מחר (שלישי) נפתחת עונת הרחצה ורבים מאיתנו נלך לחוף הים, כדי ליהנות מהחול החם והים הצונן. כן – מדובר במכלול; שני דברים שהם אחד, ולא בכדי נקרא המקום "חוף הים".

אלא שהמשרד להגנת הסביבה מתקשה להכיר בצירוף הזה. מבחינתו, החוף והים אינם גוף אחד ואין ביניהם זיקה. כשהמשרד מפרסם מידע על ניקיון החופים, ומעניק ציונים לרשויות מקומיות על מידת הניקיון של החופים שתחת אחריותם, הוא לא בודק איך מתייחסת אותה רשות מקומית לים שצמוד לאותו חוף. וכך קורה שרשויות מקומיות זוכות לשבחים על ניקיון החופים שלהן, אך לים הן מתייחסות כמו אל פח אשפה – מעלימות עין מהזרמת שפכים או חלילה מזרימות אליו שפכים בעצמן.

מדובר באבסורד: חוף נקי מזמין אליו את המתרחצים אך כאשר הים מזוהם הם אינם יכולים להיכנס למים. הקיץ בפתח, ובקרוב נתחיל לשמוע בכלי התקשורת את ההודעות המאכזבות ממשרד הבריאות, שאוסרות רחצה בחוף זה או אחר מפאת הזיהום במים. אשתקד זה קרה לא מעט: בעכו, בחיפה, בהרצליה , בבת-ים ובערים אחרות. זיהומי המים בכל קיץ אינם גזירת גורל ולא מדובר בכוח עליון; יש להם כתובת ברורה אך לרוב היא אינה נושאת באחריות.

החוף והים חד הם, וכך גם על המשרד להגנת הסביבה להתייחס אליהם. כשהמשרד להגנת הסביבה אינו רואה בהם כגוף אחד, מה נלין אנחנו על הרשויות המקומיות שמשקיעות משאבים רבים בניקיון חלון הראווה – החוף והחול – אך מזלזלות ביודעין בכיעור ובזיהום שסמוי מהעין. אל לו למשרד להגנת הסביבה לתת יד לזלזול שכזה, ולחבק רשויות מקומיות שמתייחסות לחוף ולים באופן שונה.
רשויות מקומיות רבות מתהדרות בתואר שניתן להן מהמשרד להגנת הסביבה על חופן הנקי, והן נוהגות לפרסם את השבחים ברבים. על המשרד להגנת הסביבה להכניס גם את מדד ניקיון המים בבואו לבחון את הרשויות המקומיות, ולתת ציון משוקלל של שני המדדים – ניקיון החוף וניקיון המים. באופן זה תהיה לדירוג ניקיון החופים משמעות עבור המתרחצים, שבאים גם כדי לטבול ולהתרענן במים – ולא במי שופכין.

אם יעשה כן, יתרום המשרד להגנת הסביבה לא רק לתושבי ישראל אלא גם יעביר מסר ברור ונחרץ לרשויות המקומיות: אתם נושאים באחריות למצב הים שבתחום אחריותכם, ואתם אלה שצריכים לדאוג לבריאות המתרחצים ולהנאתם.

ראש עירייה שאינו עושה כן – שאינו דואג לניקיון המים בחופים שלו – מפקיר את תושביו, את בריאותם ואת זכותם להנות מהמשאב החופי והנופי של כולנו.

מאמר שהתפרסם גם בYNET

כילד של ים בשנות השמונים חופי הרצליה היו עבורי כמעט כמו בית, והיוו עבורי תמיד מקום מפלט שעורר בי השראה ועניין.
באו שנות התשעים, ואיתן המפלצת "המרינה" של הרצליה, ואחריה חורבן על חופי הרצליה, שנים הייתי מתוסכל וחסר אונים בשל מצבם של חופי הרצליה עד שבנקודה מסוימת החלטתי שהגיע הזמן לשמור על הבית או אם תרצו לעזור לחבר שנותן לך הרבה ועתה כשהוא נתון בשעת מצוקה מבקש לעזור לו בחזרה.

