אתם רואים אותה כל בוקר שאתם הולכים לעבודה, יש כאלו שמלטפים אותה ומטפחים אותה באדיקות, יש כאלו שמתייחסים אליה כאל הביטוי האולטימטיבי של אישיותם ורוב אזרחי ישראל מאמינים שהם לא יכולים בלעדיה אבל המכונית הפרטית היא היום אויבת הסביבה מספר אחת.

מטרתה האמיתית של המכונית הפרטית היא לקחת אנשים ומשאת קלים מנקודה לנקודה ביעילות ובמהירות.
אבל בחסות ובעידוד של תעשיית הרכב יש נטייה לשכוח את חסרונותיה הרבים של המכונית הפרטית ובמידה רבה גם את מטרתה.

בזבוז אנרגיה
הבעיה הבסיסית של המוכנית היא בזבוז אנרגיה, מכונית היא כלי בזבזני מאוד באנרגיה ולא כל-כך משנה מה סוג המנוע שלה, בנזין, גז, דיזל, חשמל, או לחץ אוויר. המסה של מכונית ממוצעת גדולה פי 15 ממסה של אדם ממוצע, כלומר רוב האנרגיה של המוכנית מתבזבז על הנעה של המכלולים שלה עצמה ורק חלק קטן משמש למטרה האמתית.
מלבד הבזבוז הבסיסי של אנרגיה מעצם השימוש במכונית יש בזבוז אנרגיה גם כאשר מנוע המכונית פועל אבל היא לא זזה, כמו בפקקים, רמזורים וכו…
בזבוז שטח
המכונית הפרטית בזבזנית מאוד בשטח, ראשית שטחה של מכונית הוא בזבזני, כדי לספק את היכולת למכוניות הפרטית לנוע צריך לסלול כבישים רחבים שתופסים שטח רב, זאת בנוסף לשטח שתופסת המכונית כאשר היא חונה ובדרך כלל זו יותר מחניה אחת.
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש כיום בישראל כ1.7 מיליון מכוניות אם נאמר שטח המכונית הממוצעת היא 10 מ"ר ולכל מכונית יש שתי מקומות חניה נגיע שרק לשם חנייה זקוקות מכוניות לשטח של 34,000 דונם שזה בערך כמו שטחה של כל פתח-תקווה.
במדינה קטנה כמו שלנו של כל פיסת אדמה יש משמועת כבירה, אנחנו מבזבזים שטח של עיר גדולה רק למען זה שגושי מתכת ישבו להם בלי נוע.
בזבוז זמן
אם לוקחים בחשבון את העובדה שיש בישראל מעט שטח, את העובדה שסלילת כבישים הינה יקרה ואת העובדה שיש מספר רב של מכוניות ומספרן גדל בקצב מתגבר, אנו מגיעים לעובדה המצערת שאין לכבישי ישראל יכולת לשאת את כמות המוכניות .
מכאן קצרה הדרך לתופעה שכולנו חווים אותה והיא הגודש בכבישים, הגדוש בכבישים גורם לנו לבזבז עוד משאב יקר הנמצא במחסור והוא הזמן.
בזבוז משאבים
כאמור מוכנית היא כלי כבד, למען יצורה דורשים המון חמורי גלם, כמו מתכת, פלסטיק, גומי, זכוכית ועוד.
הנסיעה במוכנית עצמה גם היא דורשת משאבים, דלק, שמן מצברים ועוד. התשתית למען נסיעת המכונית אף דורשת המון משאבים כמו בטון, אספלט, מתכת, תחנות דלק וכו…
ובל נשכח שגם לשם יצור המכוניות, יצור המשאבים שמניעים אותן וסלילת התשתית להן דרושה המון אנרגיה.
בזבוז בחיי אדם
נהיגה במכונית דורשת מיומנות, וגם כאשר נרכשת המיומנות הזו אין בכך ערובה שבכל זמן נתון מיומנות זו תהיה זמינה. בכל יום נתון יש יותר ממיליון נהגים שנוסעים בכבישים, בכל נסיעה הנהג מבצע אלפי החלטות מתוך החלטות האלו חלק יכולת להיות שגויות, החלטה שגויה אחת של כל משתמש דרך יכולה לגרום לתאונה ולאובדן חיים. אמנם בשנים האחרונות קיימות מערכות כמו כריות אוויר, שמפחיתות את הפגיעות במקרה של תאונה, אבל מערכות כאלו לא יכולת למנוע את השגיאות שגורמת לתאונות ולכן יש וימשכו להיות תאונות.
זיהום אוויר
זיהום אוויר הינו אולי הבעיה שהכי מורגשת והכי נראית לעין, מכוניות לא משנה מאיזה סוג גורמות לזיהום אוויר ישיר בכל דקה שהמנוע שלהן עובד. וחייבים לומר שגם מכוניות ללא מנוע בערה פנימית יוצרת זיהום אוויר, הזיהום לא יוצא ישירות מן המכונית אבל הוא יוצא בנקודת ייצור החשמל שהמכונית צורכת.
יש גם זיהום אוויר עקיף, שהוא הזיהום שקשור לייצור המכונית, הובלת חמורי הגלם להנעתה ולבניית הכבישים. המשך »

