מפלגת הירוקים מציע לקדם הוספת יחידות דיור חדשות זאת במסגרת בנייה של מבנים חדשים במקום אלו המועדים לפגיעה מרעידות אדמה.

הירוקים מציעים כי הממשלה תציע שני ממסלולים בו תינתן הנחה בהטילי השבח במסגרת כל הקודם זוכה. המסלול הראשון – בו יזמים או בעלי הדירות יבנו את הבניין החדש, המסלול השני – בו הממשלה תבנה את הבניין החדש ותקבל לידיה את הדירות הנוספות שיהיו מיועדים להשכרה ארוכת טווח.

להלן מכתבו של דרור עזרא לראש הממשלה נתניהו:

—————————-

לכבוד:
ח"כ בנימין נתניהו
ראש ממשלת ישראל

שלום רב,

הנדון: חוקי חירום המתוכנים לקידום תוכניות דיור

עיינתי בהצעה שעומדת לעלות על שולחן הממשלה בנוגע למשבר הדיור. לצערי הרב, מעבר לעובדה שהצעה זו פוגעת קשות בזכויות אזרחית בסיסית, שיתוף ציבור בהליכי תכנון, פוגעת בשטחים פתוחים ובטבע, פוגעת בחופים, ובעלת פוטנציאל גדול לשחיתות היא גם תפגע מאוד בקידום שיפוץ מבנים לפי תמ"א 38. אנו ראינו בשנה האחרונה את הנזקים האדירים של רעידות אדמה ביפן, ניו-זילנד והאיטי, ואם יש צורך בחוקי חירום הם צריכים להיות בנושא זה.

כידוע תמ"א 38 נכנסה לתקוף בשנת 2005 אבל עד לאחרונה כמעט ולא השתמשו בה, הח"מ כבר שנתיים וחצי חבר ועדת משנה בהרצליה, בעוד כי בשנת 2008 ותחילת 2009 היו בקשות ספורות לשיפוץ מבנים לפי תמ"א 38 הרי שבשנה האחרונה ישנן עשרות בקשות בהרצליה בלבד!

לפי הערכת הח"מ אם חוקי החירום המתוכננים אכן יצאו לפועל אחת מתוצאותיהן תהיה בלימת התנופה בשיפוץ מבנים לפי תמ"א 38.

הח"מ סבור כי הצעה המונחת על שלוחן הממשלה אינה טובה ואינה נכונה, וזאת משלל סיבות הן סביבתיות הן חברתיות והן כלכליות. לפיכך יוצע בזאת עקרונות לתוכנית אחרת בה יינתן דגש להוספת דירות במטרה למנוע נזקי רעידת אדמה. בכך יהיה אפשר להשיג שלוש מטרות ציבוריות חשובת במכה אחת, בניית מבנים עמידים מפני רעידות אדמה, הוספת דירות ושמירה על שטחים פתוחים.

להלן הצעתנו בקליפת אגוז:
בסיס הרעיון הינו מסלול תמ"א 38 בו נהרס המבנה ובמקומו נבנה מבנה חדש מודרני הכולל חנייה תת-קרקעית, מסלול זה קיים בתמ"א 38 אבל זכויות הבניה ממנו אינן כדאיות כלכלית.
לכן יש לקבוע בתוכנית או בחקיקה מתן זכויות מגדלות ויח"ד נוספות כך שתהיה כדאיות כלכלית.

על בסיס זה יהיו שני מסלולים לקידום שיפוץ מבנים, להלן:

מסלול א': – בו הבניה תעשה ע"י בעלי הדירות או יזמים, כאשר יהיה פטור או הנחה משמעותית בהיטלי השבחה וכל זאת במתכונות של "כל הקודם זוכה". כלומר הממשלה תקבעה בחקיקה או בתוכנית הנחנה שתפחת בכל שנתיים, וכך ייוצר תמריץ לבנות בשנים הקרובות.

מסלול ב': – בו הבניה תעשה במימון ממשלתי, והדירות הנוספות יעברו לידי גורמי המדינה ואלו ישכירו אותם בשכירות ארוכת טווח לפי תעריפים מופחתים.

