הסיקור המוגזם, חסר הפרופורציות והמגמתי של גלעד שליט מביא אותי למחשבה שהעניין כאן לא גלעד שליט אלא מאבק הורדות ידיים בין התקשורת לבין ממשלת ישראל בשאלה הבלתי פתורה מי יותר חזק.

המזרח התיכון הוא שוק, ובשוק כמו בשוק צריך לדעת לנהל מו"מ. דוגמא, זוג מגיע לחנות שטיחים רואים שטיח נחמד שרוצים לקנות הגבר שואל כמה המוכר אומר תשמע זה שטיח מיוחד ונדיר שווה הרבה כסף, האישה מתלהבת אומרת בקול אני רוצה רק את השטיח הזה אם לא אני עוזבת אותך. המוכר שומע ומפנים מרים את הטלפון ומדבר, מסתכל לאישה ואומר, גברת כרגע קיבלתי טלפון ממישהו שרוצה לקנות את השטיח ב10,000 $ ואני מוכר לו או שאתם מביאים לי עכשיו במזומן אותו סכום.

אולי זה יראה לא ראוי להשוואת בין גלעד שליט לשטיח, אבל במזרח התיכון חיי אדם הם סחורה בדיוק כמו שטיח.
כאשר המוכר מבין שיש לו ביד סחורה שהקונה מאוד רוצה, ולא רק שהוא מאוד רוצה אלא הוא יכול בלי הסחורה הזו, אז המחיר עולה ואין שום סיכוי להתגמשות.
היום נמצא בידי החמאס האיש הכי מפורסם בישראל, למה שהם ישחררו אותו? לפי ההיגיון הזה המחיר שלו צריך רק לעולת.

אפשר להשוואת את היחסים בין האישה לגבר בסיפור השטיח לבין היחסים בין הממשלה לתקשורת.
כמו במקרה השטיח במקום לשתף פעולה ולקבל מחיר סביר התקשורת והממשלה נאבקים להוכיח מי יותר חזק.
הדרך של התקשורת לעשות זאת היא להעלות את המחיר הפוליטי של שחרור שליט, כזה מחיר שלממשלה לא תהיה ברירה אלא לשלם אותו.
במשחק הזה יש עוד שחקן מרכזי והוא הציבור, אני מעריך שיש סקרים שמראים כי עד היום הציבור לא קנה את מה שהתקשורת מנסה למכור.
אז מה עושה התקשורת? את מה שהיא יודעת לעשות לגרום לציבור לשנות את דעתו, וכל האמצעים כשרים, שימוש בסלבס, בפרובוקציות מתכננות, סיקור שגובל בפסיכוזה ועוד ועוד.
המטרה להפעיל את הציבור, כך הממשלה תתקפל ונדע שהתקשורת כאן היא הריבון, כמו שהתקשורת גרמה לנסיגה מלבנון כמו שהתקשורת גרמה לעוד כמה וכמה שינוי מדיניות כך גם עניין שליט.

אני חושב שהמדיניות צריכה להיות בדיוק כמו של ארה"ב לא מנהלים מו"מ עם חוטפים, לדעתי המדיניות הזו הצילה עשרות חיילים אמריקנים. כולם הבינו שהמחיר של חייל אמריקני חטוף הוא אפסי אז הפסיקו לנסות לחטוף.

מה היה קורה אילו זו הייתה המדיניות והיו באמת עומדים מאחוריה, אני משער שהחמאס היה נותן לגלעד שליט להופיע כל שבוע בטלוויזיה כדי להעלות את מחירו, אולי היה נותן לצלב האדום לפגוש אותו אולי היה מקבל יחס של שבוי.
אם החמאס היה באמת מבין שהוא לא יקבל כלום על החייל, אני משער שהייתה נרקמת עסקה חשאית בה בפעולה "נועזת" החייל היה משחורר והחמאס היה אולי מקבל תמורה סמלית.

אני לא אומר זאת סתם, היה את המקרה של גבריאל דוויט, החיזבאללה עשה עסקת חילפי גופות בלי שהתקשורת עסקה בנושא ומחיר ששילמה מדינת ישראל היה מידתי.

בסופו של דברים אם אויבנו יבנו שהם יכולים לחטוף אנשים ומדינת ישראל תשלם להם שוב ושוב מחיר מופרז אז ברור שהם ינסו לחטוף עוד ועוד אנשים.