חופי הרצליה בעצם נפלו קורבן לתאוות נדל"ן, המרינה העומדת היום על שפת הים היא אינה מרינה אלא פרויקט נדל"ן רחב ידיים ויוקרתי במסווה של מרינה.
המרינה היא מבנה ימי ענק שחדר לים כ400 מ', החדירה הזאת גרמה לשיבוש קשה של התנועה הטבעית של החול, בנוסף למרינה נבנו שלושת שוברי גלים מול חופי אכדיה שגרמו לנזקים חמורים.
בשל בניית המרינה זרם החול העיקרי הנע צפונה, מן הנילוס, הוטה לעומק הים במקום אל החוף ואילו זרם החול המשני הנע דרומה גרף את החול מחופיה הצפוניים של הרצליה אל שוברי הגלים ושם הוא "נלכד".
התוצאה היא שמאחרי שוברי הגלים נוצרו חופים חוליים רחבים מאוד, ואילו חוף השרון, סידנא עלי ואפולוניה הפכו צרים מאוד. כך שלא אלו ולא אלו מאפשרים את ההנאה מהחוף, אלו בצפון צרים וכמעט ללא חול ואלו בדרום רחבים מאוד, עם חול עמוק ושוברי גלים שחוסמים את קו האופק ואת תנועת הים הטבעית.

היה אפשר לקוות שקברניטי העיר למדו את הלקח ולא יחזרו שוב על אותן טעויות, אבל לא כך. התוכניות שעומדות היום על הפרק הן שוב בניית מבנים ימים שנועדו לשבש את תנועת הים זאת בתקווה "שיתקנו" את השיבושים שהמרינה ושבורי הגלים גרמו.
מי שמכיר את הים יודע שאי-אפשר לנצח אותו בכוח "הזרוע" והדרך הנכונה לפועל היא תוך הבנה של התהליכים הטבעיים והשתלבות בהם, וזה בדיוק הגישה שאנו מציעים.
ראשית, להחזיר לחוף את מאות אלפי קוב החול שהוצאו מן המרינה בעת בנייתה ונשמרו בגבעה מזרחית לה.
שנית, לשנות את מבנה שוברי הגלים מול חופי אכדיה כך שלא יצברו כל-כך הרבה חול.
שלישית, לבנות מערכת מעקף חול אשר תחזיר את זרם החול שעוקף את המרינה במקום אל עומק הים אל החוף עצמו, בעולם קיימים לא מעט מתקנים כאלו.
בעצם אנו אומרים לא נכון לבנות עוד מערכת משבשת, יהיה נכון לתקן את השיבוש שכבר נגרם וכך למזער אותו.
המרינה היא פרויקט בסדר גודל של מיליארדים, מוסרית וגם מעשית, יזמי ובעלי הנכסים במרינה, וגם העירייה חייבים היום להחזיר ולהשקיע בשיקום הנזק לחוף.

[מאמר למקומון העיר צומת השרון]

היום נפתחה בסאן פאלו ברזיל ועידת מפלגות הירוקים העולמית, הוועידה תהיה תחת הכותרת "חשוב ופעל גלובלית ומקומית".

בוועידה יתכנסו נציגים של כל מפלגת הירוקים בעולם, כולל ישראל בראש המשלחת הישראלית לועידה עומדת מזכ"ל מפלגת הירוקים הישראלית הדס שכנאי.

בוועידה מתכוונים הירוקים לנסח תוכנית 21 הנקודות למאה 21 אשר תמקד בהתמודדות עם משברים בכלכלה המבוססת על נפט. ובהתמודדות עם התחממות הגלובלית ושינוי אקלים.

