השבוע הגיע שלב הסיכומים בעתירה הירוקים נגד מגדל המעלית בחוף אכדיה, הירוקים הופתעו לגלות כי בסיכומים שהעירייה הגישה לבית המשפט חזרה בה מעמדתה מלפני כמה חודשים כי המגדל הינו הפיך ואינו "מעשה עשוי", ואילו השבוע טוענת העירייה כי המגדל הינו "מעשה עשוי" ולכן יש לדחות את העתירה.

להלן ציטוטים מתגובת העירייה לבקשת הירוקים לצו מניעה(ספטמבר 2009):

גם הטענה כאילו בניית המעלית (והגישרון ) הינן בלתי הפיכות (סעיף 57 לבקשה ) נטען בעלמא- ללא כל הסבר או תימוכין-גם לא התצהיר שהוגש מטעמם.
מכל מקום- אין בטענה זו כל ממש.
יתר על כן-העלאת הטענה כאילו "ניצלו" המשיבות "את מעמדן" והן פועלות על-מנת לשנות את המצב בשטח על-מנת שיבוצעו פעולות בלתי הפיכות "כדי ליצור מצג" בבית המשפט שמדובר במעשה עשוי שאינו הפיך, אינו אלא ניסיון הראוי לגנאי, להכפיש את שמן הטוב של המשיבות, ללא כל בסיס או הצדקה!

להלן ציטוט מסיכומי העירייה (מאי 2010):

כפי שיפורט להלן- דעת המשיבות הינה כי יש לדחות את העתירה מכל וכל וכי אין כל הצדקה להתערב בהחלטת וועדת הערר. מבלי לגרוע-במסגרת שיקוליו של בית המשפט יש לשים משקל מהותי לעבודה שלמעשה ענייננו במעשה עשוי, וכי הסעד המבוקש-אם וככל שיינתן הוא למעשה תיאורטי, נוכח העבודה שהבניה השנויה במחלוקת- ומכל מקום- עיקרה- כבר יהיה גמור בעת מתן פסק הדין.

כזכור הירוקים הגישו בינואר 2009 עתירה נגד הקמת המגדל בחוף אכדיה, זאת בטענה כי הוא נמצא בתחום רצועת ה100 מ' מקו החוף, וכי יש לבחון חלופות אחרות להנגשת החוף לנכים שלא כוללת פצע כזה בנוף. בחודש אוגוסט 2009 כאשר גילו הירוקים כי העירייה החלה בהכנות לבניית הטיילת פנו לבית המשפט בבקשה לתת צו מניעה, בתגובה לבקשה הכחישה העירייה את טענת הירוקים כי מדובר במעשה בלתי הפיך, ובית המשפט דחה את בקשת הירוקים.

דרור עזרא יו"ר סיעת הירוקים בהרצליה:"אנו רואים בחומרה רבה את העובדה שהעירייה רימתה את בית המשפט על מנת למנוע מתן צו מניעה. ולכן אנו שוקלים לפנות לבית המשפט בבקשה להאשים את העירייה בביזיון בית המשפט בשל כך."

עוד מוסיף עזרא:" בניית המגדל הזה הינה מחטף תכנוני בזוי, וטענות העירייה כאילו אנו פוגעים בציבור הנכים היא זריית חול בעייני הציבור, כל שאנו רצינו הוא שיבחנו חלופות להנגשת החוף, גם באמצעות מעלית, אבל ללא בניית מגדל מגלומני שפוצע את הנוף".

מצגת בה מתארות חלופות למגדל המעלית

לקריאת קטע מתגובת העירייה לבקשה לצו מניעה לחצו כאן…
לקטע מסיכומי העירייה לעתירה לחצו כאן…

למי שאוהב לטייל לאורך חופי הרצליה צפויה אכזבה עם פתיחת עונת הרחצה. עיריית הרצליה השלימה לפני כמה שבועות את הקמתה של סוללת סלעים גדולה בחוף למרגלות מבצר אפולוניה, המונעת מעבר של הולכי רגל לאורך החוף. הסוללה נועדה להגן על המבצר הצלבני העתיק, אך כתוצאה מהקמתה כמעט ונעלמה רצועת החוף הצרה והיפה שהיתה במקום.

