בימים האחרונים מתלהט הויכוח בקשר לתאגידי המים, ראשי הרשויות יצאו בקמפיין כביכול להוריד את מחיר המים, אבל המטרה האמיתית של הקמפיין היא עוד כסף לבזבוזים על חשבון הזנחת תשתיות המים והביוב.

תארו לעצכם שאתם הולכים לחנות וקונים קופסה מהודרת שנאמר כי בתוכה ישנו בקבוק ובו יין משובח אבל כאשר אתם פותחים אותה מתגלה כי בתוכה יש שקיות עם מיץ ענבים דלוח. זה היה בדיוק המצב עד הקמת תאגידי המים והביוב, אבל בניגוד לקופסת היין את הזנחה בתשתיות המים והביוב לא רואים כאשר פותחים את הברז.
הקמת תאגידי המים סתמה את הגולל על הבלוף שאפשר לרשויות לרמות את הציבור, לגבות מיליארדים על שירות ולתת אותו באופן חלקי ולבזבז את עודפי הגביה על גחמות ראשי הרשויות.

כדי להצדיק את הקמפיין המגוחך שלהם ראשי הרשויות טוענים כאילו תאגיד המים קונים מים בזול ומכורים אותם במאות אחוזים יותר לתושבים, מדובר מצג שווא ואף בשקר גס.
מחיר המים לתושבים מורכב משני רכיבים מחיר המים ותשתיותיו ומחיר הטיפול במי הביוב, שני "מוצרים" אשר מחושבים לפי כמות המים הנכנסת מן הצינור.
אין בכך כל חידוש התשלום על המים והביוב יחדיו היה גם כאשר המים והביוב היו בשליטת העיריות.

התוצאה הישירה של הזנחה זו הינה זיהום הסביבה ביוב, בין אם זה דליפה קטנה ברחוב, זיהום נחל או פיצוץ צינור מרכזי כמו זה שהיה ב2003 ביפו.
ראשי הרשויות למדו כי בסופו של דבר הם לא ישלמו את המחיר על הזנחה הזו אלא אנחנו, התושבים, גם כנפגעי הזיהום ובאופן לא מפתיע גם כקנס כספי. למשל, במקרה של ראשי השפד"ן שהיו אחראים לזיהום הים בביוב במשך חודשים ב2003, קיבלו עונש מגוחך של כמה עשרות שעות עבודות שירות, אבל תושבי גוש-דן שילמו את הקנס של 800 אלף שקל.

מדובר כאן בתרמית המושלמת, גובים סכומי עתק, לא נתונים את השירות וכאשר יש תקלה או כשלון בסופו של דבר הציבור נענש מכיסו.

דוגמא אחת לסדר עדיפויות מעוות בהשקעה בתשתיות מים וביוב, בשנת 2004 ביקרתי במסגרת תפקידי הציבורי בתחנת שאיבת ביוב שנמצאת בחוף השרון בהרצליה, מדובר היה בתחנה שנבנתה בשנות השבעים אשר בכל אירוע גשם יוצא דופן זיהמה את החוף בביוב. בעקבות אותו ביקור פינתי הן בכתב והן בע"פ לראש העירייה יעל גרמן, התשובה הייתה כי השקעה של כ-2 מיליון שקל בתחנה הזו אינה בסדר העדיפויות של העירייה. לאחרונה כאשר הוקם תאגיד המים בעיר אחד הדברים הראשונים שבוצעו היה שדרוג תחנת השאיבה הזו.

הרעיון של תאגידי המים הוא מתבקש ונכון בסיסו, להפוך את שירותי המים והביוב למשק סגור שהכסף יושקע רק בתשתיות מים וביוב, ולא גחמותיהם של ראשי הערים כמו דשא על איי-תנועה, הקמת בנייני ציבור מגלומנים או מימון כוללים לחרדים.
הזנחה זו הייתה נמשכת מן הסיבה הפשוטה שאין מחיר פוליטי לזיהום הסביבה והזנחת תשתיות, לעומת זאת ראש עירייה שיקשט את העיר בגינון ויקים מיזמים מגלומנים יכול להשוויץ בהם בקמפיין הבחירות.