השבוע הגישו הפרקליטות ואדם טבע ודין ערעורים (עע"ם 97/08 ועע"ם 269/08) על סיפור של שכונת היוקרה החדשה בגעש. סיפור זה הוא סיפור הישראבלוף טיפוסי, שלצערי אנו רואים אותו פעם אחר פעם. עד כדי כך נשחקו הנורמות וגם שופט בישראל בפסק-דין מתייחס לישראבלוף הזה כאל נורמה ולא מבין מה לא בסדר בזה.
מתוך פסק הדין מודריק בפרשת "צוקי ארסוף"(עת"מ 1528/07 ועת"מ 1575/07): "קשה להניח שבמהלך שנות ה-90, שעה שהקיבוץ היה שקוע בחובות כבדים, מה שעמד לנגד עיניו היה תוכנית בנייה עבור חברי הקיבוץ שככל שתהיה צנועה ברמתה היא תצריך את הקיבוץ להשקעות של עשרות מיליוני שקלים. סביר יותר להניח שהקיבוץ ראה לנגד עיניו את תופעת הרחבות הבנייה הפרטית וקיווה להיבנות ממנה. לכן ביקש להפוך את המשאב הזול (קרקע חקלאית) שבבעלותו למשאב יקר (קרקע למגורים)".

עד עכשיו בית המשפט העליון במעט המקרים שהגיעו לפתחו, התייחס די בחומרה לסיפורי ישראבלוף, אני יכול למנות שני מקרים בולטים. המקרה של עין חמד (רע"פ 1520/01) בו יזמים בנו וילות בלב שמורת טבע "כדירות נופש" אבל מכרו אותם במחירים מפלפלים כדירות מגורים לכל דבר. והמקרה המפרסם של מרינה הרצליה (עע"ם 2273/03) בה בנו היזמים מאות "דירות נופש" וניסו למכור אותם כדירות מגורים, בשני המקרים בית המשפט עצר את הקומבינה.

בגעש ידעו היטב שאם הם היו באים ביושר ואומרים, אנחנו רוצים לבנות שכונות בצמוד לקיבוץ ולהרוויח עשרות מיליונים, הייתה קמה מהומה וספק רב אם משיהו היה מאשר להם את השכונה במיקום הזה.
הם המציאו תירוץ של מצקות דיור בקיבוץ שהתברר כפיקטיבי, זאת על מנת לרמות לכאורה את מוסדות התכנון ואת הציבור ולגרום לשינוי יעוד של הקרקע. הרי מי יכול לצאת נגד קיבוצניקים "מסכנים" שגרים בקרוונים?
חייבים לזכור ששכונת יוקרה אפשר לבנות בצמוד לעיר קיימת בכל מקום בארץ ולא במקום רגיש כל-כך אקולוגית, לעומת זאת כאשר אומרים שיש מצוקת דיור בישוב קיים אולי יהיה אפשר לצדיק פגיעה אקולוגית מדתית. מצודקת דיור שהתבררה בדיעבד כתרמית.
ואסור לשכוח שווי הקרקע במקום הוא אך ורק בזכות אוצרת הטבע ששיכים לכלל תושבי ישראל, חוף הים ושמורת טבע מדהימים שממש צמודים לגעש.
הסיפור הזה הוא ממש כמו שאמרו הגשש: "…אתם מדברים ככה ועושים ככה יאענו ישראבלוף".