קל לשבת מן הצד ולנהל את המדינה בתיאוריה, ברור לי שמכבש הלחצים שמפעילה התקשורת והסחיטה הרגשית שעושה המשפחה למקבלי ההחלטות היא קשה ביותר. אבל אסור למקבלי החלטות לקבוע מדיניות על סמך חייל אחד, חשוב ככל שיהיה, מקבל החלטות שישים את חייו של החייל האחד בראש סדר העדיפויות לא יהיה יכול לקבל שום החלטה צבאית.
בסיפור של גלעד שליט נוצר מצב שיש כאן דילמות גדולות מאוד מצד אחד פרס פוליטי ותקשורתי אבל מן הצד השני איבוד הלגיטימיות לקבל החלטות צבאיות. איך אפשר לשולח טייס להפציץ באיראן? האם חייו של הטייס שווים פחות מחייו של גלעד שליט.

הערה אחת לסיום, לכל אורך ההיסטוריה האנושית צעירי השבט הם חוד החנית לשמירה על השבט מפני איומים חיצוניים, ואם צריך צעירים אלו מקריבים את עצמם למען הקהילה שלהם. היום במדינת ישראל נדמה שהנוסחה הזו היא הפוכה, הקהילה מקריבה עצמה למען החיילים.

1 ביוני 1941 שני אחים בני 14 ו13 הולכים ברוחב בלב בגדד, לפתע המון מוסלמי מוסת מתנפל עליהם ומנסה לעשות בהם שפטים, הנערים מצלחים לחמוק בעור שיניהם מן ההמון ולהינצל.
נערים אלו דיברו ערבית, למדו ועבדו עם מוסלמים, חזותם הייתה כמו שאר תושבי בגדד אבל מישהו זיהה אותם כיהודים ולכן דמם מותר. הנערים האלו היו אבי ניסים ודודי רוני.

באפריל 1941 המשטר הפרו בריטי סולק ואת השלטון בבגדד תפס המנהיג הפרו נאצי ראשיד עלי, האיש המרכזי שליבה את ההפיכה היה המופתי הגולה של ירושלים חאג' אמין אל-חוסייני.
ההפיכה הייתה בעלת סממנים נאצים מובהקים בעיקר הטפה גזענית נגד היהודים. בין השאר היהודים סולק מתפקידם בכירים, ובתיהם ורוכשם סומן והמתינו לשעת כושר.

זו באה בחג השבועות של שנת 1941, כוח הצבא הבריטי עמודו בפאתי בגדד, ראשיד עלי ואנשים נמלטו מבגדד את הכאוס ניצול מוסלמים נאצים ופצחו בפרעות נוראיות ביהודים, עשרות ואולי מאות נטבחו ונרצחו, אלפים נפצעו, נשים נאנסו, רכוש רב נבזז, וחורבן והרס נגרם לבתיהם של יהודים רבים.

למזלם של יהודי בגדד הצבא הבריטי נכנס לעיר כעבור יומיים והפסיק את הפרעות. לפרעות הללו קראו היהודים הפרהוד.

דיכוי מרד ראשיד עלי, מציון בספרי ההיסטוריה בהקשר לנפילתו של מפקד האצ"ל דוד רזיאל, והרבה פחות הפרעות ביהודים. למעשה המקום היחיד בו הצבא הבריטי הציל קהילה יהודית שלמה במלחמת העולם השנייה מידיו של משטר פרו נאצי, היה בבגדד. אפשר לומר שנפט העיראקי הציל את יהודי בגדד.

אין לי ספק שהפרהוד הינו אירוע ראוי לציון ממלכתי וחינוכי, מעבר לצדק ההיסטורי לקורבנות הפרהוד יש כאן מימד אקטואלי והסברתי במלחמה על התודעה למול העולם הערבי.

התפיסה המעוות הרווחת בעולם הערבי הינה שמדינות המערב לא רצו את היהודים בארצותיהם, ולכן הם "לקחו את פלסטין ונתנו אותה ליהודים". אם שואלים אדם "מתון" בעולם הערבי מה הוא מציע לעשות עם היהודים בישראל הוא יאמר שיחזרו למקומות מהם באו(כלומר אירופה). הציבור הרחב במדינות ערב לא יודע שחלק גדול מן היהודים כאן הם צאצאים של יהודים אשר גרושו ממדינותיהם.

