בימים האחרונים הגיע מידע למפלגת הירוקים לפיו עיריית בת-ים ביצעה עבודות בחוף הסלע, בין השאר עלה חשד שעבודות כללו כריית חול.
דוברת עיריית בת-ים אף כתבה הודעה בנושא, בה בין השאר : "…על מנת לפתור את הבעיה הסתיימו בימים אלה עבודות בחוף הסלע על מנת להשיב ללגונה את העומק האופטימלי הרצוי. הפעולות המאסיביות התמקדו בצד הצפוני של החוף בשובר הגלים והן בוצעו במשך כעשרה ימים על ידי ציוד מכני כבד המותאם במיוחד לעבודה עם סלעים במשקל טונות ובמים.
בתום החלק העיקרי של העבודות החלה זרימה קלה של מי ים משובר הגלים לחוף הסלע בשני הכיוונים והתוצאות יבואו לידי ביטוי בעיקר בעונת הרחצה הבאה, עם השלמת פעולות נוספות שתעשינה לקראת סוף הקיץ. להערכת אנשי המקצוע גם הטבע יעשה את שלו ורוחות החורף הסוערות יסייעו אף הם להעמקת הפתחים ולהעלאת מפלס המים."

לפני בדיקה שביצענו בפרוטוקולים של הועדה לשמירת הסביבה החופית, גילנו שלא התקיים דיון בתוכנית בעניין זה. יש לציין שלפי חוק החופים כל פעולה הנדסית בחוף הים מחייבת את אישור הועדה.

אנו העברנו את המידע הזה השבוע למשרד לאיכות הסביבה.
לפי בדיקה ראשונית של הנושא שעשו אנשי המשרד לאיכות הסביבה התגלה שהעבודות בוצעו ללא ידיעת אנשי המשרד האחראיים לנושא.
במשרד לאיכות הסביבה אמרו לנו השבוע כי הם שוקלים להגיש כתבי אישום נגד עיריית בת-ים בנושא.

יש לציין, שאנו יודעים שבעבר הציעו אנשי עיריית בת-ים לחפור את חוף הסלע ואת עלות החפירות לממן ממכירת החול שיכרה מהחוף!

אז הנה שוב אנו רואים דוגמא לכך שאלמנט קשיח שנכנס לים גורם לנזקים ובעיות לא צפויות, שהתיקון שלהם הוא יקר ואולי אפילו מזיק.
יש לזכור שהמטרה של חוק החופים הייתה לגרום לרשויות המקומיות להבין שהחוף אינו החצר הפרטית שלהם אלא משאב ציבורי ראשון במעלה. יש להצטער שעיריית בת-ים לא הפנימה את המשמעות חוק החופים והיא ממשיכה לעשות בחוף פעולות הנדסיות ככל העולה על רוחה בלי להתייעץ, ובלי לקבל אישור!

שטח בזק נוף-ים נמצא בחלק הצפוני של הרצליה, אתר שאנו נאבקים לשמירתו, לעצומה שלנו בנושא לחצו כאן…

מסלול טיול מומלץ באזור, מאתר טבע ונופים בישראל 

המשך »

בימים האחרונים נודע לכתבנו כי בחפירות ארכיאולוגיות שערכו פלסטינים במערה במדבר יהודה התגלה חפץ שיש הטוענים שהולך לשנות את תפיסת עולמנו לגבי העולם העתיק. ממקורות יודע דבר נודע לנו כי החפץ הוא הארד-דיסק מן המאה 10 לפני הספירה. כן כן הארד דיסק בן יותר מ3000 שנה!
לפי פרופסור א. מן הפקולטה לארכיאולוגיה מודרנית באוניברסיטת ביר זית, ההארד-דיסק היה במצב טוב ונמסר לפענוח להאקר בן 15 הנושא את הכינוי "בלאק-מג'יק", הנער שבקהילת ההאקרים נחשב עילוי, הסכים לבצע את העבודה תמורת תכשיר מיוחד לטיפול בפצעי בגרות שפותח בשכם שמכיל שמן זית ופסיפלורה .