יש בהחלטת מה לתקן בשיטת תאגידי המים, למשל לבטל את המע"מ על המים, או לאחד כמה תאגידי מים, אבל זו תהיה טענות קשה אם נתניהו ייכנע ללחץ ויאפשר לראשי הרשויות להחזיר את המצב לקדמתו, לבזבז מאות מיליונים על גחמותיהם במקום להשקיע בתשתיות קריטיות.

פורסם בדה-מרקר

אולפן שישי של יאיר לפיד, מגלמת את כל מה שרע בתקשורת הישראלית, מדובר בפח זבל טלוויזיוני מצועצע, שנועד לקדם את האספירציות הפוליטיות של המגיש שלה.
כתבתי בעבר על כתבה מגמתית של ענת סרגוסטי, אתמול שוב שודרה כתבה מגמתית שהצליחה להוציא אותי שוב מן הכלים.

אתמול שודרה כתבה כביכול על הגזענות של תושבי צפת ודרום תל-אביב, אנשי אולפן שישי לקחו בחור אפריקני ובחור ערבי, ושלחו אותם לשכור דירות בצפת ודרום ת"א, מן הכתבה התברר כי תושבי דרום ת"א אינם גזענים.
הם ניאתו להשכיר דירות לבחור הערבי, ואילו לבחור האפריקני סירובו בטענה לגיטימית של ניסיון קודם לא מוצלח עם שוכרים אפריקנים, "שהפכו את הדירה לבית מלון".
העובדות האלו כמובן לא הפריעו ליאיר לפיד לשטוח את משנתו על הגזענות כביכול של תושבי דרום ת"א וצפת.

לאחר צפייה בכתבה הזו נזכרתי בכתבה של דנה ויס ואילן לוקאץ' ששודרה באולפן שישי לפי שנתיים, על ההשתלטות החרדית על רמת-אביב, בה הוצגו החרדים כת מיסיונרית שבא להשתלט על המעוז החילוני(האשכנזי), הערות "גזעניות" חמורות של תושבי רמת-אביב כלפי חרדים הוצגו באור חיובי וניתן להם לגיטימיות של ציבור מתגונן.
כמה חודשים לאחר שידור זה פורסם שדנה ויס ואילן לוקאץ' חברים בעמותה שפועלת לסילוק החרדים מרמת אביב.

זה אולי מסביר מדוע אולפן שישי לא שלחו בחור חרדי לשכור דירה ברמת-אביב?

אולפן שישי מתיימרת להיות הלפיד של העיתונאות הישראלית, אבל שוב ושוב הם מתגלים כרדודים וכמגמתיים שאין שום קשור בין מה שמשודר לבין תקשורת עניינית והוגנת.
אם לוקחים את שני הכתבות הללו רואים כאן סיפור ברור, תושבים מזרחיים ודתיים הם "גזעניים" ואילו תושבי רמת-אביב הם מעוז השפיות שמנסה להגן על עצמו מפני פונדמנטליסטים חשוכים.
המסר הסמוי כאן הוא בדיוק אותו מסר של מפלגת שינוי, מזרחיים ודתיים הם זן "נחות", שבאים להשתלט על ולקחת את הגמוניה מן הקהילה האשכנזית חילונית.

לדעתי, התוכן של אולפן שישי מודרך לפי האספירציות של יאיר לפיד, שרוצה את קולות "האשכנזים החילוניים" וניגוח של המזרחיים והדתיים זה מה שהוא חושב שיביא לו את הקולות האלו.
אני ממליץ לאולפן שישי במקום לנסות להציג את הדתיים ואת המזרחיים "כגזעניים" לעשות בדק בית נוקב בתוך הקהילה אותה הם "מיצגים" וגם בין אנשי אולפן שישי. בקיצור, תסכלו על עצמכם במראה!

עיריית הרצליה פרסמה בסוף השבוע האחרון הודעה מגוחכת, כאילו העירייה הביסה את הסופה.
מיותר להתווכח עם טענה טיפשית כזו, לכן הכנתי מצגת עם עשרות תמונות וכל אחד ישפוט לבד מי הביס את מי.

