חבר המועצה המקומית הרצליה, דרור עזרא, פנה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפעול לביטול מינויה של דניאלה פוסק למהנדסת מחוז מרכז. במכתב ששלח ליועמ"ש באמצעות עו"ד רונן צ'ינאו ממשרד מרקוביץ', צ'ינאו ושות' טוען עזרא כי פוסק, בהיותה מהנדסת עיריית הרצליה, הטעתה, לכאורה, את הוועדה המקומית בתוכנית גליל ים. עזרא אף פנה לפני כן ליו"ר הוועדה המחוזית גילה אורון בדרישה לבטל את התוכנית. "דניאלה פוסק לא צריכה להיות מהנדסת עיר וכל שכן היא אינה ראויה למינויה החדש כמתכננת מחוז מרכז", אמר עזרא ל"כלכליסט".

לכתבה בכלכליסט לחצו כאן…

כבר יותר בארבע שנים עיריית הרצליה מקדמת תוכנית חילופי שטחים בה מעורבת עיריית הרצליה וחברת הכשרת הישוב של עופר נמרודי.
חילופי השטחים הם בין מתחם שנמצא בבעלות הכשרת הישוב שנטען שמיועד למלון במבואה של חוף השרון בהרצליה, לבין מתחם של עיריית הרצליה שמשמש היום לחניון חוף זבולון אותו תעניק להכשרת הישוב שעתיד לבניית מתחם וילות ודירות יוקרתי ביותר. במרכז הרצליה פיתוח בקו ראשון לים.

חשיפה של מפלגת הירוקים כי מתחם מלונאות זה של הכשרת הישוב (8.5 דונם) אינו יכול לשמש לבניית מלון, זאת לפי תוכנית מתאר ארצית לחופים(תמ"א 13), גרמה לועדה המחוזית להזמין בדיקה של השמאי הממשלתי אשר קבע כי אין הצדקה כלכלית לעסקה והתוכנית בוטלה לפני שבועות אחדים.

לתחקיר גלובס בנושא לחצו כאן…

[audio:http://www.green-party.org.il/peat_yam_120911_reshet_B.mp3]

במינהל טוענים כי בנייה של אלפי דירות בגליל ים תגרום לצפיפות גבוהה מהמקובל; נציג הירוקים: גליל ים תהיה הולילנד של הרצליה

יושב ראש סיעת הירוקים במועצת עיריית הרצליה, דרור עזרא, הגיש התנגדות להפחתת זכויות הבנייה ומספר יחידות הדיור. עזרא טען כי מינהל מקרקעי ישראל נכנע לקיבוץ גליל ים. "המינהל מעניק לקיבוץ זכויות בנייה בלתי מתקבלות על הדעת. התוכנית היא פשוט פיגוע תכנוני, הולילנד של הרצליה, שתגרום נזקים עצומים לעיר ולשכונות הסמוכות לה. הצמצום בשטחי ציבור נעשה בנוסף ל-180 הדונמים שכבר קוצצו מהפארק העירוני לטובת בנייה. חמור מאוד לקבל את המלצת המינהל לפיה משפחה ממוצעת תהיה שלוש נפשות ולא 3.6 כמו שהעריכו בתחילה. נוצר אבסורד, כי הרי את זכויות הבנייה המופרזות לדירות של ארבעה-חמישה חדרים נתנו לפי 3.6 נפשות ליחידת דיור, ואילו את שטחי הציבור מחשבים לפי שלוש נפשות ליחידה".

