תקציר השיעור
– היכרות עם צורת גלים שונות, ארי, סטוקס, קונדל
– מה זה גל קפילרי? איך זה קשור למתח הפנים של הים?
– מה זה גל גרווטי? איך כוח המשיכה משפיע?
– האם יכול להיות שגל יהיה גדול מידי?
– איך סיבוב הירח משפיע על גודל הגלים?
– מה הבדל בין גל רגיל לצונאמי?
לשיעור הקודם לחצו כאן…
לשיעור הבא לחצו כאן…
(שווה לראות במסך מלא ורזולוציה גובה)
(1 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)
Loading...תקציר השיעור
– למה יש גלים גדולים באזורים מסוימים בכדור הארץ
– איך ה-fetch(מרחב הנשיבה) משפיע על גודל הגלים
– איך איים חוסמים גלים
– למה יש קצף לבן על גלים בים הפתוח
– למה גלים גדולים נשברים בים הפתוח
(שווה לראות במסך מלא ורזולוציה גובה)
(1 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)Loading...תקציר השיעור
– היכרות עם מושגים בסיסים של גלים
– איך הגלים מנעים את מולקולות המים
– איך גלים נוצרים ע"י הרוח
– היכרות עם תופעת התאבכות גלים
– עוצמת הגלים תלויה שלושה גורמים במהירות הרוח, זמן הנשיבה של הרוח, ובמרחב הנשיבה.
– היכרות עם המושג fetch(מרחב נשיבה)
(שווה לראות במסך מלא ורזולוציה גובה)
(1 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)Loading...לפתע פתאום התקשורת הישראלית גילתה את הפרדה בין נשים לגברים, הנושא הפך לכותרות ראשיות ושוב מככב במאבק האין סופי בין חילוניים לדתיים. אבל משום מה הכפייה הדתית האמיתית, אי הפעלת התחבורה ציבורית בשבת, הודרה משיח הציבורי הזה. מדובר בנוהג מוזר וטיפשי שהמדינה אמיצה לה במשך עשרות שנים וכמעט אף-אחד לא מפקפק בנוהג הזה.
נכון יש בישראל קהילה המאפשרת לפלגים קיצוניים מתוכה לכפות עליה התנהגות מוזרה, בה זוגות אינם יכולים לשבת יחד על ספסל אחד באוטובוס, בה עצם נוכחות נשים בקרבת גברים במהלך נסיעה יכולה להביא את הגברים הללו למחשבות מיניות. מה לנו כי נלין על אותה קהילה, הרי אותן נשים מרשות את ההתנהגות הזו, וגברים רבים באותה קהילה נכנעים לאותם פלגים קיצוניים.
וברור כי הפרדה זו נאכפת בעיקר באותה קהילה עצמה, ואולי בשוליים לגבי אנשים שלא מאותה קהילה. לעומת זאת, הכפייה הדתית בנוגע לאי-הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, פוגעת אך ורק בקהילות אחרות, ביהודים חילוניים, במוסלמים, בתיירים וכמעט בכולם ומשום מה זה מקובל וכמעט אף-אחד לא פצה פה ומצייץ וזאת בשם הסטוס-קוו המקודש!
הנזקים של אי-הפעלה של תחבורה ציבורית בשבת הם עצומים, מאות אלפי אנשים חסרי רכב לא יכולים ליהנות מבילוי בים או בפארק ביום המנוחה שלהם, סבתא ללא רכב שרוצה לבקר את נכדיה אינה יכולה לעשות זאת, נערים שרוצים ללכת לים הופכים את הוריהם לנהגי הסעות.
אי-הפעלת התחבורה הצבירות בשבת לא רק שפוגעת באיכות החיים היא גם פוגעת בחיים עצמם, כמעט מדי סוף שבוע נהרגים ונפצעים אנשים בתאונות בחזרה מבילויים, בשל עייפות או שכרות.
לא רק זאת, אי-הפעלת תחבורה ציבורית מעודדת קניית כלי רכב, וכך יש עוד גודש בדרכים, עוד הרוגים בתאונות ועוד מתים בגלל זיהום האוויר.
