עיריית הרצליה פרסמה בסוף השבוע האחרון הודעה מגוחכת, כאילו העירייה הביסה את הסופה.
מיותר להתווכח עם טענה טיפשית כזו, לכן הכנתי מצגת עם עשרות תמונות וכל אחד ישפוט לבד מי הביס את מי.

העוצמה של סערה בים יכולה לתת לנו מבט מפוקח על חוסר היכולת שלנו לשלוט או להשפיע על איתני הטבע, הסערה האחרונה של דצמבר 2010 מראה זאת היטב, הסערה צולמה ברחבי הארץ על-ידי גולשים שהעלו את הסרטונים לרשת, הנה מבחר מהם:

1. חוף הצוק ומרינה הרצליה

http://www.youtube.com/watch?v=e85PS4sWZxw
המשך »

1. אנחנו לא יודעים לכבד את הטבע

בישראל יש יוהרה בלתי מוסברת למול הטבע, אנחנו פשוט לא יכולים לקבל את העובדה שהטבע יותר חזק מאיתנו, ותמיד אנחנו מחפשים אשמים. קשה לנו מאוד לקבל את העובדה המרה שברוב המקרים הטבע חזק מאיתנו ובלתי ניתן לשליטה. כך גם במקרה הזה, קשה לנו לקבל שיש בישראל שריפות יער בלתי נשלטות, ואנחנו נתפסים לזוטות, כמו לעניין הכיבוי.
אין ספק כי מערך הכיבוי בישראל לא נכון ולא מתאים, אבל אפילו אם היו עוד אלף כבאים ועוד 5 מטוסים ספק גדול אם היה אפשר לבלום את כל שריפות היער, במדינות אחרות שלהן יש יותר מיער ורבע מתקשים להתמודד עם שריפות כאלו, אז אנחנו?
הדוגמא הכי טובה לעניין הזה היא כיבוי השריפה האחרונה בכרמל, נדמה לנו שרק בזכות מטוסי הכיבוי שבאו השריפה כבתה, האמת שזה קרה הרבה בזכות הרוחות המערביות שהתחילו במוצאי שבת והעובדה שלא נשאר הרבה חומר ביערה!

2. ניהול נטיעות טיפשי של אורנים

יער אורנים הוא פשוט שלולית נפט שמחכה לניצוץ, מי שמכיר יודע שאורן הוא חומר ביערה מציון, מחטי הארון דליקים ביותר, והאצטרובלים הם כמו פצצות תבערה. לכן מישהו מופתע  שבמחזוריות כל 20 שנים יש שריפה גדול בכרמל?
בכלל האורן הוא עץ זר לאקלים שלנו, אולי היו קצת אורנים אבל בהחלט לא עץ דומיננטי כמו היום, עצים ים תיכוניים הם: חרוב, אלה, אלון, זית ואחרים, אלו עצים שיודעים לספח את הלחות, הם יותר נמוכים, תופסים יותר נפח ועליהם בשרניים, לכן לא נוצרות ביערות כאלו מגה שריפות.
אנקדוטה, פעם ביקרתי בבסיס החותרים יש שם לא מעט עצי זית עתיקים, שרואים בהם שרידים של שריפות ושרידי השיקום.
אז למה נוטעים כאן אורנים? התשובה לכך, פשוטה אלו עצים שגדלים בזריזות ולכן הם "ידידותיים" לתרבות השנור של קק"ל.
הרי תורמים רוצים לראות תפוקה מהירה לתרומה שלהם, ואין עצים יותר טובים מעצי האורן והאיקליפטוס שתוך 20 שנים גדלים לגודל מרשים, לעומתם עץ אלון צריך 50 שנים כדי להגיע לגודל של עץ שמתחיל להיות מרשים, ולעולם לא יגעו לגודל של אורנים.
מתגנבת למוחי המחשבה, כי קק"ל שותלים בכוונה עצי אורן כדי לתחזק את פעילות השנור שלהם.

בקיצור, אם אנחנו בענייני ממחדלים, המחדל הראשון הוא של קק"ל אשר נטעו את האורנים ולא עצים מקומיים.