לכתבה בדה-מרקר לחצו כאן…

מכל עבר אנו שומעים היום את המושג החמקמק והעמום "צדק חברתי", אני שואל את עצמי מה יקרה אם מחר בבוקר יכריז נתניהו כי ממשלת ישראל מקבלת את עקרונות הצדק החברתי?
האם המדינה תיקח את כל הרוכש הפרטי של בעלי הממון ותחלק אותו לעניים? האם שומר בקניון יקבל אותו שכר כמו מנהל הקניון? האם יולעמו הדירות במגדלי אקירוב ויפצלו לעשרות דירות חדר להשכרה מסבסדת? האם פרויקט סי-אנד-סאן ייהרס ויוחזר החוף?
האמת היא שכל-אחד יכול לפרש את המושג "צדק חברתי" כראות עיניו, הקומוניסט, המתנחל, החרדי, הסטודנט והנזקק, כולם יכולים לצעוק "צדק חברתי" באומנה שלמה אבל כל-אחד יתכוון למשהו שונה לחלוטין ולפעמים הופך לחלוטין.

אין ספק שאם רוצים למשוך כמה שיותר אנשים הכותרת צריכה להיות מחד מושכת וקליטה ומאידך עמומה ואוניברסאלית, שכמעט כל אחד יזדהה איתה. ואכן המושג "צדק חברתי" עונה על כל אלו, יש בו הכול ואין בו כלום.

הכשל החברתי הוא שלנו או שלהם?
לפני שבאים לממשלה בדרישות, שווה להביט במראה ולשאול האם אנחנו "חברתיים" אחד אל השני? הרי המחאה הזו נולדה בשל מחיר השכירות, מי אלו שמשכרים את הדירות? הרי זו לא הממשלה שמשכירה את הדירות, אלו אנשים באותו מעמד כלכלי של השוכרים, כאלו שהדירה הנוספת היא סוג של חיסכון עוברם.
מעבר לעניין הכלכלי שבהחלט יש לו השפעה על נושא הדיור, יש כאן כשל חברתי פנימי, ישראל הפכה תוך חמישים שנים מחברה שהסולידרית החברתית מושרשת בה, לחברה די מנוקרת ומנקרת שבה לא לצאת פרייאר היא המוטו השולט.

מאות שנים ההישרדות של קהילות יהודיות בכל העולם הייתה תלויה כמעט לחלוטין בסולידריות חברתית, הן בתוך הקהילה והן בין הקהילות. אין ספק שהתוכנה הזו היא אחת מן התכונות הכי בולטת בדור של ההורים והסבים שלנו, ואין זה משנה אם הם צברים או עלו לארץ בראשית המדינה.
קשה לשים את האצבע על הנקודה בזמן בה השלנו הפך לשלי ושלי, אבל היום אנחנו, מעמד הביניים החילוני, נמצאים בדילמה בה כולנו רואים את הכשל חברתי, ויוקר המחייה הוא רק סימפטום לכשל הזה, ואנחנו שואלים את עצמנו מה אפשר לעשות ואיך אפשר לתקן.
רבים מפנים אצבע מאשימה לכיוון הממשלה והכנסת, הממשלה והכנסת בהחלט יכולות לעשות שיפורים במדיניות הכלכלית, אבל את הכשל החברתי יהיה קשה לפתור בהחלטת ממשלה או בחוק.

לא פעם שאני נוסע לתל-אביב ומסתכל לים אני שואל את עצמי מה היה קורה אילו לא היו קונים לפרויקט סי-אנד-סאן והמקום היה נשאר שומם?  אולי כישלון כלכלי בסי-אנד-סאן היה מונע פרויקטים דומים בחופים אחרים?
זו דוגמא טובה לפרדוקס, כולנו רוצים שלא יבנו בניינים על הים אבל רבים מאיתנו לא היו אומרים לא אילו היה ביכולתם לקנות דירה בפרויקט על הים ואנו מעריצים את אלו שיש להם דירות בפרויקט. וזו רק דוגמה אחת, יש רבות כאלו בהן אנחנו רואים כשל חברתי או אי-צדק כלשהו ומקום למנוע אותו אנחנו משתפים איתו פועלה.