הרי ידוע שיש הלכה הקובעת כי "פיקוח נפש דוחה שבת", אבל הנה נפש אחר נפש נעלמות, שהיו יכולים להינצל אילו הייתה תחבורה ציבורית בשבת, אבל אותם רבנים ועסקנים דתיים מקריבים אותם כזבח לשמירה על הסטוס-קוו "הקדוש".
עכשיו נשאלת השאלה מדוע בכלל חל איסור הפעלת תחבורה ציבורית בשבת? הרי אותו ציבור דתי ממילא לא נוסע בשבת, וממילא החרדים אינם משתמשים בתחבורה ציבורית "חילונית" שאין בה הפרדה בין נשים לגברים?
גם קשה להבין מה הגיון בו, הרי חשמל וטלפון פועלים, ערוצי הטלוויזיה והרדיו משדרים, מסעדות, בתי קפה, בתי קולנוע פתוחים, יש משחקי כדורגל, החניונים גובים דמי חנייה, ואפילו יש פקחים שנותנים דוחות חנייה. למה אלו כן ותחבורה צבירות לא?
לאור ההמולה התקשורתית הזו, אין לי אלא לתהות למה החילונים רוצים לכפות נסיעה מעורבת בבני ברק, ולמה הדתיים/החרדים כופים עלינו החילוניים אי-הפעלת תחבורה ציבורית בשבת בתל-אביב.
אני מוכן ונראה שרבים בציבור יצטרפו אלי, בקריאה לשינוי לסטוס-קוו חדש, שהחרדים לא יכפו עצמם על החילונים וחילונים לא יכפו עצמם על החרדים.
שר התחבורה וראש הממשלה יעשו חסד גדול אם ינצלו ההמולה שנוצרה ויקבלו החלטה היסטורית להפעיל את תחבורה הציבורית בשבת, ובאחת גם יעניקו לנו גם צדק חברתי וגם צדק סביבתי.
(1 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)Loading...בעשור שאני בחיים הציבוריים אני נתקלתי בשני צידיו שלא חוק לשון הרע, החוק היום פושט לא ממלא את מטרתו. מחד הוא משמש ככלי הפחדה מצד בעלי הון וחברות נגד פעילים חברתיים וסביבתיים שחוותי אותם בעצמי ומאידך הוא נותן כר נרחב לבריוניות תקשורתית מצד חלקים נרחבים בתקשורת וגם את זה חוותי בעצמי.
אני לא קונה את דמועות התנין של גופי התקשורת בנוגע לחוק, המצב היום הוא שיש לרוב התקשורת חסינות מול רוב נשואי הסיקור שלה. למעט, באמת אותם בעלי הון/טייקונים שמהם התקשורת פוחדת וכמעט לא נוגעת.
בשל התהליכים המשפטיים היקרים, שאין שום סיכוי שהפיצוי הכספי יכסה את עלות הייצוג, היום רוב תביעות לשון הרע מסתיימות בפשרה של התנצלות כלשהי שגם היא בא אחרי שנים של מאבק משפטי.
בסופו של דבר הפרסום המקורי נשאר הרבה זמן בתודעה, והתנצלות עושה תיקון מזערי אם בכלל.
גם מועצת העיתונות היא גוף מנוון, שהינו יותר גוף יחצ"ני של התקשורת מאשר גוף שאוכף אתיקה, אני יכול לומר מניסיון אישי שהיום אין שום טעם להגיש תלונה למועצת העיתונות, זה פשוט בזבוז זמן. אפשר לומר שהאתיקה שנאכפת על שחקני כדורגל היא הרבה יותר קשוחה מן האתיקה על כלי תקשורת.