העוצמה של סערה בים יכולה לתת לנו מבט מפוקח על חוסר היכולת שלנו לשלוט או להשפיע על איתני הטבע, הסערה האחרונה של דצמבר 2010 מראה זאת היטב, הסערה צולמה ברחבי הארץ על-ידי גולשים שהעלו את הסרטונים לרשת, הנה מבחר מהם:

1. חוף הצוק ומרינה הרצליה

http://www.youtube.com/watch?v=e85PS4sWZxw
המשך »

1. אנחנו לא יודעים לכבד את הטבע

בישראל יש יוהרה בלתי מוסברת למול הטבע, אנחנו פשוט לא יכולים לקבל את העובדה שהטבע יותר חזק מאיתנו, ותמיד אנחנו מחפשים אשמים. קשה לנו מאוד לקבל את העובדה המרה שברוב המקרים הטבע חזק מאיתנו ובלתי ניתן לשליטה. כך גם במקרה הזה, קשה לנו לקבל שיש בישראל שריפות יער בלתי נשלטות, ואנחנו נתפסים לזוטות, כמו לעניין הכיבוי.
אין ספק כי מערך הכיבוי בישראל לא נכון ולא מתאים, אבל אפילו אם היו עוד אלף כבאים ועוד 5 מטוסים ספק גדול אם היה אפשר לבלום את כל שריפות היער, במדינות אחרות שלהן יש יותר מיער ורבע מתקשים להתמודד עם שריפות כאלו, אז אנחנו?
הדוגמא הכי טובה לעניין הזה היא כיבוי השריפה האחרונה בכרמל, נדמה לנו שרק בזכות מטוסי הכיבוי שבאו השריפה כבתה, האמת שזה קרה הרבה בזכות הרוחות המערביות שהתחילו במוצאי שבת והעובדה שלא נשאר הרבה חומר ביערה!

2. ניהול נטיעות טיפשי של אורנים

יער אורנים הוא פשוט שלולית נפט שמחכה לניצוץ, מי שמכיר יודע שאורן הוא חומר ביערה מציון, מחטי הארון דליקים ביותר, והאצטרובלים הם כמו פצצות תבערה. לכן מישהו מופתע  שבמחזוריות כל 20 שנים יש שריפה גדול בכרמל?
בכלל האורן הוא עץ זר לאקלים שלנו, אולי היו קצת אורנים אבל בהחלט לא עץ דומיננטי כמו היום, עצים ים תיכוניים הם: חרוב, אלה, אלון, זית ואחרים, אלו עצים שיודעים לספח את הלחות, הם יותר נמוכים, תופסים יותר נפח ועליהם בשרניים, לכן לא נוצרות ביערות כאלו מגה שריפות.
אנקדוטה, פעם ביקרתי בבסיס החותרים יש שם לא מעט עצי זית עתיקים, שרואים בהם שרידים של שריפות ושרידי השיקום.
אז למה נוטעים כאן אורנים? התשובה לכך, פשוטה אלו עצים שגדלים בזריזות ולכן הם "ידידותיים" לתרבות השנור של קק"ל.
הרי תורמים רוצים לראות תפוקה מהירה לתרומה שלהם, ואין עצים יותר טובים מעצי האורן והאיקליפטוס שתוך 20 שנים גדלים לגודל מרשים, לעומתם עץ אלון צריך 50 שנים כדי להגיע לגודל של עץ שמתחיל להיות מרשים, ולעולם לא יגעו לגודל של אורנים.
מתגנבת למוחי המחשבה, כי קק"ל שותלים בכוונה עצי אורן כדי לתחזק את פעילות השנור שלהם.

בקיצור, אם אנחנו בענייני ממחדלים, המחדל הראשון הוא של קק"ל אשר נטעו את האורנים ולא עצים מקומיים.

3. ישובים בתוך היער- אווילות וחוסר צדק

לא ברור לי למה יש ישובים כפריים ובתים פרטיים בתוך יער, מן הישובים האלו הציבור נפגע בשורה של דרכים.
ראשית, השטח שעליו הישוב ממוקם נלקח מיער ולכן פוגע בטבע ובציבור; שנית, התשתיות לישוב הזה הן יקרות והציבור מממן אותן; שלישית, הערך הנדל"ן של הבתים האלו נובע מן הנוף הציבור ולכן יש חוסר צדק חלוקתי; רביעית, כיבוי השריפות בא מכיסי תושבי הערים שממנים את שכר הכבאים; וחמישית, אם זה לא מספיק כולנו נשלם פיצוי על השריפה הזו, כאשר אם הייתה שריפה לנו בעיר לא היינו מקבלים גורש מן המדינה.
אגב, אני לא שולל מיזמי תיירות מידתיים בצמוד ליער ואוף בתוכו,(בהחלט שווה לחשוב לתת לתושבי בית אורן פיצוי לטובת הפיכת המקום כולו לכפר נופש). לעומת זאת אין שום היגוין להפעיל בית כלא בתוך יער.