הדברים האלו מתחדדים במיוחד לאור אירועי יום הנכבה, בו הפלסטיניים השכילו ליצור נרטיב היסטרי שיקרי, בו הם מאשימים את היהודים בעוול שהם, מנהיגיהם, ומדינות ערב גרמו. לצערי הנרטיב השיקרי הזה מקבל תהודה בתקשורת הישראלית, והמקרים בודדים של התנהגות בעייתית של הצה"ל כלפי האוכלוסייה הערבית ב48, מקבלים תהודה מוגזמת וחסרת פרופורציות.
אבל לא רק התקשורת אשמה, עיקר האשמה נופלת על הממסד הישראלי לדורותיו, שהתעלם וממשיך להתעלם מן העוול ההיסטרי שנגרם ליהודי מדינות ערב ולטיהור האתני שהתבצע בהם, ועל הגזענות בקרב תושבי מדינות ערב והפשעים נגד האנושות שביצעו מנהיגי מדינות ערב.

באופן פרדוקסאלי, התעלמות מן הטיהור האתני שביצעו מדינות ערב ביהודים והתמקדות הטוטאלית בשואת יהודי אירופה באופן מסוים משרתת את הדעה הרווחות בעולם הערבי, כאילו ישראל היא תיקון של האירופים "על חשבון הערבים" ושישראל הינו ישות זרה במזרח התיכון.

אין ספק כי שואת יהודי אירופה הינו נקודות השפל הנוראה ביותר בהיסטוריה האנושית, אבל היום שישראל נמצאת במאבק להשתייך למזרח התיכון, סיפור הטיהור האתני ביהודי מדינות ערב הוא בהחלט קלף מנצח, גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ.
המלחמה על התודעה היא המלחמה הבאה, ובמלחמה הזו לא יעזור מטוסים חמקנים, אלא רשת לווין בערבית, סרטונים ביוטיוב בערבית, טורקית ופרסים, וכדומה.

כאשר מדינות ישראל רוצה ליצור נרטיב היא יודעת לעשות זאת היטב, כנראה עד היום לא רצו לעשות זאת, לדעתי כדאי מאוד לעשות זאת, ונקודת התחלה טובה לכך יהיה ציון של 70 שנים לאירועי הפרהוד.

http://www.youtube.com/watch?v=KvdwZ6R8QxY

עמוד השדרה של כלכלות העולם היום הינה אנרגיה, שורה תהליכים כלל עולמיים אשר האחרונים בהם הם המהפכות במזרח התיכון, וקריסת הכור בפוקושימה יובלו כנראה את העולם בשנים הקרובות למשבר אנרגיה חריף, רק כלכלה שתדע להתמודד נכון עם המשבר תשרוד.

אין צורך להכביר במילים על התפקיד המרכזי של האנרגיה לאנושות ב100 שנים האחרונות, היום כמעט כל כלכלות העולם תלויות לחלוטין באנרגיה. העולם כלו עומד בפתחה של בעיה, יותר נכון קטסטרופה, יש פחות מקורות אנרגיה, ויותר צריכת אנרגיה.
האסטרטגיה התמודדות המקובלת היא לנסות להגדיל את מקורות האנרגיה ולשנות את התמהיל, כמו קידוחים יקרים בלב ים, קידום אנרגיה סולרית, ביו-דיזל, מכונית חשמלית וכדומה.
הבעיה עם אסטרטגיה זו היא שאין בה שום פתרון, אלא לכל היותר דחייה זמנית של הקטסטרופה הצפויה, מתוך תקווה שבזמן הזה ימצא הפלא שייתן לנו אפשרות להמשיך בחגיגת האנרגיה.

לטעמי, הדרך הנכונה לפועל היא להפסיק לעודד את התמכרות לבזבוז אנרגיה.
אכן יש קמפיינים והסברה לגבי חיסכון באנרגיה, נורת הליבון הפכה לאויבת העם, מזגן לסמל לשחיתות, ומיבש כביסה לטינופת. הקמפיינים האלו הם במידה רבה מצג שווא. אם באמת רוצים להילחם בזבוז האנרגיה, אנחנו והאנושות כולה, צריכים להילחם בכוכבת הבלתי מערערת של בזבוז האנרגיה, כן, כן זו המכונית הפרטית.

