הוועדה קובעת: קיים פיצול פוליטי וחוסר יציבות; כישלון עיקרון האחריות ביחסים בין הנבחר וציבור בוחריו; החלטות מתקבלות לעיתים באופן בלתי ענייני

לכתבה בNFC לחצו כאן…

לכתבה בנוגע להתנגדות המפלגות הקטנות לחצו כאן…

היום התפרסמה ידיעה כי שש מן העצים המפורסמים בישראל שהפכו לסמל של הישוב עתלית נכרתו באישור קק"ל לטובת בניית תחנת דלק.
אני תוהה איך מישהו בקק"ל יכול לאשר במחי יד כריתת עצים בעלי ערך היסטורי רב, כמו עצי הדקל בעתלית שהם ללא ספק סמל לחזון הציוני של גאולת הארץ ושל גבורתם של אנשי ניל"י.

כריתת דקלי עתלית אינם מקרה יחיד או ייחודי, לעיתים קרובות פונים אלינו בדחיפות אנשים ששומעים רעש מסורים ברחוב, בדרישה שנפעל להפסקת כריתת עצים. הרבה פעמים זה מאוחר מדי והיכולת לעצור את כריתת העצים היא כמעט אפסית!

יש מקרים שמדובר בעצים בוגרים ואפילו עתיקים שנכרתים באישור, כריתת עץ ללא אישור היא עבירה פלילית, במקרים רבים לא ברור למה ניתן אישור כזה.
הבעיה שאין שום אפשרות לפעול ברצינות או אפילו לדעת מראש על הכריתה המתוכננת, והעצים חד דינם להיכרת בלי שמישהו ידבר לטובתם או אפילו ינסה.

אני חושב שהגיע הזמן שקק"ל תדלג למאה ה21 ותנהג בשקיפות בכל הנוגע לכריתת עצים, קק"ל חייבת להקים אתר אינטרנט שבו יפרסמו כל הבקשות לכריתת עצים לפחות חודשיים מראש.
באתר הזה חייבת להיות אפשרות לציבור להגיב ולכתוב השגות, ולפני מועד הכריתה תפרסם החלטת קק"ל לגבי כריתת העץ תוך מתן זמן סביר לציבור לפנות לבית משפט.

אני בטוח שמתוך מאות מיליוני השקלים שקק"ל מוציאה מידי שנה ימצא סכום כסף פעוט ביחס לשומנים הרבים שיש בקק"ל לטובת פרסום כל בקשות כריתת העצים.

אולי אם קק"ל הייתה נוהגת בשקיפות היתה נמנעת כריתת העצים המיותרת והשגויה בעתלית.

במלאות שנתיים לכניסתו לתוקף של חוק שמירת הסביבה החופית, האם במבחן זמן של שנתיים החוק עובד או כושל? האם החוק יביא לשינוי משמעותי במצב חופי ישראל?
החוק עצמו הוא טוב, מביא מושגים סביבתיים חדשניים וחשובים, אבל, וזה אבל גדול הוא אושר 20 שנה מאוחר מידיי!

אפשר לדמות את מצב החוף בישראל לעץ בוגר שבולדוזר אימתני נוגח בו עוקר חלק משורשו והעץ עמוד נטוי בין שמיים וארץ וברגע הזה נלחצים הבלמים של הבולדוזר. העץ כמו החוף בארץ תלוי על בלימה, אם הבולדוזר יישאר במקומו רוב הסיכויים שהעץ יקמל אבל אם הבולדוזר ייסע לאחור ושורשי העץ יחזור למקומם יתכן והעץ ישתקם ואולי יחזור ללבלב.
התפיסה של החוק היא לעוצר את הפגיעה בחוף מהיום והלאה, ללחוץ על הבלמים, הקריטריונים הנוקשים בחוק יהיה רק לגבי תוכניות חדשות ולא לאלו שכבר אושרו, זה בעצם הכשל מרכזי בחוק.
מצב החוף לדעתי, הוא קריטי ומצריך נסיגה מחלק מהתוכניות שאושרו לפני כניסתו לתוקף של החוק.