ברוב המקרים סולידריות חברתית וקודים חברתיים הם הרבה יותר חזקים מחוקים וממשלות, האם מישהו חושב שהחוק שמחייב אותנו לעזור אחד לשני בעת צרה באמת יגרום לנו לעשות זאת? ולא תחושה אכפתיות פנימית? הסולידריות החברתית היא חלק מן הDNA שלנו, ואנחנו רואים אותה לא פעם בדברים קטנים בחיי היומיום, והיא מתגלה בצורה בולטת גם במחאה הזו.
אם רוצים מהפכה אני סבור שהיא קודם צריכה להיות ביחס שלנו אחד לשני וביחס שלנו ל"רכוש" המשותף לכולנו, ורק אחר-כך צדק והוגנות של הממשלה בחלוקת המשאבים המשותפים.
אם היו שואלים אותי איזו סיסמה לאמץ היית ממליץ על "סולידריות חברתית וצדק חלוקתי".

תושבים, מטיילים, גולשי גלים ופעילי סביבה, יוצאים למאבק על חוף דאימונד – החוף הבתולי האחרון בכנרת – שעלול להתכסות בכבישים, מגרשי חניה ובית מלון. המתנגדים יעשו הכל כדי להגן על פיסת גן העדן – כולל חרם צרכנים על ארקיע שבבעלות היזם

דרור עזרא חבר מפלגת הירוקים הוא אחד המתנגדים לבנייה בחוף אשלים, החשש שלו הוא כי פרויקט בית המלון ילך ויתרחב והחוף יילקח מהציבור. את המלחמה שלו הוא מפנה לכיוון היזם עצמו, קבוצת ג'ורדאש ישראל, שנמצאת בבעלותם של האחים נקש אשר מחזיקים בין היתר גם בחברת ארקיע.

"בעקבות התחלת הבנייה אנחנו מנהלים חרם צרכנים כנגד חברת ארקיע, מספר עזרא, "החוף והחברה הם באותה בעלות, ואם האחים נקש חושבים שהם יגרפו רווחים מבית המלון שמוקם על החוף, הם טועים ובגדול. אנחנו מאמינים שלציבור יש כוח והציבור יצביע ברגליים.

לכתבה בוואינט לחצו כאן…

לא טסים בארקיע ושומרים על חוף כורסי בכנרת | Promote Your Page Too

מפלגת הירוקים מכריזה על חרם צרכנים נגד חברת ארקיע, זאת למען שמירה על חוף כורסי/אשלים בכנרת. במפלגת הירוקים סבורים כי יוזמת החרם תגרם לבעליו לחזור בהם מן הרעיון להקים את מיזם בחוף הכנרת.

דרור עזרא רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים מוסר:"בעלי המיזם סבורים שהם ירווחו כסף מהפיכת חוף הכנרת לנדל"ן, אנחנו נוכיח להם כי לא רק שהם לא ירוויחו כסף, אלא הם יפסידו כסף ומוניטין בעסקים האחרים שלהם. אנחנו לא נמתין להרס החוף, כבר היום אנו קוראים ללקוחות של חברת ארקיע להתקשר לחברה ולבטל כרטיסי טיסה. ולהודיע לחברת ארקיע שהם לא יהיו לקוחות חברה שבעליה אחראיים להרס חוף בכנרת."

רקע:
בעלי חברת ארקיע, האחים נקש, הם בעליו של מיזם הנדל"ן בחוף כורסי, חוף בתולי יפיפה שכ-100 דונם ממנו נמכרו ליזמים תמורות 13 מיליון שקל בלבד. היזמים הינם בעלי אורכידאה ובעלי חברת התעופה ארקיע.
מדובר במיזם נדל"ן גרנדיוזי של 400 יחידות אירוח מלונאיות בשטח קרוב ל100 דונם בלב חוף פתוח יפיפה סמוך לשמורת כורסי ונחל סמך.
את החוף רכשו האחים נקש מן המינהל בסכום מגוחך של 13 מיליון שקל לאחר שזכו במכרז בשנת 2006. מפלגת הירוקים ניהלה מאבק נגד מכירת החוף, ולמרות שעל עצומה נגד מכירת החוף חתמו 40 אלף איש המינהל בראשות השר לשעבר מאיר שטירת לא נאות לבטל את המכרז.