בנוסף יש להקים קרן ממשלתית למתן ערביות להתארגנויות של דיירים הרוצים לקדם שיפוץ מבנים בעצמם, זאת למימון אנשי המקצוע הנדרשים לקידום "תוכניות" אלו. כמו-כן יקבעו אמות מדינה לתמיכה של הממשלה לרשויות המקומיות בשיפור תשתיות הציבוריות הדרושות.

כדאי לסייע לועדות המקומיות יש להקים צוותים הנדסיים מיוחדים במחוזות שיבדקו את הבקשות.

יש לזכור כי במקרה של רעידת אדמה, ההוצאה הממשלתית על שיקום הנזקים ושיקום הנפגעים יהיו בטלים בשישים לעומת ההוצאה הממשלתית הנדרשת לקידום חיזוק המבנים!

להערכת הח"מ פוטנציאל הדירות יכול להגיע בשנתיים הקרובות לאלפים ובהמשך לרבבות בשנה!

הרעיון לעיל, תוקף את המחסור בדירות ואת מחיר הדירות בשתי זירות האחת ע"י הוספת דירות לרכישה והשנייה ע"י דיור ממשלתי להשכרה ארוכת טווח (רגולציה על שוק הדיור) זאת כדי למנוע מצב בו יזמים ישלטו לחלוטין בשוק הדיור(כמו היום) ויגרמו למחירים לעלות באופן מלאכותי כדי להגדיל את רווחיהם.

בכל אופן, אנו ממליצים לך ולאנשי צוותך לפגוש נבחרי ציבור ברשויות המקומיות זאת על-מנת לקבל מהם תמונה עדכנית ואמתית על הנעשה בתחום, וזאת למנוע תחושה לא נוחה כי אוזנו של ראש הממשלה פתוח אך-ורק ליזמים ובעלי ממון.

בברכה,
דרור עזרא
חבר מועצת העיר הרצליה

הערר שהגיש פאר ויסנר, סגן ראש עיריית ת"א, נגד התוכנית העיצובית של מתחם השוק הסיטונאי הצליח להביא למספר שינויים. בין היתר יושכרו דירות במחיר הנמוך ב-30% מדמי השכירות הממוצעים באזור

שיחה עם "כלכליסט" הביע ויסנר שביעות רצון חלקית בעניין השינויים שנעשו בתוכנית. "התוכנית אושרה בשנת 2000 כתוכנית אחת והיא פוצלה כשהעריה הוציאה את השטח למכרז בשנה שעברה. הרעיון המקורי היה להעביר זכויות בנייה מחלק א', שיבנה על רחוב קרליבך והחשמונאים, לארבעת המגדלים שמתוכננים על רחוב מנחם בגין", הסביר ויסנר את שורש הבעיה. לדבריו, השינויים שנכנסו לתכנית בסופו של דבר הם בגדר שיפורים קטנים, אבל אינם הופכים אותה למוצלחת גם במתכונת הנוכחית. "תוכניות מושפעות מהתקופה, ובתקופה שהחליטו על התוכנית הזו חשבו שמה שתל אביב צריכה זה קניון. היום מבינים שמה שמייחד את תל אביב אלו הרחובות שלה וקשר בין הבניינים לרחובות", אמר ויסנר והוסיף: "כתל אביבי אני יכול לומר שזהו לא חלום חיי".

לכתבה בכלכליסט לחצו כאן…

בשבועות האחרונים אנו נחשפים ליותר ויותר קולות של פרשנים כלכליים ואנשי ציבור המבקרים את המיסוי הגבוה על הדלק, ורואים בו בעיה חברתית קריטית. בדומה לסוגיות אחרות, גם כאן השאלה היא תלוית מבט ופרספקטיבה: אם מתייחסים למיסוי דרך כיסו של האזרח הקטן, ייתכן שיש כאן בעיה. ואולם, אם מסתכלים במבט רחוק ורחב יותר המסקנה שונה לחלוטין.

מיסוי הינו כלי אחד, מיני רבים, ליישום מדיניות, הנגזרת ממטרות לאומיות. השאלה המרכזית שמקבלי ההחלטות צריכים לשאול את עצמם היא מהי המטרה המיועדת לעשרים השנים הקרובות: הגדלת מספר האנשים שנוסעים מדי יום עשרות קילומטרים לעבודה או הפחתת השימוש במכונית הפרטית?