אז מחדל השני שאולי המרכזי שגרם לאסון, הוא השארת הכלא באזור כזה. כלא הוא אחד האתרים שהכי קשה לפנות בזמן קצר ולכן היה צריך תגבור שנגמר באסון,(עצה שלי תמכרו את הכלא למיזם מלונאי ותקימו כלא במקום אחר)

4. אכיפה סביבתית אפסית עד לא קיימת

אני יודע שיש רבים שמאמינים בחינוך והסברה ולא מאמינים באכיפה, בפועל זה לא עובד.
במדינה קטנה וצפופה כמו שלנו מספיק שיש מיעוט קטן שלא מבין או שלא רוצה להבין שברשלנות פעוטה הוא יכול לגרום למגה שריפה כזו.
אנשים ובעיקר צעירים לא מקשרים בין מעשה פעוט כמו להדליק נייר טואלט או לזרוק סגירה לנזק סביבתי משמעותי, בעיקר כאשר אין הרתעה, ואין חשש בכלל מפני עונש.
בכלל נדמה שפגיעה בסביבה היא לא עבירה או פשע, אלא סתם חוסר שיקול דעת. הכי חמור שבכלל לא מנסים לאכוף על אנשים פרטיים ואם אוכפים העונשים קלים עד מגוחכים.
בישראל רשות הטבע והגנים שהיא גוף האכיפה היחיד לשמירה על הטבע, היא גם גוף תיירותי חזק ודילמה בין הרצון לשמור על הטבע לבין הרצון לשווק את עסקי התיירות, אין ספק שהתיירות מנצחת ובגדול. את סמכויות האכיפה רשות הטבע והגנים בוחרת להפעיל בררני למשל נגד כאלו שלא שילמו בכניסה ופחות נגד כאלו שפוגעים בטבע (כמו הדבקת מסטיק על עץ/סלע).
לכן אין זה מפליא שנער הרשה לעצמו לעשן נרגילה ביער ולזרוק גחל, או זה לא מפליא שיש בעוספיה מזבלה פיראטית, בלי שאף אחד אינו חושש לחזור ולהשתמש בה.

מחדל שלישי, רפיסות של המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים באכיפת החוקים אשר נועדו לשמור על הטבע.

לסיכום, אני בכלל לא חושב שהמחדל הגדול בשריפה הזו היה נושא הכבאות, לדעתי גם אם היו לנו שירותי כבאות מציונים בסופו של דבר שריפה כזו הייתה מתרחשת, ולכן עניין הכבאות הוא השולי בסיפור ולא ברור מדוע התקשורת הרדודה שלנו התמקדה בו (אז אם היו עוד 100 טון חומר מעקב ביערה מישהו מאמין שזה היה משנה משהו?).
לדעתי, המחדלים שציינתי למעלה הם הרבה יותר משמעותיים ואילו כל אחד מהם לבדו לא היה מתקיים סביר להניח שהאסון לא היה מרחש ולא היו נגדעים חיים של כל-כך הרבה אנשים צעירים.

הערה לסיום, שמעתי אנשים אשר אומרים כי השריפה בכרמל ושריפות יער דומות בעולם הם תוצאה של התחממות הגלובלית. לדעתי זו אמירה לא נכונה, רוב השריפות נגרמות מרשלנות של בני-אדם לכן כאשר ישנם יותר בני-אדם ישנם הרבה יותר שריפות בלי קשר להתחממות הגלובלית.