3. ישובים בתוך היער- אווילות וחוסר צדק

לא ברור לי למה יש ישובים כפריים ובתים פרטיים בתוך יער, מן הישובים האלו הציבור נפגע בשורה של דרכים.
ראשית, השטח שעליו הישוב ממוקם נלקח מיער ולכן פוגע בטבע ובציבור; שנית, התשתיות לישוב הזה הן יקרות והציבור מממן אותן; שלישית, הערך הנדל"ן של הבתים האלו נובע מן הנוף הציבור ולכן יש חוסר צדק חלוקתי; רביעית, כיבוי השריפות בא מכיסי תושבי הערים שממנים את שכר הכבאים; וחמישית, אם זה לא מספיק כולנו נשלם פיצוי על השריפה הזו, כאשר אם הייתה שריפה לנו בעיר לא היינו מקבלים גורש מן המדינה.
אגב, אני לא שולל מיזמי תיירות מידתיים בצמוד ליער ואוף בתוכו,(בהחלט שווה לחשוב לתת לתושבי בית אורן פיצוי לטובת הפיכת המקום כולו לכפר נופש). לעומת זאת אין שום היגוין להפעיל בית כלא בתוך יער.

אז מחדל השני שאולי המרכזי שגרם לאסון, הוא השארת הכלא באזור כזה. כלא הוא אחד האתרים שהכי קשה לפנות בזמן קצר ולכן היה צריך תגבור שנגמר באסון,(עצה שלי תמכרו את הכלא למיזם מלונאי ותקימו כלא במקום אחר)

4. אכיפה סביבתית אפסית עד לא קיימת

אני יודע שיש רבים שמאמינים בחינוך והסברה ולא מאמינים באכיפה, בפועל זה לא עובד.
במדינה קטנה וצפופה כמו שלנו מספיק שיש מיעוט קטן שלא מבין או שלא רוצה להבין שברשלנות פעוטה הוא יכול לגרום למגה שריפה כזו.
אנשים ובעיקר צעירים לא מקשרים בין מעשה פעוט כמו להדליק נייר טואלט או לזרוק סגירה לנזק סביבתי משמעותי, בעיקר כאשר אין הרתעה, ואין חשש בכלל מפני עונש.
בכלל נדמה שפגיעה בסביבה היא לא עבירה או פשע, אלא סתם חוסר שיקול דעת. הכי חמור שבכלל לא מנסים לאכוף על אנשים פרטיים ואם אוכפים העונשים קלים עד מגוחכים.
בישראל רשות הטבע והגנים שהיא גוף האכיפה היחיד לשמירה על הטבע, היא גם גוף תיירותי חזק ודילמה בין הרצון לשמור על הטבע לבין הרצון לשווק את עסקי התיירות, אין ספק שהתיירות מנצחת ובגדול. את סמכויות האכיפה רשות הטבע והגנים בוחרת להפעיל בררני למשל נגד כאלו שלא שילמו בכניסה ופחות נגד כאלו שפוגעים בטבע (כמו הדבקת מסטיק על עץ/סלע).
לכן אין זה מפליא שנער הרשה לעצמו לעשן נרגילה ביער ולזרוק גחל, או זה לא מפליא שיש בעוספיה מזבלה פיראטית, בלי שאף אחד אינו חושש לחזור ולהשתמש בה.

מחדל שלישי, רפיסות של המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים באכיפת החוקים אשר נועדו לשמור על הטבע.

לסיכום, אני בכלל לא חושב שהמחדל הגדול בשריפה הזו היה נושא הכבאות, לדעתי גם אם היו לנו שירותי כבאות מציונים בסופו של דבר שריפה כזו הייתה מתרחשת, ולכן עניין הכבאות הוא השולי בסיפור ולא ברור מדוע התקשורת הרדודה שלנו התמקדה בו (אז אם היו עוד 100 טון חומר מעקב ביערה מישהו מאמין שזה היה משנה משהו?).
לדעתי, המחדלים שציינתי למעלה הם הרבה יותר משמעותיים ואילו כל אחד מהם לבדו לא היה מתקיים סביר להניח שהאסון לא היה מרחש ולא היו נגדעים חיים של כל-כך הרבה אנשים צעירים.