ישראל אינה קליפורניה עתירת השטחים או סעודיה עתירת הדלק. ישראל היא מדינה קטנה וצפופה שסובלת מזיהום אוויר. מדיניות הממשלה חייבת להיות הפחתה משמעותית בשימוש במכונית פרטית; כל מדיניות אחרת תביא אותנו בעשור הקרוב לשוקת שבורה, הן סביבתית והן כלכלית.

תושבי ישראל התמכרו בארבעים השנים האחרונות למכונית הפרטית. הגמילה אמנם תהיה קשה, אבל היא חייבת להתרחש, גם אם היום נסבול פגיעה קטנה בכיס.
מדינת ישראל טעתה קשות כאשר עודדה, באופן אינטנסיבי, שימוש במכונית הפרטית, והזניחה פיתוח של אלטרנטיבות, כמו אוטובוסים, רכבות, מוניות, אופניים וכדומה. העלאת המיסוי על הדלק היא בהחלט צעד חיובי ראשון להפחתת השימוש במכונית הפרטית, אבל הוא לבדו אינו מספיק, ומדיניות הממשלה חייבת לכלול צעדים נוספים כדי לקדם אלטרנטיבות. כמה הצעות לצעדים שכאלה: הפסקת ההשקעה האדירה בסלילת כבישים חדשים, סבסוד הנסיעה בתחבורה הציבורית, תגבור משמעותי של נתיבי תחבורה ציבורית, קידום תחבורה מסילתית, הנחות במס הכנסה לעובדים שלא משתמשים במכונית פרטית, תכנון עירוני נכון שמייתר את הצורך בשימוש במכונית פרטית ועוד.

בסופו של דבר אנו צריכים לזכור כי השימוש במכונית הפרטית גובה מאיתנו מחיר כלכלי גבוה ביותר, הן בשל בזבוז זמן ואנרגיה הנגרם מהגודש בדרכים, הן בשל הוצאות הבריאות הגואות הנגרמות מתופעות לוואי של זיהום האוויר, והן בשל בזבוז המשאבים בעצם קניית הרכב.
כולי תקווה שממשלת ישראל לא תיכנע לקריאות הפופוליסטיות להפחית מיסוי הדלק, ותקדם מדיניות אמיתית להפחתת השימוש במכונית הפרטית.

פורסם בוואלה

המשרד להגנת הסביבה פתח בחקירה בעקבות הקמת סוללות סלעים שמגינות על בתי התושבים, אך חוסמות את המעבר בחוף וגורמות נזק נופי

פעיל מפלגת הירוקים, דרור עזרא, ביקר את המשרד להגנת הסביבה ואמר שיש בידיו די סמכויות על פי חוק שמירת הסביבה החופית על מנת לנקוט בצעדים נגד מי שאישר את העבודות.

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

האמת למפלגת הירוקים אין כולם, וגם לארגונים הירוקים אין כולם, העיסוק הקטנוני וקנטרני שאנו חווים בימים אלו לגבי האיש הוא יוזמה של מפלגה אחרת שמשתייכת לשמאל הקיצוני ותימהוני (נקראה לה "התנועה המשמיצה").

ראיתי היום בכל ערוצי הטלוויזיה את אנשי "התנועה המשמיצה" חוגגים על גלנט והתביישתי, הם הצביעו על כמה צינורות השקייה וכמה עצי זית והדגימו לעם ישראל איך גלנט הפך בשל כך לפושע הסביבתי מספר אחד בישראל.
האמת, לחלוטין לא ברור מה המניע הסביבתי של העתירה, טענתם הראשונה לגבי השטח החקלאי אין בה שום עניין סביבתי, לפי התמונות השטח אינו מגודר ונטועים בו עצי זית צעירים. טענתם השנייה הייתה לגבי השתלטות על שטח ציבור, גם כאן לפי התמונות מדובר במדרון שספק גדול אם יש לו חשיבות סביבתית.