בשיחה שערך כתבנו עם "בלאק-מג'יק" בימים האחרונים מגלה "בלאק-מג'יק" כי התרשם מן ההצפנה שמשתמשי ההראד-דיסק הפעילו לפני אלפי שנים, "הצפנה בת-זונה" כלשונו. עוד מגלה "בלאק-מג'יק" כי הצליח לפצח את ההצפנה ולשלוף מספר קבצים בין הקבצים נמצאו לוגים(תיעוד התכתבות) של שיחות ומספר תמונות.

פרופסור א. שקיבל לידיו את הקבצים היה נסער מן הגילוי הסנסציוני שנמצא בידיו, לאחר קריאה וצפייה בקבצים משכנע פרופסור א. כי הקבצים שייכים ללא אחר מאשר משה רבנו.   
לפי פרופסור א. בלוגים של השיחות היו מספר התייחסות לאירועים במצרים וסיני, כמו מעמד הר סיני וקריעת ים סוף. לאכזבתו של פרופסור א. עיקר השיחות לא עסקו בנושאים הקשורים לאירועים היסטוריים המתועדים בתנ"ך את משה רבנו.
פרופסור א. מגלה שבקבצים נמצאים בעיקר תיעוד לשיחות שבהם משה רבנו מנסה לשדל נערות פלסטיניות ובדואיות לקיים עימו יחסי מין. כמו כן נמצאו מספר תמונות של נערות צעירות, שעל תוכנן מסרב פרופסור א. להרחיב את הדיבור.
הידיעה הסנסציונית עשתה לה במהרה כנפיים בשכם, ותגובות הארגונים הפלסטינים לא אחרה לבוא. אבו-אחמד דובר תנועת ההתנגדות הפלסטינית מסר לכתבנו כי כל העם הפלסטיני נפגע מן הגילוי על ניצול הנערות פלסטיניות תמימות בידי "הנביא היהודי הזקן " לדבריו. לתהיית כתבנו בנוגע לעובדה כי גם מוסלמים רואים במשה כאחד מנביאיים סירב אבו אחמד לענות ואמר שיבדוק את הנושא וטרק את הטלפון.

בד-בבד הגיע המידע למספר ארגוני נשים בישראל והמהומה רבה, בארגוני הנשים הביעו כעס רב על הגילוי והודיעו שבכוונתן לארגן בימים הקרובים הפגנה רבת משתתפות מול הכותל. לכתבנו נודע כי ההפגנה תהיה במטרה לא אחרת מאשר למחוק את משה רבנו מן התנ"ך. בשיחה עם כתבנו הצדיקה הח"כית שלי יחימוביץ' את הדרישה של ארגוני הנשים והוסיפה "אני לא מבינה למה לא לתקן את התנ"ך? למשל למה שאת לוחות הברית לא תוריד לעם ישראל דבורה הנביאה?" עוד הוסיפה "דרושה אפליה מתקנת לנשים גם בתנ"ך, דבורה הנביאה נדחקה לשוליים בתנ"ך בשל היותה קורבן לשוביניזם גברי בוטה. היגע הזמן שדבורה תזכה לייצוג הולם במקום "הפדופיל הזקן הזה".".

תגובות:
הרב הראשי: ממלון המלך דוד שבו נמצא הרב נמסר כי הרב נמצא בג'קוזי וביקש שלא להפריע לו.
הנשיא קצב: מבית הנשיא נמסר שמדובר בעלילה מרושעת נגד משה, "וכל הגילויים החדשים הם חלק מקונספירציה" לצערנו הנשיא  לא היה יכול לענות לנו כי הוא היה בחקירת משטרה באותה העת.
ראש הממשלה: דובר משרד ראש הממשלה מסר כי בשל חופשתו של ראובן אדלר באיים הקרביים אין הם יכולים למסור תגובה מוסמכת.
משה רבנו: היחצ"ן("יועץ אסטרטגי") של משה רבנו מוסר שהוא לא יודע איפה משה רבנו נמצא וכנראה הוא נמצא באזור שאין בו קליטה, עוד הוסיף כי משה "שם את כל הנביאים בכיס הקטן" וכי הוא יאבק על חפותו.