"גניבת" חול ענקית ברישיון בנמל הכרמל 
הדוגמה הכי קיצונית לתוכנית שאושרה לפני החוק ומיושמת היום היא תוכנית נמל הכרמל החדש במפרץ חיפה.
באופן תמוהה השנה החל יישום התוכנית הזו, שהיא אחת הפעולות הכי מזיקות לחוף שהיו בשנים האחרונות, מדובר בשאיבה של 3 מיליון קוב חול ושימוש בו לייבוש הים למען רציפי הנמל החדש. לשם המחשה 3 מיליון קוב חול שווים לכמות של חול שנודדת במשך 30 שנה בחופי הרצליה ותל-אביב לכיוון צפון.
מדובר בגריעה הכי גדולה של חול ממאזן החול החופי שהייתה ב40 שנה האחרונות, שלהערכתי וגם להערכת מומחים, גריעת חול זו תשפיע קשות על חופי הצפון, בעיקר החופים מדרום לחיפה.
התוכנית הזו שאושר לפני כניסתו לתוקף של החוק והיא בעצם עובדה מוגמרת, למשרד לאיכות הסביבה לא היו הכלים החוקיים, וכנראה גם לא עמוד השדרה, והוא לא היה יכול לעמוד מול הלחצים הכבירים שהופעלו לאישור שימוש בחול לנמל כרמל.
אין חולק שישראל צריכה נמל מודרני אבל במדינה שיש בה 7 מיליון טון פוסלת בניה פזורה בשטחים פותחים לא נמצאה אלטרנטיבה שתשמש בפסולת בניה במקום החול?

לפרק את המרינה באשקלון
לדעתי חוק החופים היה צריך ללכת רחוק יותר וגם לתת כלים לפינוי של מבנים מזיקים לחוף שכבר אושרו ונבנו, למשל המרינה באשקלון.
לאחרונה ביקרת במרינה באשקלון מדובר במרינה דלת פעילות, יש בה 5 ביתי קפה ועוגנות בה כמה עשרות בודדת של יאכטות. למען המטרה "הנעלה" הזו נהרס חוף יפהפה באורך של כ4 ק"מ.
האבסורד שבימים אלו עובדים בממשלה על תוכנית לשיקום חוף שכנראה תעלה לנו עשרות מיליונים ותגרום להרס של עוד חופים.
אני תוהה אם לא יהיה נכון לפרק את המרינה באשקלון ואת שוברי הגלים שמסביבה, ולחזור למצב הקודם?
זה לא כרוך במאמץ כביר במיוחד, יש צורך בהעברה של 5 בתי הקפה מהמרינה לאזור החוף, ולשחרר את היכטות המעטות שעוגנות שם למרינות אחרות.
ישראל הוכיחה לאחרונה שהיא יכולה לפרק מקומות שנבנו בעבר ועכשיו הם נחשבים לשגיאה, למה לא ליישם את זה על מרינה אשקלון?

תצלום לויין של המרינה באשקלון, מתוך גוגל

כשל של המשרד להגנת הסביבה

כשל אחר שגם הוא משמעותי הוא התנהלת המשרד להגנת הסביבה בקשר לחוק החופים. העקרונות הנכונים והסמכויות שמעניק החוק למשרד להגנת הסביבה כמעט ולא מנוצלים על-ידו.

גדוען עזרא, המשרד שלך רפוס

לצערי נתקלתי במקרים רבים שנעשו פעולות בחוף שנחשבות "לפגיעה בסביבה החופית" שהיא עבירה פלילית, שדווחו לגורמים הרלוונטיים במשרד להגנת הסביבה ודבר לא נעשה!
מקרה אחד לדוגמא תלונה שהגשנו נגד חברת קרייזי ליין על זריקת ג'יפ מן המצוק במהלך צילום סרטון פרסומת. ככל הידוע לי התלונה לא נבדקה ואלו שפגעו במצוק לא עמדו לדין!
את הרפיסות הזו של המשרד להגנת הסביבה אולי אפשר להסביר בפחד להתעמת עם גורמים משפיעים ומוקרשים בישראל, כמו בעלי הון, מקורבים פוליטיים וראשי ערים. בסופו של דבר מדובר באחד המשרדים הכי חלשים בממשלה שללא גיבוי פוליטי ראוי, פעילות המשרד היא כמעט בלתי אפשרית.
לצערי כיום נמשך המצב שגורמים שונים ממשכים לעשות בחוף כמעט ככול העולה על רוחם, ללא תגובה ראויה של המשרד להגנת הסביבה שיש בידו כל הסמכויות לכך.
עניין אחר לא פחות שערורייתי היא נושא "ההיטל להגנה הסביבה החופית" כבר שנתיים מאז נכנס החוק לתוקף, והמשרד להגנת הסביבה לא הצליח להרים את התקנות ליישום חלק זה של החוק!    