הערה לסיום, שמעתי אנשים אשר אומרים כי השריפה בכרמל ושריפות יער דומות בעולם הם תוצאה של התחממות הגלובלית. לדעתי זו אמירה לא נכונה, רוב השריפות נגרמות מרשלנות של בני-אדם לכן כאשר ישנם יותר בני-אדם ישנם הרבה יותר שריפות בלי קשר להתחממות הגלובלית.

ראיתי היום את יצחק תשובה אצל יאיר לפיד מנסה ולא מצליח לשכנע אותנו לתת לו מיליארדים מכספי הציבור, הטיעונים שלו פשוט לא היו משכנעים.

כמה עובדות:

1. הגז הינו משאב של מדינת ישראל
2. הלקוח העיקרי של גז הינה גם מדינת ישראל (חברת חשמל)
3. במשך עשרות שנים היו הטבות מס נדיבות למחפשי נפט, אפשרות לקזז את ההפסדים.

רקע על עניין התגמולים
רישיון חיפוש נפט/גז כולל את היקף התגמולים לכרייה גז/נפט העומד היום על 12.5%, תגמולי אלו הינם נמוכים מאוד בהשוואה לשאר המדינות, אם כי יש בהם היגיון מסוים לאפשר הפקה ממאגרים קטנים כמו שהיו בישראל.
למשל, אם נמצא מאגר גז בשווי מיליארד ד' כאשר עלות החיפוש וההפקה הן חצי מיליארד אזי בגובה תגמולים של 12.5% עדיין משתלם להפיק, אילו היו התגמולים 40% הרווחיות של הפקת המאגר הזה הייתה אפסית ולא היו מפיקים אותו.
לא כך פני הדברים שמדובר במאגר ענק כמו "בתמר" כשאר שווי המאגר נניח 50 מיליארד ד' עלות ההפקה הינה נניח 4 מיליארד ד', על מאגר הזה יהיו תגמולים של כ6 מיליארד ד', אילו היו תגמולים של 40% אז היה מדובר 20 מיליארד, וללא ספק היה משתלם מאוד גם בתגמולים כאלו להפיק.
אולי היה נכון, לקבוע גובה תגמולים מדורגים לפי שווי המאגר, ולא היה כל ויכוח.

מצד שני לאור הסיכון הרב בענף חיפושי הנפט והגז המשקיע מקבל הכרה בהפסדים לצורכי מס, כלומר כל משקיע שהרוויח מעסק אחר יכול לקזז את ההפסד מחיפושי הגז/נפט ולשלם פחות מס.
לדוגמא אם חברה השקיע מיליון שקל בחיפוש גז כושל, ובמקביל הרוויחה מיליון שקל מעסק אחר היא לא תשלם מס כלל, כלומר המדינה סבסדה רבע ויותר מן ההשקעה.

ליצחק תשובה היו כמה טענות מרכזיות הנה הניתוח שלהן והפרחתם

א. שינוי כללי המשחק באמצע המשחק
מדובר בטיעון חסר כל תוקף וחסר כל היגיון, למשל לי יש רישיון לקטנוע כבר 15 שנים, מחירי הביטוח כאשר עשיתי את הרישיון היה 1000 שקל, היום מחירי הביטוח 4000 שקל פי 4! האם אני יכול לטעון שאסור למדינה לשנות את מחיר ביטוח החובה?

אין ספק שרישיון החיפוש הוא מעין הסכם, המשקיע מתחייב להשקיע מכספו בלי כל ביטחון למצוא, ואם ימצא משהו המדינה תקבל שמינית מהשווי, מצד שני המדינה באמצעות הטבות מס מסבסד רבע מן השקעה אם היא כושלת.

השאלה כאן האם מיסוי רווחי הגז הינו חלק מן ההסכם ולכן אינו בר שינוי?
התשובה לכך היא כמובן לא, כמו עם עניין הקטנוע כשעשתי רישיון לא קיבלתי הבטחה בלתי חוזרת שמחיר הביטוח יהיה כפי שהיה אז. כך גם כאן, הרישיון הוא להפקה ולתגמולים, לא לענייני המס.
אני בכל אופן לא שמעתי על מדינה דמוקרטית בעולם, שלא משנה מסים.
אם נקבל את ההיגיון של תשובה אזי, אסור לעולם לשנות את מס הכנסה ומע"מ וכל מס אחר, האם יהיה מקובל ברגע שאתה מתחיל לעובד מס הכנסה מקופא לגביך ואין למדינה שום אפשרות לשנות אותו?