מגה קומבינה

לרקיחת מגה קומבינה כמו שנעשתה כאן צריך מלבד קיבוצניקים רמאים, כסף וקשרים פוליטיים בדרגים הגבוהים ביותר, ובסיפור הזה היו די והותר.
הסיפור של שכונת היוקרה בגעש מתחיל בשנת 1999 בקמפיין הבחירות של אהוד ברק לראשות הממשלה, אנשי הקיבוצים, געש, יקום ושפיים נרתמו טוטאלית לקמפיין הבחירות של ברק. זה כלל פעילים רבים ומרכזיים שעבודו לטובת ברק, הפיכת השטחים החקלאים על כביש החוף לשדה פרסומות לברק וארגון כנסים רבים שגולת הכותרת הייתה מסיבת הניצחון של ברק בשפיים.
הקיבוצים כנראה ידעו היטב על מי הם מהמרים, ואכן לאחר שברק נבחר, באורח פלא אושרו שורה של תוכניות לקיבוצים האלו בשווי מאות מיליונים, ביניהם יורפארק ביקום אזורי המסחר בשפיים וגם "הרחבת" געש.
חודשים ספורים לאחר שאושרה "הרחבת" געש נמכר חצי מן השטח לחברת בת של שיכון עובדים (סקום).

בשנת 2003 החלו עבודות על השטח הזה בידי הקיבוץ ושיכון עובדים לבנייה של 30 וילות יוקרה על הים, בשלב הזה מנכ"ל שיכון עובדים היה אורי שני(ראש לשכתו של שרון לשעבר). לאחר התערבות מפלגת הירוקים בסיפור הוציא משרד הפנים צו להפסקת העבודות במקום.
לאחר שמהלך 2004 נתגלו קשיים מול הועדה המחוזית בקידום הפרויקט נשכר בתחילת 2005 ע"י שיכון עובדים מגה מאכר, אביגדור יצחקי (היום ח"כ של קדימה). ליצחקי הובטח בונוס גדול אם יצליח להביא לאישור התוכנית, ואכן יצחקי הצליח לשכנע את אנשי התכנון במחוז מרכז לתת הקלות תמוהות לפרויקט הזה, יצחקי סיים את שירותו בפרויקט עם היבחרו לכנסת בשנת 2006 וכפי שפורסם זכה לשכר של יותר מ300 אלף שקל. ושוב בעקבות התערבות מפלגת הירוקים בתחילת 2007 נעצרה התכונית החדשה בוועדה המחוזית החלטה שלצערנו בית המשפט הפך לפני כחודש. 

מה שנשאר לנו לתהות הוא איך תוך כמה עשורים בלבד הפכו הקיבוצים ממובלי תרבות השיתוף והאידיאולוגיה של ביטול הקניין הפרטי לטובת הקניין הציבורי, לברוני נדל"ן מובילי תרבות הקומבינה שמקדשים את הקניין הפרטי על חשבון הקניין הציבור של עם ישראל.

עיריית הרצליה רוצה לשמור על האתר ההיסטורי בעזרת קיר אבנים שיגן על בסיס המצוק מגלי הים; המשרד להגנת הסביבה: הדבר עשוי לפגוע באתר ובמעבר החופשי של הציבור בחוף

מפלגת הירוקים הגישה לוועדה לתכנון ובנייה של מחוז תל אביב ערר על החלטת הוועדה המקומית בהרצליה. בערר נטען שלא נבדקו חלופות למיגון המצוק. הירוקים מסתמכים על חוות דעת של הגיאולוג הימי ד"ר יעקב ניר שכתב בין השאר: "כל תוכנית הגנה על האתר, מבסיסו ועד גגו, חייבת להיות מקיפה וכוללת. תהיה זאת טעות חמורה ביותר להניח כי המבנה שיוקם מגושי אבן בגדלים של 1-3 טונות, ייצב את כל האתר".

