בהמשך למאמר הקודם על צביקה הדר, אני מפרסם את הדברים שידועים לי על משה פדלון.
בניגוד לצביקה הדר, שאחרי 10 שנים של מעקב והשתתפות בישיבות איתו יש לי מושג לא רע על אופן קבלת ההחלטות שלו ועל התנהלותו. משה פדלון לא היה בשום פורום קבלת החלטות ציבורי ולציבור כולל לי לא הייתה דרך להתרשם מאופן קבלת החלטות שלו, אבל הייתה לי הזדמנות לראות את התנהלותו, והתנהלותו הדליקה לי כמה וכמה נורות אדומות אפילו בוהקות.
נורה אדומה ראשונה – חוסר יושר
ביוני 2012 התקיימה ישיבת מועצה שכלל הצעה לסדר שלי בנושא החוף הדרומי, אל הישיבה כצופים הגיעו כ50 גולשים, שרצו להיכנס, באופן תמוה ויוצא דופן על חלק גדול מאזור הישיבה של הציבור הוצב פרגוד ואזור הקהל הוקטן כמעט בחצי.
לפי תחילת הישיבה ניסתי לראות מה יש מאחורי הפרגוד, קפץ אליי משה פדלון מנע ממני להזיז את הפרגוד ואמר לי שמאחורי הפרגוד יש "תערכה" שהאוצר דרש שיהיה שם פרגוד.
בכניסה לאולם עמוד כמה אנשי אבטחה שמנעו מן הציבור הרחב כניסה לישיבה, זאת בניגוד לחוק,
בינתיים אחד הגולשים הסכים שרק 5 גולשים יכנסו לישיבה, הישיבה כמובן צריכה להיות פומבית ופתוחה לכל והתנהלות הזו הייתה אנטי דמוקרטית ולא חוקית. (וכך אמרתי בתחילת הישיבה)
עזבתי את הפרגוד והתרכזתי בישיבת המועצה, בסיום הישיבה עליתי על כסא כדי לראות מה יש מאחורי הפרגוד. פשוט לא היה שם כלום! כמובן שצילמתי את זה, הורדתי את התמונות למחשב ושלחתי במייל לפדלון, האמת צפיתי לקבל ממנו התנצלות.
הפרגוד והתערוכה – לחצו להגדלה
במקביל שלחנו אני וירון עולמי מכתב ליועצת המשפטית בנושא, בתשובה שלה היא הביאה ציטוט של פדלון(בתמונה) שוב עם השקר הזה של התערוכה.
זה לא נגמד בזה, באחת ההזדמנויות לאחר המקרה ניגש אליי פדלון ושאל אותי למה אני מתעלם ממנו, ואמרתי שזה בגלל עניין הפרגוד, ושוב הוא חזר על השקר שהייתה "תערוכה".
מעבר לחומרה שבמקרה עצמו, אני חושב שאפשר ללמוד לא מעט על התנהלותו של פדלון בשני מישורים, ולשניהם יש משמעות ציבורית.
בוז לתושבי הרצליה ופוליטיזציה של עובדי העירייה– את השכר של פדלון שילמו תושבי הרצליה, המחויבות של פקיד בכיר כמו פדלון הייתה צריכה להיות לתושבים שמשלם לו את השכר. בפועל התבצע מעשה, שחותר תחת הבסיס של התנהלות דמוקרטית, פומביות ושקיפות, כל זאת לטובת צד פוליטי מסוים, התנהלות פסולה ציבורית ולחלוטין ולא חוקי.
חוסר אמינות ודבקות בשקר – פדלון היה יכול לצמצם נזקים ולבוא אליי אישית להתנצל ולהגיד שהוא נאלץ לעשות את זה כדי לשמור על תפקידו או משהו דומה, אבל הוא בחר לשקר שוב ושוב כנראה בניסיון למצוא חן בעיני קברניטי העירייה, גם אחרי ששלחתי לו את התמונות, גם אחרי שאני וירון עולמי שלחנו מכתב הוא דבק בשקר של "התערכה".
אולי הסיפור הזה ישמע לחלקכם כשולי וקטנוני, אבל לדעתי הסיפור פשוט מוכיח כי האיש חסר עקבות ולא אמין. כאשר בא אדם חדש למערכת הפוליטית והוא לא נחשף בעין הציבורית במשך שנים, תכונות כמו חוסר יושר הם אינדיקציה טובה שהאיש אינו ראוי לאמון הציבור.
נורה אדומה שנייה – איומים
הסיפור שלפניכם נדע לי השבוע ולדעתי הוא חמור ביותר, על גבול הפלילי, שמעיד ללא ספק על אישיותו הבעייתית של פדלון.