בקיצור היום חוק לשון הרע בעיקר תורם לפרנסה של עורכי דין, לא רק שהוא לא תורם למניעת דיבה אלא שהוא באמת מסרס את חופש הביטוי כלפי גופים חזקים ועשירים שאין להם בעיה לאיים באמצעות החוק. וברור שעצם האיום בפתיחה בהליכים משפטיים הוא משתק, ואם אתה פעיל סביבתי או חברתי ואין לך מיליונים בנק, אז אתה יודע שגם אם אתה צודק ההליכים משפטיים יעלו לך עשרות אלפי שקלים אז אתה מעדיף לשתוק. באנגלית זה נקרא תביעות SLAPP.
החוק הוא חוק רע ודורש תיקון, בעיקר בעידן שלנו שכל אחד הוא יצרן תוכן ולכן הוא יכול להיתבע על כל שורה בפייסבוק. בקיצור יש לתקן את החוק שיחמיר עם גופי תקשורת אבל יקל על חופש הביטוי של הציבור הרחב בעידן האינטרנט ויגן מפני תביעות SLAPP.
להלן העקרונות לשינויים שהייתי מציע לחוק:
במספר מקרים אני מציע שיהיה הליך מקדים להגשת תביעת לשון הרע, כלומר הגשת בקשה לתביעת לשון הרע בדומה לתביעה ייצוגית. להלן המקרים שאני חושב שבהם צריך להיות ההליך הזה:
בית המשפט יכול לדחות בקשה כזו על הסף בלי לבקש תגובה מן הנתבע, לבקש תגובה מגוף ציבורי כידיד בית המשפט, לבקש תגובה מן המדינה או הסנגוריה הציבורית וכמובן מן הנתבע עצמו.
הבקשה לתביעה תאושר במקרים הללו רק אם בית המשפט סבור שנגרם נזק משמעותי לתובע שבגינו יהיה זכאי לפיצוי כספי.
לגבי התקשורת הייתי מציע להשתמש בשיטת המקל והגזר. אני מציע להעניק "חסינות" לכלי תקשורת מפני הגשת תביעות לשון הרע וזאת בתנאי שכלי התקשורת יהיה "מנוי" במוסד לבוררות של מועצת העיתונאות.(כלומר יהיה שותף למימונו בהתאם לתפוצתו)
כלפי כלי תקשורת "שמנוי" במוסד לבוררות לא תהיה אפשרות הגשת תביעת לשון הרע, אלא אפשרות הגשת קובלנה לשון הרע למוסד לבוררות, הבוררים יהוה כמובן שופטים בדימוס.
בנוסף לאפשרות לחייב פרסום התנצלות המוסד לבוררות יהיה יכול לפסוק פיצויי כספי עד 50 אלף שקל. הגשת קובלנה תהיה כרוכה בתשלום אגרה של 100 ₪, ואין צורך בייצוג של עורכי דין.
תהיה כמובן אפשרות להגיש ערעור לבית המשפט על החלטה בקובלנה, כמו-כן אם לא התקיים דיון בקובלנה תוך 3 חודשים תהיה אפשרות להגיש תביעת לשון הרע.
המוסד לבוררות יהיה רשאי לאשר הגשת תביעת לשון הרע אם יש הוכחות לנזק שהינו גדול מ50 אלף שקל.
כמובן כלי תקשורת שלא יהיה מנוי במוסד לבוררות יהיה חשוף להגשת תביעות לשון הרע ולפיצוי של מאות אלפי שקלים ללא הוכחת נזק בדומה למה שמציעים היום.
אני חושב שהרעיון שאני מציג כאן מצד אחד ממתן את אפשרות להגיש תביעות לשון הרע קנטרניות שפוגעות בחופש הביטוי אבל מן הצד השני מפעיל שוט אמיתי ואפקטיבי נגד הבריונות התקשורתית שקיימת בלא מעט כלי תקשורת ונותנות אפשרות שהדברים יתבררו זמן קצר לאחר הפרסום ולא שנים.
(3 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)Loading...באותו שבוע שהלך לעולמו סטיב ג'ובס הלך לעולמו דניס ריצ'י, אבל בניגוד לג'ובס כלי תקשורת כמעט לא דיווחו על-כך, וריצ'י נשאר אנונימי לרוב העולם זאת למרות שהשפעתו על עולם המחשבים גדולה משל ג'ובס.