אין ספק האסון בכרמל הוא אסון כבד בעיקר בפן של חיי אדם, האסון הזה הפנה את תשומת הלב לעניין שורתי הכבאות.
אכן מבנה שירותי הכבאות אינו מתאים לישראל, וצריך להיות בו שינוי, כשאני מסתכל על העניין האצבע המאשימה לא צריכה להיות מפנת רק לממשלה, לשר הפנים, ולשר האוצר. לדעתי, צריך להפנות אצבע מאשימה גם לרשויות המקומיות וגם לכבאים עצמם.

ראשית, שירות כבאות במהותו הינו שירות עירוני, ברוב העולם זה כך, ולכן בהחלט הגיוני ששירות זה יהיה בשליטת עירייה, אבל אצלנו מבנה הרשויות הינו מעוות, יש הרבה מידי רשויות על מעט שטח, ולכן ישנם גופי כבאות רבים מידי נפרדים זה מזה.
התוצאה של המצב הזה, הוא שכל גוף וגוף דואג לעצמו ובעיקר לעובדים שלו וכך נוצר מצב שבו השכר הוא 80%, מתקציבי שירותי הכבאות, יחס כזה הוא בהחלט הגורם המרכזי להזנחה.
שכר הכבאים הוא בין הגבוהים במשק, בעיקר אם מסתכלים על השכר הממוצע, שהינו חריג במיוחד ביחס לכל שירותי הממשלתיים. הנתונים מתוך דוח הממנה על השכר לפניכם, בישראל יש 1330 כבאים, עלות העסקה חודשית ממוצעת של כבאי היא כמעט 20 אלף שקל, ועלות העסקה השנתית של כל הכבאים היא יותר מ300 מילון שקל, הטבלה מלאה למטה.

מדובר בשכר חריג מאוד, השווה לשכר של 4 מורות, לדעתי, כבאי מן השורה מרוויח יותר מפקד בכיר בסיירת מטכ"ל, יתכן מאוד כי השכר הזה מוצדק ומשקף את רמת הסיכון של התפקיד. אבל, התוצאה של רמת השכר האלו הוא הגורם המרכזי לחוסר יכולת להגדיל את מספר הכבאים.

הבעיות של שירותי הכבאות במשפט, רמות שכר גבוהות, תקציב הצטיידות נמוך, פיזור לשורה של גופים נפרדים, וחוסר שליטה מרכזי.

כולם רוצים רפורמה, והשאלה איך רפורמה זו תאירה, להלן כמה המלצות שלי:

1. להקים גוף ממשלתי אחד בשליטה ממשלתית, שיגבה את חלקם של הרשויות המקומיות(היום זה בדיוק ההפך)
2. להגביל את זמן העסקה של הכבאים ל10 שנים בלבד(ולתת להם שכר גבוה)
3. להקים מערך מילואים לכבאות, כל כבאי שסיים את 10 השנים, יהפוך לכבאי מילואים ל10 שנים נוספות(יקבל רבע מן השכר הקודם שלו)
4. להעביר את הציוד המיושן של הכבאות למערך המילואים, ולהצטייד בכלים חדשים.

לדעתי, המבחן בעניין הרפורמה הזו תהיה על הכבאים עצמם, האם יסכימו לשינוי במבנה מערך השכר שלהם?

כמו תמיד השאלה כאן היא שאלה ערכית, האם באמת כבאי שווה 4 מורות או שני רופאים מתחילים או יותר מקצין בסירת מטכ"ל?

מתוך דוח הממונה על השכר ל2009 המשך »

ראיתי היום את יצחק תשובה אצל יאיר לפיד מנסה ולא מצליח לשכנע אותנו לתת לו מיליארדים מכספי הציבור, הטיעונים שלו פשוט לא היו משכנעים.

כמה עובדות:

1. הגז הינו משאב של מדינת ישראל
2. הלקוח העיקרי של גז הינה גם מדינת ישראל (חברת חשמל)
3. במשך עשרות שנים היו הטבות מס נדיבות למחפשי נפט, אפשרות לקזז את ההפסדים.

