בעיריית תל אביב רוצים שתשלמו בכל כניסה לעיר, אם אינכם תושביה והמכונית שברשותכם אינה נקיה. תחבורה ציבורית יעילה במקום? תגיע מאוחר יותר, בעזרת כספי האגרה.

בכל העולם מבינים היום שאי אפשר להתנהל אחרת", אומר היום (א') ויסנר ל-ynet. "הראשן שעשה את זה היה ראש עיריית לונדון, שהלך נגד דעתם של הרבה מאוד מומחים לתחבורה, והצליח. כמובן שההבדל הוא בכך שבערים הגדולות בחו"ל יש תחבורה ציבורית ראויה, ואצלנו אין. אי אפשר לבוא אל האזרחים ולהטיל עליהם אגרות גודש, מבלי שתהיה להם חלופה ראויה בדמות תחבורה ציבורית. לכן, את רוב הכספים שיתקבלו מגביית אגרת הגודש, נסיט לטובת התחבורה הציבורית".

לכתבה  המלאה   לחצו כאן

15 ערים גדולות בישראל התחייבו השבוע לחסוך באנרגיה ומשאבים כדי לזהם פחות את האוויר ולהלחם בשינוי האקלים. הבטחה בלי כיסוי? אולי, אבל אל תתנו לראש העיר להגיד לכם שזה לא אפשרי: 700 ערים בעולם כבר עשו זאת. הנה רק 13 לדוגמא

לכתבה ב YNET לחצו כאן

לפי התוכנית שמקדם סגן ראש העיריה פאר ויסנר, החל מ-2010 יצטרכו הנהגים לשלם על הכניסה למרכז העיר בין השעות שש בבוקר לשבע בערב.  גבולות האזור שהכניסה אליו תהיה כרוכה בתשלום: שדרות רוקח בצפון, נתיבי איילון במזרח ודרך קיבוץ גלויות בדרום.  המשמעות: ירידה של 30 אחוז בנפח התנועה.  החדשות הטובות: פחות זיהום, פחות פקקים  החדשות הרעות: פגיעה אפשרית בחלק מבתי העסק

לכתבה המלאה לחצו כאן

בג"ץ דחה השבוע את העתירה שהיגשה מפלגת הירוקים באמצעות עו"ד אריאל יונגר, נגד סלילת הקטע המערבי של כביש 531, בין כביש 4 לכביש החוף, מפלגת הירוקים טענה בעתירה כי יש לבטל קטע הכביש בתוואי 531 ולהשאיר בו רק את מסילת הרכבת, ואת הכביש לסלול בתוואי 541 מצפון לרעננה. וזאת על מנת למנוע נזק סביבתי לערים הרצליה ורעננה.

מפלגת הירוקים טענה שכביש 531 הינו מיותר ולא רק שלא יביא לא הקלת העומס התנועה אלא אף יחמיר אותו, זאת תוך נגיסה משמעותית בשטחים פתוחים, וגרימת מפגעי זיהום אוויר קשים.

בית המשפט העליון דחה את העתירה בנימוק שאינו נהוג להתערב בעניינים תכנוניים, גם את הטענה של מפלגת הירוקים כי היו פגמים בהליך דחיית התנגדות בועדה לתשתיות לאומיות נדחתה בנימוק כי אין בחוק חובה לספק את כל המידע. יצוין כי בעתירה מפלגת הירוקים התבקש מסמך תחזיות תנועה שהינו קריטי ועל בסיסו נדחתה התנגדות בות"ל.

דרור עזרא רכז פורום השרון במפלגת הירוקים מוסר: "קטע כביש 531 הוא מיותר, יקר ורק יחמיר את בעיות התחבורה של גוש-דן. קברניטי התשתיות של ישראל שבויים בקונספציה של השקעה מסיבית בכבישים שהוכחו ככישלון לעומת תת השקעה במערכות תחבורה ציבורית שבכל העולם הוכחו כיעילות ונכונות.הועדה לתשתיות לאומיות מזיקה למערכת התכנון הישראלית, מדובר בוועדה להכשרת "שרצים" תכנוניים, שאין לה ערכת ערר והחלטותיה מתגלות פעם אחר פעם "כקדושות". על הכנסת לפועל להפסקת העוולות שוועדה זו גורמת ולשנות את החוק."
(בג"ץ 1166/07)

לקריאת פסק הדין לחצו כאן…

יש הטוענים כי הירוקים היא דת חדשה, יתכן שאכן כך הדבר, אבל מקריאת מאמרו של שטרסלר נדמה לי שאנו בפתיחה של דת חדשה אחרת, דת הכבישים שלה סוגדים שטרסלר ועוד קומץ קבלני תשתיות ופקידים בכירים.

