לפי סקר של ידיעות אחרנות שהתפרסם בסוף השבוע האחרון הכוח של מפלגת הירוקים הוא 2 מנדטים.

היום אני ופאר ויסנר, יו"ר מפלגת הירוקים, נסענו לירושלים והופענו בפני חוקר של הועדה לתשתיות לאומיות בנוגע לכביש 531. (ההתנגדות שלנו מופיעה כאן… )
ההתייחסות של אנשי מע"צ לא הייתה מפתיעה, הטיעונים שלהם בתגובתם אילנו היו די קלושים.

כולם מכירים את הפקק היומי בבוקר באיילון, מגלילות לכיוון דרום כמעט לכל אורכו של הכביש, וזאת למרות שהכביש הורחב ל5 נתיבים, כפול מה שתוכנן במקור.
באופן מפתיע נציג מע"צ הצהיר בדיון כי יש בידיהם דו"ח שאומר כי כביש 531 יקצר באופן ניכר את זמני הנסיעה ויש בו יתרונות כלכליים.
הרשו לי לפקפק באמינות הדו"ח, אני מאמין שמדינת ישראל הולכת להשקיע מיליארדים על כביש שלכל-היותר יגרום לפקק באיילון להתחיל במקום בגלילות בכפר שמריהו.
ככה זה בישראל משקיעים מיליארדים בכבישים שנסתמים תוך זמן קצר, במקרה הזה אפילו לא יהיה צורך לחכות, הכביש כבר סתום ורק מוסיפים לו עוד מכוניות.
לא ברור איך יקצר הכביש הזה את זמני הנסיעה? הרי לא יתווספו עוד כניסות לתל-אביב, והרי לא יהיו שינוי משמעותי במספר מקומות החנייה בתל-אביב?

הכביש הזה יהיה כישלון תחבורתי שהוא גם אבן רחיים כלכלית על מדינת ישראל.
אנו טענו בדיון כי הדרך היחידה לקדם את התחבורה בישראל היא להפחית את השימוש ברכב פרטי ולהגביר את השימוש בתחבורה ציבורית.

לגבי הצעתנו שכביש 541 ישודרג ויהיה תחליף לכביש 531 נאמר לנו שמע"צ בכלל מתנגדת לכביש הזה.

לגבי החיבור האלכסוני שאני הצענו באזור רשפון, להפתעתנו נאמר לנו כי החלופה לא נבחנה כלל כי היא קורבה מידיי לרשפון.
באופן תמוהה הנימוק הזה לא הפריע למתכנני הכביש להצמיד אותו לשכונות של הרצליה ורעננה. הצמדה שתמרר את חיי של רבבות התושבים בהרצליה וברעננה הן מרעש, הן מזיהום אוויר והן ע"י פגיעה בנוף.
אני מעריך שאנשי מע"צ העדיפו לא להתעסק עם כמה עשרות תושבי רשפון המיוחסים, ובחרו להשמיד מאות דונמים של שטחים פתוחים שכוללים גם ערכי טבע נדירים.

צר לי לקלקל לאלו שמאמנים שיש בישראל גוף שרואה את התמונה התחבורתית הכוללת ומספק לנו פתרונות תחבורתיים מתאימים ונכונים – אין גוף כזה!
לצערי בישראל אין ראייה מערכתית כוללת, הפתרונות שמספקים לנו מונעים בעיקר מאינטרסים צרים של אנשים המקורבים למקבלי ההחלטות.
אנחנו נמשיך לפעול לשינוי מדינות התחבורה של ישראל, בתקווה שבבחירות הבאות אנו נהיה בין מקבלי ההחלטות ונוכל להשפיע יותר.
 