כדי להדגים כמה מכונית פרטית בזבזנית יש להשוואת בינה לבין קורקינט חשמלי, שניהם עושים את אותה משימה לוקחים אדם מנקודה לנקודה בעיר במהירות דומה. הקורקינט שוקל 10 ק"ג והספק שלו 1000 וואט, מכונית שוקלת לפחות 1000 ק"ג והספק שלה הוא פי 80. כלומר רוב האנגריה של המכונית מבזבז על שינוע המוכנית עצמה ורק חלק מזערי על שינוע הנהג והנוסעים. כל שעה נסיעה במכונית למעשה שקולה לשעה של הדלקת 800 נורות ליבון.
נשאלת השאלה, למה נורת הליבון המסכנה, שהינה דק רקק בבזבוז אנרגיה לעומת המכונית הפרטית, הפכה לכוכבת של החיסכון באנרגיה? התשובה לכך כנראה פסיכולוגית, קל יותר לעשות שינוי סמלי ולהרגיש טוב לרגע, מאשר לעשות את שינוי משמעותי הנדרש.

לי אין ספק שבמקדם או במאוחר המכונית הפרטית תעלם, השאלה היא היכן כלכלת ישראל תהיה בסקלה של היעלמותה, בהתחלתה או בסופה?
לדעתי, מדינת ישראל הינה מקום אידיאלי שבו אפשר להעלים את המכונית הפרטית תוך 20 שנים, ולהיות המדינה הראשונה בעולם ללא מכוניות פרטיות. אפשר בפרק זמן זה לפתח וליישם שורה של תחליפים שייתרו לחלוטין את המכונית הפרטית, כמו קורקינטים חשמליים, תחבורה ציבורית לסוגיה, מוניות אישות הנעות על מסילות וכדומה.
המפתח לתהליך זה טמון כמובן בהחלטה של ההנהגה, ושיתוף פעולה של הציבור. הממשלה צריכה להסביר לציבור בלי לגמגם ובלי להתנצל שזו מטרה לאומית עליונה, צריך לשנות לחלוטין את מדינות הקצאת המשאבים, להפסיק בנייה כבישים חדשים ולהפנות את הכסף למיזמי תחבורה ציבורית, גם על חשבון נתיבים למכוניות. אני בהחלט מאמין שאפשר לתת לציבור נגישות תחבורתית מעולה ללא המכונית הפרטית. ואפילו לא הזכרתי את זיהום האוויר ותאונות הדרכים.
נדמה לי כי יש רבים במוסדות השלטון המבינים זאת, אבל הפחד מדעת הקהל משתק אותם, ביטול העלאת המס על הדלק היא דוגמא מבהקת לכך.
נתניהו הכריז מלחמה על "הבירוקרטיה" התכנונית במדינה והשתמש בכל התותחים נגדה, האמת היא שבמדינה קטנה וצפופה "הבירוקרטיה" התכנונית היא מחסום חיוני מפני כאוס.
אולי הגיע הזמן שנתניהו ואנשיו יפסקו להילחם באויבים דמיוניים, ויתחלו לטפל באמת באויבת הגדולה של כלכלת ישראל, המכונית הפרטית.

פורסם בדה-מרקר

ראו את הסרטון הקצר הזה המתעד נסיגה של 17 מ' בשנה של מצוק בחופי אנגליה.

הנסיגה הזו אינה מקרית אלא תוצאה ישירה שח בניית סוללת הגנה למצוק שנבנתה בשנת 2000.

ראו תמנות לווין מדצמבר 2000 של המקום(לחצו להגדלה)

ותמונה נוספת נוספת מדצבר 2007 של בדיוק אותו (לחצו להגדלה)

זה לינק למצגת קצת יותר מפורט בנושא

תזכורת דצמבר 2009 חוף אפולוניה חוסל

תושבים רבים רואים ביעל גרמן מופת לדמוקרטיה, בפועל מודבר ברודנית חסרת בושה, שלא מהססת לרמוס ברגל גסה זכויות בסיסיות ומינהל תקין.

תקשיבו להקלטה הזו בעניין הסכם פרויקטים בין החברה לתיירות לעירייה, כאשר רציתי להקריא קטע מתקנון החברה, ראש העירייה מנעה ממני להקריא את הקטע ואף איימה להעיף אותי מן הישיבה בשל "הפרעה" .

אני חייב לציין כי העברת פרויקטים לחברות העיריות הינה במטרה למנוע מועדת המכרזים העירונית לדון במכרזים, בועדת מכרזים עירונית יש נציגות לאופוזיציה ואילו בחברות העיריות אין.

[audio:http://www.green-party.org.il/german_taknon_15_03_11.mp3]

אנחנו שנים מנהלים מאבק נגד המגדל המעלית בחוף אכדיה, תמיד תהיתי מדוע יש בישראל שתי ראשי עיריות נשים ושתיהן עשו את האקט הפולשני והאלים לבנות מגדל ענק בחוף הים?