ממאמרו של שטרסלר נדמה שהנה הנה כביש 531 וכביש 551 יגאלו את אזור השרון מן הפקקים, שווה לעצור כאן ולבדוק אם אכן כך הדבר?
שטרסלר הוא פרשן כלכלי, הוא ודאי יודע כאשר שוק של חברה מסיומת הגיע לרוויה זו טעות מצד להשקיע מיליארדים להשקיע בקניית מכונות יצור למוצר שהחברה מייצרת.
כך גם כאן מערכת הכבישים של גוש-דן הגיעה לרוויה ואף עברה אותה, בנתיבי איילון יש היום 6 נתיבים בכל מסלול, וגם אלו פקוקים בשעות העומס, וכך גם כביש החוף וכביש 4.
מכאן יש לפקפק בטענה כי סלילת כביש 531 או כביש 551 יבאו איזה שהוא שיפור בזמני הנסיעה של הנהגים בשעות העומס, הרי כבישים אלו לא מוסיפים כניסות לת"א אלא מזינים את הפקקים באיילון ובכביש החוף בעוד מכוניות.

לכאורה נדמה כי נהיגה בכביש 531 תקצר את זמן הנסיעה, אבל זו רק לכאורה אותם נהגים הרי יתקלו באותו פקק באיילון או בכביש החוף והם בעצם יבזבזו זמן דומה בפקקים.
קטע כביש 531 מכביש 4 לאיילון ולכביש החוף הוא בערך באורך 6.5 ק"מ, עלותו של קטע זה הוא סכום אסטרונומי של כ3 מיליארד שקל, כלומר בערך חצי מיליון שקל למטר כביש!
מדובר בכביש אחד היקרים בתולדות ישראל, שבסך הכול ינייד את הפקק, ממש כמו כמה וכמה פרויקטי תשתית אחרים שהיו כאן בשנים האחרונות.
ב20 שנים האחרונות אני זוכר כמה וכמה הצהרות, "זה הסוף של הפקק של המדינה", כך היה בשנת 1995 שנפתח מחלף כפר שמריהו, שהיום כמובן מהירות הנסיעה בו בשעות העומס היא בין 10 ל20 קמ"ש במקרה הטוב. כך גם לפני שנה כאשר נפתח מחלף גלילות שהיום פקוק בשעות העומס.

מכונית פרטית היא כלי תחבורה בזבזני ביותר, באנרגיה, בשטח, בזמן, בחיי אדם וגורמת לזיהום. מערכת כבישים בישראל בעצם נועדה לתת מענה לשני "פיקים", בבוקר ובערב, בשאר 80% משעות היממה הכבישים הם בתת שימוש. כלומר מדינת ישראל הקטנה מקריבה נתח משמעותי משטחה לטובת כבישים רחבים שרוב שעות היממה השימוש בהם לא יעיל, ולטובות המכונית הפרטית שכאומר היא כלי בזבזני.

מפלגת הירוקים חושבת שזו שגיאה לסלול את כביש 531 לכן התנגדנו לו שעלה בות"ל ומשדחו את התנגדותנו הגשנו באמצעות עו"ד אריאל יונגר עתירה לבג"ץ.
אנו הצענו לסלול בתוואי 531 רק את מסילת הרכבת, ובמקום הכבישים 531 ו551 לסלול כביש אחר 541 בתוואי מצפון לרעננה.
יש לזכור כביש 531 אינו סתם עוד כביש אלא רצועה ברוחב 100 שמבתרת את רעננה והרצליה, מבזבזת אלפי דונמים של קרקע ויוצרת מפגע חמור של רעש וזיהום האוויר. כל זאת במחירי עלות יקרים ביותר על חשבון הציבור שהתמורה בדמות קיצור זמני הנסיעה מוטלת בספק.

משום מה שטרסלר נהוג לקדם בשצף קצף את תשתיות הכבישים ותוך כדי כך הוא נוהג להשתלח קשות בירוקים, רק חבל שהוא לא בודק לעומק את טענותינו, שמורכבות מהביטים סביבתיים שיש להן חשיבות גדולה אבל גם מהביטים כלכליים מערכתיים שהם תחום התמחותו של שטרסלר.
שטרסלר מוזמן לפגוש את הירוקים ואולי הוא ישתכנע להמיר את "דתו".

