מאות משתתפים צעדו אמש במרכז רמת-גן במטרה להעלות את המודעות ליחס החברה בו נתקלים עיוורים רבים, המלווים בכלבי נחייה במקומות ציבורים ובתי עסק. "אנחנו מטיילים עם הכלבים בכל רחבי הארץ, אבל המדינה עדיין לא רואה אותנו", אומר אחד המשתתפים

ד"ר אבי ליליאן, יו"ר רשימת הירוקים בעיר ומי שיזם את קיום הצעדה לראשונה בעיר, מקיים בעשור האחרון קשר רציף עם המרכז להכשרת כלבי נחייה במטרה לחשוף אותו לקהל תלמידים ואנשים גדול ככל האפשר.

"תודות לצוות המרכז מתאפשר לאדם עיוור לחיות כאדם עצמאי ולתרום לחברה מכישוריו. מן הראוי שגם אנו כחברה נדאג לזכויות האוכלוסיות בעלות הצרכים המיוחדים", אומר ליליאן. "האנשים שצעדו יחד העיוורים הבינו לפתע את כמות המכשולים העצומה שיש בעיר לאדם העיוור, החל מפטריות הבטון המפוזרות על המדרכות וכלה ברמזורים שאינם מונגשים לאדם העיוור".

לכתבה המלאה לחצו כאן

ועדת תיכנון של משרד הפנים אישרה הקמת יישוב חדש בוואדי ערה, בין היישובים חריש וקציר. היועץ המשפטי לממשלה התנגד למהלך, החברה להגנת הטבע טענה שמדובר בשטח פתוח ייחודי הזקוק להגנה, ותושבים ערבים שרצו להתיישב במקום סורבו בשם שמירת הטבע – אך הממשלה אישרה ואנשי התיכנון של משרד הפנים הלכו בעקבותיה

לכתבה  המלאה לחצו כאן

חבר מועצת עיריית נתניה נתניה, אדיר בנימיני, ממפלגת הירוקים הגיש שאילתה אשר תידון בישיבת המועצה הקרובה בראשית חודש מאי, בכל הנוגע למסקנות דו"ח מבקר המדינה 58 א'.

להלן נוסח השאילתה:
דו"ח הביקורת השנתי 58 א' של מבקר המדינה לשנת 2007 (להלן: הדו"ח) עסק בין היתר ב"פעולות הרשויות המקומיות להגנת הסביבה", אשר מתבצעת באמצעות היחידות הסביבתיות: א) יחידה סביבתית עירונית; ב) יחידה סביבתית אזורית; ג) איגוד ערים לאיכות הסביבה.

במבוא לפרק זה בדו"ח צוין כי "השמירה על איכות הסביבה היא צורך קיומי של האנושות, והיא מושפעת מיחסי גומלין בין האדם לסביבתו. בשנים האחרונות גוברת המודעות לאיכות הסביבה ולהשפעתה על איכות החיים. בעולם כולו נערכות פעולות לשם צמצום המפגעים ושימור המשאבים הסביבתיים. לבעיות בתחום איכות הסביבה ובכללן מפגעים סביבתיים אין גבולות מוניציפליים[…] משרדי הממשלה והשלטון המקומי הם הגופים האמונים על הכוונה לאי פגיעה בסביבה[…]".

עוד צוין במסגרת הדו"ח כי "בית המשפט העליון קבע לאחרונה[1] את אחריותה של רשות מקומית מכוח חוק למניעת מפגעים בשל מפגע סביבתי בתחום הרשות[…] הנחיית היועץ המשפטי לממשלה (מס' 4.1108) קובעת שיש לשקול להעמיד לדין פלילי רשות מקומית שאינה מטפלת באופן ראוי בנושאים סביבתיים שבגינם הוטלו עליה חובות בדין. זאת כאשר קיימת זיקה מספקת בין מחדלי הרשות לבין המפגע שנוצר ובכפוף למיצוי הליך של אכיפה מנהלית שמפעיל המשרד להגנת הסביבה".

במסקנותיו לעניין זה קובע מבקר המדינה כי "הטלת אחריות פלילית על הרשות המקומית ועל ראשי הרשויות היא מהכלים המרכזיים להגנה על ערכי איכות הסביבה" (עמ' 208 לדו"ח).

I. שימוש בסמכות לפי סעיף 221 לחסד"פ:

בין הממצאים השונים שנחשפו בדו"ח נמצא כי "אף על פי שעובדי רשויות מקומיות רבות הוסמכו מכוח סעיף 221 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, למסור הודעות תשלום קנס לפי סעיף 228(ב) למי שיש יסוד להניח שעבר עברה על חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984, רק רשויות בודדות עשו שימוש בפועל בסמכותן זו[…]"(עמ' 191 לדו"ח).