ריצ'י ושותפו תומסון למעשה המציאו את אחת מאבני היסוד של עולם התוכנה המודרני שפת C, השפה הזו בפשטותה גרמה להאצה יוצאת דופן בתחום פיתוח התוכנה החל מסוף שנות ה70, בתחילה של מערכות הפעלה אבל לאחר מכן לכלל תעשיית התוכנה.
הייחוד של שפת הC הוא היותה יעליה במיוחד אבל פשוטה ביותר, לפני שפת C אם מישהו רצה יעילות אז הוא היה נאלץ לכתוב תוכנה בשפת אסמבלי, שפה שקשה ביותר לתכנות בה, אם מישהו רצה פשטות הוא הצריך להשתמש למשל בקובול, שפה מסובכת וגם לא הכי יעילה.
החיבור הזה בין יעילות לבין פשוטת עשה פלאים לתחום התוכנה של סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים, אפשרה ריצה על מעבדים חלשים, אבל גם נתן אפשרות לשדרוג מהיר של תוכנות, לי אין ספק שלשפת C יש זכויות רבות בהתפתחות המחשבים האישיים.
דניס ריצ'י לא הסתפק רק בהמצאת שפת C אלא היה בין מפתחי מערכת הפעלה יוניקס, שהיא בעצם הבסיס של מערכות הפעלה רבות בין השאר של אפל עצמה.
בשבועות האחרונים נקשרו לג'ובס בתקשורת כתרים טכנולוגיים שלא בצדק, אין ספק שג'ובס היה גאון שיווק, וגאון בשימושיות, אבל רוב החידושים הטכנולוגיים המיוחסים לו אינם שלו, את העכבר והממשק הגרפי הוא העתיק מזירוקס, גם קטגורית מחשבי הטאצ' נצרו באפל כאשר ג'ובס לא בה(ניוטון), וע"י חברת פאלם.
האמת שריצ'י וג'ובס משני צידי המתרס של עולם הטכנולוגיה, ריצ'י מיצג את התפיסה שטכנולוגיה צריכה להיות חופשית, כמו יוניקס, ושפת C אשר שוחרר לעולם ולא נותרו בידי תאגידים או אנשים פרטיים, לעומת זאת אפל וג'ובס עצמו עסקו ברדיפה אובססיבית של מי שהם חשבו כמעתיקיהם, כמו מאבקי הפטנטים המטופשים היום מול סמסונג.
אם תרצו תפיסה אחת גורסת שצריך להפיץ זרעים לכל עבר ונותנים להם להתפתח, והתפיסה השנייה גורסת שמשבחים זרעים אבל שומרים אותם בכספת.
לי אין ספק שתפיסתו של ריצ'י היא הנכונה, הטכנולוגיה ובעיקר התוכנה צריכות להיות חופשיות, הכבלים שהיום חברות קושרות את הטכנולוגיה פשוט גורמים נזק להתפתחות האנושות.
כל המהות של טכנולוגיה היא הוספת של נדבך על פני נדבך, בדיוק כמו שעשה סטיב ג'ובס בתחילת שנות השמונים עם העכבר, והממשק הגרפי של זירוקס.
כשאנחנו היום מעביר את האצבע על אייפון ופותחים אפליקציה, שווה לזכור כי התוכנה הזו, ובעצם כל תוכנה, מכילה בתוכה מאמץ של רבים שהושפעו אחד מן השני. כמו שריצ'י עצמו אמר "מערכת שסביבה יכולים ליצור אחווה"
אולי בנקודת הזמן הזו נדמה לרבים כי הסתלקותו של ג'ובס, תגרום להאטה בחדשנות ובקידום הטכנולוגיה. אני חושב שבעוד עשור או שניים, כאשר המוצרים של ג'ובס ייעלמו מן המדפים, יתעמעם גם זכרו של ג'ובס וסביר להניח שהזרעים ששמורים בכספת של אפל יישארו שם.