*להסרת כל ספק מדובר במעשייה בדיונית פרי מוח הקודח של הכותב 
    

בימים האחרונים אנו שומעים שוב ושוב מאנשי ביטחון כי קיצוצים בתקציב הביטחון גרמו לאי-אילו קלקולים של המערכה הצבאית הנוכחית. כאילו אומרים לנו "אנחנו אשמים? מה פתאום – אתם אשמים!".
כן "אתם" שרוצים יותר תקציבים לרווחה, יותר תקציבים לחינוך ויותר תקציבים לפארקים ואיכות סביבה.

תקציב הביטחון שואב מידי שנה עשרות מיליארדים מכספי משלם המסים הישראלי, האם הערפול על תקציב הביטחון מוצדק בעידן הנוכחי? האם התירוץ לא לתת לאויבי ישראל שביב מידע, מצדיק הסתרה של מרכיב כל-כך חשוב בחיים כאן מפני הציבור הישראלי?

התשובה שלי היא לא.

יש הרגשה לא נוחה שתקציב הביטחון שתחת מעטה סודיות, הוא כמו חור שחור ששואב עוד ועוד תקציבים, בלי לדעת למה, כמה ולאן, במין “אינרציה” כזו שאין עליה שליטה.

סמל צה"ל

לא ייתכן שמידי אוגוסט נשלפים תסריטי אימה ביטחוניים, כדי לפעיל לחץ על נבחרי הציבור לא לקצץ בתקציב הביטחון.
לא צריך להיות פרשן צבאי, כולם יודעים שהיום סביב ישראל יש בעיקר כוחות צבאיים עניים, עם ארסנל עני.
בוא נודה על האמת, חיזבאללה הוא כוח צבאי עני עם ארסנל עני שהתמודד עם צבא עשיר עם ארסנל עשיר ושרד. כולם מבינים שהתוצאה שאפשר היה לצפות מצה"ל תהיה הרבה יותר טובה, מן התוצאה שהתקבלה.

יתכן שאי-השקיפות הזיקה למערכת הביטחון, יתכן שבכך שמערכת הביטחון יודעה שתקציב נשאר מחוץ לדיון הציבורי שאלות תקציביות מרכזיות לא באות לדיון אמיתי שהציבור שותף לו. אולי בגלל שמערכת הביטחון יודעת שהיא פתורה מלשכנע את כלל הציבור וצריכה לשכנע לכל היותר כמה עשרות אנשים מתאמצת פחות להיות יעילה וחסכונית.
זה לא סוד כל מי ששירת בצבא בסדיר או במילואים יודע שיש בזבוז בצבא ואפילו בזבוז די ניכר.

בקיצור אלו הדברים שאני כחייל מילואים וסדיר שראיתי והטרידו אותי:

• יש הרבה יותר מידי אנשי קבע מיותרים
• הרבה יותר מידיי פונקציות אזרחיות מנוהלות ע"י הצבא( למשל תחזוקה של כלים מנועיים, וציוד אלקטרוני, וכו..)
• תעסוקות מבצעיות של חיילי מילואים
• תנאי פרישה מפליגים ובלתי הגיוניים(למה איש קבע שאינו לוחם מקבל פנסיה מלאה בגיל 45?)

אני כמשלם מסים רוצה לדעת, כמה כסף הולך על שכר, כמה הולך לחיל האוויר, כמה לחילות היבשה, כמה למודיעין וכו…
אני גם רוצה לדעת שלא חותכים את תקציבי הפיתוחים הטכנולוגים, רק כדי לא לפגוע בתנאי השכר של אנשי הקבע. בכלל למה לא להפריד את התקציב הפיתוחים הטכנולוגיים כתקציב רב שנתי נפרד?

המשרד לאיכות הסביבה

נתון מעניין שמופיע במסמך באתר משרד האוצר על תקציב הביטחון, הגידול מידי שנה(200 מיליון) של תקציב גימלאות משרתי הקבע(4 מיליארד היום!) שווה לתקציב המשרד לאיכות הסביבה כולו!
לשם השוואה באמריקה שלא מתקמצנת על ביטחון תקציב איכות הסביבה הפדראלי בלבד ב2006 הוא 2% מתקציב הביטחון, בישראל 2006 תקציב איכות הסביבה הוא 0.5% מתקציב הביטחון.
נתון מעניין אחר, תקציב הביטחון האמריקני הוא(450 מיליארד ) רק פי 10 מהתקציב הישראלי (45 מיליארד).
אגב, לפי אותו מסמך מופיע סוכם של מיליארדים כסיוע לתעשיות הביטחוניות, אפשר לתהות אם סוכם זה יקוצץ לאור קצב הזמנות הצפוי בזמן הקרוב?