לאור האמור אבקש לברר את הדברים הבאים:

האם עשתה ועושה עיריית נתניה שימוש בפועל בסמכות זו?

אם, כמה דו"חות נתנו?

II. מוסדות הסמוכים לקווי מתח גבוה ולמתקני חשמל:

בכל הנוגע למוסדות חינוך הסמוכים לקווי מתח גבוה ולמתקני חשמל נטעם בדו"ח כי "על משרד הפנים להנחות את הרשויות לקיים סקרי סיכונים במוסדות חינוך ובמוסדות ציבור שבתחומן, כדי לאתר מוסדות החשופים לשדות אלקטרומגנטים בעצמה גבוהה ממתקני חשמל ומקווי מתח גבוה, ולפעול למניעה או להפחתה של חשיפת האוכלוסייה אליהם" (עמ' 194).

לאור האמור אבקש לברר את הדברים הבאים:

האם התקבלה הנחייה כלשהי ממשרד הפנים בנושא הנדון מאז פרסום הדו"ח?

האם ביצעה עיריית נתניה סקר סיכונים כלשהו במוסדות החינוך ובמוסדות החינוך בעקבות פרסום הדו"ח?

III. פעילות היחידה הסביבתית האזורית:

במסגרת הדו"ח צוין כי סעיף 22 לצו איגוד ערים (הוראות אחידות), התשל"ז-1997, קובע כי יושב ראש מועצת איגוד ערים חייב להכין פעם בשנה דין וחשבון מפורט על ענייני האיגוד במהלך השנה שחלפה ולהגישו למועצת האיגוד, ולאחר שהמועצה תדון בו ותאשרו עם תיקונים או ללא תיקונים, עליו לדאוג לכך שיישלחו שלושה עותקים לפחות לשר, עותק אחד לפחות לכל רשות מקומית המאוגדת באיגוד ועותק אחד למבקר המדינה.

הרשויות המקומיות אינן נדרשות להגיש את הדין וחשבון האמור למועצת הרשות המקומית, והדבר נתון ליוזמתו של מי שהוסמך לקבוע את סדר היום של מועצת הרשות המקומית".

בעקבות דברים אלה מסקנת הדו"ח הינה: "לדעת מבקר המדינה, ראוי שהדין וחשבון המפורט על ענייני האיגוד שהוגש לרשות המקומית יובא לדיון בפני המועצה של כל רשות המיוצגת באיגוד, בין היתר כדי לסקור את פעילותיו ואת מצבו הכספי; להנחות אותו לפעול למימוש יעדי הרשות; ולבחון אם פעולותיו תואמות את המטרות שלשמן הוקם".

לאור האמור אבקש לברר את הדברים הבאים:

האם "איגוד ערים חדרה לאיכות הסביבה" (להלן: האיגוד) בו חברה עיריית נתניה היא "היחידה הסביבתית האזורית" לשיטתה של עיריית נתניה?

האם הוגש מטעם האיגוד הדין וחשבון האמור לפי סעיף 22 לצו איגוד ערים?

אם כן, האם יש בכוונת מי ש"הוסמך לקבוע את סדר היום של מועצת הרשות המקומית" (בלשונו של כב' מבקר המדינה), להביא דו"ח זה לשולחן המועצה בעקבות כהמלצת דו"ח הביקורת?

IV. נציג השר ועדת איכות הסביבה העירונית:

עד למועד פרסום הדו"ח נמנע השר להגנת הסביבה מלמנות נציגים מטעמו בועדות לאיכות הסביבה של הרשויות המקומיות; מגלישה באתר האינטרנט של עיריית נתניה, ניתן ללמוד שטרם מונה עדיין נציג מטעמו לוועדה זו בעיר נתניה.

מדו"ח המבקר ניתן ללמוד כי בעקבות פנייתו של היועמ"ש לעיריית תל-אביב-יפו ליועמ"ש לממשלה באוגוסט 2006, השיבה ביוני 2007 מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים כי "כל עוד לא הושלם הרכב הועדה (לאיכות הסביבה – א.ב) מלכתחילה, הוועדה למעשה אינה קיימת ולמעשה, היא נעדרת סמכות לפעול".

לאור האמור אבקש לברר את הדברים הבאים:

האם מונה נציג מטעמו של השר להגנת הסביבה נכון להיום?

האם בעיריית נתניה מודעים להנחיית היועמ"ש לממשלה כי הועדה מנועה מלפעול עד אשר יושלם ההרכב החסר?