שריון החופים

החלק העיקרי של החוק שכן מיושם הוא "הועדה לשמירת הסביבה החופית", ככלל הועדה עושה עבודה לא רעה, מלבד כמה מקרים שלדעתי הועדה קיבלה החלטות שלא מתיישבות עם הגדרה "שמירת הסביבה החופית", הבעיה שאני כן מזהה בוועדה היא חיבה יתרה ולא נכונה לתפיסה של שריון החוף.
משמעו של שריון החוף הוא בנייה של אלמנטים כמו שוברי גלים וקירות ים שכביכול נועדו להגנת החוף.
כמעט כל הרשויות מקומיות שיש להם חוף מתכנתות לשריון את חופיהן, מקומות כמו: הרצליה, אשקלון, נתניה, חיפה, בית ינאי, שדות ים ועוד היד נטויה.
בעולם כבר הבינו שניסיון "לנצח" את גלי הים בהוספת אלמנטים קשיחים נועד לכישלון, באירופה, אוסטרליה ובארה"ב יש מגמה לפרק שוברי גלים וקירות ים ובמקומם לטפל בחוף באופן "רך" בעיקר ע"י הוספת חול.
לא ברור איך שבישראל שכבר הוכח מעבר לכל ספק ששבורי גלים גורמים נזק, עדיין יש מתכננים וראשי רשויות שמקדמים רעיונות כגון אלו?
שוברי גלים הם לא רק פצע קשה בנוף ופגיעה במפגש הטבעי בין הים ליבשה, הם גורמים נזקים לחופים שכנים לפעמיים במרחקים של קילומטרים.
מדובר לא רק בנזקים סביבתיים אל גם בנזקים כספיים גדולים הן כי הערך התיירותי של החופים הניזוקים יורד והן בשל ההשקעה הכספית האדירה שדרושה לתיקון המצב.

לסיכום:

חוק החופים הוא אמנם שיפור למצב הקודם, אבל השיפור הזה לא יביא לשינוי מגמה. חופי ישראל בדרך למטה אם החוק לא יישנו מצבם של החופים יימשך להיות עגום ואנו נמשיך לחזות בהתדרדרותם.
לצערי, אני לא רואה שום כוח שיכול לעמוד מול גורמי ההון והנדל"ן שנמצאים היום בשלטון שימשכו לעשות מיליארדים מן החופים.

התביעה על סך 2 מיליון שקל הוגשה בתגובה לכתבה שפורסמה במקומון ערב הבחירות לכנסת, אשר לטענת המפלגה "גרמה לנזקים אדירים לתובעים ומנעה בזדון את כניסתה לכנסת"  

לכתבה באייס לחצו כאן…

יש לי הרגשה שהשפעה של מפלגת הקומבינה על מדינת ישראל תהיה כמו ההשפעה של הוריקן דרגה 5 בחופי פלורידה, שמתיר אחריו רק הרס וחרבן. כמו הוריקן מפלגת הקומבינה נוצרה מכלום התפתחה וצברה כוח באופן בלתי ברור, ובאה לחוף והורידה ופגע מכל הבא ליד וכמו הוריקן גם היא תתפוגג במהרה ורק ההרס שהיא השאירה, יישאר צרוב במוחם של הנפגעים להרבה זמן.
לאחר שחברות הפוליטיקאים המפקפקים הקימו רשימת קומבינה לכנסת, לאחר שהקימו ממשלת קומבינה ולאחר שיצאו למלחמת קומבינה מציגים לנו אנשי קדימה שיטת ממשל שהיא קומבינה.