כאשר תקציב הביטחון הוא קופסא שחורה, זה מסרס כל דיון אמיתי בשאלות מרכזיות של תיעדוף של סעיפים תקציביים אחרים. האם כמדינה אנו מחליטים לשים דגש על נושאים כמו חינוך, רווחה, בריאות, תשתיות או איכות הסביבה.
כפי שראינו בחודש האחרון לאויבים שלנו מידע רב ואינטימי עלינו, שקיפות, אפילו לא מלאה, של תקציב הביטחון לא תזיק לישראל, ואולי אף תתרום לצבא.

לפי כל הפרשנים הכלכליים, ישראל בעלת התקציב הביטחון הגדול ביותר יחסית לתל"ג בעולם המערבי.
אולי זה מוצדק ואולי לא, הקרדיט של משרד הביטחון נגמר, התקציב חייב להיות מלובן בשקיפות בשיח הציבורי.

*הכותב חבר בהנהגת מפלגת הירוקים

"זה אירוס הביצות, בחסות קוקה-קולה" המשפט הזה הוא לא בדיחה מפיו של טל פרידמן בדמותו של חזקי מדריך הטיולים ההזוי בתוכנית ארץ נהדרת, אלא משפט שיתכן ונשמע ממדרכי טבע אמיתיים.
אנשים רבים בעולם וביניהם אנשי סביבה, רואים בתרבות הצריכה ובשעבוד למותגים גלובליים אחת מן הרעות החולות של העולם המערבי. בשבוע האחרון התפרסם שהחברה להגנת הטבע חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת קוקה-קולה.
קוקה-קולה אינה עוד חברה אלא סמל לתרבות הצריכה ולדורסנות האמריקנית והחברה להגנת הטבע אינה סתם ארגון ירוק אלא ארגון הדגל של אנשי הסביבה בישראל. 
אני מבין שמדובר בשיתוף פעולה מוגבל, אבל יש כאן סמליות חזקה, הנה בא לו אריה המסחור האדום מאמריקה ובלע את הצפרדע הירוקה של שמירת הטבע בישראל.

אך אין המדובר רק בסמליות אלא במשקולת של ממש בקידום נושאים סביבתיים בישראל. כבר היום יהיה לשיתוף פעולה הזה השפעה רעה במספר תחומים. למשל, בימים אלו עומד להחלטה נושא פסטיבל קוקה-קולה בחוף בניצנים. או חרם הצרכנים שהכריזה, ובצדק, החברה להגנת הטבע על מתחרה של קוקה-קולה חברת עין-גדי. או בשאלה האם להכיל את חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים.

לפני מספר שבועות, השר גדעון עזרא אמר "אני רוצה להציע לבעלי המאה של ישראל את האפשרות לפתוח את הכיס ולאמץ גנים לאומיים. למשל, סמי עופר יכול לאמץ את מצדה, חברה גדולה תאמץ אתר גדול וחברות קטנות יאמצו גנים קטנים."
אני תוהה מה תעשה החברה להגנת טבע מול הרעיון הטיפשי של השר עזרא, איך היא תוכל לצאת נגדו כשהיא עצמה בוחשת בקדרת המסחור?

