בפגישה משותפת שקיימה היום עיריית נתניה עם רשות הניקוז, משרד הבריאות ורשות הטבע והגנים, הוחלט כי הנחל ינוקה באמצעות שיטה של חברת הביוטכנולוגיה קלירנס. בתוך שבועיים יגובשו התוכנית ולוח הזמנים לשיקום
יומיים אחרי השריפה במפעל בפתח-תקווה בו נהרג פלסטיני, פרצה שריפה במפעל תע"ש ברמת השרון. לא דווח על נפגעים
דרור עזרא, רכז פורום השרון במפלגת הירוקים, אמר: "מפעל תע"ש בלב האזור הצפוף של השרון הוא פצצה מתקתקת. השריפה היום היא עוד תמרור אזהרה שצריך להעיר את מקבלי החלטות לפי שיתרחש פיצוץ כמו שהיה ב-1992 בתע"ש נוף-ים. על הממשלה להעביר את המפעל בהקדם, בלי קשר לאישורי הבנייה. אסור שתושבי אזור השרון יהיו בני ערובה של תאוות הנדל"ן של משרד האוצר וראשי הרשויות בסביבה".
שש שנים חלפו מאז החליטה הממשלה על שיקום נחל הירקון המזוהם. לפעולות השיקום הוקצבו אז שלוש שנים ו-85 מיליון שקלים – אולם עד כה שוקמו רק קילומטרים בודדים מאפיקו. ויסנר: "לא נעשה דבר!". מנכ"ל רשות הנחל: "היעד אינו ריאלי"
למרות שבשנים האחרונות עומדת כי"ל בכל התקנים הסביבתיים, הירוקים ממשיכים לתקוף ולטעון כי פעולותיהם גורמות להמשך נסיגת ים המלח. כי"ל: הזמנו את יו"ר הירוקים לסיור, אך הוא סירב
טענות התעשיינים על צמיחת החוקים הירוקים והקושי לעמוד בהם כמעט וגרמו לי ולחברי להזיל דמעות רחמים על תעשייני ישראל. מה אנחנו הירוקים רוצים מחייהם. מדוע אנחנו כאלה נודניקים ולמה אנחנו לא נותנים לבעלי המפעלים לנשום קצת אוויר ולוחצים אותם בנושאים הסביבתיים הקשורים למפעליהם.
הסיבה מאוד ברורה – כל אזרחי מדינת ישראל רוצים לנשום אוויר נקי. הירוקים בישראל לא מעוררים חרדה, החרדה הקיימת היא לגורל כדור הארץ בכלל והסביבה בה אנחנו חיים בפרט. מי שלא רואה את זה עד כה כנראה באמת שם בראש סדר העדיפויות שלו את רווחיו הכלכליים ולא את בריאות הציבור.
לרוב מי שנוהג כך הם אותם בעלי מפעלים אשר עושים ככל העולה על רוחם מתוך ידיעה שמערכת האכיפה בישראל נכשלה במשימתה והסיכוי שהם יתפסו מזהמים או חורגים מהתקנים אינו גדול. התנהגות זו אופיינית לאותם בעלי מפעלים אשר יושבים במשרדיהם הממוזגים במגדל תל אביבי כאשר בשטח המזוהם במפעל עובדים אנשים אשר בריאותם נפגעת מהחומרים הנפלטים לאוויר בשטח המפעל .
לתעשיינים נח תמיד לנפנף עם חרב הפיטורים. גם אני הייתי תעשיין בעברי, אך נשאלת השאלה מה עדיף – עובדים בריאים אשר ישבו בבית או ימצאו מפעל חלופי או עוד עובדים שנפגעים מזיהומי המפעל שבו הם עובדים וחייהם מתקצרים.