העתירה הזו קטנונית וקנטרנית גם בעוד הביט, נגיד כי אכן הטענות הללו נכונות וגלנט השתלטת על שטחים שלא כדין, אני תוהה איך זה פוסל אותו מלכהן כרמטכ"ל? מה הקשר בין עניין זה לפיקוד על הצבא? הייתי מבין את הרציונאל של העתירה אם היה מדובר בראש מערכת הפיקוח על הבניה או מינהל מקרקעי ישראל או אפילו המפכ"ל.
כאן מדובר בהתנהלותו הפרטית של האיש לגבי ביתו ונחלתו.
אני יכול לומר שהדברים המיוחסים לגלנט הם בטלים בששים לדברים אשר מתרחשים בנחלות ובתים של ישובים חקלאיים אחרים, קיבוצים ומושבים. אני יכול להגיד שגלנט הוא "צדיק" ביחס לדברים שאני נחשפתי אליהם בהתנהלות של אנשי המושבים והקיבוצים.
דוגמא אחת שמפלגת הירוקים עתרה נגדה, היא השתלטות אנשי קיבוץ שדות-ים על שטח ציבור שנמצא כ50 מ' מקו החוף, אשר בקומבינה מטורפת בנו בחסות המועצה האזורית במקום 12 קוטג'ים!!

כאשר אני שואל את עצמי מה צריכים להיות הקריטריונים המרכזיים למינוי של אדם לעמוד בראש מערכת צבאית, התשובה היא יכולתו המקצועית בתחום הצבאי.
למען האמת, כבר היו מינויים של קצינים שכשלו בתפקידם ומונו לתפקיד בכיר, למשל אמנון שחק ועמירם לוין שהיו מעורבים באסון צאלים, או הרב הצבאי הראשי היום שהיה מעורב באסון הכבל.

אם ימנע מגלנט את תפקיד הרמטכ"ל בשל עניין הקרקעות, זה יצבע על סדר עדיפויות מעוות, שכישלון בתחום תכנון ובניה הוא יותר חמור מכישלון בתחום המקצועי. מה תהיה המדרגה הבאה? לא ימנו אדם בגלל עבירות תנועה? מדובר כאן בניסיון להרוג זבוב עם טיל שיוט!

דבר נוסף שהדהים אותי זה התבטאותו של פרופ' אלון טל, מדובר באיש לא פחות מפקפק מגלנט, כתבתי בעבר על התנהלותו של האיש בנוגע לעמק ססגון (חשש לניגוד עניינים), היה מקרה חמור לא פחות מזה של גלנט בו פרופ' טל השתמש במשאבי אונ' בן-גוריון לטובת קידומו הפוליטי והתלוננתי על כך פני נשיאת האונ' שלא עשתה לו כלום.
העניין הכי חמור לדעתי היה בהתנהלותם של "התנועה המשמיצה" היה בבחירות 2009 בו הם הציגו תינוק בניגוד לחוק בתעמולת הבחירות שלהם, ובנוסף הם לא התביישו לשקר לשופט בית המשפט העליון ולטעון כי התינוק הוא הדמיית מחשב, גם כאן התלוננתי ולא נעשה נגדם שום דבר.

אז אם מישהו תוהה מדוע אנשי "התנועה המשמיצה" משקיעים משאבים כספיים, ואנרגיה משפטית בעניין גלנט ולא בעניינים סביבתיים חשובים הרבה יותר. התשובה היא פשוטה, מדובר כאן בניסיון לקבל מקסימום חשיפה תקשורתית במינימום השקעה. זה מביש ומביך משתי סיבות, האחת בגלל שאין מדובר בנושא סביבתי והשנייה בגלל שנגרם לגלנט עוול גדול מאוד.

אני אומר לאנשי "התנועה המשמיצה" זרקו את תחפשות הצדקנים ומתחסדים ותסתכלו במראה, פרצופכם לא פחות מכוער מזה של גלנט והייתי אומר שאף יותר.