מאמר זה נשלח למדור דעות בהארץ ונדחה על-ידם משום מה?!?!

חזון המכונית מונעת המימן מעולם לא נראה קרוב יותר: טכנולוגיה ישראלית מתגברת על אחד המכשולים העיקריים בייצורה – נשיאת הגז הדליק. במיזם משקיעים בכירים כמו שלמה נחמה וקבוצות בינלאומיות. שי אגסי במתח

לכתבה  המלאה  לחצו כאן

אתם רואים אותה כל בוקר שאתם הולכים לעבודה, יש כאלו שמלטפים אותה ומטפחים אותה באדיקות, יש כאלו שמתייחסים אליה כאל הביטוי האולטימטיבי של אישיותם ורוב אזרחי ישראל מאמינים שהם לא יכולים בלעדיה אבל המכונית הפרטית היא היום אויבת הסביבה מספר אחת.

מטרתה האמיתית של המכונית הפרטית היא לקחת אנשים ומשאת קלים מנקודה לנקודה ביעילות ובמהירות.
אבל בחסות ובעידוד של תעשיית הרכב יש נטייה לשכוח את חסרונותיה הרבים של המכונית הפרטית ובמידה רבה גם את מטרתה.

בזבוז אנרגיה
הבעיה הבסיסית של המוכנית היא בזבוז אנרגיה, מכונית היא כלי בזבזני מאוד באנרגיה ולא כל-כך משנה מה סוג המנוע שלה, בנזין, גז, דיזל, חשמל, או לחץ אוויר. המסה של מכונית ממוצעת גדולה פי 15 ממסה של אדם ממוצע, כלומר רוב האנרגיה של המוכנית מתבזבז על הנעה של המכלולים שלה עצמה ורק חלק קטן משמש למטרה האמתית.
מלבד הבזבוז הבסיסי של אנרגיה מעצם השימוש במכונית יש בזבוז אנרגיה גם כאשר מנוע המכונית פועל אבל היא לא זזה, כמו בפקקים, רמזורים וכו…
בזבוז שטח
המכונית הפרטית בזבזנית מאוד בשטח, ראשית שטחה של מכונית הוא בזבזני, כדי לספק את היכולת למכוניות הפרטית לנוע צריך לסלול כבישים רחבים שתופסים שטח רב, זאת בנוסף לשטח שתופסת המכונית כאשר היא חונה ובדרך כלל זו יותר מחניה אחת.
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש כיום בישראל כ1.7 מיליון מכוניות אם נאמר שטח המכונית הממוצעת היא 10 מ"ר ולכל מכונית יש שתי מקומות חניה נגיע שרק לשם חנייה זקוקות מכוניות לשטח של 34,000 דונם שזה בערך כמו שטחה של כל פתח-תקווה.
במדינה קטנה כמו שלנו של כל פיסת אדמה יש משמועת כבירה, אנחנו מבזבזים שטח של עיר גדולה רק למען זה שגושי מתכת ישבו להם בלי נוע.
בזבוז זמן
אם לוקחים בחשבון את העובדה שיש בישראל מעט שטח, את העובדה שסלילת כבישים הינה יקרה ואת העובדה שיש מספר רב של מכוניות ומספרן גדל בקצב מתגבר, אנו מגיעים לעובדה המצערת שאין לכבישי ישראל יכולת לשאת את כמות המוכניות .
מכאן קצרה הדרך לתופעה שכולנו חווים אותה והיא הגודש בכבישים, הגדוש בכבישים גורם לנו לבזבז עוד משאב יקר הנמצא במחסור והוא הזמן.
בזבוז משאבים
כאמור מוכנית היא כלי כבד, למען יצורה דורשים המון חמורי גלם, כמו מתכת, פלסטיק, גומי, זכוכית ועוד.
הנסיעה במוכנית עצמה גם היא דורשת משאבים, דלק, שמן מצברים ועוד. התשתית למען נסיעת המכונית אף דורשת המון משאבים כמו בטון, אספלט, מתכת, תחנות דלק וכו…
ובל נשכח שגם לשם יצור המכוניות, יצור המשאבים שמניעים אותן וסלילת התשתית להן דרושה המון אנרגיה.
בזבוז בחיי אדם
נהיגה במכונית דורשת מיומנות, וגם כאשר נרכשת המיומנות הזו אין בכך ערובה שבכל זמן נתון מיומנות זו תהיה זמינה. בכל יום נתון יש יותר ממיליון נהגים שנוסעים בכבישים, בכל נסיעה הנהג מבצע אלפי החלטות מתוך החלטות האלו חלק יכולת להיות שגויות, החלטה שגויה אחת של כל משתמש דרך יכולה לגרום לתאונה ולאובדן חיים. אמנם בשנים האחרונות קיימות מערכות כמו כריות אוויר, שמפחיתות את הפגיעות במקרה של תאונה, אבל מערכות כאלו לא יכולת למנוע את השגיאות שגורמת לתאונות ולכן יש וימשכו להיות תאונות.
זיהום אוויר
זיהום אוויר הינו אולי הבעיה שהכי מורגשת והכי נראית לעין, מכוניות לא משנה מאיזה סוג גורמות לזיהום אוויר ישיר בכל דקה שהמנוע שלהן עובד. וחייבים לומר שגם מכוניות ללא מנוע בערה פנימית יוצרת זיהום אוויר, הזיהום לא יוצא ישירות מן המכונית אבל הוא יוצא בנקודת ייצור החשמל שהמכונית צורכת.
יש גם זיהום אוויר עקיף, שהוא הזיהום שקשור לייצור המכונית, הובלת חמורי הגלם להנעתה ולבניית הכבישים. המשך »