"זה חורבן מוחלט של החוף", קונן השבוע דרור עזרא, פעיל במפלגת הירוקים בהרצליה למראה סוללת הסלעים. "אם היתה סכנה בטיחותית מיידית כפי שהם טוענים, היה עליהם להציב שומרים ולמנוע כניסת הולכי רגל. זה היה יותר זול ולא היה גורם לחורבן החוף". לטענת הירוקים, את המיגון למבצר היה אפשר לספק באמצעות תוכנית מיגון רכה יותר, תוך שימוש בחול וצדפים שהיו מעבים את רצועת החוף, ובכך מגנים על המצוק. עזרא גם מביע חשש שהמסלעה תטה את אנרגיית הגלים למצוקים הסמוכים לאפולניה ותאיץ בהם תהליכי התמוטטות וסחיפת חול.

לכתבה באתר הארץ לחצו כאן…

החברה להגנת הטבע פרסמה היום באתר האינטרנט שלה הודעה בה היא מצטרופת לפניית מפלגת הירוקים לממשלה לפצל את חוק התכנון והבניה.

כזכור בפברואר 2010 מפלגת הירוקים פנתה אל שר הפנים אלי ישי ודרשה לפצל את החוק לשלושה חוקים נפרדים.

• חוק יסוד הקניין והתכנון – שיעסוק בקביעת היחס בין הקניין הציבורי, לקניין הפרטי והתכנון.
• חוק התכנון – שיעסוק במבני מערכת התכנון, והליכי התכנון.
• חוק רישוי ובניה – שיעסוק במערכת רישוי הבניה ובהליכי רישוי הבניה

דרור עזרא רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים:"אנו שמחים על כך שעוד גורמים תומכים ברעיון שלנו לפצל את הרפורמה. אנו מקווים שבסופו של דבר גם הממשלה תבין שזו הדרך לפועל."

לפניה של מפלגת הירוקים לשר ישי לחצו כאן…

כתבתו של נועם בר-שלום ששודרה ביומן הבוקר ברשת ב' בנוגע לרפורמה בתכנון

[audio:http://www.green-party.org.il/resht_b_130410.mp3]

תחום התכנון והבניה מחולק לשתי מישורים האחד הוא התכנון(תוכניות) והשני הוא הרישוי והבניה(היתרים). מדובר בשני מישורים שלכאורה חופפים אבל בפועל הם שונים ואפילו נפרדים.
אין ספק שהחקיקה בתחום הרישוי והבניה זקוקה לרפורמה, מדובר בתחום שהתנהלות בו היא בעיקר מקצועית של מהנדסים ואדריכלים. היום בעידן המחשב והאינטרנט בהחלט אפשר להקטין מאוד את התערבות הרשויות בהליכי היתרי הבניה ולהעביר את עיקר האחריות למהנדסים ואדריכלים עצמם. אין צורך בפקידים שיבדקו כל פסיק בשרטוטים, יש תקנים והנחיות שלפיהם מהנדסים ואדריכלים צריכים להקים מבנים, ואם הם לא יעמדו בכך פשוט צריך להעניש אותם בשלילת רישיון. מהנדס או אדריכל לא יסתכנו באיבוד הפרנסה לטובת קומבינות של לקוחותיהם.

תחום התכנון שונה מאוד מתחום הבניה, כאן לא מדובר רק בעניינים מקצועיים אלא בעיקר בעניינים ציבוריים מהותיים, מה יבנו(או ישמרו) ואיפה, שהם ליבת הדמוקרטיה.
ישראל היא מקום מסובך מאוד לתכנון בו, אולי הכי מסובך בעולם, בישראל יש כל-כך הרבה מאפיינים שיש לקחת בחשבון, כמו: מעט שטח, אכלוסיה גדולה, דתות שנות, עדות שנות, פערים חברתיים גדולים, אתרים קדושים, אתרים ארכיאולוגים, אזורי טבע עשירים ומגוונים, ים תיכון, ים סוף, ים המלח, צבא, מחוסר במים, מצבי מלחמה, ועוד רבים דומים.
עיקר הרפורמה הוא דווקא בתחום התכנון, באופן אבסורדי מי שהגה את הרפורמה הזו הסיר וקיצץ את רוב תהליכי האיזון והבקרה שצריכים להיות בחוק תכנון, שגם היום הם לא מספיקים.