אולמרט והכרישים

מה אפשר לצפות מאנשים שקומבינה היא חלק מן הDNA שלהם שנים ארוכות, האנשים שמובלים את קדימה היום שרדו במערכת הפוליטית רק בזכות יכולתם "המופלאה" לדלג מקומבינה לקומבינה בלי להירטב.
היריעה צרה מלהכיל את הניתוח של ההיסטורית הקומבינה של מובילי המפלגה הזו, אבל שינוי שיטת הממשל הוא אינו סתם עוד קומבינה אלא ניסיון להפוך את המערכת הפוליטית לפס יצור של פוליטיקאים קומבינטורים כמו אנשי קדימה.

העקרונות לשיטת הממשל שאולמרט הציג אתמול אינם אלא אוסף של רעיונות מוזרים שנשלפו מן המותן בלי חשיבה מערכתית, בלי ראיה ארוכת טווח. נראה החשיבה היחידה שעומדת מאחורי השיטה שהציג אולמרט היא איך לשרוד עוד חודש ואיך להסיט את תשומת הלב הציבורית מהידיעות והדעות הביקורתיות על התנהלותו ועל התנהלות מפלגתו.
   
בישראל אכן יש בעיה מערכתית עם שיטת הממשל, היא נובעת מסיבות רבות חלקן לא קשורות כלל לשיטת הממשלה אלא קשורות למבנה החברתי שיש בישראל. אבל חלק מן הבעיה כן קשור לשיטת הממשלה שנבנתה כאשר המדינה הייתה דלת אוכלוסיה ועם מפלגה אחת גדולה. וכשבאו לתקן את שיטת הממשל עשו זאת בשיטה של טלאי על טלאי.   
    
הדרך הנכונה לתקן שיטת הממשל בישראל היא לבחון לעמוק את המערכות החברתיות בישראל, להביט על הבעיות שהיו לאורך זמן, ולבדוק שיטות ממשל בעולם.
לעומת זאת הדרך המעוות לשנות את השיטה היא בחיפזון, וכדי לפתור בעיה מיידית ונקודתית כמו שנעשה היום.
אני קורא לכל השיפוצניקים שבאים לתקן לנו את שיטת הממשל לזרוק את השפכטל ולעובר לשלוחן המתכננים. יש לקיים רב שיח אמיתי ושקוף, יש לתת הזדמנות לביטוי לכל קבוצת האוכלוסייה, יש לבחון לעמוק שיטות ממשל מן העולם. שיטת ממשל החדשה חייבת להיות בריאה מערכתית כוללת וארכות טווח.

הייתי אומר שהמבחן האולטימטיבי לשיטה החדשה יהיה בשאלה אם פוליטיקאי מפוקפק כמו אולמרט יהיה יכול להגיע לקצה הפירמידה.

*הכותב פעיל סביבתי וחבר בהנהגת מפלגת הירוקים

אל גור החליט לחנך את הבוחר האמריקני והעולם נבהל, השאלה ממה? לכאורה צפייה בסרט של שמיועד לקהל אמריקני, ועוסק בבעיה סביבתית גלובלית היה אומר להשאיר את הצופה הלא אמריקני זועם על העם האמריקני, אבל לי הייתה מסקנה שונה.
התפיסה הרווחת כי הסרט "אמת מטרידה" של אל גור, הוא סרט שעוסק בבעיית התחממות הגלובלית. אבל לדעתי הDNA בבסיס הסרט הוא אוניברסאלי ומספר סיפור אחר, סיפור על חולשות אנושיות ועל יהירות פוליטית קטלנית.