ב. האם יכול להיות שוויון בן הגז המצרי לגז הישראלי?

צריך לזכור המס הינו בתמורה לשירותים שהמדינה נותנת, למשל צבא שעולה 50 מיליארד ש' בשנה. קידוחי הגז האלו והמתקנים הנלווים להם הינם מתקני תשתית רגישים ביותר, אשר זקוקים להגנה צבאית במקרה של מלחמה, והגנה מפני טרור, מדובר בעלות יקרה מאוד.
במקרה של הגז המצרי, מי שמשקיע בהגנה על המתקנים היא מצרים, מדובר במשאב שלה היא גובה מס/תגמולים לפי חוקיה, הגז המצרי עצמו הינו מוצר נחוץ ביותר למדינה, ולכן נחתם הסכם בין ישראל לבין מצרים בו נקבע מחיר הגז, לכן אין שום היגיון להטיל מס על הגז המצרי.

ג. האם יצחק תשובה יכול להסתדר בלי מדינת ישראל?
נגיד שתשובה רוצה להתנתק ממדינת ישראל, הצבא לא יגן על מתקניו, החברות לא יפעלו בישראל והגז עצמו לא יגיע לישראל.
כדי להקים את "מדינת הגז" העצמאית הזו, תשובה יהיה צריך להקים חיל-ים פרטי, חיל-אוויר פרטי, חיל מודיעין פרטי ועוד ועוד, וחיילים של תשובה לא יקבלו שכר מגוחך כמו במדינת ישראל, אלא הוא יצטרך לשלם הם אלפי ד' בחודש, זה יעלו לו הון.
מעבר לזה, תשובה יצטרך לבנות מערכת צינורות יקרה או להקים מתקן הנזלה שמיקר מאוד את הגז.
אני לא בטוח מה יהיה יותר זול לתשובה להקים את המדינה הזו או לשלם 60% מס!

אני תוהה איזו חוצפה יש ליצחק תשובה כאשר הוא רוצה שחייל ישראל שמרוויח 500 ₪ בחודש יגן על מתקני הגז האלו ויסכן את חייו אבל הוא לא מוכן לשלם עבור השירות הזה!!

ד. האם המשקיעים והבנקים יברחו?
הטיעון פשוט נשמע חסר היגיון, אף חברה לא תוותר על רווחים ענקיים בגלל, שנשללה ממנה הזכות לרווחים עצומים וחסרי היגיון.
כפי שכתבתי בהתחלה מערכת התגמולים במדינת ישראל הייתה מותאמת למציאות בה נמצאו מאגרים קטנים, המערכת הזו לא לקחה בחשבון שיש כאן מאגרים גדולים.
חשבון פשוט, אם ניקח את הדוגמא שנתתי בתחילת הטקסט, שווי המאגר הינו 50 מיליארד, עלות הפקה והעברה היא 4 מיליארד, התגמולים הינם 6 מיליארד המס הרגיל הינו 10 מיליארד, כלומר בידי תשובה ושותפיו נשארים 60% מן המאגר!
אם ישנו את המס כפי שמציעה ועד ששיסצקי אזי המס שישולם יהיה 24 מיליארד ובידי תשובה ושותפיו יישארו 16 מיליארד שזה 32% משווי המאגר!

אם תשובה ושותפיו לא רוצים 32% משווי המאגר, המדינה יכולה לקחת ממנו את רישיון ולתת את זה לגופים אחרים, ואני בטוח שיהיו הרבה קופצים!

מצורף כאן עמוד מתוך תקציב עיריית הרצליה לשנת 2011, באופן לא מפתיע מתגלה כי יעל גרמן הוסיפה 2 מילון שקל תוך שנתיים לתקציב פעילות הדת.

בשנת 2009 התקציב היה 4.271 מיליון ב2011 יהיה 6.213 מיליון עליה של כ33% !!
—–תקציב המועצה הדתית עלה מ3.611 מיליון ב2009 ל4.663 מיליון ב2011.
—–תקציב תמיכה בכוללים עלה מ660 אלף ב2009 ל1.55 מיליון ב2011.