ריצ'י אולי לא זכה לתהילת עולם ולא למיליארדי דולרים כמו ג'ובס, אבל הזרעים שהוא זרע נמצאים היום בכל מערכת ממוחשבת בעולם, כל יום וכל שעה הם מתפתחים. וזה הרבה, הרבה מאוד.
(2 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)Loading...הויכוח שאנו נחשפים בימים האחרונים לוקה לדעתי בחד צדדיות, הרי מי לא רוצה שעובדי הקבלן ישתכרו שכר הוגן. ואין ספק שחלק מעובדי הקבלן מנוצלים ויש צורך בתיקון העוולות שנגרמים להם, אבל על גבם של עובדי הקבלן המנוצלים, קפצה ההסתדרות ומנסה לגרום לביטול השיטה של קבלני המשנה, ולהפוך את עובדי הקבלן לעובדי הרשויות המקומיות.
ראשית, ברור לכולם שארגון כמו עירייה אינו יכול להחזיק עובדים שיענו על כל הצרכים שלו, ברור שעירייה לא תעסיק מתכנתים כדי לפתח לעצמה תוכנה, או טכנאי מזגנים או כל שירות אחר. בעולם שהטכנולוגיה משתנה ללא הרף, ויש צורך בהתמחות וניסיון, אין שום סיכוי לבטל את השיטה של קבלני משנה, ובזה עירייה לא שונה מכל ארגון אחר, שצריך להתמקד בליבה של תפקידו.
שנית, הצורך בקבלני משנה בעיריות בא לתקן כשל בסיסי שקיים בישראל ברשויות המקומיות והוא הפיצול של השלטון המקומי לעשרות רבות של רשויות מקומיות. כבר היום הפיצול הזה עולה לציבור מיליארדי שקלים בשנה, וברור שאם כל עובדי הקבלן יהפכו לעובדי עירייה זה יעלה לנו עוד מיליארדים.
למעשה קבלני המשנה בתחומים השונים באים לתקן קצת מן הכשל הבסיסי הזה, זאת על מנת לקיים מה שנקרה איגום משאבים. למשל, אם יש צורך בגיזום עצים יומיים בשבוע ברור שזה יהיה בזבוז להחזיק עובדים וציוד למטרה זו, אבל באמצעות קבלני משנה הציוד והעובדים מנוידים בין הרשויות ומבצעים את העבודה ביעילות. וכך כמעט בכל התחומים.
ברור לי שביטול או צמצום השיטה של קבלני המשנה יהיה פשוט אסון לתושבים, התוצאה תהיה שאנחנו נאלץ לשלם יותר, נקבל שירות יותר גרוע, וגם על הדרך נגביר את השחיתות.
איך משפרים את תנאי העבודה של עובדי הקבלן?
במסגרת תפקידי כחבר מועצת עיר יצא לא פעם לשוחח עם עובדי קבלן, בעיקרון רוב עובדי הקבלן שיש להם התמחות זוכים לתנאי עבודה נאותים. הבעיה הינה בעובדים שאין להם התמחות, בעיקר בעובדי הניקיון והמאבטחים.
העובדים האלו בד"כ מקבלים שכר מינימום, ותנאי עבודה גרועים, לא פעם הקבלנים נוקטים בשיטה של פיטורין אחרי תשעה חודשים כדאי לחסוך כמה עשרות שקלים בחודש להפרשות סוציאליות.
כחבר ועדת מכרזים בעיריית הרצליה, לא פעם אני נתקל בדילמה בנוגע לעובדי הקבלן כאשר יש מציע זול במיוחד ואני חושש שהמחיר הזו יבוא על חשבון העובדים. למען האמת אין לי שום כלי שבו אוכל לבחור או להעניק ליתרון לקבלן שלא מנצל את עובדיו.
למעשה שיטת המכרזים של היום נותנת יתרון ברור לקבלנים שמנצלים את עובדיהם, בעיקר במכרזים שהם לשירותים עתירי עבודה לא מיומנת כמו אבטחה וניקיון.