חברות מסחריות רואות בארגונים סביבתיים איום שקשה להתמודד איתו, לחברות קשה להתמודד מול הטיעונים הציבוריים הצודקים שתדיר מעלים נגדם אנשי הסביבה. הטענות הללו גורמת נזק לחברות בכך שהן מחזקות את התחושה בקרב לקוחותיהן שאין הן אלא חברות דורסניות שעוסקת יותר בשטיפת מוח מאשר ביצרת מוצר שעונה על הצריכים שלנו.
כנראה שאין הרבה מה להגיד מול טיעון שהוא צודק, אז אם אי-אפשר להתווכח אז אולי צריך להשתיק את הצד השני.
אין דבר יותר אפקטיבי משיתוף פעולה עם ארגון ירוק, כמובן שצובעים את שיתוף הפעולה הזה בצבעים חברתיים וסביבתיים. הפרס הקטן הוא שקצת נהנים מן התדמית הנקייה של הארגון הירוק, אבל הפרס הגדול שהוא המטרה האמיתית, היא נטרול של גורמים עם פוטנציאל נזק, כמו אנשי הסביבה, כדי לא לפגוע ברווחי החברה. וזה מצליח להם, הנה אני יושב וכותב מאמר נגד החברה להגנת הטבע במקום לעסוק בסילוק חברה משקאות אחרת שהשתלטה על חוף בהרצליה. כל בר דעת מבין את הרווח של קוקה-קולה משיתוף פעולה זה, פחות ברור מה יש לחברה להגנת הטבע להרוויח? אולי היא פועלת לפי הפתגם
 "if you can’t beat them join them"?

אין להפחית במשמעות צעד זה, החברה להגנת הטבע מלאה באנשים אכפתיים, אבל כארגון היא עומדת היום בנקודת מפנה.
האם לשיטתה נגמר המאבק הסיזיפי והמעייף על דמותה של הארץ, והגיעה הזמן "לקצור את הפירות", ללבוש שמלה סקסית אדומה במקום סנדלים מהוהים ולזכות בכמה דקות של "תהילה" בזמן צפיית שיא?   
אני יכול רק להצטער שבחומה שעומדת מול השתלטות המסחור על חיינו נפער סדק גדול, אבל אני בטוח שאם לא יהיו שם אנשי החברה להגנת הטבע יהיו שם אנשים אחרים לא פחות טובים.

*הכותב דרור עזרא, פעיל סביבתי וחבר בהנהגת מפלגת הירוקים

קשר השתיקה לגבי אולמרט נמשך, מאמר זה נשלח למדורי הדעות של הארץ ומעריב ונדחה משום מה, תשפטו בעצמכם אם המאמר היה ראוי לפרסום בכלי תקשורת ארצי.

אולמרט והכרישים, תגידו ביי ביי לשטחים הפתוחים

בזמן האחרון אנו מתבשרים שעוד ועוד ראשי רשויות נוהים אחרי אולמרט כאילו היה החלילן מהמלין.
כמו החלילן מהמלין, אולמרט מנגן מנגינה שרק ראשי הרשויות יכולים להאזין לה ולנהות אחריה לאבדון. אותה מנגינה עוברת ליד האוזן לבני תמותה רגילים.
אולמרט אומר שני דברים שמאוד מושכים ראשי רשויות. הראשון, מתן קרקע כמעט חינם ליזמים והשני, "ביטול הועדות המחוזיות" הן מילות קסם שמעלות קולות הנאה מפיהם של ראשי הרשויות. "ביטול הועדות המחוזיות" משמעם, ביטול של חסם מפני בניה חסרת היגיון, והנטייה של ראשי הרשויות לשפות את מקרוביהם בזכויות בניה.

לא צריך להיות זבוב על הקיר במשרדו של אולמרט כדי לדעת זאת, בועדת הכלכלה של הכנסת ב22.03.04 אמר אולמרט "צריך סוף כל סוף לבטל חלק ניכר מהוועדות המחוזיות כי אין בהן צורך, אין בהן תועלת". ובועדה לביקורת המדינה ב28/07/03 אולמרט אמר "כשרוצים להשפיע על מחירי דיור ומחיר קרקע, … אתה מציף את השוק בקרקעות זמינות כדי לאפשר לבנות במקומות שונים, במינימום מחיר ולפעמים במחיר ‎0."

אולמרט הוא חלומם הרטוב של בעלי ההון בישראל, הוא מאמין שלקרקעות בישראל אין ערך ולכן צריך לתת אותם כמעט בחינם ליזמי נדל"ן, שיבנו עוד ועוד על הריאות הירוקות שלנו. בתירוץ הקלוש שזה יורד את מחירי הדירות.
מי שבקיא בעשייתו של אולמרט יודע שלא ענייניי בטחון עומדים בראש מעיניו של אולרמט, אלא נושא הקרקעות ומינהל מקרקעי ישראל.
הוכחה לכך הייתה ימים בודדים לאחר אשפוזו של שרון, ההחלטה הראשונה שאולמרט העביר הייתה מתן הטבות בזכויות בקרקע בשווי במיליארדים לחקלאיים.