הדס שכנאי מזכ"ל מפלגת הירוקים בישראל אומרת : "אנחנו שוב ושוב מגלים שמשברים מקומיים יכולים לגרום למשברים עולמיים, כמו משבר האורז ולכן חשוב שגם למדינת ישראל תהיה בפרלמנט מפלגת ירוקים אשר תפעל הן ברמה המקומית והן ברמה הגלובאלית.
גם בישראל אנחנו מאמינים שהשינוי האמיתי יקרה רק בעזרת נוכחות הירוקים בפוליטיקה, ולכן בכוונתנו להתמודד בבחירות המוניציפאליות 2008 בעשרות רשויות זאת על מנת להביא לשינוי אמיתי ברמה המקומית."

חכם שפועל, רשע שמזהם, אחד שעושה פרצוף של תם וזה שפשוט אין לו כסף לשאול. פאר ויסנר, יו"ר מפלגת הירוקים, מדבר כנגד ארבעה טיפוסים סביבתיים וכאלה שפחות
גם השנה נחזור בהגדת הפסח אל "חכם", "תם", "רשע" וזה "שאינו יודע לשאול" –  אותם ארבעה  בנים, נגדם דיברה התורה 
לסביבה בישראל יש ארבעה בנים, שאילו יכולה הייתה לדבר, הייתה מדברת כנגדם

המשך »

השבוע התקיימה התכנסות ראשונה של ראשי סניפי מפלגת הירוקים שיתמודדו בבחירות המקומיות, כ30 ראשי סניפים מכל הארץ התכנסו בתל-אביב.

ראש המטה המוניציפאלי במפלגת הירוקים מיכאל רועה אמר:"מחמם את הלב לראות חבורה גדולה של אנשים איכותיים שהחליטו לקחת עליהם את המשימה הקשה להצטרף למערכת הפוליטית המקומית."

יו"ר מפלגת הירוקים פאר ויסנר אמר במפגש: "מפלגת הירוקים הולכת לכבוש את הרשויות המקומית ולהיות הכוח המוניציפאלי המשמעותי בישראל."
עוד הוסיף "אנו חשים שהציבור רוצה את מפלגת הירוקים ברשויות המקומיות, הציבור רוצה שיטפלו במניעת נזקים בריאותיים וסביבתיים, הציבור רוצה יותר שטחים ירוקים ויותר איכות חיים. נציגי מפלגת הירוקים ברשויות המקומית יפילו את הגבולות המוניציפאליים, רק יחד ובשיתוף פעולה נוכל לפעל לשיפור איכות חיי התושבים"

לסיום איחל יו"ר מפלגת הירוקים חג שמח לאנשי וחברי מפלגת הירוקים.

מפלגת הירוקים מאחלת חג שמח וכשר לכל בית ישראל

המשך »

היום הגיעה לידנו החלטת הועדה הממיינת של הולחו"ף (הועדה לשמירת הסביבה החופית) מתברר שמארגני הפסטיבל ביקשו אישור, שבועיים בלבד לפי מועד הפסטיבל.
התאריך שבו הדיון באישור היה צריך להתקיים הוא לאחר שהפסטיבל יסתיים, ולכן הועדה הממיינת לא ראתה שום אפשרות לאשר את הבקשה.
 
מכיוון שפסטיבל מתקיים על חוף ניצינים וכל מבנה שנבנה על החוף, אפילו אם הוא רק ליום אחד, מחייב אישור של הועדה, מכאן הבניה וכל המתקנים האחרים שיוצבו ואולי כבר הוצבו בחוף הם בלתי חוקיים.
לידיעת קוני הכרטיסים שרוצים לשמור על החוק ולא רוצים לעודד עבריינות.
 