סיפור התאונה הקשה בה נהרגו צעירה ובנה שנסעו בפונטו קטנה בתאונה שנגרמה בשל רשלנות של עו"ד בכיר וידוע שנהג בג'יפ שחור גדול, הוא אלגוריה מקאברית על פערי המעמדות הקטלניים בישראל.
אני מניח שאם קלגסבלד היה נוהג ברכב יוקרתית שאינו רכב שטח יבגניה וארתור היו עדין איתנו.
לכן אני די תמהה שהעיסוק התקשורתי בתאונה זו הופנה, לניסיון רדיפה ומניעת התחמקות של העו"ד המקושר מעונש ראוי. לטעמי יש כאן פספוס, תאונת דרכים זו אינה רק רשלנות נקודתית של הנהג, אלא כשל מתמשך של החברה הישראלית, שאם לא תטופל יכולה לגרם להרוגים רבים נוספים.
אולי בנוסף להעמדתו לדין של קלגסבלד, זה הזמן להעמיד לדין את החברה הישראלית? האשמה: התמכרות כמעט טוטלית לתרבות רכבי השטח הקטלנית והמזיקה.
בשנים האחרונות כל מי שנוסע בכבישי ישראל ודאי ראה שיותר ויותר מכוניות שנוסעות בכבישים הם בעצם רכבים משוריינים שהולכים וגדלים, תופעה שאני קורה לה מירוץ חימוש על הכבישים.
רכב שטח שלפני 15 שנה היו נחלתם של כמה משוגעים לדבר, הפך עם השנים לרכב פופולארי. זה לא בגלל שכבישי ישראל חזרו אחורה בזמן והפכו למלאי מהמורות ולא בגלל שפתאום נוספו לישראל מילוני דונמים של שטחים פראיים שרק רכב שטח יכול לצולח אותם. העובדה היא שכבישי ישראל משתפרים מתרחבים ונמתחים לאורך ישראל, אפילו בצורה מופרזת, ובמשך העשור האחרון ישראל איבדה מאות אלפי דונמים של שטחים פתחים לטובת בטון ואספלט.
נשאלת השאלה למה אדם צריך לנסוע על רכב משוריין לקניות בספור, או לסרט בקולנוע?
התשובה היא פרוזאית ועצובה, האדים הרעילים של חולאי התרבות האמריקנית החלו לזרום אילנו לפני שנים והפכו היום לשיטפון והרעילו את החברה הישראלית שפעם הסולידאריות והצניעות יחד עם הבוטות היו מן מאפייניה המרכזיים.
התרבות האמריקנית הראוותנית, הדורסנית, המנוכרת והמזויפת הפכה לחלק מרכזי מאיתנו, ורכבי השטח הם אולי הביטוי המוחשי והקטלני ביותר של תרבות זו.
רבים מן האנשים קונים רכבי שטח לא בשל צורך אמיתי אל בשל רצון להתבלט. מקבלים עוד חצי מטר גובה כך שבפקק במקום לראות את הסטיקרים רק של המכונית שלפניך אפשר לראות סטיקרים  של עשרת המכונית שלפניך.

אני משער שחוץ מעניין הסטאטוס וניקר העיניים, מסתתר גם שיקול בטיחותי כביכול.
אפשר להגיד שבפני קונה רכב השטח עומדת דילמה של חיים ומוות, הבחירה היא בין לצאת בפציעות קלות בתאונה שמעורבים בה שני רכבים רגילים לבין הרצון שבמקרה של תאונה דומה קונה רכב השטח ייצא ממנו שהוא מנער מעליו את האבק ולא באמת חשוב מה יקרה ברכב השני של פשוטי הכביש.
קונה רכב השטח מעדיף שב"קרב" עם מכונית של פשוטי הכביש אגזוזו המשוריין והכבד יהיה על העליונה גם במחיר חייהם של פשוטי הכביש.
לצערי, באופן פרדוכסלי התאונה הזאת כנראה מאוששת את השיקול הבטיחותי ולכן אנו צפויים להתפשטות מגיפת רכבי השטח. 