הצבעה לאולמרט היא כמו לתת כרטיס אשראי פלטינה לא מוגבל, לחולה שופינג מועד.

אולמרט מחזיק בידיו את הרכוש הכי יקר של ישראל, קרקעות המדינה, כאחראי על ממ"י. סביר להניח ששתי הפעולות השלטוניות הראשונות שאולמרט יעשה במקרה שיזכה בבחירות הם, שיחורר סיטוני של קרקעות ליזמי הנדל"ן וביטול ועדות מחוזיות כי שם יש לירוקים, "הנודניקים" האלו, אפשרות לעכב פיתוח.
אם היו שואלים אותי, גם לפני אשפוזו של שרון, מי הפוליטיקאי הכי מסוכן לסביבה ולטבע, הייתי עונה ללא היסוס אולמרט. אולמרט הוא פוליטיקאי חסר מעצורים, שלא מבין שריאות ירוקות במדינה קטנה כמו ישראל הם הכרח ולא מותרות. אם אולמרט יהיה בשלטון ב-4 השנים הקרובות ללא איזונים פוליטיים ראויים הנזק שהוא יגרום יהיה לדורות.
אז מי שגר בישוב שראש הרשות בו עבר לתמוך באולמרט, צריך לדאוג ולדאוג מאוד, סיכוי גדול שהשטח הירוק שעל יד ביתו יהפוך לאזור בניה בשנים הקרובות. זאת כמובן לקול התשואות של ראשי הרשויות ויזמי הנדל"ן.

הצבעה למפלגתו של אולמרט ב28 למרץ משמע מתן יד חופשית לאולמרט לעשות ככול העולה על רוחו ברכושנו, ממש כמו להכניס את כרטיס האשראי האישי שלנו לתוך הקלפי!

*הכותב מועמד לכנסת ה17 ברשימת מפלגת הירוקים

בשבוע שעבר, עבר בכנסת בקריאה טרומית "חוק עיגון זכויות החקלאים בקרקע". המעניק זכויות מופלגות בשווי מיליארדי שקלים לקבוצה קטנה וכוחנית.

מה זה "חוק עיגון זכויות החקלאים בקרקע"?
חוק זה הוא החלטה של מינהל מקרקעי ישראל 979 המעניקה מתנות בשווי מיליארדים לקבוצה קטנה בעלת יכולת שתדלנות מופלאה שקרויה "החקלאים". החלטה זו בוטלה בתחילת השנה ע"י היועץ המשפטי לממשלה, ובניגוד לדעתו, חברי הכנסת הנכבדים החליטו לנסות להעביר אותה.

אז איזה מתנות ה"חקלאים" מקבלים?
1. הנחות של 80% ויותר משווי הקרקע(דמי ההיוון) בחלקת המגורים של החקלאי (בת 2.5 דונם)
2. אפשרות לבנות 4 יחידות דיור נוספות בחלקת המגורים של החקלאי.
3. אפשרות למכור ולהשכיר את יחידות הדיור האלו ללא קשר לשימוש חקלאי.
4. אפשרות לפצל את חלקת המגורים של החקלאי לחלקות משנה ולמכור אותם בשוק החופשי.
5. מתן אפשרות בנייה של 500 מ"ר לצורכי תעסוקה קייט מסחר וכו'

אפשר לדמות את החלטה 979 להגרלת לוטו שבה בפרס הגדול יכולים לזכות רק קבוצה מצומצמת של אנשים וכל שאר יסתפקו בפרסים הקטנים אם בכלל.
החלטה 979 מדלגת על הקטע של ההגרלה, וישר מעניקה את הפרסים ל"חקלאים" הפרס הוא בעצם הרכוש של כולנו, משאבי הקרקע. קרקעות שנבחרי הציבור היו צריכים לנהל בנאמנות עבור כלל הציבור ולשמור עליהן אבל למעשה עושים בהם כבתוך שלהם ומחלקים אותם למקורביהם.