הדרך הנכונה לדעת לפתור את הבעיה היא לשכלל את שיטת המכרזים, ואפרט את המלצתי:
לדוגמא: השקלול למכרז ניקיון יהיה 50% למחיר, 20% להמלצות ו30% למשך העסקה.
את השקלול של המחיר אפשר לעשות כך: נקודת 25% תהיה האומדן(שצריך להיות כמובן חסוי) מציע שהצעה שלו זולה ב10% מן האומדן יקבל 35% ואילו מציע שהצעתו יקרה ב10% מן האומדן יקבל 15%. בכל מקרה אני לא פוסל שיטת הערכה אחרות.
לגבי עניין משך העסקת העובדים: גם כאן אפשר לקובע את נקודת האמצע למשל: 3 שנים, וכך מי שממוצע זמן העסקה שלו יהיה 6 שנים יקבל 30%, ומי שהממוצע הוא 9 חודשים יקבל 0%.
לגבי עניין העסקה לא פוגענית: אפשר ליצור בסיס נתונים בו יחויבו כל הרשויות המקומיות לפרסום דוחות שנתיים לגבי העסקת עובדים של הקבלן. דוח שלילי ב5 שנים האחרונות יורד אחוז מתוך 20% כך גם פסק דין שלילי.
בסך הכול תחרות הינה דבר חיובי וכמו שנאמר כאן במצב של פיצול בין הרשויות המקומיות יש יתרון לקבלני משנה, הבעיה היחידה שלדעתי דורשת תיקון הינה שיפור שיטת המכרזים שכיום בכל הנוגע למכרזים עתירי עבודה נותנים יתרון למעסיקים מנצלים, ולמעשה אין לועדות מכרזים ברשויות מקומיות שם יכולת לתת יתרון למעסיקים לא מנצלים.
(2 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)Loading...לפני כשנה באה לדיון בועדה המקומית תוכנית גליל-ים, לאחר אותם דיונים הגיעו לידיי מסמכים שמוכיחים כי צוות הועדה המקומית, שאומר לסייע לחברי הועדה לקבל החלטות, פשוט הטעה אותי וכנראה את שאר חברי הועדה.
עיקר הדברים בקצרה, צוות הועדה המקומית מסר לחברי הועדה כי תוכנית גליל-ים שהובא לאישור הועדה ב2010 הינה למעשה אותה תוכנית שאושרה בשנת 2002. בפעול התגלה לי כי מדובר בשתי תוכניות שונות לחלוטין. השוני מתבטא לא רק בצורה, אלא בדברים מהותיים, כמו שטח התוכנית, ושטח המגרשים בתוכנית, כפי שאפשר לשפוט מן המסמכים שאני מצרף כאן.
מצורף להלן נוסח המכתב ששלחתי ליו"ר הועדה המחוזית ת"א בעניין:
====================== המשך »
(3 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)Loading...מכל עבר אנו שומעים היום את המושג החמקמק והעמום "צדק חברתי", אני שואל את עצמי מה יקרה אם מחר בבוקר יכריז נתניהו כי ממשלת ישראל מקבלת את עקרונות הצדק החברתי?
האם המדינה תיקח את כל הרוכש הפרטי של בעלי הממון ותחלק אותו לעניים? האם שומר בקניון יקבל אותו שכר כמו מנהל הקניון? האם יולעמו הדירות במגדלי אקירוב ויפצלו לעשרות דירות חדר להשכרה מסבסדת? האם פרויקט סי-אנד-סאן ייהרס ויוחזר החוף?
האמת היא שכל-אחד יכול לפרש את המושג "צדק חברתי" כראות עיניו, הקומוניסט, המתנחל, החרדי, הסטודנט והנזקק, כולם יכולים לצעוק "צדק חברתי" באומנה שלמה אבל כל-אחד יתכוון למשהו שונה לחלוטין ולפעמים הופך לחלוטין.
אין ספק שאם רוצים למשוך כמה שיותר אנשים הכותרת צריכה להיות מחד מושכת וקליטה ומאידך עמומה ואוניברסאלית, שכמעט כל אחד יזדהה איתה. ואכן המושג "צדק חברתי" עונה על כל אלו, יש בו הכול ואין בו כלום.