רקע על עניין התגמולים
רישיון חיפוש נפט/גז כולל את היקף התגמולים לכרייה גז/נפט העומד היום על 12.5%, תגמולי אלו הינם נמוכים מאוד בהשוואה לשאר המדינות, אם כי יש בהם היגיון מסוים לאפשר הפקה ממאגרים קטנים כמו שהיו בישראל.
למשל, אם נמצא מאגר גז בשווי מיליארד ד' כאשר עלות החיפוש וההפקה הן חצי מיליארד אזי בגובה תגמולים של 12.5% עדיין משתלם להפיק, אילו היו התגמולים 40% הרווחיות של הפקת המאגר הזה הייתה אפסית ולא היו מפיקים אותו.
לא כך פני הדברים שמדובר במאגר ענק כמו "בתמר" כשאר שווי המאגר נניח 50 מיליארד ד' עלות ההפקה הינה נניח 4 מיליארד ד', על מאגר הזה יהיו תגמולים של כ6 מיליארד ד', אילו היו תגמולים של 40% אז היה מדובר 20 מיליארד, וללא ספק היה משתלם מאוד גם בתגמולים כאלו להפיק.
אולי היה נכון, לקבוע גובה תגמולים מדורגים לפי שווי המאגר, ולא היה כל ויכוח.

מצד שני לאור הסיכון הרב בענף חיפושי הנפט והגז המשקיע מקבל הכרה בהפסדים לצורכי מס, כלומר כל משקיע שהרוויח מעסק אחר יכול לקזז את ההפסד מחיפושי הגז/נפט ולשלם פחות מס.
לדוגמא אם חברה השקיע מיליון שקל בחיפוש גז כושל, ובמקביל הרוויחה מיליון שקל מעסק אחר היא לא תשלם מס כלל, כלומר המדינה סבסדה רבע ויותר מן ההשקעה.

ליצחק תשובה היו כמה טענות מרכזיות הנה הניתוח שלהן והפרחתם

א. שינוי כללי המשחק באמצע המשחק
מדובר בטיעון חסר כל תוקף וחסר כל היגיון, למשל לי יש רישיון לקטנוע כבר 15 שנים, מחירי הביטוח כאשר עשיתי את הרישיון היה 1000 שקל, היום מחירי הביטוח 4000 שקל פי 4! האם אני יכול לטעון שאסור למדינה לשנות את מחיר ביטוח החובה?

אין ספק שרישיון החיפוש הוא מעין הסכם, המשקיע מתחייב להשקיע מכספו בלי כל ביטחון למצוא, ואם ימצא משהו המדינה תקבל שמינית מהשווי, מצד שני המדינה באמצעות הטבות מס מסבסד רבע מן השקעה אם היא כושלת.

השאלה כאן האם מיסוי רווחי הגז הינו חלק מן ההסכם ולכן אינו בר שינוי?
התשובה לכך היא כמובן לא, כמו עם עניין הקטנוע כשעשתי רישיון לא קיבלתי הבטחה בלתי חוזרת שמחיר הביטוח יהיה כפי שהיה אז. כך גם כאן, הרישיון הוא להפקה ולתגמולים, לא לענייני המס.
אני בכל אופן לא שמעתי על מדינה דמוקרטית בעולם, שלא משנה מסים.
אם נקבל את ההיגיון של תשובה אזי, אסור לעולם לשנות את מס הכנסה ומע"מ וכל מס אחר, האם יהיה מקובל ברגע שאתה מתחיל לעובד מס הכנסה מקופא לגביך ואין למדינה שום אפשרות לשנות אותו?

ב. האם יכול להיות שוויון בן הגז המצרי לגז הישראלי?

צריך לזכור המס הינו בתמורה לשירותים שהמדינה נותנת, למשל צבא שעולה 50 מיליארד ש' בשנה. קידוחי הגז האלו והמתקנים הנלווים להם הינם מתקני תשתית רגישים ביותר, אשר זקוקים להגנה צבאית במקרה של מלחמה, והגנה מפני טרור, מדובר בעלות יקרה מאוד.
במקרה של הגז המצרי, מי שמשקיע בהגנה על המתקנים היא מצרים, מדובר במשאב שלה היא גובה מס/תגמולים לפי חוקיה, הגז המצרי עצמו הינו מוצר נחוץ ביותר למדינה, ולכן נחתם הסכם בין ישראל לבין מצרים בו נקבע מחיר הגז, לכן אין שום היגיון להטיל מס על הגז המצרי.