התחממות גלובלית היא אכן בעיה סביבתית מטרידה, והדילמה איך לפעול לפתרונה כלל אינה ברורה אם בכלל אפשרית, גם לא במחשב הקסמים של אל גור.
אבל האמת שאני גילתי בסרט היא אינה אמת סביבתית, האמת היא אמת חברתית ופוליטית שהיא בעיה אוניברסאלית שתקפה גם כאן, אולי אפילו ביתר שאת.
במהלך הסרט אומר אל גור משפט עצוב ונכון, הוא אומר שלציבור המצביעים יש נטייה לפשטנות, וחוסר יכולת לראות את מה שמעבר לאופק, שלעיתים מתפוצצת בפרצוף.
הנטייה הציבורית הזאת יחד אם מנהיגות פוליטית יהירה יכולה להוביל לאסון, אל גור מביא בפירוט את הדוגמה של התחממות הגלובלית.
אל גור מביא שני דוגמאות נוספות מן ההיסטוריה המודרנית, מנהיגות יהירה שהתעלמה בעזרת ספינים והאחזת עיניים מבעיה שהייתה גלויה לעין. גרמניה הנאצית והסיכון הבריאותי מסיגריות הם אכן דוגמאות טובות שהתפוצצו לאנושות בפרצוף והרגו מיליונים. אם ללכת קצת רוחק בזמן, יש את נביאי הזעם מסיפור התנ"ך של עם ישראל שאולי לימדו את האנשות לראשונה על חולשה אנושית זו.
  
לא צריך ללכת רחק כדי לראות את הנזקים של עיוורון מנהיגותי שלוקה ביהירות כרונית.
אנחנו אמנם לא אמריקה, אבל גם כאן יש לנו מנהיגות יהירה שגורמת לישראל נזקים סביבתיים וחברתיים אדרים. לצערי השלטון בישראל נמצא היום בידיי מפלגת קומבינה וראש הממשלה שלנו הוא קומבינטור יהיר מן הסוג הגרוע ביותר.

המשקפיים של בוש שלא מסוגלים לראות מעבר למקורביו בתעשיית הנפט הם כמו המשקפיים של אולמרט שלא מסוגלים לראות מעבר למקוריו וחבריו "מתעשיית" הנדל"ן.
אני חושש מאוד שכמו האמריקניים שסובלים מנזקי ההתחממות הגלובלית כך גם אנו נאבד את נופי התנ"ך שחלמנו עליהם 2000 שנה לטובת הבטון והאספלט זאת לשמחתם של כמה בעלי הון מקושרים.
   
אין מה להגיד על רקע סופות ההוריקן של 2005 ותופעת מזג-אוויר אחרות בכל העולם, הסרט של אל גור נפל על קרקע ציבורית פורייה באמריקה, ואולי יגרום לשינוי.
אני יכול רק לקוות שמפלגת הירוקים תצבור מספיק כוח והשפעה, הן ברמה המקומית והן ברמה הלאומית. כדי שנוכל לנטרל את הפצצות המתקתקות הסביבתיות והחברתיות הרבות שאנחנו רואים בצבעים בהירים ממש כמו בתמונות לווין של הוריקן מעל מפרץ מקסיקו במצגת של אל גור.

*הכותב היה צפה בסרט כאורח המשרד להגנת הסביבה בהקרנה מיוחדת      

פורסם כבר בעבר ששר האוצר שלנו, אברהם הירשזון, הוא חובב רכבי שטח. אולי זו הסיבה שמשרד האוצר מקדם בימים אלו רפורמת ביטוח טיפשית שלא רואה ממטר את רוכבי הקטנועים ושלא עלה בקנה אחד עם הניסיון לשפר את מצב התחבורה של ישראל.
מידי פעם מפרסם משרד האוצר נתונים כמה מפסיד המשק בישראל כתוצאה מן הגודש התחברותי והפקקים, מדובר בהפסד של מיליארדים מידי שנה.
באופן לא מפתיע הנזק הכספי האדיר הזה הוא מנוף להשקעה אדירה של מיליארדים נוספים בכבישים חדשים שלא עוזרים הרבה לשיפור המצב.
  