 
הנה החלטה
—————————-
שקמ/ 20080112 – שימוש חורג להקמת מתקנים זמניים לפסטיבל "בומבמלה"
בפני הולחוף הוצגה בקשה להיתר בניה במטרה לקיום אירוע והקמת מתקנים. מועד האירוע המתוכנן הינו מיום 23.4.2008 ועד ליום 26.4.2008 (חוה"מ פסח תשס"ח) לצורך כך, מבוקשת סגירת שטח חוף רחצה של כ- 30 דונם, בתחום החוף והסביבה החופית, ושימוש נלווה בשטחים המקיפים אותו. שטח החוף המוכרז, מדרום למתחם המבוקש, יהיה פתוח לשימוש הציבור הרחב.
התוכנית אינה שונה מהותית מתוכניות קודמות שהובאו בפני הולחוף בשנים קודמות.
היזם ומנכ"ל החברה הכלכלית חוף אשקלון ממשיכים לקדם את תב"ע של חוף ניצנים.
החלטה
הבקשה לשימוש החורג מתייחסת לתקופה שבין התאריכים 23-26 באפריל 2008. הבקשה הועברה למזכירות הולחוף שבועיים ימים טרם תקופת האירוע בפועל. למרות שלמעשה האישור לבקשה יכול להינתן רק במליאת הולחוף, שישיבתה הסמוכה ביותר למועד הגשת הבקשה תתקיים רק לאחר תום האירוע, שובצה הבקשה לדיון בועדת המשנה הממיינת.
לאור רגישות הבקשה, הכוללת למעשה שימוש וסגירה של קטע חוף בתקופת חגים, הרי ראוי כי הנושא ידון בפני המליאה. אולם, מאחר שהבקשה הוגשה שבועיים ימים בלבד טרם קיום האירוע בפועל, הרי שקיום דיון במליאת הולחוף אינו אפשרי מבעוד מועד, שכן ישיבת המליאה הקרובה קבועה לאחר תום האירוע.
לאור מצב זה, ולמרות שהועדה רואה בחיוב את המגמה של המועצה האזורית חוף אשקלון לאשר הפעילות בחוף כחוק ולמרות שבקשות קודמות נענו בחיוב בשנים קודמות, אין ועדת המשנה הממיינת רואה מקום לדון בבקשה לגופה. למען הסר ספק, אין לראות בהחלטה זו אישור הבקשה או פטור מאישור הולחוף.
לוחות הזמנים של הולחוף ידועים לוועדה המקומית וכן ליזמי התכנית. אף המועדים להגשת בקשות לאישור הולחוף ידועים. הולחוף קוראת לועדה המקומית להגיש את בקשותיה העתידיות בלוח זמנים הולם שיאפשר קיום דיון בהן במליאת הולחוף. כן מתבקשת הוועדה המקומית להציג בפני הועדה, בהקדם, את האירועים המתוכננים בחוף ניצנים עד לסיום תקופת הזיכיון של פורום חוף ניצנים.
הועדה מדגישה את הצורך בהכנת תוכנית מפורטת לחוף באזור זה, בה ייקבעו השימושים המותרים.

מי מאיתנו לא דואג בימים אלה, שביתו – מבצרו יהיה נקי ומסודר לקראת הפסח. הבעיה היא, שיש ביננו, שעושים זאת תוך שהם פוגעים בסביבה ומזהמים אותה.
רגע אחד לפני, שמתחיל טירוף הניקיונות לחג, רגע לפני שמתחילים לגלגל שטיחים להציף את הבית בריחות של חומרי ניקוי ולפנות חפצים מאוסים או שאינם פועלים עוד, זה הזמן לעצור ולחשוב איך אנחנו עוברים את ההכנות לחג הזה במינימום נזקים לסביבה.
סקר, שערכה מפלגת הירוקים לכבוד פסח הצביע על כך ש- 60.3% בציבור אינו נוהג לבדוק בעת רכישת חומרי ניקוי אם הם ידידותיים לסביבה.

אז השנה, כשאתם נמצאים בסופר תקדישו עוד דקה אחת ותבחרו חומרי ניקוי, שיעשו לכם ריח נעים בבית, אך לא יפלטו לאוויר חומרים מזיקים לסביבה ולבריאותכם.
כחלק מההירתמות של כל אחד ואחת מאיתנו לעצירת ההתחממות הגלובלית טוב יעשו גם חברות חומרי הניקוי אם יוזילו בתקופה זו של השנה את מחירם של חומרי הניקוי הסביבתיים, הגבוהים מחומרי הניקוי הפוגעים בסביבה.