הירוקים: מסתכלים על העתיד
הירוקים במדינת ישראל אינם אויבים של אף בעל מפעל. האינטרס שלנו הוא לדאוג לאוויר נקי , נחלים נקיים כדי שבסוף שבוע כאשר בעל ההון יוצא עם ילדיו לטבע יהיה לו איפה לטייל מבלי שהוא ינשום אוויר מזוהם כמו כל עם ישראל או כאשר הוא הולך לרחוץ בים הוא לא ייתקל במים עם שפכי ביוב.
הירוקים במדינת ישראל, בשונה מגופים רבים בארץ, לא מסתכלים רק על המחר , אלא דואגים לדורות הבאים . במקום להרגיש מותקפים , נכון היו עושים התעשיינים אם היו מחבקים את הירוקים ועומדים בתקנים שהם נדרשים להם כי כל נפגע זיהום כתוצאה מפעילות המפעלים הוא הוצאה עצומה לאוצר מדינת ישראל , כי כל קנס שמוטל עליהם הוא קנס שללא ספק היה יכול לסייע לסביבה. בדיוק כמו כלי רכב לפני טסט והמחיר שצריך שבעל הרכב צריך לשלם במוסך לתיקון הליקויים.
הגיע הזמן שבעלי המפעלים יבינו שעשיית רווחים אסור שתהיה תוך שהיא פוגעת בבני אדם ובסביבה. אסור גם שבנושא חשוב כזה ינסו התעשיינים לעשות דמגוגיה זולה כאשר הם משווים את מפעלי רמת חובב למפעל עלית ברמת גן ברמת הזיהום בשני המקומות. זיהום האוויר ברמת גן הוא ברובו תוצאה של כלי רכב העוברים בצומת עילית הסואן בעוד שברמת חובב תוצאות הזיהום הם מהמפעלים המזהמים.
האיום שמשמיעים התעשיינים על נטישת הארץ ומעבר לארץ אחרת לא ירתיע את הירוקים לשמור על הארץ הזאת כי אין לנו ארץ אחרת. תעשיין שעובר עם מפעלו לחו"ל הוא אותו תעשיין שהארץ הזאת אינה חשובה לו ולא היתה חשובה לו כשהוא זיהם אותה. מעבר לארץ אחרת עם מפעל זאת בריחה מהתמודדות. ומי שבוחר בדרך כזאת צר לי עליו.
התעשיינים בישראל קיבלו ביום העצמאות האחרון את פרס ישראל עליהם להוכיח כי הם באמת ראויים לו . הוכחה במעשים – לא בבכי ובנהי.
"העיריות מתנהגות כאילו אין לנו בעיית מים. כמו שמבקשים מהציבור להשקות רק בלילה אין סיבה שהעירייה לא תמלא אחר ההנחיות האלה", אמר יו"ר מפלגת הירוקים פאר ויסנר.
כך דיווח בכנסת רופא מחוזי במשרד הבריאות. "תמונת המצב היא פשע", אמר אחד התושבים – העירייה קיבלה מיליוני שקלים לטיפול באסבסט, אך הכסף לא נוצל
דב פלד, בן 66, תושב נהריה ומראשי מפלגת "הירוקים" בעיר, שעבד בעבר גם במפעל "איזוסבסט" הגדיר את תמונת המצב בעיר כפשע. "הנתונים שהוצגו בכנסת לא כל כך הפתיעו אותנו. הדברים כבר נאמרו בעבר על ידי מומחים בינלאומיים לאסבסט שביקרו בעיר. אנחנו לא צריכים עוד ועדה ועוד מינויים, גם אי אפשר לסמוך על העירייה שתטפל ותנקה את האסבסט משטחי העיר, מדובר בתהליך ארוך ויקר מאוד ולכן הממשלה בעצמה צריכה לקחת אחריות ולא להתמהמה", אמר פלד.
ב28 לינואר 2003 התפוצץ ביפו אחד מהצינורות הביוב המרכזיים של גוש-דן, אז התברר כי שני הצינורות שהעבירו את הביוב של גוש-דן למפעל הקולחין של שפד"ן הינם סדוקים.