הוועדה לשמירת הסביבה החופית מטעם המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה לפני כשבוע את הרחבת מלון דן אכדיה בחוף הים בהרצליה, והפיכתו לקומפלקס מלונאי בשטח של 50 דונם, שיכלול 1,325 חדרים. כיום יש במלון 119 חדרים התוכנית, שהומלצה ואושרה על ידי משרד התיירות, עשויה לקבל תוקף במהלך השנה הקרובה

דרור עזרא, רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים, טען בדיון שהתקיים כי יש לקיים את המלצות ועדת המצוקים במשרד ראש הממשלה, לפיהן יש לשמור על רצועת 50 מטר משפת המצוק שבה לא תהיה בנייה חדשה. לדבריו, שני המגדלים הגדולים שייבנו בצפון התוכנית נמצאים בטווח האסור – הקיר המערבי שלהם ממוקם 10 מטרים משפת המצוק.

לכתבה בדה-מרקר לחצו כאן…

מאז אושרה תוכנית המתאר הארצית לתכנון היערות (תמ"א 22) אושרו תוכניות בודדות להסדרת היערות בישראל. מתוך 199 תוכניות לייערות בישראל, אושרו רק 62 תוכניות בלבד. 28 יערות כלל לא בתכנון והיתר בשלבי הכנה ודיונים בוועדות התכנון.

"יש חשש שלאחראים על יערות ישראל נוח לנהל את היערות ללא תכנון מפורט ובהתאם להוראת מעבר", מסביר סגן ראש עיריית תל אביב מסיעת הירוקים וחבר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, פאר ויסנר, במכתב שהעביר בין היתר לראש הממשלה, לשר הפנים וליו"ר קק"ל. המכתב הוגש לאור העובדה שלקק"ל התאפשר להאריך את תקופת המעבר שהוקצתה לה לצורך תכנון יערות בישראל עד 2013,­ לאחר שהוארכה כבר פעמיים.

"במקום לעשות חשבון נפש, קק"ל מנצלת את השריפה בכרמל כהזדמנות לגייס תרומות לנטיעת עצים", אומר ויסנר. "יש לה תקציב, ונטיעת עצים היא הדבר האחרון שהכרמל צריך. עליה לפעול לפי ההנחיות שניתנו לה ולדאוג שמקרים דומים לא יישנו".

לכתבה בדה-מרקר לחצו כאן…

יו"ר מפלגת הירוקים פאר ויסנר פנה השבוע ליו"ר המועצה הארצית לתכנון ובניה בדרישה לקיים דיון עקרוני לגבי סחבת של 15 שנים בהכנת תוכניות מפרטות ליערות ישראל.

פאר ויסנר, סגן ראש עיריית תל אביב וחבר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, מסביר במכתבו כי אין זה סביר לאפשר להאריך את תקופת המעבר שהוקצתה לה לצורך תכנון יערות בישראל שנים רבות,¬ ואין לאשר הארכה נוספת של תקופת המעבר לאחר שהוארכה כבר שלוש פעמים.

פאר ויסנר מסביר במכתבו "ויש חשש כי נוח לאחראים על יערות ישראל לנהל את היערות ללא תכנון מפורט ובהתאם להוראות מעבר וזו הסיבה שאין התקדמות אמתית בתכנון המפורט של יערות ישראל."

ויסנר מתייחס גם לקמפיין ש קק"ל ואומר: "במקום לעשות חשבון נפש, קק"ל מנצלת את השריפה בכרמל כהזדמנות לגייס תרומות לנטיעת עצים. יש לה תקציב, ונטיעת עצים היא הדבר האחרון שהכרמל צריך. עליה לפעול לפי ההנחיות שניתנו לה ולדאוג שמקרים דומים לא יישנו".

להלן מכתבו של פאר ויסנר המשך »

עיריית הרצליה פרסמה בסוף השבוע האחרון הודעה מגוחכת, כאילו העירייה הביסה את הסופה.
מיותר להתווכח עם טענה טיפשית כזו, לכן הכנתי מצגת עם עשרות תמונות וכל אחד ישפוט לבד מי הביס את מי.

העוצמה של סערה בים יכולה לתת לנו מבט מפוקח על חוסר היכולת שלנו לשלוט או להשפיע על איתני הטבע, הסערה האחרונה של דצמבר 2010 מראה זאת היטב, הסערה צולמה ברחבי הארץ על-ידי גולשים שהעלו את הסרטונים לרשת, הנה מבחר מהם:

1. חוף הצוק ומרינה הרצליה

http://www.youtube.com/watch?v=e85PS4sWZxw
המשך »