עיקר התקציב הלך למועצה הדתית, שבעיקר משלמת שכר לכל מיני עסקנים של הסיעות הדתיות. חלק אחר של התקציב הולך לארבע כוללים בהם לומדים כמה עשרות אברכים, בידיי תקציבי הכוללים עיקר ההוצאות שלהם הולך לשכר לאברכים, מדובר בשכר חודשי של כ4000 ₪ לאברך.

כן, כן אנחנו תושבי הרצליה משלים כ-2000 ₪ בחודש שכר לאברך, שיושב לומד ומתפלל. למה האברכים מתפללים שכל-כך משתלם לעיריית הרצליה לממן את זה? אולי ששר הפנים ומנגנוני הפיקוח ואכיפה של משרד הפנים לא יטפלו בהתנהלות הלא תקינה של עיריית הרצליה.

מה שמחזיר אותי לבחירות המקומיות ב2008, בה יעל גרמן ואנשי הקמפיין שלה האשימו מועמדים אחרים כאילו שהם הולכים למכור את הרצליה לסיעות הדתיות.

תסתכלו על התקציב הזה ותשאלו את עצמכם מי באמת מכר את הרצליה לעסקנים הדתיים?

לחצו כאן לתקציב הדת של עיריית הרצליה לשנת 2011…

לחצו כאן להצעה לסדר שלנו אשר נדחתה בדרישה להשוואת בין התמיכה באברכים לתמיכה בסטודנטים.

דוח חמור ביותר של מבקר המדינה נגד התנהלות הרשויות בעניין הרס חוף אפולוניה, המבקר חושף התנהלות לא תקינה של כל הרשויות בעניין, להלן עיקרי הדברים:

1. עיריית הרצליה לא הביא לולחו"ף את הפרויקט לאישור למרות שנדרשה לכך ב2005, לא בדקה חלופות בראשית הפרויקט אלא רק חלופה נוספת בסופו.
2. המשרד להגנת הסביבה שינה את דעתו כמה פעמים,
3. הולחו"ף לא דרש לקיום דיון על הפרויקט למרות שזו הייתה החלטתו בשנת 2005.

לרקע ומידע מקיף בנושא לחצו כאן… 

—————— המשך »

בשנת 2007 קבעה הועדה לשמירת הסביבה החופית הנחיות לאישור של אירועים בחופי ישראל, בעיקרון ההנחיות אוסרות על קיום אירועים פרטיים, אירועים מסחריים וציבוריים אפשריים רק באישור של הועדה לשמירת הסביבה החופית, זאת בהתאם לתנאים שכתובים במסמך ההנחיות.
אישור זה נדרש, מן הסיבה הפשוטה חופי הים אינם גן אירועים, אלא אזור פנאי שאומר להיום פתוח לכלל הציבור.

לעניין חוף דלילה, "הפסטיבל" כפי שהבנתי אומר להתרחש על הדשא בצמוד לחוף, מתחם "הפסטיבל" אמור להיות מגודר. עיריית אשקלון טוענת כי המתחם המדובר נמצא 200 מ' "מקו המים", בפועל הדברים שונים, להלן צילום מסך מגוגל ארת'.

כפי שאפשר לראות, חלק מן המתחם הזה הינם באופן ברור ברצועת ה100מ' בניגוד לדברים של עיריית אשקלון, יותר מזה שאר המתחם נמצא כ-120 מ' מ"קו המים".
וכאן צריך להבהיר רצועת ה-100 מ' נמדדת לפי "קו החוף" המוגדר בחוק, קו אשר נמצא כ-40 מ' מזרחית ל"קו המים", כלומר גם רוב המתחם נמצא בתוך רצועת ה100 מ'.

לא מדובר בעניין טריוויאלי, צריך לזכור בחוף ישראל מתקיימים אירועים ופסטיבלים כמעט כל שבוע, כלומר חתיכת חוף נגזלת משימוש הציבור, ללא פיקוח וללא אישור של אף גורם מוסמך.
לא סתם אנחנו מתמקדים בעניין הזה של השר ארדן, אם השר להגנת הסביבה נתן חסות לאירוע בלתי חוקי בחוף מדוע שיזמי אירועים אחרים(מסחריים או פרטיים) ימנעו מקיום אירועים בחוף או אפילו יבקשו אישור?

להלן מכתבנו לשר ארדן בנושא
המשך »