בכל העולם מי שמקבל החלטות תכנוניות הם נבחרי ציבור, הדרג המקצועי צריך לספק את חומר רקע ותסקירים על-מנת שמקבל ההחלטה ולציבור יהיה כל המידע והכלים לאפשר דיון בין כל הגורמים ולבסוף לקבל החלטה טובה, מאוזנת ומאזנת.
חקיקה ותכנון הם דומים במהותם, חקיקת חוק היא הליך ארוך שעובר שלבים ואישורים רבים, קריאת טרומית, ועדת שרים לחקיקה, קריאה ראשונה, דיונים בועדות, חו"ד משרדי הממשלה, קריאות שנייה ושלישית.
על-מנת להבין את הגיון ברפורמה הזו צריך להלביש אותה על הליכי חקיקה. וכך זה היה נראה, חקיקת חוק צריכה לקבל רק אישור בועדה בכנסת שאליה יצורפו שלושה "נציגי ציבור" ממונים, על החלטה יכולים לערער שולשה מחברי הועדה לממשלה בלבד.

מערכת התכנון והבניה בישראל זקוקות לשיפור. הדרך לעשות זאת היא בראש ובראשונה לפצל את החוק לפחות לשני חוקים נפרדים, חוק רישוי ובניה וחוק תכנון.
חוק תכנון צריך בהחלט להתבסס על המבנה ההיררכי הקיים עם שיפורים, כמו: חיזוק מעמד הועדות המחוזית בין השאר כך שחבריהם יבחרו ישירות ע"י תושבי המחוז, העברות הפיקוח על הבניה מהרשויות למשרד הפנים, הגברת מערכת השקיפות ושיתוף הציבור, ועוד כהנה שתקצר היריעה מלפרט.

הפוליטיקאים מתהדרים בהיי-טק הישראלי, כמי שבא מתחום התוכנה אני יכול לומר לאותם פוליטיקאים, היי-טק הישראלי מצליח בגלל שאין בו חפיף ויש בו שכבות בקרה נוקשות. לכל פרויקט תכונה יש שלושה שכבות בקרה לפחות, אחת בשלב הפיתוח, השנייה במעבדת איכות פנימית, והשלישית במעבדת איכות אצל הלקוח.
בל נשכח, באג בתוכנה יכול לגרום לאי נוחות ואולי לנזק נקודתי בר תיקון, לעומתו תוכנית לקויה, בלתי מאוזנת אשר לא נבדקה באופן מדוקדק יכולה לגורם לנזקים אדירים ובלתי הפיכים. לא רק בנזקים כספים, אלא בנזקים סביבתיים וחברתיים אדירים שיכולים לפוגע קשות באיכות החיים ובמרקם העדין שאנחנו מנסים ליצור כאן.

*השימוש בשם בני-ברק הוא לצורך המשל בלבד

עוד באותו נושא:
פניה לשר ישי לפצל אתה רפורמה
ניתוח ראשוני של הרפורמה

חבר המועצה דרור עזרא תוקף את העירייה על ההקצאה הכספית הגבוהה לכוללים. גרמן: "אנחנו עיר שמסבסדת חינוך וגם את לימודי התורה, וזה אחד הדברים היפים שנעשים בעיר"

חבר המועצה דרור עזרא מהירוקים בדק ומצא כי בארבעת הכולל ביחד יש 78 תלמדים שהינם תושבי הרצליה. "משמעות הדבר היא כי העירייה תומכת בסכום של 11 אלף שקל לשנה לכל אברך", אמר עזרא, והתנגד להקצאת התמיכה.