הכשל החברתי הוא שלנו או שלהם?
לפני שבאים לממשלה בדרישות, שווה להביט במראה ולשאול האם אנחנו "חברתיים" אחד אל השני? הרי המחאה הזו נולדה בשל מחיר השכירות, מי אלו שמשכרים את הדירות? הרי זו לא הממשלה שמשכירה את הדירות, אלו אנשים באותו מעמד כלכלי של השוכרים, כאלו שהדירה הנוספת היא סוג של חיסכון עוברם.
מעבר לעניין הכלכלי שבהחלט יש לו השפעה על נושא הדיור, יש כאן כשל חברתי פנימי, ישראל הפכה תוך חמישים שנים מחברה שהסולידרית החברתית מושרשת בה, לחברה די מנוקרת ומנקרת שבה לא לצאת פרייאר היא המוטו השולט.
מאות שנים ההישרדות של קהילות יהודיות בכל העולם הייתה תלויה כמעט לחלוטין בסולידריות חברתית, הן בתוך הקהילה והן בין הקהילות. אין ספק שהתוכנה הזו היא אחת מן התכונות הכי בולטת בדור של ההורים והסבים שלנו, ואין זה משנה אם הם צברים או עלו לארץ בראשית המדינה.
קשה לשים את האצבע על הנקודה בזמן בה השלנו הפך לשלי ושלי, אבל היום אנחנו, מעמד הביניים החילוני, נמצאים בדילמה בה כולנו רואים את הכשל חברתי, ויוקר המחייה הוא רק סימפטום לכשל הזה, ואנחנו שואלים את עצמנו מה אפשר לעשות ואיך אפשר לתקן.
רבים מפנים אצבע מאשימה לכיוון הממשלה והכנסת, הממשלה והכנסת בהחלט יכולות לעשות שיפורים במדיניות הכלכלית, אבל את הכשל החברתי יהיה קשה לפתור בהחלטת ממשלה או בחוק.
לא פעם שאני נוסע לתל-אביב ומסתכל לים אני שואל את עצמי מה היה קורה אילו לא היו קונים לפרויקט סי-אנד-סאן והמקום היה נשאר שומם? אולי כישלון כלכלי בסי-אנד-סאן היה מונע פרויקטים דומים בחופים אחרים?
זו דוגמא טובה לפרדוקס, כולנו רוצים שלא יבנו בניינים על הים אבל רבים מאיתנו לא היו אומרים לא אילו היה ביכולתם לקנות דירה בפרויקט על הים ואנו מעריצים את אלו שיש להם דירות בפרויקט. וזו רק דוגמה אחת, יש רבות כאלו בהן אנחנו רואים כשל חברתי או אי-צדק כלשהו ומקום למנוע אותו אנחנו משתפים איתו פועלה.
ברוב המקרים סולידריות חברתית וקודים חברתיים הם הרבה יותר חזקים מחוקים וממשלות, האם מישהו חושב שהחוק שמחייב אותנו לעזור אחד לשני בעת צרה באמת יגרום לנו לעשות זאת? ולא תחושה אכפתיות פנימית? הסולידריות החברתית היא חלק מן הDNA שלנו, ואנחנו רואים אותה לא פעם בדברים קטנים בחיי היומיום, והיא מתגלה בצורה בולטת גם במחאה הזו.
אם רוצים מהפכה אני סבור שהיא קודם צריכה להיות ביחס שלנו אחד לשני וביחס שלנו ל"רכוש" המשותף לכולנו, ורק אחר-כך צדק והוגנות של הממשלה בחלוקת המשאבים המשותפים.
אם היו שואלים אותי איזו סיסמה לאמץ היית ממליץ על "סולידריות חברתית וצדק חלוקתי".
(2 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)Loading...אני מתנגד מאוד להחרמת ההתנחלויות, אבל אני מתנגד הרבה יותר להגבלת חופש הביטוי. מבחנתי הגבלת חופש הביטוי כפי שמתבטא בסעיף 2 לחוק החרם היא פשוט בלתי נסבלת.