הסכמה עודפים כמו הסכמים קואליציוניים, לא יכולים להיות "סודיים" סיעתו של פדלון חתמה על הסכם עודפים עם סיעתו של יסעור, משיקוליהם הם לא פרסמו את דבר ההסכם, שבועיים לפני הבחירות כל ההסכמים הובאו למנהלת הבחירות בהרצליה, והתפרסמו. ירון עולמי ראה שפדלון ויסעור מסתירים את ההסכם שלהם והוא פרסם אותו.
לפי דברים שירון מפרסם בדף הפייסבוק שלו, פדלון מאוד לא אהב את הניסיון של ירון עולמי לפרסם את ההסכם שלו עם יסעור התקשר אליו בעצמו ופשוט איים עליו, כך כתב ירון:
"לפני כשבועיים חתם פדלון על הסכם עודפים עם מרץ ויסעור, ובמטה שלי הפיצו את זה. פדלון איבד משום מה עשתונות. הוא התקשר אלי בעצמו, ואיים עלי ש-150 פעילים שלו רק מחכים לפרסם תמונות שלי חונה בחניית נכה."
בלי להיכנס יותר מידי לפרטיות של ירון עולמי, יש לו בן משפחה נכה 100% ואם הוא חונה בחניית נכים אז זה לצורך אמיתי. ירון הוא איש אמין ואני מאמין לו שהדברים אכן נאמרו.
מדובר במעשה נבזי ביותר, גם בלי קשר לעניין תו הנכה, עצם זה שמישהו מחזיק על פוליטיקאי אחר מידע ומאיים עליו שהוא יחשוף את המידע כדי לסחוט ממנו משהו, לדעתי הוא מעבר לנבזי הוא פלילי.
סעיף 428 לחוק העונשין קובע כך:
428. המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים.
הדברים הללו לא הפתיעו אותי, זה המשך ישיר לסיפור הראשון ומוכיחים את אישיותו המפקפקת של פדלון.
נורה אדומה שלישת – כסף
מערכת בחירות לראשות עירייה דורשת המון כסף, להערכתי מעל מיליון שקל וזה לדעתי הסכם שפדלון הוציא במערכת הבחירות.
לפי אתר משרד מבקר המדינה פדלון גייס תרומות בסכום של 26 אלף שקל בלבד, הסכום שהוא יקבל מן המדינה מימון בחירות הוא בערך 500 אלף שקל, מהיכן גיוסו עוד מאות אלפי שקלים?
יותר מזה, פדלון היה עד לפני חצי שנה עובד ציבור שבכלל היה מנוע מלעסוק בגיוס כספים לצורכי בחירות, זו בהחלט תעלומה כיצד גויס הכסף לקמפיין של פדלון בתקופה כזו קצרה.
להערכתי רק שלטי החוצות והמודעות בעיתונים הם בעלות של כחצי מיליון שקלים, מהיכן הגיעו הסכומים הנוספים?
אני בדקתי גם לגבי צביקה הדר, באתר מבקר המדינה רשום שהוא גייס תרומות בגובה של 180 אלף שקל, וגם הוא מקבל מן המדינה 500 אלף שקל, אבל בניגוד לפדלון, הדר מתכונן לקמפיין שלו כבר שנים והאנשים שמלווים אותו הם אנשים עמידים בלשון המעטה.
אני יודע היטב שגיוס כספים למערכת בחירות היא מלכודת של אינטרסים, השאלה מה האינטרסים שיש סביב מימון הקמפיין של פדלון? האם אינטרסים ציבוריים? האם אינטרסים אישיים פרטיים(כמו הוספת מרפסת)? האם אינטרסים כלכלים(כמו רשוינות עסק, הכשרת מסעדה בלתי חוקית בחוף וכדומה)? האם אינטרסים של הקצאת משאבי העירייה(זכייה במכרזים, תמיכה בעמותות)? או אולי אינטרסים בקידום תוכניות נדל"ן על קרקעות חקלאיות?
שאלות שאין לי עליהם תשובה, והתחושה שלי לא טובה לגבי פדלון.
לסיום, בימים האחרונים שמעתי רעש לא נעים כלפי פדלון בעניין המוצא שלו ובעניין העבודה שצמח "בשכונה", אני בהחלט מגנה את הרעשים הללו שמשחקים על דעות קדומות ועל השבטיות. כפי שכתבתי כאן אפשר וצריך לשקול את פדלון לפי מעשיו והתנהלותו.
הניסיון הזה הן של צביקה הדר, והן של משה פדלון לגייס תמיכה על יד נאמנות שבטית ועדתית, לדעתי גורמת נזק גדול לעיר, ותשאיר משקיעים לשנים רבות.
Loading...
RSS הבלוג של דרור