המשך »

לא כמו תינוק, וגם לא בגלל צורך תחבורתי! בישראל בונים כבישים בכדי שלחברות התשתיות תהיה תעסוקה ובכדי שבכיריהם יוכלו להמשיך לשלשל לכיסיהם משכרות עתק!

לחברות התשתיות, לפחות אלו שבונות את האוטוסטרדות במדינה, יש בעיה ואפילו בעיה גדולה, יש להן עודף כושר יצור למדינה קטנה כמו לישראל. הבולדוזרים והכלים הכבדים שלהם צריכים עוד כבישים רצוי עם מחלפי ענק וגשרים בכדי להמשיך את הצדקת קיומם הכלכלי.
הדרך שבחרו חברות אלו לפעול היא לא לשנות את מוקד פעילותן לכזה שיותר מתאים לאופי מדינת ישראל, אלא בחרו בדרך הקלה, שהיא לכפות על ישראל מדיניות תחבורתית המתאימה לארצות בעלות שטח פנים גדול כדוגמת ארצות הברית.
לצערנו בישראל אין משרד תחבורה שדואג לעתיד התחבורתי של ישראל, אלא משרד כבישים שדואג להמשך קיומים המשגשג של חברות התשתיות ויבואני כלי הרכב.

למדינה קטנה וצפופה כמו ישראל, דרושה מדיניות תחבורתית שונה לחלוטין מזו המתקיימת בפועל.
מדיניות התחבורה שמתבססת על עמוד שדרה של מערכת הסעת המונים, שבה רוב האנשים קמים בבוקר מגיעים לתחנת הרכבת או האוטובוס ונוסעים לעבודה.
בישראל באופן תמוה חל שינוי במדיניות התחבורה החל מאמצע שנות השבעים, ממדינה שאזרחיה משתמשים בעיקר באוטובוסים הפכנו למדינה של שימוש ברכב פרטי, מדינה שמקדשת את החזון הציוני החדש "מכונית לכל פועל", והמשכו העדכני "ג'יפ 4X4 לאשת הפועל ומכונית קטנה לבת הגדולה וטרקטורון לבן המתבגר".
במשך השנים חל גידול עצום במספר כלי הרכב הפרטיים בישראל. אף אחד לא קם ואמר חבר'ה אתם השתגעתם? איפה תחנו את כל כלי הרכב האלו? איפה ימצא שטח לכל הכבישים האלו? ואיך יהיה אפשר לנשום את כל הזיהום שהמכוניות הללו פולטות?

לא, אף אחד לא קם ולא צעק שהמלך הוא עירום ושהמלך מקדם מדיניות תחבורה שמתאימה לארצות הברית על מרחביה העצומים

במקום זאת אנו שומעים את אנשי משרד התחבורה חוזרים כמו תוכים על הזמירות הישנות, שכדי לענות על הצרכים התחבורתיים של ישראל צריך כך וכך ק"מ כביש לרכב, ושבישראל יש כל כך מעט מטר כביש לכל מכונית לעומת שאר מדינות העולם וכדי לעצור את תאונות הדרכים צריך עוד הרבה כבישים.
לא, הם לא סיפרו לכם שאת ההשוואה הזו הם עורכים עם מדינות שרוב האוכלוסייה גרה בהן במטרופולינים עם מערכת הסעת המונים מתפקדת ויעילה. מדינות שלרוב התושבים אין יותר מכלי רכב אחד למשפחה הבאות לידי שימוש בסופי שבוע או בחופשות.

בישראל, קיימת מגמה רווחת בקרב מקבלי ההחלטות של קבלת החלטות לא על פי אינטרסים ציבוריים נקיים ולטובת הכלל אלא לפי אינטרסים צרים ותוך העדפת מקורבים וכניעה ללחצים של מעט בעלי עניין והון.