אני רחוק מאנשי השמאל ההזוי והסהרורי שקוראים לחרם על המתנחלים ומוצרי ההתנחלויות ואני מגנה את הקריאות הללו. לטעמי המתנחלים הם אזרחי המדינה כמו כולם ולכן הענשה כלכלית התרבותית שלהם לא תקדם שום פתרון מדיני ובכלל אני נגד החרמת קבוצות/קהילות.
תומכי החוק הזה טוענים כי אין בחוק סעיף הפללה כלפי תומכי החרם אלא סעיף תביעה אזרחית ולכן אין בו הגבלה של חופש הביטוי.
לטעמי סעיף 2 לחוק בו מתאפשר לקורבן לחרם להגיש תביעה פיצוי ללא הוכחת נזק נגד אדם הקורא לחרם הוא יותר גרוע מסעיף ההפללה, כי לא רק שיש בו פגיעה חמורה בחופש הביטוי אלא הוא מעודד את הסכסוך הפנימי בתוך המדינה שהוא נותן נשק משפטי וכלכלי לבעלי דעה מסוימת להשתיק בעלי דעה אחרת.
לא ברור לי למה לנבחרי הציבור כל-כך בוער לעודד קבוצות וקהילות בתוך המדינה לתבוע אלו את אלו ולקיים בניהם סכסוך ולהחמיר אותו עוד ועוד. מעבר לכך אם היום החוק מאפשר הגשת תביעת פיצוי לקהילה מסוימת בגלל הבעת דעה, למה שבעתיד לא יהיו חוקים נוספים דומים. למשל, חוק שיאפשר לאדם לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק נגד אדם שיש לו עסק כלכלי או דירה בשטח שאינו מדינת ישראל.
אני יכול להמשיך עוד ועוד ולתת דוגמאות לחוקים שיבוא לכך שכל מה שאזרחי יעשו זה לתבוע אלו את אלו.
אני חייב להדגיש שאין לי בעיה עם שאר סעיפי החוק בו המדינה לא מאפשרת השתתפות במכרזים ומתן הטבות לגופים שקוראים לחרם או גופים שמחרמים את המדינה ואת ההתנחלויות.
אני שואל את עצמי מה אפשר לעשות כדי לגרום לביטול סעיף 2 לחוק, לטעמי הדרך הטובה ביותר היא להעניש את מי שהולך להרוויח מן הסעיף הזה בחוק. כלומר להחרים את התנחלויות ואת המוצרים מן התנחלויות למרות שהם לא אלו שחוקקו את החוק והטענות שלי היא לא אליהם.
אבל אני חושב שמי שצריך לבוא לאותם מחוקקים שאישרו את הסעיף הטיפשי הזה ולדרוש את ביטולו אל המתנחלים עצמם, וכמה שיעשו זאת מהר יותר כך הנזק שיגרם להם יהיה קטן יותר.
המתנחלים חייבים לזכור שהיום הכנסת מאפשרת תביעה ללא הוכחת נזק נגד אנשי שמאל מחר יהיה חוק שיאפשר תביעה ללא הוכחת נזק נגד מתנחלים.
אני קורא לאנשים ימין ומרכז שפויים להצטרף אליי לקריאה הזו, זו לא קריאה נגד המתנחלים זו קריאה בעד חופש הביטוי זו קריאה נגד חקיקה שמטרת לעודד סכסוך פנמי וזו קריאה לשפיות.
מעתה אני מתכוון להחרים את מוצרי התנחלויות, אני קורא לכולם לעשות כמוני ואני מקווה מאוד שהמתנחלים יבנו את הטיפשות שיש בסעיף הזה והם אלו שיפנו ליוזמי החוק וידרשו את ביטול סעיף 2 לחוק.
(1 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)Loading...
RSS הבלוג של דרור
אודותינו | על האתר | הצטרפות | התנדבות | לתרום | עצומות | תודות
דרכים ליצירת קשר | פנייה למנהל האתר | פנייה למפלגה