השובע האזנתי לתוכנית שעת חברה ברשת ב', התוכנית עסקה בנשים והעצמה נשית, שהדיון דילג לעניין ראשי הערים הנשים בישראל אותן נשים שהיו בדיון בחרו לציין דווקא את מגדל המעלית הזה בהישג נשי בהרצליה ונתניה.
באופן מפתיע מגיש התוכנית מיכאל מירו שידוע בנטייתו הסביבתית הגיב "בוואו", לא ברור מדוע הנשים מתרשמות מן המומנט המגלומני הזה?
האם זה כי המגדלים האלו מוכיחים כי גם נשים יכולות כמו גברים לבזבז מיליונים על מומנטים מגלומנים להאדרת שם?
האם זה בשל העבודה שנשים מוכיחות שהן יכול להרוס את הנוף ואת הזה במבני בטון בדיוק כמו גברים?
האם זה להפוך חוף פראי להראות כמו קניון ממוסחר מושכת ומרשימה נשים?
או שמא יש סיבה אחרת שלא ברורה לי?

די מדהים אותי שנשים חכמות וחזקות מתרשמות מן האקט האגרסיבי הזה בחוף, ואילו כשלנות אחרים של אותן נשים העמדות בראש העיריות כמו שמירה על החוף עברות בשקט ללא התיחסות.

אסכם ואומר המגדל המעלית הזו מוכיח דבר אחד נשים בשלטון יכולות להיות הרבה יותר גרועות מגברים, ולקבל החלטות על סמך גחמות ומגלומניה.

תקשיבו להקלטה של הדברים
[audio:http://www.green-party.org.il/shat_havra_090311.mp3]

כמו התוכניות הקודמות תוכנית הדיור החדשה של נתניהו היא כישלון ידוע מראש, נתניהו פשוט מכוון ויורה את האש למטרה הלא נכונה, מערכת התכנון לא אשמה בבעיית הנדל"ן.

מצב הנדל"ן היום הוא במידה רבה תוצאה ישירה של העדר רגולציה בתחום הבניה, אומנם לממשלה יש "מונופול" על הקרקע אבל המונופול הזה כבר שנים לא מצליח להוריד את מחירי הדירות.
לדעתי, השינוי המרכזי שהתרחש בשנים האחרונות שהביא למשבר הוא הפסקת הבניה הממשלתית אשר הייתה בעצם הרגולציה על שוק הדירות, כאשר הממשלה לא בונה בפועל דירות אלא רק משווקת קרקע השליטה שלה על שוק הנדל"ן היא רק אופטית, בפועל מי ששולט על השוק אלו הם היזמים, הקבלנים וראשי הרשויות.

מה שקרה הוא שמי שבונים בפועל את הדירות ומשווקים אותן הם קובעים את המחיר, ומטרתם הינה להשיג רווח מקסימאלי תוך סיכון מינימאלי. כאשר שוק הנדל"ן דשדש לא נבנו מספיק דירות כי הרווח מהן לא הצדיק בנייתם וכך נוצר מחוסר, גם שהשוק גואה אין שום אינטרס ליזמים להציף את השוק ולשחוק את הרווח שלהם, וכך אנחנו היום עומדים בפני שוקת שוברה עם תוכניות ממשלתיות לא רלוונטיות שלא פותרות כלום אלא מחמירות את הבעיה.

נתניהו הזכיר את התקופה בתחילת שנות ה90 בה היו ועדות מיוחדות(הול"לים) שאישרו בסרט נע תוכניות בניה כביכול לטובת העלייה מברה"מ לשעבר. בפועל מה שקרה הוא שרוב התוכניות שאושרו לא היו מיועדות לעולים, אושרו הקמה של שורת ישובים בבניה צמודת קרקע המיועדים לאוכלוסייה מן המעמד הגבוה שרצו בית פרטי עם גינה(תוכנית שבעת הכוכבים), אושרו הרחבות של מושבים וקיבוצים שקיבלו במתנה קרקעות שלא שייכות להם, ועוד לא מעט שוכנות יוקרה במספר ערים במרכז. רק חלק קטן מן התוכניות הללו היו לבניה רוויה למעמד הבינוני והנמוך.
התוצאה של הול"לים הללו הייתה שנהרסו אלפי דונמים של שטחי טבע, קומיבינטורים ומקורבים לשלטון עשו קופה שלא תאמן, ובפועל נבנו מעט מאוד דירות לעולים.
הול"לים הללו יצרו עיוותים תכוננים קשים שעד היום מדינת ישראל משלמת עליהם מיליארדים, וזה בלי לדבר על השחתת הטבע והנוף שאין לו מחיר, במידה רבה משבר הנדל"ן היום הינו תוצאה של הול"לים. אנו חייבים לזכור כי הנתונים הבסיסיים של מדינת ישראל הם בעיתיים ביותר: מעט שטח, אוכלוסייה רבה, וקצב ריבוי גובה, נתונים אלו מחייבים תוכנן חכם ונכון ולא שליפות מן המותן.