ג. האם יצחק תשובה יכול להסתדר בלי מדינת ישראל?
נגיד שתשובה רוצה להתנתק ממדינת ישראל, הצבא לא יגן על מתקניו, החברות לא יפעלו בישראל והגז עצמו לא יגיע לישראל.
כדי להקים את "מדינת הגז" העצמאית הזו, תשובה יהיה צריך להקים חיל-ים פרטי, חיל-אוויר פרטי, חיל מודיעין פרטי ועוד ועוד, וחיילים של תשובה לא יקבלו שכר מגוחך כמו במדינת ישראל, אלא הוא יצטרך לשלם הם אלפי ד' בחודש, זה יעלו לו הון.
מעבר לזה, תשובה יצטרך לבנות מערכת צינורות יקרה או להקים מתקן הנזלה שמיקר מאוד את הגז.
אני לא בטוח מה יהיה יותר זול לתשובה להקים את המדינה הזו או לשלם 60% מס!

אני תוהה איזו חוצפה יש ליצחק תשובה כאשר הוא רוצה שחייל ישראל שמרוויח 500 ₪ בחודש יגן על מתקני הגז האלו ויסכן את חייו אבל הוא לא מוכן לשלם עבור השירות הזה!!

ד. האם המשקיעים והבנקים יברחו?
הטיעון פשוט נשמע חסר היגיון, אף חברה לא תוותר על רווחים ענקיים בגלל, שנשללה ממנה הזכות לרווחים עצומים וחסרי היגיון.
כפי שכתבתי בהתחלה מערכת התגמולים במדינת ישראל הייתה מותאמת למציאות בה נמצאו מאגרים קטנים, המערכת הזו לא לקחה בחשבון שיש כאן מאגרים גדולים.
חשבון פשוט, אם ניקח את הדוגמא שנתתי בתחילת הטקסט, שווי המאגר הינו 50 מיליארד, עלות הפקה והעברה היא 4 מיליארד, התגמולים הינם 6 מיליארד המס הרגיל הינו 10 מיליארד, כלומר בידי תשובה ושותפיו נשארים 60% מן המאגר!
אם ישנו את המס כפי שמציעה ועד ששיסצקי אזי המס שישולם יהיה 24 מיליארד ובידי תשובה ושותפיו יישארו 16 מיליארד שזה 32% משווי המאגר!

אם תשובה ושותפיו לא רוצים 32% משווי המאגר, המדינה יכולה לקחת ממנו את רישיון ולתת את זה לגופים אחרים, ואני בטוח שיהיו הרבה קופצים!

מצורף כאן עמוד מתוך תקציב עיריית הרצליה לשנת 2011, באופן לא מפתיע מתגלה כי יעל גרמן הוסיפה 2 מילון שקל תוך שנתיים לתקציב פעילות הדת.

בשנת 2009 התקציב היה 4.271 מיליון ב2011 יהיה 6.213 מיליון עליה של כ33% !!
—–תקציב המועצה הדתית עלה מ3.611 מיליון ב2009 ל4.663 מיליון ב2011.
—–תקציב תמיכה בכוללים עלה מ660 אלף ב2009 ל1.55 מיליון ב2011.

עיקר התקציב הלך למועצה הדתית, שבעיקר משלמת שכר לכל מיני עסקנים של הסיעות הדתיות. חלק אחר של התקציב הולך לארבע כוללים בהם לומדים כמה עשרות אברכים, בידיי תקציבי הכוללים עיקר ההוצאות שלהם הולך לשכר לאברכים, מדובר בשכר חודשי של כ4000 ₪ לאברך.

כן, כן אנחנו תושבי הרצליה משלים כ-2000 ₪ בחודש שכר לאברך, שיושב לומד ומתפלל. למה האברכים מתפללים שכל-כך משתלם לעיריית הרצליה לממן את זה? אולי ששר הפנים ומנגנוני הפיקוח ואכיפה של משרד הפנים לא יטפלו בהתנהלות הלא תקינה של עיריית הרצליה.

מה שמחזיר אותי לבחירות המקומיות ב2008, בה יעל גרמן ואנשי הקמפיין שלה האשימו מועמדים אחרים כאילו שהם הולכים למכור את הרצליה לסיעות הדתיות.

תסתכלו על התקציב הזה ותשאלו את עצמכם מי באמת מכר את הרצליה לעסקנים הדתיים?

