרמו נזק כלכלי ויפגעו באיכות החיים של כולנו.
אין לי מושג מהיכן נתניהו שואב את מסקנותיו, אבל אני יכול לומר בוודאות שהן בנושא הקרקע והן בנושא התכנון אין פתרונות קסם, יש צורך בשינוי אבל הדרגתי ומדוד תוך בחינה של כל מדרגה ומדרגה.

אבל נתניהו הוא חסר סבלנות, יש לו מצגת קסמים ובשקופית הראשונה כתוב רפורמה בנושא הקרקע בשקופית השנייה כתוב רפורמה במערכת התכנון. אין צורך לברר לעמוק את הבעיות, לבדוק ולהתייעץ לגבי הפתרונות האפשריים, כל שמעניין את נתניהו זה שבמצגת בשנה הבאה יהיה "וי" ליד השקופיות האלו.

אני משער שהציבור מאס בפתרונות הקסם בתחום המדיני, ומשום כך נתניהו עלה לשלטון אם נתניהו רוצה להישאר בשלטון הוא צריך לזרוק לפח את פתרונות הקסם שלו בתחום הכלכלי.

*הכותב חבר ועדת תכנון בהרצליה ופעיל סביבתי שנים רבות במפלגת הירוקים

לפי חוקי התכנון והבניה כמעט כל מבנה אפילו קטנטן מפלסטיק דורש היתר בניה, השבוע נקבע תקדים מוזר ומעניין האולפן השקוף של ערוץ 24 לא מחייב היתר בניה.

כידוע, מבנים חייבים לקבל היתר בניה אפילו אם מדובר במחסן פלסטיק, בצלחת לווין או תורן אנטנה, יש פירוט בעניין בתקנות עבודה מצומצמת.

אז הנה כך נקבעים בישראל תקדימים בנושא תכנון ובניה, והפעם איך ערוץ 24 גרם ליו"ר ועדה מחוזית ת"א לקבל החלטה בעלת משמעות גורפת שפוטרת למעשה מהיתר מבנים ארעיים זמניים.

לפני כחודש הוצב במרינה בהרצליה אולפן השקוף של ערוץ 24, זאת ללא היתר בניה.
בשלב ראשון – פנינו לפיקוח על הבניה בעירייה בבקשה להוציא צו הריסה למבנה שנבנה ללא היתר, בתגובה קיבלנו תשובה מוזרה בה נאמר לנו שהמבנה קיבל "רישיון עסק" ולכן אין זה מעניינם.

בשלב שני – פנינו ליועצת המשפטית של עיריית הרצליה, והיא השיבה כי מכיוון שמדובר במבנה ארעי אין צורך בהיתר בניה.

לאחר התשובה הזאת, החלטנו לפנות ליו"ר הועדה המחוזית ת"א הפעם עם טיעונים משפטיים מפורטים ביותר. התשובה של יו"ר הועדה המחוזית גילה אורון הפתיעה והדהימה אותנו והינה היא כאן:

"מבדיקת העניין וכפי שעולה אף ממכתבך, המדובר בנושא הנתון לפרשנויות משפטיות שונות של הצבת אולפן זמני ופריק שניתן לו רישיון עסק בתנאים, לתקופה קצרה וקצובה […]
יציין כי לפי החוק התכנון והבניה מסורות לי כיו"ר ועדה מחוזית הסמכויות הנתונות ליו"ר ועדה מקומית לעניין מתן צו הריסה מינהלי, ואולם לנוכח האמור לעיל ובשים לב לכך שמיקומו של האולפן במקום שאין הפרעה לציבור ואף במשתלב בשימושים באיזור המרינה השוקק פעילות של הציבור הרחב, לא מצאתי כי קיימת הצדקה לנקוט באמצעי זה".

משמעות הדבר כי המבנה של אולפן ערוץ 24 שהינו מבנה בגודל עשרות מטרים רבועים אשר נבנה על שטח ציבורי פתוח לא מחייב מתן היתר בניה לפי הפרשנות של הועדה המחוזית תל-אביב. מכאן כל מבנה דומה, למשל באסטת אבטיחים, שנבנה לתקופת זמן מוגבלת והוא מתפרק אזי אין צורך לקבל היתר בניה.

אנחנו יודעים כי לא מעט פעמים ועדות מקומיות נוקטות בפעילות אכיפה נגד אנשים שבנו מבנים ארעיים פריקים דומים וקטנים שנבנו בשטחים פרטיים ובשטחים ציבוריים.
ולכן "כשירות" לאנשים אלו אנו מפרסים את המכתבים האלו על-מנת שאותם אנשים ישתמשו בהם בבית משפט כדי להראות כי הרשויות גרמו להם עוול ומפלות ביניהם לבין ערוץ 24.

בפרפראזה אפשר לומר, אם באולפנים נפלה שלהבת מה יגידו מחסני הפלסטיק?

מכתבנו לפיקוח על הבניה – תשובה למכתב זה
מכתבנו ליועצת המשפטית לעיריית הרצליה – תשובה למכתב זה
מכתבנו ליו"ר ועדה מחוזית – תשובה למכתב זה

למען הסר ספק אין במאמר זה שום אישור לבנות בניגוד לחוק למרות המכתבים המובאים כאן, המאמר נועד לחשוף מדיניות מוזרה ומפלה של מוסדות תכנון שמחמירה עם אנשים מן הישוב אבל מקלה על ערוצי תקשורת.

*כותב המאמר הינו חבר ועדת משנה לתכנון ובניה הרצליה.

המשרד להגנת הסביבה הזמין לפני כמה שנים מן המכון הגיאולוגי דוח שמדרג את דרגת הסיכון של כל המצוקים בישראל. הדוח הועבר למשרד להגנת הסביבה בשנת 2006 והדוח מתפרסם לראשונה כאן במלאו.

הדוח מדרג את המצוקים בשלוש דרגות סיכון גבוהה, בינונית ונמוכה, המצוקים באזור נתניה וחוף-השרון מדורגים בדרגת סיכון גובהה.

יציין כי הדוח בגרסה חלקית התפרסם לפני ימים אחדים באתר המכון הגיאולוגי, הגרסה שמתפרסמת כאן היא גרסה שכוללת מפות מפורטות של כל חופי ישראל.

לדוח סיכון המצוקים המלא לחצו כאן…

בשנת 1919 מונה סרן בצבא הבריטי ק.א.ק קרסוול (K. A. C. Creswell) למפקח על אתרי העתיקות בארץ ישראל.
קרסוול, תיעד אתרי עתיקות במזרח התיכון, בין השאר את אפולוניה, הצלחנו למצוא 6 תמונות מהביקור שלו באפולוניה.

באופן די מפליא חוף אפולוניה ומצוק אפולוניה נראים במצב דומה מאוד למצבם היום.

עוד מאפיין מעניין היא הצמחייה הנמוכה בשנת 1919 בניגוד לשיחים שאפיינו את אפולוניה עד לפני חמש שנים, זאת כנראה בשל רעייה.

חוף אפולוניה מדרום לצפון המשך »