לטעמי כל אלו שקונים רכב שטח אבל לא באמת זקוקים לו, הם אנשים אכזריים ומנוכרים שלא חסים על חיי.
כאזרח אני מצפה מן המדינה שכן תחוס על חיי, וכמו שהיא מגבילה רכבים כבדים אחרים, היא תגביל את רכבי השטח.
אין שום סיבה שנהגים על משאיות, אוטובוסים ואופנועים כבדים יחייבו ברישיון מיוחד, אבל נהגים בכלי משחית כמו רכב שטח יהיו פתורים אפילו מקורס נהיגה ייעודי.
השר מופז מראה סמנים שהוא לא אחד משרי המחמד של יבואני ויצרני הרכב. אולי כמו שהוא מתכוון להוציא את הכלים החקלאיים (הקרויים טרקטורוני המשא) מרחובות הערים, הוא ייסד קטגוריה לרכבי השטח ויחייב את נהגיהם ברישיון מיוחד.

*הכותב פעיל סביבתי וחבר בהנהגת מפלגת הירוקים

אתמול התרחשה תאונה של מטוס קל סמוך לשדה התעופה בהרצליה, מייד ראש העיר קמה ודרשה לפנות את שדה התעופה.
האם באמת שדה התעופה מהווה סיכון בטיחותי כל-כך חמור שמחייב את סגירותו?
התשובה היא, לא!
נבחן את הנושא אובייקטיבית, הרי לא מדובר כאן במיכלי דלק וגז אדירים כמו בפי-גלילות, או במיכלים עם חומרים מסוכנים כמו בחיפה.
הרי בכבישי ישראל נעות מאות משאיות ביום עם חומרים מסוכנים, רק לפני חודשיים התהפכה משאית כזו בכביש החוף בכניסה להרצליה. בנס נמנע אסון חמור מאוד שהיה יכול להיגרם מפיצוץ המשאית, האם מישהו הציע לסגור את כביש החוף למשאיות?
הרי תאונות אוטובוסים מתרחשות כאן מידי שבוע, האם מישהו מציע לסגור את תחנת האוטובוסים בהרצליה בשל הסכנה של תאונות אוטובוסים?
הרי מרינה הרצליה ושוברי הגלים גרמו בשנים האחרונות לטביעתם של כעשרה בני אדם, כתוצאה מזרמים ומערבלות, האם מישהו הציע לפנות את המרינה מהרצליה?

שדה התעופה הרצליה אכן מהווה מטרד רעש לשכנים, ואם היה אפשר להעביר אותו למקום כך שלא היה מהווה מטרד הייתי תומך במהלך. אבל ישראל היא מדינה קטנה וצפופה ולמעט הנגב אין מקום שאפשר לשים את השדה כך שלא יהיה מטרד לתושבים.
אכן יש כוונה להעביר את שדה התעופה לאזור עין-שמר, נשאלת השאלה האם דמם של תושבי הרצליה "כחול" יותר מדמם של תושבי עין שמר? האם ראוי לפנות מטרד כזה מתושבי הרצליה ולגרום מטרד לתושבי עין שמר?

 האם נדל"ן זה כל הסיפור?
אפשר לומר שבזכות שדה התעופה נשמרה סביבו ריאה ירוקה די נדירה, ובישראל כמו בישראל "כרישי" הנדל"ן כשהם רואים ירוק באזור אטרקטיבי כמו בהרצליה נדלקים להם העיניים והם יעשו הכול להפוך את הירוק לבטון.
יש כאן צביעות גדולה מצד כמה גורמים, הם רוצים לפנות את שדה התעופה במטרה להפוך מאות רבות של דונמים מסביב לשדה לנדל"ן, ולא מדובר כאן במילונים אלא במיליארדים!
לאותם גורמים אין אומץ להגיד את האמת, שהם רוצים לפנות את שדה התעופה למטרות נדל"ן. אבל אתם גורמים מסתתרים בציניות מאחורי נימוקים בטיחותיים ומאחורי תושבים תמימים במטרה להפוך את המקום לבוננזה נדל"נית.