נתניהו כשר אוצר הוכיח ב2003 כי הוא איש בעל חשיבה כלכלית טובה ונכונה והוציא את ישראל ממשבר כלכלי, לצערי נתניהו אינו מבין את שוק הנדל"ן והיום יושבים על אוזנו אינטרסנטים שמכוונים אותו לירות תוכניות שגויות שמסיתות את האש מהם במקרה הטוב ומועילות להם במקרה הרע.

אני יודע שנתניהו חסיד אדוק של שוק חופשי, גם אני תומך בשוק חופשי, אבל היום אנחנו יודעים כי שוק חופשי ללא רגולציה הוא שוק פרוץ שמוביל לכאוס ולמשברים כלכלים חמורים.

אם נתניהו היה מתייעץ איתי הייתי אומר שיעזוב את מערכת התכנון, מינהל מקרקעי ישראל ומערכת המס במנוחה ויתרכז כיצד הממשלה יכולה לווסת את שוק נדל"ן.
לדעתי הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא ע"י בניה ממשלתית להשכרה אורכות טווח(30 שנה), זאת בנוסף לדיור הציבורי המסבסד לנזקקים. כדי להקטין את מחירי הדירות אני הייתי ממליץ לבנות בניינים בסמוך למוקדי תחבורה ציבורית, לוותר על מרתפי חנייה אשר מיקרים מאוד את מחירי הדירות, ולאפשר לדיירים שירצו בכך לקנות חנייה במבנים נפרדים.

בנוסף הממשלה צריכה להציב יעדים למספר יחידות דיור בכל שנה, 20% מן הדירות האלו חייבים להיות בבניה ממשלתית, ואם בשנה מסוימת השוק הפרטי לא עומד ביעדים, הממשלה תגדיל את הבניה הממשלתית להשלים את החסר.

בשבועות האחרונים אנו נחשפים ליותר ויותר קולות של פרשנים כלכליים ואנשי ציבור המבקרים את המיסוי הגבוה על הדלק, ורואים בו בעיה חברתית קריטית. בדומה לסוגיות אחרות, גם כאן השאלה היא תלוית מבט ופרספקטיבה: אם מתייחסים למיסוי דרך כיסו של האזרח הקטן, ייתכן שיש כאן בעיה. ואולם, אם מסתכלים במבט רחוק ורחב יותר המסקנה שונה לחלוטין.

מיסוי הינו כלי אחד, מיני רבים, ליישום מדיניות, הנגזרת ממטרות לאומיות. השאלה המרכזית שמקבלי ההחלטות צריכים לשאול את עצמם היא מהי המטרה המיועדת לעשרים השנים הקרובות: הגדלת מספר האנשים שנוסעים מדי יום עשרות קילומטרים לעבודה או הפחתת השימוש במכונית הפרטית?

ישראל אינה קליפורניה עתירת השטחים או סעודיה עתירת הדלק. ישראל היא מדינה קטנה וצפופה שסובלת מזיהום אוויר. מדיניות הממשלה חייבת להיות הפחתה משמעותית בשימוש במכונית פרטית; כל מדיניות אחרת תביא אותנו בעשור הקרוב לשוקת שבורה, הן סביבתית והן כלכלית.

תושבי ישראל התמכרו בארבעים השנים האחרונות למכונית הפרטית. הגמילה אמנם תהיה קשה, אבל היא חייבת להתרחש, גם אם היום נסבול פגיעה קטנה בכיס.
מדינת ישראל טעתה קשות כאשר עודדה, באופן אינטנסיבי, שימוש במכונית הפרטית, והזניחה פיתוח של אלטרנטיבות, כמו אוטובוסים, רכבות, מוניות, אופניים וכדומה. העלאת המיסוי על הדלק היא בהחלט צעד חיובי ראשון להפחתת השימוש במכונית הפרטית, אבל הוא לבדו אינו מספיק, ומדיניות הממשלה חייבת לכלול צעדים נוספים כדי לקדם אלטרנטיבות. כמה הצעות לצעדים שכאלה: הפסקת ההשקעה האדירה בסלילת כבישים חדשים, סבסוד הנסיעה בתחבורה הציבורית, תגבור משמעותי של נתיבי תחבורה ציבורית, קידום תחבורה מסילתית, הנחות במס הכנסה לעובדים שלא משתמשים במכונית פרטית, תכנון עירוני נכון שמייתר את הצורך בשימוש במכונית פרטית ועוד.