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

מפלגת הירוקים הגישה ערר לוועדה המחוזית לתכנון ובניה ת"א על החלטתה של הועדה המקומית הרצליה לאשר בניית קיר ים הבנוי מאבנים על חוף אפולוניה.
הקיר צפוי לכסות כליל קטע חוף באורך 300 מ' מתחת למבצר הצלבני אפולוניה, הקיר המתוכנן הוא דו שכבתי, זאת מתוך הנחה שקיר זה "יגן" על מצוק הכרכור וימנע מפולות.

לטענת מפלגת הירוקים, באמצעות עו"ד אריאל יונגר ממשרד יונגר, ארביב ושות' החלטת הועדה המקומית אשר התירה את בניית קיר הים על חוף אפולוניה המוגדר שמורת חוף הינה בניגוד לתמ"א 13, תוכנית מתאר לחופים. לטענת הירוקים בתמ"א 13 יש איסור גורף על בנייה בשמורת חוף כמו אפולוניה, המחייבת הכנת תוכנית מיוחדת אפילו לשם הזזת סלעים.

חוף אפולוניה לאחר בניית הקיר, הדמיה (מתוך מצגת)

במפלגת הירוקים טוענים כי העירייה בהחלטתה זו בחרה לעקוף הליכי תכנון חשובים ומהותיים, כמו בחינת חלופות פחות הרסניות והכנת תסקיר השפעה על הסביבה.
עוד טוענים הירוקים, כי במקום מתקיימת מערכת אקולוגית ימית עשירה ומגוונת, אשר עצם כניסת הכלים הכבדים והקמת סוללות הסלעים יגרמו נזק אקולוגי קשה וזאת בנוסף לנזק הנופי בלתי הפיך.

במפלגת הירוקים מציינים, כי מתכנן הפרויקט לאונרדו שטדלר טען בפני הועדה כי קיר הים לא ימנע מפולות ויהיה מסוכן למעבר אנשים.

מגיש הערר יואל חדידה רכז תחום שמירת הטבע במפלגה הירוקים מוסר: "מדובר בתוכנית לחיסול אחד החופים היפים ומיוחדים בישראל במסווה של "פתרון חירום" תוך רמיסת כל הליך תיכנוני תקין. לצערנו, כל רעיון לחלופה תומכת סביבה ולא הרסנית נדחתה ע"י ראש עיריית הרצליה יעל גרמן.
הירוקים, מצדדים בהכנת תוכנית כוללת ואינטגרטיבית לטיפול בכל חופי הרצליה, אשר ניזוקו קשות מבניית המרינה ושוברי הגלים מצפון למרינה."

לקראית כתב הערר המלא לחצו כאן…

דרור עזרא, רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים, הגיש היום ערר לוועדה המחוזית לתכנון ובניה על החלטתה של הוועדה המקומית הרצליה לאשר בנייה של מבנים שונים בטיילת, המתוכננת להיבנות לאורך חוף הים בעיר.
במסגרת הבנייה הצפויה, מתכננת עיריית הרצליה להקים מבנה בגובה של 22 מטר, אשר ישמש כמגדל מעלית, לצורך שינוע מהמצוק אל חוף הים. בנוסף, מתכננת העירייה להקים גשר מעל שפך נחל גלילות.

לטענת הירוקים, באמצעות עו"ד רמי לנדא ממשרד עו"ד איתן לירז ושות', החלטת הוועדה המקומית, המתירה הקמה של מבנים בתחום של 100 מ"ר מקו המים, האסורים בבנייה, נעשתה בניגוד לשימושים המותרים בתמ"א 13 (תוכנית המתאר של החופים), בהתבסס על תוכנית עתיקה ובלתי רלוונטית שהתקבלה בשנת 1961, ומבלי לשקול את השינויים החריפים שבוצעו בחוף הים של הרצליה כתוצאה מהקמתה של המרינה.
זאת, תוך זירוז מלאכותי של האישור והבנייה, שמקורם ברצונה של ראש העירייה יעל גרמן, לקדם את תוכנית הקמת הטיילת, במנותק מיתר מרכיבי הפיתוח של איזור חוף הים. לטענת הירוקים, משמעותה של ביצוע התוכנית היא סיכול המתווה לשיקום חוף הרצליה.