לכתבה המלאה בלוקל לחצו כאן…

עם הגשמים האחרונים נוצרה במקום בריכה מעופשת. ארגוני הסביבה טוענים כי מן המים עולה ריח חריף של ביוב. בדיקות מצאו ריכוז חיידקי קולי צואתי. עיריית הרצליה טוענת שהיא אינה מזרימה ביוב לים

דרור עזרא, יו"ר הירוקים בהרצליה ורכז תחום ים וחופים במפלגה: "איכות הסביבה אינה נמצאת בראש מעייניה של עיריית הרצליה. במשך שנים גבתה העירייה מהתושבים אגרת ביוב ולא סיפקה להם תמורה הולמת. היא העדיפה להשקיע את הכסף באולמות תרבות במקום בתחנות השאיבה. כעת, כשהתושבים משלמים את האגרה לתאגיד המים והעירייה איננה יכולה עוד להשתמש בכסף לצרכים אחרים, אמור המצב להשתנות. עם זאת מדובר בגוף חדש, ובינתיים מערכת הביוב בהרצליה נמצאת במצב גרוע".

לכתבה בNRG לחצו כאן…

חבר מועצת העיר הרצליה דרור עזרא, שיגר באחרונה מכתב למנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי, נגד יישום הרפורמה בשם חברי ועדות מקומיות שונות. "רוב חברי הוועדות המקומיות", כך כתב, "הם מתנדבים שעושים את תפקידם ללא תמורה כספית. ללא ספק הוספת תפקידים לוועדות המקומיות תגרום להגדלה משמעותית של הזמן שחברי הוועדה ידרשו להשקיע בתפקידם, זאת בנוסף לאחריות הפלילית המוגברת שמוצעת ברפורמה. הדבר דומה להחלטה שרירותית של מנהל מפעל להוסיף 50% שעות נוספות לעובדיו בלי לשאול את העובדים ובלי לשלם תמורה".

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

אני כבר עשור בקבוצה האנשים שנקראת "אנשי הסביבה" מהלך על הקו הדק שבין שייך ולא שייך "לקהילה". אם בתחילת דרכי "בקהילה" מצאתי בין אנשי הסביבה רבים שהם אנשי ידע ומדע, אנשים בעלי אופקים פתוחים ודעות ליברליות. היום נדמה לי שהמצב שונה, במקום לחפש את האמת ולקדם את נושא הסביבה עוסקים רבים מאנשי הסביבה ביצרת מניפולציות תקשורתיות, בטיפוח "גורואים" למיניהם ואולי הכי חמור בסילוק בריוני של אנשים שלא מיישרים קו. בקיצור, קיימת אווירה לא נעימה של חשיבה מונוליתית ופחד להגיד דעה שונה לא "מקובלת".

עד סוף שנות התשעים הקהילה הסביבתית הייתה מורכבת ממקימי החברה להגנת הטבע, שהתמקדו בטיולים, ופעילות לשמירת טבע. המאפיין המרכזי של אותם אנשים הוא צניעות, ותפיסת עולם ציונית של עשייה חינוכית לטובת הכלל.
אפשר לומר שכבר בתחילת שנות התשעים עם משפטיזיה והתחרותיות בחברה בישראל אותם אנשים הפכו לפחות ופחות רלוונטיים.
נקודת המפנה הייתה בסיפור מגדלי חוף כרמל והמרינה בהרצליה, בו הבינו הרבה אנשים כי תם עידן התמימות, ומול אינטרסים של מיליארדים צריך להשתמש בכוחניות.
בתחילת העושר הקודם הקהילה הסביבתית הייתה בשלבי גיבוש ולכן היה בה מגוון של אנשים ודעות, היו לא מעט אנשים שבאו על מנת להשפיע על החברה.
בשלב מסוים הקהילה הסביבתית הפכה יותר ויותר למערכת של ארגונים שמצטיינים בשנור וביחסי ציבור. וכך קרה שהאנשים שהצליחו להשיג את הכסף ואת יחסי הציבור הפכו לאנשים המשפעים "בקהילה".
לצערי, עיקר הכסף הגיע ומגיע מקרנות אנטי ציוניות והאיחוד האירופי וכך נבחרו לעמוד בראש אותם ארגונים אנשים שהיו לרוחם של אותם ממנים, לאו דווקא האנשים המתאמים והנכונים.
באופן אבסורדי, רוב המאבקים הסביבתיים של החמש שנים האחרונות הובילו אנשים מקומיים שבכלל לא קושרים לארגוני הסביבה, לדוגמא: תע"ש רמת-השרון, פלמחים, חוף כורסי, חוף בת-גלים, תמנע ועוד. אמונם לחלק מאותם מאבקים הצטרפו ארגונים בעיקר אדם טבע ודין אבל רק חלקיק מן המשאבים של ארגוני הסביבה מופנים למאבקים סביבתיים אמתיים. עיקר משאבי הארגוני הסביבה מופנים לשכר ללא מעט אנשים מיותרים בארגונים מיותרים, אירועים גרנדיוזיים וקמפיינים טיפשיים. בתוך כך נושא ההתחממות הגלובלית הפך את "הקהילה" הסביבתית לטרנד ואלו החלו לעוסק בהטפה לציבור, על גבול המיסיונריות, ובניסיון לקדם את מובלי "הקהילה" או שמא הכת.