טוב היה עושה המשרד להגנת הסביבה לו היה מפרסם בימים אלה מידע לגבי חומרי ניקוי, שפוגעים בסביבה וחומרי ניקוי, שאינם פוגעים בה ובכך מעלה את המודעות לנושא.
בסקר הנ"ל השיבו 32.8% מהציבור כי היו מעוניינים שהמשרד לאיכות הסביבה יפרסם את המידע על חומרי הניקוי.

הציבור רוצה, אז למה זה לא יוצא?
פסח הוא גם חג בו נוהגים בני ישראל להתחדש במכשירי חשמל מהניילון (טלוויזיות, מחשב, סטריאו וכד') ואז עולה השאלה מה עושים עם המכשיר, ששבק חיים.
ברשויות מסוימות בארץ יש תחנות למחזור פסולת אלקטרונית לסוגיה. כל שצריך לעשות הוא לפנות לרשות המקומית ולתאם את הבאת המכשיר לנקודת האיסוף. זה הרבה יותר פשוט ממה שאתם חושבים והנזק שנמנע הוא משמעותי.

הפסולת האלקטרונית בישראל גדלה בשיעור של פי 3 משאר הפסולת. בישראל מיוצרת 100 אלף טון פסולת אלקטרונית וכמות זו רק תלך ותגדל במדיניות הצריכה הקיימת.
הפסולת האלקטרונית מכילה חומרים כמתכות כבדות רעילות: כספית, עופרת וכד', שהם חומרים מסרטנים ומסוכנים, אשר הימצאותם באופן לא מוסדר עלול לגרום לחדירתם לאדמה ומכאן הדרך לזיהומי מים ולסכנה בריאותית ממשית – קצרה.
אך לא רק פסולת אלקטורנית יוצאת במהלך ימי הניקיונות אל הרחובות. סוגים נוספים של פסולת מושלכים יחד עם האשפה הביתית בשל העדר אמצעים למיחזור פסולת ברשויות המקומיות.
הציבור הישראלי רוצה למחזר, זה מוכח. 56.9% ממנו טוענים כי הרשויות המקומיות אינן מעמידות מספיק אמצעים למיחזור פסולת. אין ספק, שחג הפסח הוא עיתוי טוב לרשויות המקומיות להציב לתושביהן את האמצעים ובכך להעלות את המודעות כך, שאחרי החג הדבר יהיה כבשגרה.

זכרו, זאת שנת בחירות
מניסיון העבר, על מנת שהדבר יקרה על התושבים להפעיל לחץ בנושא על ראש הרשות, השנה יותר מכל שנה קודמת יש סיכוי שזה גם יעבוד.
חג הפסח הוא חג של קניות וכשעומדים בתור בסופר מרקט כדאי לזכור להשתמש במינימום שקיות ניילון ובמקומן להשתמש בשקיות בד רב שימושיות. הנזקים הסביבתיים, שגורמות שקיות הפלסטיק הם עצומים.
ורגע לפני שאתם פושטים על חנויות המתנות ומשקיעים מאות שקלים במתנה, חישבו על מתנה סביבתית כזו שנעשתה בחומרים ממוחזרים, כזו שיש לה תרומה לסביבה.
עם מחשבה סביבתית ועשייה סביבתית נצליח לשמור על הסביבה שיש לנו כך, שגם לדורות הבאים יהיה היכן לחגוג את חג הפסח.

למאמר בNRG לחצו כאן

לראשונה בסקר "הארץ-דיאלוג", מפלגת הירוקים חוצה את אחוז החסימה ומכניסה שלושה מנדטים לכנסת.

לכתבה בהארץ לחצו כאן…