באחרונה התחילו עבודות הבניה במקום, והמאבק נגד הרס החוף התחדש, בין השאר תושבי רמת-הגולן וגולשים יקיימו הפגנה מחאה ביום שישי הקרוב בחוף עצמו נגד הריסתו.

להצטרפות לדף הפייסבוק של חרם הצרכנים לחצו כאן…

לפרטים נוספים על המאבק לחצו כאן…

לעצומה משנת 2006 נגד הרס החוף לחצו כאן…

כתבה ביומן הערב ברשת ב' על שני החלטות שהתקבלו השבוע בנוגע להרחבת קיבוץ פלמחים והקמת חוף רחצה ובית קפה בחוף הבונים.

[audio:http://www.green-party.org.il/reshet_b_120411.mp3]

המשרד להגנת הסביבה פתח בחקירה בעקבות הקמת סוללות סלעים שמגינות על בתי התושבים, אך חוסמות את המעבר בחוף וגורמות נזק נופי

פעיל מפלגת הירוקים, דרור עזרא, ביקר את המשרד להגנת הסביבה ואמר שיש בידיו די סמכויות על פי חוק שמירת הסביבה החופית על מנת לנקוט בצעדים נגד מי שאישר את העבודות.

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

האמת למפלגת הירוקים אין כולם, וגם לארגונים הירוקים אין כולם, העיסוק הקטנוני וקנטרני שאנו חווים בימים אלו לגבי האיש הוא יוזמה של מפלגה אחרת שמשתייכת לשמאל הקיצוני ותימהוני (נקראה לה "התנועה המשמיצה").

ראיתי היום בכל ערוצי הטלוויזיה את אנשי "התנועה המשמיצה" חוגגים על גלנט והתביישתי, הם הצביעו על כמה צינורות השקייה וכמה עצי זית והדגימו לעם ישראל איך גלנט הפך בשל כך לפושע הסביבתי מספר אחד בישראל.
האמת, לחלוטין לא ברור מה המניע הסביבתי של העתירה, טענתם הראשונה לגבי השטח החקלאי אין בה שום עניין סביבתי, לפי התמונות השטח אינו מגודר ונטועים בו עצי זית צעירים. טענתם השנייה הייתה לגבי השתלטות על שטח ציבור, גם כאן לפי התמונות מדובר במדרון שספק גדול אם יש לו חשיבות סביבתית.

העתירה הזו קטנונית וקנטרנית גם בעוד הביט, נגיד כי אכן הטענות הללו נכונות וגלנט השתלטת על שטחים שלא כדין, אני תוהה איך זה פוסל אותו מלכהן כרמטכ"ל? מה הקשר בין עניין זה לפיקוד על הצבא? הייתי מבין את הרציונאל של העתירה אם היה מדובר בראש מערכת הפיקוח על הבניה או מינהל מקרקעי ישראל או אפילו המפכ"ל.
כאן מדובר בהתנהלותו הפרטית של האיש לגבי ביתו ונחלתו.
אני יכול לומר שהדברים המיוחסים לגלנט הם בטלים בששים לדברים אשר מתרחשים בנחלות ובתים של ישובים חקלאיים אחרים, קיבוצים ומושבים. אני יכול להגיד שגלנט הוא "צדיק" ביחס לדברים שאני נחשפתי אליהם בהתנהלות של אנשי המושבים והקיבוצים.
דוגמא אחת שמפלגת הירוקים עתרה נגדה, היא השתלטות אנשי קיבוץ שדות-ים על שטח ציבור שנמצא כ50 מ' מקו החוף, אשר בקומבינה מטורפת בנו בחסות המועצה האזורית במקום 12 קוטג'ים!!