דרור עזרא רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים מוסר: "אין לנו בעיה עם הרצון להקים טיילת בחופי הרצליה, הבעיה היא עם הטיילת שאושרה ע"י הועדה מקומית שכוללת כמה מבנים קבע מיותרים ומונומנט גרנדיוזי בדמות מגדל מעלית על החוף בגובה של בניין בן 7 קומת. לצערנו תוכנית הטיילת קודמה ע"י העירייה באופן מזורז ובצורה בלתי תקינה תוך סתירה מתמ"א 13 ומחוק שמירת הסביבה החופית, אנו מקווים שועדת הערר תתקן את הכשלים הרבים שגילנו בהתנהלות עיריית הרצליה."

לכתב הערר המלא לחצו כאן…

שוודיה היא אחת המדינות שהממשל בה הוא הכי שקוף בעולם, לפי המדדים שוודיה גם בין הכי נקייה משחיתות. הסיפור של איקאה ברשל"צ מביאים לתהות איך ענק הרהיטים משוודיה נפל קרובן לתרבות הקומבינה הישראלית.

טוענים שאיקאה הביאה משוודיה בשורה גדולה ומהפכנית בתחום מסחר הרהיטים, יש להצטער שאנשי איקאה לא הביאו איתם משוודיה את בשורת השקיפות והמינהל התקין.

תרבות הקומבינה הישראלית היא כנראה כמו וירוס שמדביק ומפיל ברשת לא מעטים, אפילו ענקים שוודיים.
לווירוס הקומבינה הישראלי יש חיסון, לחיסון הזה קוראים שקיפות.
לא בכדי שקיפות היא אחד העקרונות המרכזיים של הירוקים, אפשר לראות התאמה כמעט מלא בין רמת השקיפות של גופים ציבוריים לבין רמה נמוכה של שחיתות בהם.
כאשר דיונים וישיבות בנושאים ציבוריים מתפרסמים באופן חופשי, בראש ובראשונה הדבר משמש את הציבור לפקח על התנהלות של המערכת הציבורית, אבל אולי יותר חשוב מרתיע את מקבלי החלטות לא לקבל החלטות בלתי תקינות.

עם כל הכבוד לאיקאה חייבים להגיד שהיהירות והטקטיקה שבה התנהלה לפתיחת החנות השנייה התבררה כשגויה בעליל.
איקאה ניסתה לנהל "מכרז" בין ערי השפלה, מנהלי איקאה עברו מעיר לעיר וכל ראש עיר פרש שטיח אדום בפניהם, והם ניצלו זאת עד תום לקבל הטבות שלא היה ראוי שיקבלו.
איקאה היא גוף מסחרי, אפשר להבין את הרצון להרוויח יותר ולקבל "מתנות" מראשי ערים. הבעיה היא שהמתנות האלו הן בעיקר על חשבון הציבור, הנחות בארנונה, קיצור הליכים והטבות תכנוניות שערורייתיות.

בימים אלה מתברר שבמקום שפתיחת החנות השנייה תנהל על מי מנוחת, נוצרה מהומת ענק, תחקירים, תלונות, עתירות והרבה פרסום שלילי.

אז מה הלקח?
הלקח מן הסיפור הוא לא רק לאיקאה אלא לכל הגופים המסחריים בישראל כמה מתעתעת תרבות הקומבינה הישראלית. מה שנחשבה כקומבינה מבריקה התבררה במהרה כאסון עסקי ושווקי.
חברות צריכות ללמוד ולהבין שהציבור בישראל מאס בתרבות הקומבינה והחליט להשיב מלחמה, היום וביתר שאת בעתיד שכרן של חברות שינהגו כך יצא בהפסדן.

בישראל של היום אין מדיניות שטחים פתוחים, לא ממש ידוע כמה יש, מה נשאר ואיפה, התכנון לקוי והאכיפה מתחת לכל ביקורת. דו"ח חדש ולא מפתיע

לכתבה בNRG לחצו כאן…

הצעה לצמצום זיהום האוויר בעיר ת"א שהגיש סגן ראש העיר ת"א ויו"ר מפלגת הירוקים פאר ויסנר לעיריית ת"א. 
העירייה קיבלה עקרונית את התוכנית, ובקרוב יחלו ליישם אותה.