בסופו של דבר אנו צריכים לזכור כי השימוש במכונית הפרטית גובה מאיתנו מחיר כלכלי גבוה ביותר, הן בשל בזבוז זמן ואנרגיה הנגרם מהגודש בדרכים, הן בשל הוצאות הבריאות הגואות הנגרמות מתופעות לוואי של זיהום האוויר, והן בשל בזבוז המשאבים בעצם קניית הרכב.
כולי תקווה שממשלת ישראל לא תיכנע לקריאות הפופוליסטיות להפחית מיסוי הדלק, ותקדם מדיניות אמיתית להפחתת השימוש במכונית הפרטית.

פורסם בוואלה

היום התפרסמה כתבה באתר המקומי של YNET שממנה מתפרש כאילו אני תומך במשפחת עמיר ובגלל זה התנגדתי להנצחת רבין, מדובר כמובן בעווית חמור של דבריי.

אני בהחלט מתנגד להגזמה בהנצחת רבין, רבין מונצח בישראל באופן מוגזם ביותר, בהרצליה רבין מונצח בצמות כפר-שמריהו, ובקריית הספורט בסמוך לפארק, וזו הסיבה העיקרית להתנגדותי!

סיבה נוספת להתנגדותי הייתה הנימוק שהביאו התושבים לקריאת הפארק הזה ע"ש רבין והוא המיקום שלו בשכונה ממנה יצא הרוצח ובו מתגוררת משפחתו.
עם כל-הכבוד לתושבים, לעשות דווקא או נקמה במשפחת הרוצח לא יכולה להיות סיבה לקרוא מקום ע"ש אישיות. מעבר לזה מדובר בפארק שכונתי קטן שאפילו לא לכבודו של רבין, לקראו מקום כזה בשולי העיר על שם אישיות חשובה כמו רבין היא פשוט זילות בו.

ושוב אבהיר אני חושב שבהחלט יש מקום להנציח את רבין, במקומות מרכזיים זאת בשל חשיבותו של רבין ובשל הרצח הפוליטי אבל אני מתנגד להגזמה. לדעתי, בסוף של דבר ההגזמה פוגעת בזכרו של רבין וגורמת לזילות בזכרו. יש מין הרגשה כזו שאנשים פוליטיים מסוימים דוחפים לעוד ועוד הנצחת של רבין, כדי להוכיח את כוחם הציבורי כביכול למול הצד השני.

אני לא תמים והיה ברור לי כי ברגע שאני לא אומר אמן בעניין רבין אני אחטוף על זה בתקשורת, ראיתי מה עשו לח"כ וילף, אבל אני לא מתנהל מפחד התקשורת אני אומר את דעתי כפי שאני חושב שראוי לנכון.
יותר מזה, אני חושב שפוליטיקאי שפוחד להביע את דעתו מפחד מה יגידו בתקשורת צריך לשקול שוב את תפקידו הציבורי.

הערה נוספת, "הכתבת" שכתבה את הכתבה נגדי הייתה בבחירות 2008 יחצנית של ראש העירייה גרמן, וכתבתי על זה בעבר, וזו הסיבה ששוב ושוב הכתבת הזו מנסה להציג אותי באור שלילי.

אני מביא כאן את ההקלטה של הדיון על הנצחת רבין במלאו שתוכלו לבחון בעצמכם אם מה שכתוב בכתבה משקף את מה שנאמר בדיון.

[audio:http://www.green-party.org.il/rabin_herzeliya.mp3]

האמת למפלגת הירוקים אין כולם, וגם לארגונים הירוקים אין כולם, העיסוק הקטנוני וקנטרני שאנו חווים בימים אלו לגבי האיש הוא יוזמה של מפלגה אחרת שמשתייכת לשמאל הקיצוני ותימהוני (נקראה לה "התנועה המשמיצה").