אולי הגיע השעה שבמשרד האוצר יבינו שהמדיניות הנכונה היא לפועל להוריד את מספר המכוניות שנעות מידי יום בכבישים. הפסקת קומבינת הליסינג היא בהחלט צעד חשוב בכיוון הנכון, אבל ייקור השימוש בקטנועים הוא צעד לא נכון בכיוון ההפוך.
משרד האוצר טוען שתערפי הביטוח של קטנועים לא משקפים את סכום התביעות שלהם. אני שואל את משרד האם תערפי הביטוח שהולכי רגל "משלמים" כן משקפים את סכום התביעות שלהם? האם תערפי הביטוח שרוכבי אופניים "משלמים" כן משקפים את סכום התביעות שלהם?
כידוע הולכי רגל ורוכבי אופניים הם מנפגעי הגוף העיקרים, והסכום שהם מקבלים מחברות הביטוח הוא גדול מאוד, ואבל הם לא משלמים אפילו אגורה אחת לחברות הביטוח.
יותר מזה, נדיר לשמוע שרוכב קטנוע פגע קשה בהולך רגל או ברוכב אופניים, לעומת זאת כמעט מידי יום אנחנו שומעים על אוטובוס, משאית או רכב שטח שקוטלים הולכי רגל ורוכבי אופניים.

אם תפיסת העולם של האוצר גורסת שתעריפי הביטוח צריכים לשקף את פגיעותו של משתמש הדרך, אם כך משרד האוצר צריך היה לקבוע תערפי ביטוח גובהים מאוד להולכי רגל ורוכבי אופניים, ותערפי הביטוח כמעט אפסי לאוטובוסים משאיות וג'יפים משוריינים.

תפיסת העולם כמובן צריכה להיות הפוכה, תערפי הביטוח לכלי רכב כבדים שנזק מתאונה מהם יכול להיות משמעתי לשאר משתמשי הדרך צריך להיות גבוה. בנוסף המדינה כמדיניות צריכה להוריד את מחירי השימוש לכלי רכב שתורמים להפחתת הגודש התחברתי, כמו קטנועים.
מחירי ביטוח נמוכים לקטנועים לא רק שלא גורמים נזק כלכלי למדינה אלא ההפך הם מפחיתים את הנזק הכלכלי. שימוש מוגבר בקטנועים יתרום להפחתת הגודש בכבישים, יתרום להפחתת הצורך בבניית כבישים חדשים ויתרום להפחתת הצורך לבנות מגרשי חנייה תת קרקעיים יקרים.

בצדק משתמשי הדרך כמו הולכי רגל ורוכבי אופניים לא משלמים ביטוח, ונכון שהמדינה תפעל לעודד את הציבור ללכת ברגל ולנוע על אופניים. גם בדרך של ייקור תערפי הביטוח לכלי רכב כבדים כמו רכבי שטח שמסכנים מאוד את שאר משתמשי במיוחד במרחב העירוני.
 
לא ברור לי מהיכן צצה היוזמה האווילית הזו להעלות את תערפי הביטוח לקטנועים, אולי בשעה ששר האוצר נסע לו ברכב השטח שלו עם החלונות השחורים בלי לראות את שאר משתמשי הדרך, אולי זה הלחץ שהפעילו חברות הביטוח על מפלגת הקומבינה ששר האוצר חבר בה, ואולי זו סיבה פרוזאית אחרת שלא משנה את העובדה שיש כאן ניסיון לקדם מדיניות שגויה שאולי מטיבה עם חברות הביטוח אבל מזיקה לכלל ציבור הנהגים, לא רק לרוכבי הקטנועים!

מי יודע אולי כאשר שר האוצר נוהג ברכב השטח שלו, העתיד שהוא רואה בעיניי רוחו הוא עתיד של כבישים מלאים בהמארים משוריינים. בכל מקרה גם אם זה לא העתיד ששר האוצר רואה, כך יראו כבישי ישראל אם משרד האוצר ימשיך לקדם את מדיניות הביטוח הטיפשית הזו.

לאתר מחאת רוכבי הקטנועים לחצו כאן…

*הכותב רוכב על קטנוע 150cc, וחבר בהנהגת מפלגת הירוקים

לפני חצי שנה הסתיים מאבק של הגולשים והארגונים הירוקים בחיפה בהצלחה, בכך שוועדה של המועצה הארצית לתכנון ובניה דחתה את תוכנית העירייה לבנות מרינה בבת-גלים.
והנה היום אני ופאר ויסנר, יו"ר המפלגה שוב מצאנו את עצמנו נוסעים לירושלים לפעול ולנסות להשפיע על חברי ועדה לא לאשר את המרינה.