רקע:

כלי רכב היברידיים מצוידים בשני מנועים: מנוע שריפה פנימית רגיל ומנוע חשמלי. המנוע החשמלי מופעל באמצעות מצברים הנטענים מאנרגית הבלימה של הרכב וממנוע השריפה בעת נסיעה שאינה דורשת מאמץ. בעצירה מדומם מנוע השריפה ובתחילת נסיעה מופעל המנוע החשמלי בלבד. באופן כללי אינן פולטות גזים דרך האגזוז כאשר הן נעות במהירות הנמוכה מ 40-30 קמ"ש. בזמן של נסיעה מהירה מנוע הדלק נכנס לפעולה, ופעולתם המשולבת של שני המנועים מסייעת אף היא לצריכת דלק מאוד נמוכה. תכונות הרכב ההיברידי גורמות לחסכון ניכר בצריכת דלק של עד 60% ולצמצום פליטות מזהמים ב 30% עד 50% לעומת רכבים בעלי מנוע בנזין בגודל דומה.

יתרונותיו של הרכב ההיברידי מתעצמות בעיקר בנסיעה בעיר הפקוקה, בעמידה ממושכת ברמזורים ובעת המתנה בשל העובדה שמנוע השריפה כובה בזמן נסיעה איטית ובעמידה ואז הרכב אינו פולט כלל מזהמים לאוויר ולאטמוספירה. תכונה זו חשובה מאד לתושבי העיר בעיקר תינוקות בעגלה ילדים וקשישים אשר חשופים למזהמים הנפלטים מאגזוז כלי רכב בעיקר בצמתים כאשר הרכבים עומדים ברמזור או בפקק והאדם ממתין לחצות את הכביש או ברחבות פקוקים (אבן גבירול, נמיר, המסגר, הרצל, ירושלים, השלום וכד') בהם הדיירים והולכי הרגל סובלים מזיהום אוויר יום יומי מכלי הרכב.

יתרון נוסף הוא הפחתה במפלס הרעש מאחר וכאשר מנוע החשמל בלבד נמצא בפעולה הרכב לא פולט רעש מנוע.

השיטה ההיברידית מאומצת לאחרונה בהצלחה בכל תעשיית הרכב מרכבים פרטיים ועד אוטובוסים ומשאיות עירוניות.

חברת גנרל מוטורס פיתחה, משאיות ואוטובוסים היברידיים הפועלים בארצות הברית ויפן. האוטובוסים, המונעים במנוע דיזל היברידי, מציגים נתונים מרשימים של חסכון של 60% בצריכת הדלק ובפליטות CO2, צמצום של 90% בפליטות חלקיקים ופחמימנים ושל 50% בפליטות תחמוצות חנקן. כל אלה הופכים את האוטובוסים הללו למתאימים במיוחד לאזורים עירוניים צפופי אוכלוסייה.

בישראל שווקו עד כ 1000 רכבים היברידים של החברות טיוטה והונדה. ונעשו ניסיונות בודדים באוטובוס היבירדי.

המלצות:

1. לפעול למעבר ציי המוניות בעיר ת"א למוניות היברידיות לטובת בריאות התושבים, הסביבה ורווחיות נהגי המוניות.

   העיר ניו יורק החליטה לפני מספר חודשים שכל המוניות "הצהובות" בעיר יהפכו ל"ירוקות" בתוך 5 שנים (אורך החיים של מונית הפועלת בעיר). החל מחודש אוקטובר 2008, תדרוש העיר מהמוניות לעמוד בתקנים מחמירים של צריכת דלק וכמות פליטת העשן, ושנה לאחר מכן כל המוניות החדשות יחוייבו להיות היברידיות.הסבת המוניות לרכבים היברדיים היא חלק מתוכניתו של בלומברג להפחתה של כ- 30% מזיהום האויר בעיר ניו יורק, עד לשנת 2030.

   בחשבון פשוט מונית היברידית תעלה כ 40,000 ₪ יותר ממונית "רגילה" (תלוי במיסוי). בהנחה שמונית נוסעת כ 100,000 ק"מ בשנה וצריכת הדלק בהיברידית נמוכה ב 8 ק"מ\ליטר אזי נהג המונית יחסוך 3,333 ליטר שעלותם כ 16,700 ₪ (לפי 5 ₪ לליטר סולר) ויחזיר את ההשקעה העודפת תוך 2.5 שנים. זאת ללא תמריצים נוספים.