אני מבין את החשש של התושבים הגרים בסמוך לשדה התעופה, תאונות טייס אכן מתרחשות, למזלנו לא בתדירות של תאונות דרכים, יש לזכור משקלו של מטוס קל הוא כשל מכונית קטנה ולכן הסיכון לנזק במקרה של תאונה הוא קטן יותר מתאונה שבה מעורבת משאית עם בלוני גז למשל.
תאמרו ודאי מה אתה מבין אתה לא גר כאן. אכן, אבל אני גרתי שנים במקום שבו עבורו עשרות משאיות עם חומרי נפץ מסוכנים מטרים ספורים מן הבית שלי, ואני חוויתי סכנה חמורה פי כמה באופן יומיומי.   

מה שאני יכול להגיד לתושבים, שפינוי השדה אולי יגרום לשיפור קל באיכות החיים בטווח המיידי, אבל בטווח הרחוק כל הירוק שאתם רואים מסביב יעלם ויהפוך לנדל"ן.
הנזק הזה יהיה בראש ובראשונה לאיכות חייכם, אבל לא רק, כל תושבי השרון יפסידו שהריאות הירוקות סביב שדה התעופה ייעלמו ויהפכו לנדל"ן.   
 

חוף געש הוא חוף מוכרז נמצא בלב גן לאומי חוף השרון, הכניסה לחוף היא דרך ואדי טבעי.
על המצוק ועל החוף מתקיימות מערכות אקולוגיות רגישות ביותר, בהן יש בעלי-חיים יבשתיים ובעלי-חיים ימיים, חוף זה אמור היה להיות חוף שמור מפני פיתוח ולהישמר במצבו הטבעי.

 
בית הקפה הבלתי חוקי בחוף געש

זה הסיפור, בסוף חודש יולי, בעיצומה של המלחמה הובאה לחוף געש גרוטאה של משאית, מסביב למשאית הוקם אוהל ענק, מפעילי המקום השתלטו על כ2 דונם מן החוף. מפעיל המקום הציפו את החוף בעשרות רבות של כיסאות ושלחנות והמקום מתפקד כבית קפה הומה שפועל כמעט כל שעות היום.
מיותר לציין שהמקום הוקם ללא תוכנית, ללא אישור של הועדה לשמירת הסביבה החופית, או של כל מוסד תכנון אחר!
לכאורה פניה לרשויות הרלוונטיות, ודיווח על העבירה הבוטה הזאת על החוק אמורה הייתה לגרום לבצע אכיפה, במיוחד שמדובר בחוף רגיש. אבל לא, בישראל זה לא עובד ככה, הרשויות מתברברות והעבריינים ממשכים לעשות הון על חשבון נכסי הציבור.

המשך »

בימים האחרונים אנו שומעים שוב ושוב מאנשי ביטחון כי קיצוצים בתקציב הביטחון גרמו לאי-אילו קלקולים של המערכה הצבאית הנוכחית. כאילו אומרים לנו "אנחנו אשמים? מה פתאום – אתם אשמים!".
כן "אתם" שרוצים יותר תקציבים לרווחה, יותר תקציבים לחינוך ויותר תקציבים לפארקים ואיכות סביבה.

תקציב הביטחון שואב מידי שנה עשרות מיליארדים מכספי משלם המסים הישראלי, האם הערפול על תקציב הביטחון מוצדק בעידן הנוכחי? האם התירוץ לא לתת לאויבי ישראל שביב מידע, מצדיק הסתרה של מרכיב כל-כך חשוב בחיים כאן מפני הציבור הישראלי?

התשובה שלי היא לא.

יש הרגשה לא נוחה שתקציב הביטחון שתחת מעטה סודיות, הוא כמו חור שחור ששואב עוד ועוד תקציבים, בלי לדעת למה, כמה ולאן, במין “אינרציה” כזו שאין עליה שליטה.

סמל צה"ל

לא ייתכן שמידי אוגוסט נשלפים תסריטי אימה ביטחוניים, כדי לפעיל לחץ על נבחרי הציבור לא לקצץ בתקציב הביטחון.
לא צריך להיות פרשן צבאי, כולם יודעים שהיום סביב ישראל יש בעיקר כוחות צבאיים עניים, עם ארסנל עני.
בוא נודה על האמת, חיזבאללה הוא כוח צבאי עני עם ארסנל עני שהתמודד עם צבא עשיר עם ארסנל עשיר ושרד. כולם מבינים שהתוצאה שאפשר היה לצפות מצה"ל תהיה הרבה יותר טובה, מן התוצאה שהתקבלה.