בישראל שבה יותר מ1100 איש מתים בשנה מזיהום אוויר רק בגוש דן, ויותר מ 500 איש מתים בשנה בתאונות דרכים בישראל שבה אין כמעט שטחים פתוחים היינו מצפים למדיניות שונה בתחלית מזו המתקיימת כאן בפועל.
היינו מצפים שהמדיניות התחבורתית הייתה של עידוד השימוש בתחבורה הציבורית, למשל ע"י סבסוד עמוק של הנסיעות בתחבורה הציבורית, יעול קווי האוטובוס ושיפור דרמתי בתשתית המסילתית . במקביל, הפחתת משמעותית בשימוש בכלי רכב פרטיים למשל ע"י העלאת מס על הדלק, הטבות מס לנוסעים במשותף לעבודה והפסקת סלילת כבישים חדשים.

ההחלטה של משרד התחבורה בתחילת חודש אוגוסט להעדיף את המשך סלילתו של נתיבי איילון בתוואי הרכבת מהרצליה עד נתניה תוך ביתור המרחב הירוק היחיד באזור ותוך פגיעה בטבע ובנוף מוכיחה לכל שדבר לא השתנה במשרד התחבורה ושמקבלי החלטות שם לוקים בקיבעון מחשבתי.

החלטה זו התקבלה למרות שגורמי ממשלה רבים מתנגדים לה ולמרות התנגדות שנשמעת מתוך משרד התחבורה עצמו.

לצערנו החלופה שמפלגת הירוקים והחברה להגנת הטבע הציעו נדחתה. אנו היצענו לחבר את נתיבי איילון לכביש החוף מצפון לרשפון ומנקודה זו יתמזגו שני הכבישים, תוך שידוג כביש החוף.
מדובר בחלופה הכלכלית ביותר שלא מצריכה הוצאת סכומי עתק על סלילת כביש חדש, אינה מצריכה בזבוז אלפי דונמים מקרקעות המדינה ואינה גורמים להרס טבע ונוף.
גם ברמה המעשית, הרי ברור לכולם שהבעיה התחבורתית הגדולה בגוש-דן אינה נתיב ההגעה אל ומאת המטרופולין, אלא הכניסה אליו. כבר היום, כל בוקר קיימים עומסי תנועה כבדים בכניסות לערי גוש-דן, ואין סיכוי שכניסות אלו יורחבו משמעותית. גם אין סיכוי שיתווספו בתוך גוש-דן עשרות אלפי מקומות חניה.
כך יוצא, שההשקעה של מיליארדים בקטע כביש זה, פשוט תרד לטמיון. את שתי הדקות שהנהגים ירוויחו בקטע המדובר הם יפסידו בריבית דריבית בכניסות לערים.
לצערנו משרד התחבורה החליט , שמותר לו לבזבז את כספנו ואת רכשנו המשותף ומותר לו לרמוס את הטבע והנוף שלנו ושל ילדנו.
אבל בעוד כמה שנים אחרי שיתברר המחדל, אי אפשר יהיה להחזיר את הגלגל אחורה ובלתי ניתן יהיה לשחזר את הטבע והנוף במקום.

אם מצרפים להחלטה זו את החלטת הממשלה מן השנה שעברה להמשיך את פעילותה של חברת נתיבי איילון ללא תאריך סיום, מבינים שללא החלטה זו, חברת נתיבי איילון הייתה צריכה להפסיק להתקיים כחברת תשתית לסלילת כבישים ועשרות הבכירים שמשתכרים בה משכורות עתק היו צריכים לחפש תעסוקה אחרת.

לסיום, אני ממליץ לחברות התשתיות שעוסקות בסלילת כבישים לחפש תחומי פעילות אחרים. הרי גם אם לא יהיה שינוי בדפוס החשיבה של מקבלי ההחלטות בשנים הקרובות, השטחים פתוחים בישראל נגמרים ולא יהיה איפה לסלול עוד כבישים חדשים.

להערכתי, הלובי החזק שיש לחברות אלו במשרד התחבורה לא יעזור, במקרה דנן הם יצרכו לבנות לובי במשרד הביטחון, כי רק ע"י כיבוש טריטוריות נוספת יתפנה להן שטח לסלילת כבישים חדשים ומשום מה נראה לי שזאת תהיה משימה לא פשוטה.

לעצומה נגד סלילת קטע זה של כביש איילון לחצו כאן…

*הכותב הינו רכז פורום השרון מטעם מפלגת הירוקים וחבר הנהלת המפלגה .