כאשר אני שואל את עצמי מה צריכים להיות הקריטריונים המרכזיים למינוי של אדם לעמוד בראש מערכת צבאית, התשובה היא יכולתו המקצועית בתחום הצבאי.
למען האמת, כבר היו מינויים של קצינים שכשלו בתפקידם ומונו לתפקיד בכיר, למשל אמנון שחק ועמירם לוין שהיו מעורבים באסון צאלים, או הרב הצבאי הראשי היום שהיה מעורב באסון הכבל.

אם ימנע מגלנט את תפקיד הרמטכ"ל בשל עניין הקרקעות, זה יצבע על סדר עדיפויות מעוות, שכישלון בתחום תכנון ובניה הוא יותר חמור מכישלון בתחום המקצועי. מה תהיה המדרגה הבאה? לא ימנו אדם בגלל עבירות תנועה? מדובר כאן בניסיון להרוג זבוב עם טיל שיוט!

דבר נוסף שהדהים אותי זה התבטאותו של פרופ' אלון טל, מדובר באיש לא פחות מפקפק מגלנט, כתבתי בעבר על התנהלותו של האיש בנוגע לעמק ססגון (חשש לניגוד עניינים), היה מקרה חמור לא פחות מזה של גלנט בו פרופ' טל השתמש במשאבי אונ' בן-גוריון לטובת קידומו הפוליטי והתלוננתי על כך פני נשיאת האונ' שלא עשתה לו כלום.
העניין הכי חמור לדעתי היה בהתנהלותם של "התנועה המשמיצה" היה בבחירות 2009 בו הם הציגו תינוק בניגוד לחוק בתעמולת הבחירות שלהם, ובנוסף הם לא התביישו לשקר לשופט בית המשפט העליון ולטעון כי התינוק הוא הדמיית מחשב, גם כאן התלוננתי ולא נעשה נגדם שום דבר.

אז אם מישהו תוהה מדוע אנשי "התנועה המשמיצה" משקיעים משאבים כספיים, ואנרגיה משפטית בעניין גלנט ולא בעניינים סביבתיים חשובים הרבה יותר. התשובה היא פשוטה, מדובר כאן בניסיון לקבל מקסימום חשיפה תקשורתית במינימום השקעה. זה מביש ומביך משתי סיבות, האחת בגלל שאין מדובר בנושא סביבתי והשנייה בגלל שנגרם לגלנט עוול גדול מאוד.

אני אומר לאנשי "התנועה המשמיצה" זרקו את תחפשות הצדקנים ומתחסדים ותסתכלו במראה, פרצופכם לא פחות מכוער מזה של גלנט והייתי אומר שאף יותר.

מאז אושרה תוכנית המתאר הארצית לתכנון היערות (תמ"א 22) אושרו תוכניות בודדות להסדרת היערות בישראל. מתוך 199 תוכניות לייערות בישראל, אושרו רק 62 תוכניות בלבד. 28 יערות כלל לא בתכנון והיתר בשלבי הכנה ודיונים בוועדות התכנון.

"יש חשש שלאחראים על יערות ישראל נוח לנהל את היערות ללא תכנון מפורט ובהתאם להוראת מעבר", מסביר סגן ראש עיריית תל אביב מסיעת הירוקים וחבר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, פאר ויסנר, במכתב שהעביר בין היתר לראש הממשלה, לשר הפנים וליו"ר קק"ל. המכתב הוגש לאור העובדה שלקק"ל התאפשר להאריך את תקופת המעבר שהוקצתה לה לצורך תכנון יערות בישראל עד 2013,­ לאחר שהוארכה כבר פעמיים.

"במקום לעשות חשבון נפש, קק"ל מנצלת את השריפה בכרמל כהזדמנות לגייס תרומות לנטיעת עצים", אומר ויסנר. "יש לה תקציב, ונטיעת עצים היא הדבר האחרון שהכרמל צריך. עליה לפעול לפי ההנחיות שניתנו לה ולדאוג שמקרים דומים לא יישנו".

לכתבה בדה-מרקר לחצו כאן…