ראיתי היום בכל ערוצי הטלוויזיה את אנשי "התנועה המשמיצה" חוגגים על גלנט והתביישתי, הם הצביעו על כמה צינורות השקייה וכמה עצי זית והדגימו לעם ישראל איך גלנט הפך בשל כך לפושע הסביבתי מספר אחד בישראל.
האמת, לחלוטין לא ברור מה המניע הסביבתי של העתירה, טענתם הראשונה לגבי השטח החקלאי אין בה שום עניין סביבתי, לפי התמונות השטח אינו מגודר ונטועים בו עצי זית צעירים. טענתם השנייה הייתה לגבי השתלטות על שטח ציבור, גם כאן לפי התמונות מדובר במדרון שספק גדול אם יש לו חשיבות סביבתית.

העתירה הזו קטנונית וקנטרנית גם בעוד הביט, נגיד כי אכן הטענות הללו נכונות וגלנט השתלטת על שטחים שלא כדין, אני תוהה איך זה פוסל אותו מלכהן כרמטכ"ל? מה הקשר בין עניין זה לפיקוד על הצבא? הייתי מבין את הרציונאל של העתירה אם היה מדובר בראש מערכת הפיקוח על הבניה או מינהל מקרקעי ישראל או אפילו המפכ"ל.
כאן מדובר בהתנהלותו הפרטית של האיש לגבי ביתו ונחלתו.
אני יכול לומר שהדברים המיוחסים לגלנט הם בטלים בששים לדברים אשר מתרחשים בנחלות ובתים של ישובים חקלאיים אחרים, קיבוצים ומושבים. אני יכול להגיד שגלנט הוא "צדיק" ביחס לדברים שאני נחשפתי אליהם בהתנהלות של אנשי המושבים והקיבוצים.
דוגמא אחת שמפלגת הירוקים עתרה נגדה, היא השתלטות אנשי קיבוץ שדות-ים על שטח ציבור שנמצא כ50 מ' מקו החוף, אשר בקומבינה מטורפת בנו בחסות המועצה האזורית במקום 12 קוטג'ים!!

כאשר אני שואל את עצמי מה צריכים להיות הקריטריונים המרכזיים למינוי של אדם לעמוד בראש מערכת צבאית, התשובה היא יכולתו המקצועית בתחום הצבאי.
למען האמת, כבר היו מינויים של קצינים שכשלו בתפקידם ומונו לתפקיד בכיר, למשל אמנון שחק ועמירם לוין שהיו מעורבים באסון צאלים, או הרב הצבאי הראשי היום שהיה מעורב באסון הכבל.

אם ימנע מגלנט את תפקיד הרמטכ"ל בשל עניין הקרקעות, זה יצבע על סדר עדיפויות מעוות, שכישלון בתחום תכנון ובניה הוא יותר חמור מכישלון בתחום המקצועי. מה תהיה המדרגה הבאה? לא ימנו אדם בגלל עבירות תנועה? מדובר כאן בניסיון להרוג זבוב עם טיל שיוט!

דבר נוסף שהדהים אותי זה התבטאותו של פרופ' אלון טל, מדובר באיש לא פחות מפקפק מגלנט, כתבתי בעבר על התנהלותו של האיש בנוגע לעמק ססגון (חשש לניגוד עניינים), היה מקרה חמור לא פחות מזה של גלנט בו פרופ' טל השתמש במשאבי אונ' בן-גוריון לטובת קידומו הפוליטי והתלוננתי על כך פני נשיאת האונ' שלא עשתה לו כלום.
העניין הכי חמור לדעתי היה בהתנהלותם של "התנועה המשמיצה" היה בבחירות 2009 בו הם הציגו תינוק בניגוד לחוק בתעמולת הבחירות שלהם, ובנוסף הם לא התביישו לשקר לשופט בית המשפט העליון ולטעון כי התינוק הוא הדמיית מחשב, גם כאן התלוננתי ולא נעשה נגדם שום דבר.

אז אם מישהו תוהה מדוע אנשי "התנועה המשמיצה" משקיעים משאבים כספיים, ואנרגיה משפטית בעניין גלנט ולא בעניינים סביבתיים חשובים הרבה יותר. התשובה היא פשוטה, מדובר כאן בניסיון לקבל מקסימום חשיפה תקשורתית במינימום השקעה. זה מביש ומביך משתי סיבות, האחת בגלל שאין מדובר בנושא סביבתי והשנייה בגלל שנגרם לגלנט עוול גדול מאוד.

אני אומר לאנשי "התנועה המשמיצה" זרקו את תחפשות הצדקנים ומתחסדים ותסתכלו במראה, פרצופכם לא פחות מכוער מזה של גלנט והייתי אומר שאף יותר.