נבואה אפוקליפטית, הטפה, טקסים גרנדיוזיים ומלחמה בכופרים כל אלו מאפיינים של כת. אם רוצים להבין את המתחולל בתוך "הקהילה" הסביבתית, פשוט צריך לקרוא את הטקסטים של הפרשן הרדוד של מעריב לענייני סביבה אביב לביא. במאמרו בסוף השבוע האחרון, השתמש במילה "כופר" נגד המדען הראשי של משרד החינוך "כופר בהתחממות הגלובלית" . לא במילה "טועה" ולא במילה "שוגה" אלא במילה כופר שמשמשת אנשי דת פנאטיים לתאר אנשים שלא מאמינים בדתם.
אל תטעו, לביא אינו מבטא את דעותיו העצמיות כי אין לו כאלו, הוא מבטא מידי שבוע את משנתם הרדודה שלא מעט ממובלי "הקהילה" הסביבתית.

היום "הקהילה" הסביבתית היא בועה מנותקת מבעיות הסביבה של ישראל, "הקהילה" הסביבתית לא ראויה לחשיפה התקשורתית שהיא זוכה לה, ורובה היא חשיפה מלאכותית ולא מוצדקת. היום "הקהילה" הסביבתית כמו כת מנסה לקדם את עצמה ואלו שנחשבים למוביליה, ופחות ופחות את מטרותיה המקוריות. וממש כמו כת אין שום מקום לביקורת פנימית, ואבוי למי שמעיז להפר את ההגמוניה, הוא מיד נחשב כופר.

כמובן דברים אלו לא מכוונים לאנשים הטובים שפועלים בתוך הארגונים, אבל אני יודע שיש פחד לרבים מהם מלהביע עמדה ביקורתית. אני יכול להגיד לאותם אנשים ביקרות לא תביא לקריסת הארגוניים הסביבתיים מה שיביא לקריסתם זו הפיכתם לכת, כפי שמתרחש היום.

לקריאה נוספת:
לנועץ סיכה בבועה הירוקה
הכישלון הירוק והפוליטיקה המלכלכת
הכלבים מלקקים והשיירה עוברת
ההתחמקות הגלובלית
מה היא האמת המטרידה
צנזורה בפורום איכות סביבה
פרשן דלשמטא

כך טוען חבר המועצה דרור עזרא, שהגיש שאילתה בנושא. העירייה הודתה כי לא נעשה סקר לקביעה אילו מבין המבנים עומדים בפני רעידת אדמה

עזרא אמר השבוע: "מדובר במחדל חמור ביותר. לא נעשה אפילו הדבר הבסיסי ביותר כמו סקר מבנים. ב-11 שנים ראש העירייה גרמן שפכה עשרות מיליוני שקלים על בניית מבני תרבות חדישים, זאת כאשר קיימים ברחבי העיר עשרות מוסדות חינוך במבנים ישנים שספק אם יעמדו ברעידת אדמה. זה אבסורד שהעירייה הולכת להשקיע 120 מיליון שקל בבית קברות ולא משקיעה שקל בחיזוק מבני ציבור, מדובר בסדר עדיפויות מעוות".

לכתבה בלוקאל לחצו כאן…