אדיר בנימיני www.adir-b.com

חבר מועצת עיריית נתניה, אדיר בנימיני, ממפלגת הירוקים הגיש הצעה לסדר שתידון בישיבת מועצת העיר הקרובה בראשית חודש מאי, אשר במסגרתה הוא מקווה לקבל החלטה, כי בכל חוזה חדש עם חברת נקיון קבלנית יוכנס סעיף, המחייב את החברה לעשות שימוש בחומרי ניקיון ידידותיים לסביבה בלבד.

להלן נוסח ההצעה לסדר:

מועצת העיר מתבקשת להעלות לדיון ולקבלת החלטה בעניין הצורך לעבור לשימוש בחומרי ניקוי ידידותיים לסביבה, בכל מוסדות העירייה.

מועצת העירייה מנחה את הנהלת העירייה להציג תנאי זה בכל מכרז או חוזה התקשרות עתידי עם חברות תחזוקה וניקיון.

 

פאר ויסנר, יו"ר מפלגת הירוקים , מנכ"ל בנק דיסקונט ונציגת ערוץ הופ , עופרי,חתמו אתמול על אמנת "הופ לסביבה באהבה" .

מטרת האמנה, להטמיע שינוי התנהגותי בארבעה  נושאים מרכזיים – שימוש מופחת בשקיות ניילון,  חסכון במים, חסכון בנייר ומחזור.

 

ערוץ הופ! בחר בשנת 2008 כנושא מרכזי את השמירה על הסביבה מתוך רצון לחזק המודעות של הילדים וההורים להשפעה של כל אחד ואחת מאיתנו על הסביבה של כולנו. את הקמפיין יוביל דודידו, הדמות האהובה והמוכרת מערוץ הופ.

פאר ויסנר: "לכל אחד מאיתנו יש אמא שאנו אוהבים, התפקיד שלנו היא לשמור על האוויר.מים.אדמה, של כולנו למען הילדים של היום  ולמען הדורות הבאים".

בעקבות התמוטטות מצוקים מתמשכת בחופים, בקרוב תובא לאישור הממשלה מדיניות כוללת למיגונם

באחרונה התעורר ויכוח חריף על שיטת מיגון האתר של העיר העתיקה אפולוניה (הרצליה). העירייה והמשרד להגנת הסביבה תומכים בהקמת קיר מגן הכולל סלעים. מפלגת הירוקים טוענת שהדבר יפגע קשות בחוף הציבורי ודורשת שוברי גלים. לפני חודש פנה פעיל הירוקים, דרור עזרא, לשר להגנת הסביבה וכתב לו: "בכל העולם קיימת מגמה לחדול משריון חופים ובמספר מקומות אף פורקו פרויקטים כאלו. המגמה היא לחקות ככל האפשר את התהליכים הטבעיים בחוף וזו הצעתנו".

לכתבה בהארץ לחצו כאן…
הערה חשובה: אנו לא דורשים שוברי גלים כפי הנאמר בכתבה.
 

מיכאל ויסנר , גולש תל אביבי , מביא את רשמיו מסיור בחוף פלמחים

הוא מצלם ,מסביר, אך בעיקר מתעצבן איך המדינה נתנה יד להרס חוף פלמחים – "החוף הנעלם…."

ביום ראשון ה 20.4.2008 ביום שאחרי ליל הסדר, הלכתי עם משפחתי להפנינג המחאה שבחוף פלמחים.

הייתי כבר ביום המחאה הקודם, אבל הפעם ראיתי איך סגרו את כל השטח…..
המשך »

כריית החול המאסיבית שהתקיימה לאורך חופי ישראל במאה העשרים והקמת המבנים הימיים הרבים לאורכו גרמו לשינויים מקומיים במורפולוגיה של הסביבת החוף הרגישה שהיתה קיימת בעבר

מחקר זה  שנערך ע"י דב צביאלי,  אליעזר קיט ומיכה קליין עושה סדר ושופך אור על המצב

לקריאת המחקר לחצו כאן (מסמך PDF)

חכם שפועל, רשע שמזהם, אחד שעושה פרצוף של תם וזה שפשוט אין לו כסף לשאול. פאר ויסנר, יו"ר מפלגת הירוקים, מדבר כנגד ארבעה טיפוסים סביבתיים וכאלה שפחות
גם השנה נחזור בהגדת הפסח אל "חכם", "תם", "רשע" וזה "שאינו יודע לשאול" –  אותם ארבעה  בנים, נגדם דיברה התורה 
לסביבה בישראל יש ארבעה בנים, שאילו יכולה הייתה לדבר, הייתה מדברת כנגדם

המשך »