   לכן אנו סבורים שגם עיריית ת"א-יפו יכולה לקבל החלטה נבונה ולדרוש מכל תחנות המוניות בתחומה לעבור למוניות היברידיות תוך 5 שנים (על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נראה כי בעלי המוניות הישראלים נוטים להחליף כלי רכב כל שנתיים ומספר חודשים).

2. לאור ניסיונות מוצלחים בעולם של שימוש באוטובוסים היברידים והיתרונות שהוזכרו לעיל אנו ממליצים לעיריית ת"א-יפו להשקיע תקציב ומאמצים כדי להאיץ בחברות האוטובוסים, משרד התחבורה ומשרדי ממשלה אחרים הנוגעים בדבר לבחון חלופה זו באופן רציני ומחייב כך שבעוד שנה שנתיים יתחילו להופיע ברחבי גוש דן אוטובוסים היברידים פעילים ושעד שנת 2020 ייסעו ברחבי העיר רק אוטובוסים העמודים בתקנים מחמירים של צריכת דלק וכמות פליטת העשן ורעש שוות ערך לפחות לזו המתאפשרת כיום באוטובוסים היברידים.
3. לאחרונה כאמור החלו חברות לייצור משאיות קלות ובינוניות לייצר משאיות דיזל היברידיות, זאת לאור הביקושים מציי רכב עירוניים בפלח השוק הבינוני בעולם. במשאיות ההיברידיות של אינטרנשיונל לדוגמא, מותקן מנוע דיזל המתפקד כגנרטור, וכן מערכת חשמלית שמספקת את העברת הכוח לגלגלים. היתרון של המשאית ההיברידית בא לידי ביטוי בנסיעה באזורים עירוניים שבהם צריכת הדלק היא חסכנית ביותר, וכך גם פליטת המזהמים.באינטרנשיונל טוענים שהמשאית חוכת בין 30% ל- %40 בצריכת הדלק.
   החיסכון בדלק יכול להגיע ל- %60 ויותר בעת ביצוע משימות שהמשאית נדרשת לבצעם. במקרים אלה ניתן לכבות כליל את מנוע הדיזל (ולא להשאירו עובד בסרק), כשהאנרגיה למערכות העזר מגיעה מהמצברים. רק כשהללו מתרוקנים נדרש להניע את מנוע הדיזל.

   אנו ממליצים לעיריית ת"א-יפו להשקיע תקציב ומאמצים כדי לבחון רכישת משאיות כאלה למערך העירוני (איסוף אשפה, אחזקה ואספקה) ולהאיץ בחברות השיווק המזון (תנובה, שטראוס, מאפיות ועד), משרד התחבורה ומשרדי ממשלה אחרים הנוגעים בדבר לבחון חלופה זו באופן רציני ומחייב כך שבעוד שנה שנתיים יתחילו להופיע ברחבי גוש דן משאיות היברידיות פעילות ושעד שנת 2020 ייסעו ברחבי העיר רק משאיות העמודות בתקנים מחמירים של צריכת דלק וכמות פליטת העשן ורעש שוות ערך לפחות לזו המתאפשרת כיום במשאיות היברידיות.

4. העיר ת"א-יפו חייבת לשלב ולהוביל במהלך זה את יתר הערים בגוש דן מאחר ומוניות, אוטובוסים ומשאיות חולפות ומגשרות בין הערים הצמודות אחת לשניה.

שופטת: העיריה, ראש העיריה ואיקאה "הפרו את העיקרון של תחרות הוגנת בתנאי שוויון, ופעלו בניגוד לשלטון החוק"

לכתבה בNFC לחצו כאן…

בדרמה של הרגע האחרון, ולאחר שהיה נדמה כי השיחות הגיעו למבוי סתום – הסירה ארצות הברית את התנגדותה להצעת הפשרה ואיפשרה את גיבושה של "מפת דרכים" אקלימית בבאלי. עם זאת, נוסח המסמך אינו קובע יעדים מפורשים להפחתת גזי החממה – כפי שדרשו מדינות האיחוד. השלב הבא: שיחות בינ"ל שיגבשו עד 2009 אמנה שתחליף את קיוטו

לכתבה בYNET לחצו כאן…