לחצו כאן לתקציב הדת של עיריית הרצליה לשנת 2011…

לחצו כאן להצעה לסדר שלנו אשר נדחתה בדרישה להשוואת בין התמיכה באברכים לתמיכה בסטודנטים.

בשנת 2007 קבעה הועדה לשמירת הסביבה החופית הנחיות לאישור של אירועים בחופי ישראל, בעיקרון ההנחיות אוסרות על קיום אירועים פרטיים, אירועים מסחריים וציבוריים אפשריים רק באישור של הועדה לשמירת הסביבה החופית, זאת בהתאם לתנאים שכתובים במסמך ההנחיות.
אישור זה נדרש, מן הסיבה הפשוטה חופי הים אינם גן אירועים, אלא אזור פנאי שאומר להיום פתוח לכלל הציבור.

לעניין חוף דלילה, "הפסטיבל" כפי שהבנתי אומר להתרחש על הדשא בצמוד לחוף, מתחם "הפסטיבל" אמור להיות מגודר. עיריית אשקלון טוענת כי המתחם המדובר נמצא 200 מ' "מקו המים", בפועל הדברים שונים, להלן צילום מסך מגוגל ארת'.

כפי שאפשר לראות, חלק מן המתחם הזה הינם באופן ברור ברצועת ה100מ' בניגוד לדברים של עיריית אשקלון, יותר מזה שאר המתחם נמצא כ-120 מ' מ"קו המים".
וכאן צריך להבהיר רצועת ה-100 מ' נמדדת לפי "קו החוף" המוגדר בחוק, קו אשר נמצא כ-40 מ' מזרחית ל"קו המים", כלומר גם רוב המתחם נמצא בתוך רצועת ה100 מ'.

לא מדובר בעניין טריוויאלי, צריך לזכור בחוף ישראל מתקיימים אירועים ופסטיבלים כמעט כל שבוע, כלומר חתיכת חוף נגזלת משימוש הציבור, ללא פיקוח וללא אישור של אף גורם מוסמך.
לא סתם אנחנו מתמקדים בעניין הזה של השר ארדן, אם השר להגנת הסביבה נתן חסות לאירוע בלתי חוקי בחוף מדוע שיזמי אירועים אחרים(מסחריים או פרטיים) ימנעו מקיום אירועים בחוף או אפילו יבקשו אישור?

להלן מכתבנו לשר ארדן בנושא
המשך »

מעריב מנהל בשבועות האחרונים מאבק נגד יואב גלנט בשל פלישה לשטחים ציבוריים, אין ספק שהמאבק לשמירה על שטחים ציבוריים ומניעת פלישה אליהם הינו חושב ביותר.
השאלה במקרה הזה אם עניין הפלישה אינו רק קרדום לחפור בו בידי מעריב, על-מנת למנוע מינוי גלנט לתפקיד הרמטכ"ל, והשטחים הציבוריים מעניינים את מעריב כקליפת השום?

כפי שייחשף כאן, גם הבעלים של העיתון מעריב זכי רכיב גר בבית אשר גידר לעצמו שטחים ציבוריים, ולא סתם שטחים ציבוריים אלא שטחים שנמצאים בתחום רצועת 100 מ' מקו החוף.

מדובר בבית שנמצא ברוחב גלי התכלת בהרצליה, הנמצא על המצוק ומשקיף ישירות לחוף הים, הבית בעבר היה שייך למרטין שלאף. אמנם מר רכיב קנה את הבית לאחר שנבו הגדרות על השטחים הציבוריים, אבל אני לא יודע על ניסיון או רצון של מר רכיב להסיר את הגדרות ולהחזיר את הגינה של ביתו שנמצאת שבשטח ציבורי חזרה לציבור.

יש להדגיש מדובר בשטח שמוגדר בכל התוכניות כשטח ציבור פתוח, והשימוש בו צריך להיות אך ורק לטובת כלל הציבור.

בקיצור, אם מעריב רוצה שיואב גלנט יהיה דוגמא להתנהלות ציבורית ראויה ויחזיר את השטחים הציבוריים אליהם פלש עליהם לתת דוגמא וגם מר רכיב צריך להסיר את הגדרות ולתת לציבור גישה לשטחים הציבוריים.