איך מרינה בת גלים חזרה חצי שנה אחרי שבוטלה?

הפגנה למען חוף בת-גלים

אנחנו יודעים שחופים הם מגנט ליזמי נדל"ן ולפוליטיקאים מושחתים, והנה לאחר המלחמה בלבנון ממשלת ישראל הבטיחה להשקיע מיליארדים בצפון. משום מה ראש עיריית חיפה יונה יהב משוכנע שאת הכסף הזה שמיועד לשיקום חיפה יש להשקיע בהרס חוף בת-גלים.
היום היגעה לוועדה לשמירת הסביבה החופית תוכנית שבה הייתה כלולה האפשרות לבניית מרינה בנקודה בה נפגש הר הכרמל בים, נקודה נופית נדירה ודרמתית יחידה בישראל. שכנראה קורצת מאוד לאנשי הנדל"ן שרוצים לייבש את הים במקום ולבנות עשרות מבנים גבוהים ומכוערים.
בישיבה היום טענו אנשי עיריית חיפה כי מרינה כזו היא קריטית לעתידה הכלכלי של חיפה. הצידוק המגוחך שאנשי העירייה הביאו הוא כי שוכנת בת גלים היא שוכנה מוזנחת ובניית מפלצת הבטון הזו בתוך הים "תציל" את השכונה. 

מה היה היום?
היום בבוקר הגיעו עשרות מפגנים רובם מחיפה והפגינו בכניסה למשרד הפנים. בשעה 11:30 נכנסנו לחדר הישיבות של הועדה לשמירת הסביבה החופית. באופן מפתיע הגיעו חברי ועדה רבים לישיבה שמעולם לא ראיתי ואני הייתי בלא מעט ישיבות של ועדה זו.
תושבים וגולשים רבים דיברו בישיבה, היו שהזכירו את הנזק העצום שגרמה מרינה הרצליה שמשום מה הניסיון המר הזה לא נלמד ע"י אנשי עיריית חיפה. היו שאמרו שבמקום יש תנאי רוח ייחודים והתחביב המרכזי שלהם יפגע קשות.
אני קיבלתי רשות דיבור ואמרתי ששייט הוא שימוש ציבורי שמעטים מפיקים ממנו הנאה, ודרושה לשם יישום השימוש הזה בנייה אדירה פולשנית ומזיקה לחוף. לעומת זאת שימוש כמו גלישה או שחייה הם הרבה יותר פופולאריים לא גורמים נזק לחוף ולא דורשים השקעה של כסף ציבורי.
פאר ויסנר קיבל את רשות הדיבור וטען כי יש כאן קומבינה פוליטית של יונה יהב ואולמרט והמרינה היא המטבע שאולמרט בו משלם ליהב על התמיכה שלו ב"קדימה" בבחירות האחרונות.
למשמע הדברים של פאר, התקומם יהב והביע כעס אבל זה לא עזר לו רבים מן הנוכחים תמכו בדברי פאר.
"פנינה" אחרת שיהב השמיע בדיון ואותי קוממה, הוא אמר שהוא מעדיף "שיבנו וילות על החוף", הנה במשפט אחת תפיסת עולמו של האיש, חוף היום "צריך" לשמש לטובת בעלי הממן, והציבור הוא רק מטריד שמפריע לאנשי עיריית חיפה להפיק הון מן החוף.

איך זה נגמר?
לאחר הדיון הלכנו עם הגולשים לאוכל חומוס, בסוף הארוחה קיבלנו את הבשורה המשמחת כי הרעיון לבניית מרינה בבת-גלים נדחה ברוב מוחץ והיחידים שהצביעו בעד המרינה הם יונה יהב עצמו וארנון גלעדי הנציג של עיריית ת"א בוועדה.

אנחנו לא משלים את עצמנו שזה סוף הדרך, החוף ימשיך להיות חלומם של יזמי נדל"ן וצפייה לנו עבודה סיזיפית קשה לבלום את התופעה.