בשל כך, כל הביוב של גוש-דן זיהם במשך חודשיים, מידי יום זרמו לים 200 אלף קוב ביוב, ובסך הכול יותר מ4 מיליון קוב ביוב זיהמו את הים. 4 מיליון קוב!
הפגנה שארגנו באפריל 2003 מול משרדי השפד"ן
אנשי ים לא יכולים לשכוח את החורף הזה, את גושי הצואה שצפים בים ועל החוף, את אלפי התחבושת ההגינות, את הריח המצחין שנידף מן הים ואת המבט חסר האונים למול הים.
האסון האקולוגי של 2003 היה בין החמורים שהתרחשו בעשור האחרון, ואסור לשכוח זאת במיוחד אסור שישכחו זאת הארגונים הסביבתיים.
גם היום השפד"ן הינו מן המזהמים הגדולים של הים התיכון בישראל, מידי יום מאות טונות של בוצה שמכילה חמורים מזהמים ורעלים רבים מוזרמת לים בצינור.
אם הייתי חושב על ממועמדים לפרס מטעם ארגוני הסביבה לקבלת אות הוקרה על פעילותו למען הסביבה , (כמו זה שיוענק ביום חמישי 5.6 )- השפד"ן הוא בין האחרונים שראויים לפרס כזה, ההפך השפד"ן היה ועודנו ראוי לציון לגנאי על אי פעילותו להפסקת זיהום הים.
פרס "הגלובוס הירוק" ניתן לשפד"ן בשל הודעה שפרסם לפני כמה חודשים כי במקום משרפה יקומו מתקנים שיהפכו חלק מן הבוצה לדשן לחקלאות.
אני עוד זוכר הודעה אחרת של הנהלת השפד"ן מתחילת 2004 בו הבטיחו לנו חגיגת שעד 2006 לא תוזרם בוצה לים והיא תהפוך לדשן. מיותר לציין שמלבד הצהרות לא נעשה שם צעד משמעותי בכיוון, גם היום שנתיים לאחר שהבוצה הייתה צריכה להיות מחוץ לים אין שום אינדיקציה שזה יתרחש בקרוב.
הנימוקים לזכייה של השפד"ן הם קלושים ביותר, הפרס מוענק לאחד הגופים המזהמים ביותר של הים התיכון בישראל וזאת בשל הצהרה לתקשורת בלבד, הצהרה דומה לזו שלא יושמה לפני כמה שנים. ועל הצהרות עוד לא מחלקים פרסים.
הסבר הכי הגינוי שלי להענקת הפרס הוא שארוגני הסביבה נפלו קורבן למניפולציה פוליטית של חולדאי, חולדאי כבר כמה שנים הוא אחד הספונסרים של האירוע הגלובוס הירוק. וחושב לדעת השפד"ן הינו תאגיד שעיריית ת"א מחזיקה בשליטה בו, יו"ר התאגיד הינו איתי פנקס שותפו הפוליטי של חולדאי. אותו פנקס אגב שהבטיח ב2004 שבוצה תצא מן הים ב2006.
מתן פרס סביבתי לגוף לא ראוי כמו השפד"ן, פוגע בלגיטימיות של הפרס עצמו, באלו שמקבלים אותו השנה ואלו שקיבלו אותו בעבר . אני חרד כי לא ירחק היום ובסופו של דבר יוקרתו של הפרס תשחק והוא יעלם כמו שנעלמו פרסים "סביבתיים" אחרים כמו זו של המועצה לארץ ישראל יפה.
חשוב לציין שבאותות ההוקרה האחרים זוכים פעילים טובים וראויים, אבל קשה לי להבין איך הם יהיו יכולים לעמוד על במה אחת עם אנשי השפד"ן.
אני לא מתכוון להגיע לאירוע הגלובוס הירוק, ואני גם קרוא לחבריי אנשי הסביבה לפנות לחיים וסביבה להביע את מחאתם על הפרס שמוענק לא בצדק לשפד"ן.