יתכן שאי-השקיפות הזיקה למערכת הביטחון, יתכן שבכך שמערכת הביטחון יודעה שתקציב נשאר מחוץ לדיון הציבורי שאלות תקציביות מרכזיות לא באות לדיון אמיתי שהציבור שותף לו. אולי בגלל שמערכת הביטחון יודעת שהיא פתורה מלשכנע את כלל הציבור וצריכה לשכנע לכל היותר כמה עשרות אנשים מתאמצת פחות להיות יעילה וחסכונית.
זה לא סוד כל מי ששירת בצבא בסדיר או במילואים יודע שיש בזבוז בצבא ואפילו בזבוז די ניכר.

בקיצור אלו הדברים שאני כחייל מילואים וסדיר שראיתי והטרידו אותי:

• יש הרבה יותר מידי אנשי קבע מיותרים
• הרבה יותר מידיי פונקציות אזרחיות מנוהלות ע"י הצבא( למשל תחזוקה של כלים מנועיים, וציוד אלקטרוני, וכו..)
• תעסוקות מבצעיות של חיילי מילואים
• תנאי פרישה מפליגים ובלתי הגיוניים(למה איש קבע שאינו לוחם מקבל פנסיה מלאה בגיל 45?)

אני כמשלם מסים רוצה לדעת, כמה כסף הולך על שכר, כמה הולך לחיל האוויר, כמה לחילות היבשה, כמה למודיעין וכו…
אני גם רוצה לדעת שלא חותכים את תקציבי הפיתוחים הטכנולוגים, רק כדי לא לפגוע בתנאי השכר של אנשי הקבע. בכלל למה לא להפריד את התקציב הפיתוחים הטכנולוגיים כתקציב רב שנתי נפרד?

המשרד לאיכות הסביבה

נתון מעניין שמופיע במסמך באתר משרד האוצר על תקציב הביטחון, הגידול מידי שנה(200 מיליון) של תקציב גימלאות משרתי הקבע(4 מיליארד היום!) שווה לתקציב המשרד לאיכות הסביבה כולו!
לשם השוואה באמריקה שלא מתקמצנת על ביטחון תקציב איכות הסביבה הפדראלי בלבד ב2006 הוא 2% מתקציב הביטחון, בישראל 2006 תקציב איכות הסביבה הוא 0.5% מתקציב הביטחון.
נתון מעניין אחר, תקציב הביטחון האמריקני הוא(450 מיליארד ) רק פי 10 מהתקציב הישראלי (45 מיליארד).
אגב, לפי אותו מסמך מופיע סוכם של מיליארדים כסיוע לתעשיות הביטחוניות, אפשר לתהות אם סוכם זה יקוצץ לאור קצב הזמנות הצפוי בזמן הקרוב?

כאשר תקציב הביטחון הוא קופסא שחורה, זה מסרס כל דיון אמיתי בשאלות מרכזיות של תיעדוף של סעיפים תקציביים אחרים. האם כמדינה אנו מחליטים לשים דגש על נושאים כמו חינוך, רווחה, בריאות, תשתיות או איכות הסביבה.
כפי שראינו בחודש האחרון לאויבים שלנו מידע רב ואינטימי עלינו, שקיפות, אפילו לא מלאה, של תקציב הביטחון לא תזיק לישראל, ואולי אף תתרום לצבא.

לפי כל הפרשנים הכלכליים, ישראל בעלת התקציב הביטחון הגדול ביותר יחסית לתל"ג בעולם המערבי.
אולי זה מוצדק ואולי לא, הקרדיט של משרד הביטחון נגמר, התקציב חייב להיות מלובן בשקיפות בשיח הציבורי.

*הכותב חבר בהנהגת מפלגת הירוקים