אני בהחלט מכיר את מצוקת המשאבים שבה נתונים הארגונים הסביבתיים, אבל התרפסות בפני ספונסרים פוליטיים היא לא דרך לקבל את אמון הציבור נהפכו. טוב יעשו אם יודו הארגונים ביום איכות הסביבה הבינלאומי החל באותו היום בטעותם וימשכו את הענקת הפרס לשפד"ן.
לא יכול היה להיות עיתוי מושלם יותר שידגיש ויחדד את הפערים הקיימים בין מדינת ישראל לשאר העולם בדאגה לאיכות הסביבה.
באחרונה ביקר בישראל סגן נשיא ארה"ב לשעבר אל גור, שנלחם להצלת כדור הארץ. בשעה שנאם בתל אביב, פירסם מבקר המדינה דו"ח חריף על התנהלות המשרד להגנת הסביבה בנושא גביית קנסות, הגשת כתבי אישום וטיפול בפסולת בניין. את העוסקים בדאגה לסביבה הדו"ח הזה לא הפתיע, כי הכל מודעים למצבו הקטסטרופלי של המשרד, אך הדו"ח בהחלט העציב ותיסכל. כך לא מתנהלת ממשלה שטוענת בישיבת ממשלה בתוך מערה שהנושאים הסביבתיים חשובים לה.
נכון, תקציבו של המשרד להגנת הסביבה הוא מהנמוכים במשרדי הממשלה, אך אין זו הסיבה היחידה שהמשרד לא עומד במטלות להן הוא מחויב. התנהלותו של המשרד, על פי דו"ח המבקר, רק מחזקת את תדמיתו החלשה ואת הזלזול של המזהמים באנשיו. לעתים נדמה כי קיים סניף של התאחדות התעשיינים במשרד, המשפיע על קבלת החלטות, על סדר עדיפויות ועל ההתנהלות היומיומית.
במדינת ישראל יש חוקים סביבתיים למכביר ועוד שורה של חוקים בדרך והחלטות ממשלה סביבתיות שלא בוצעו עד עצם היום הזה.
אז למה שבעל מפעל מזהם יתרגש מהחוק אם הוא יודע שאף אחד לא יאכוף אותו? למה שבעל משאית עם פסולת בניין יחשוש לפרוק פסולת בשטח פתוח, אם ברור לו שהוא ייצא נקי ולא ייתפס? למה שבעל מפעל לא יזרים את שפכיו לים ויזהם אותו, אם הוא יודע שגם את הקנס לא יגבו ממנו? אל גור הגיע לכאן עם מסר מאוד ברור: "זה הזמן לבחור בין חיים למוות".
את המסר הזה צריך לאמץ קודם כל המשרד להגנת הסביבה. עליו להחליט אם עתידו לחיים או למוות; אם עתידו לפעולות נמרצות ונחרצות נגד המזהמים, או שמא המסר שהוא משדר כי הוא בתהליך גסיסה ואיש הישר בעיניו יעשה.
כשפורסם דו"ח מבקר המדינה היתה תקוה בלבי שממצאי הדו"ח לא יגיעו לאוזניהם של גור ואנשיו, כי אז בושתנו היתה רבה. על מנת שדו"ח המבקר לא יישאר רק על המדף, חייבת ועדת הפנים בראשותו של אופיר פינס להיות קצין המבחן של המשרד, ולקיים מעקב צמוד אחר ממצאי המבקר. אסור שהמשרד להגנת הסביבה ימשיך לעבוד ב"כאילו".
אלו סיפורים מארכיון הנושא זיהום קרקע ומים.
RSS זיהום קרקע ומים
אודותינו | על האתר | הצטרפות | התנדבות | לתרום | עצומות | תודות
דרכים ליצירת קשר | פנייה למנהל האתר | פנייה למפלגה