 
שי אגסי ופאר ויסנר בטקס במשרד ראש הממשלה 

רנו-ניסאן ופרויקט "בטר פלייס" של שי אגסי, חתמו הבוקר (ב') על מזכר הבנות לקראת שיתוף פעולה בייצור ושיווק מכוניות חשמליות. השוק הישראלי ישמש פלטפורמה עולמית לניסוי רחב היקף, עם תשתית של 500,000 נקודות הטענה כבר ב-2010

לכתבה בYNET לחצו כאן…

תושבי השרון רשמו השבוע ניצחון בקרב על בריאותם: בג"צ הורה למדינה לחזור אל שולחן התכנונים ולבחון ב"לב נקי ובנפש חפצה" את חלופת המנהור לדרך 531

יו"ר מפלגת  הירוקים, פאר ויסנר, שעתרה אף היא לבג"ץ, מתנגד לסלילת הכביש באופן עקרוני ותומך בהקמת רכבת, שתצמצם את השימוש ברכב פרטי. "מדובר בכביש מיותר אשר משמעותו הזזת הפקק ממקום אחד למקום אחר ויש להשקיע במערכת הסעת המונים במקום בכבישים".

"הייתה כאן שגיאה קשה כאשר החליטו לכרוך את הכביש לרכבת בחבילה אחת, הרכבת בתוואי 531 תתרום להורדת נפח התנועה בכלל כבישי גוש דן, זאת בניגוד לכביש 531 עצמו שיביא רק להגברת השימוש ברכב פרטי וזאת על חשבון הרכבת.

"לצערנו מדיניות ממשלת ישראל מוכתבת בידי קבליני התשתיות הכבישים, הממשלה פועלת בכל דרך לבלום את קידום מערכת הסעת המונים שישראל כה זקוקה לה."

לכתבה  המלאה לחצו NRG

"יער" בשולי איילון (עיבוד מחשב: ולאדיסלב ברש)

במקום שלטי פרסומת ענקיים בצידי נתיבי איילון, או שתילת דשא שגוזל מים ולא מועיל באמת, למה לא לטעת עצים שישאבו את הזיהום מהאוויר, יורידו את הטמפרטורה, יילחמו בהתחממות כדור הארץ ויספקו צל וגם חוויית נסיעה נעימה. איזה מזל שט"ו בשבט מתקרב

ידוע לכל שהעצים הם אמצעי יעיל לאיזון ושיפור איכות האוויר. בתהליך הפוטוסינתזה, הם קולטים פחמן דו-חמצני (הגורם לאפקט החממה), ופולטים חמצן. אך יתרה מכך, זנים מסויימים יעילים ביותר בקליטת אוזון, חנקות וגופרות, פיח ואבק אשר נוצרים בין היתר בשריפת הדלקים של מכוניות ותעשיה. הוכח כי לעצים אלו, הנשתלים במאסה קריטית, תהיה השפעה מיקרואקלימית: הורדת טמפרטורת האויר והקרקע, זאת בנוסף להצללה, בלימה אקוסטית, יצירת גיוון ביולוגי, ייצוב הקרקע ומניעת ארוזיה.

האספקטים הללו חשובים במיוחד בסביבה עירונית, אשר רמת זיהום האוויר בה חמור במיוחד. דווקא בעיר, ליד מקורות זיהום מקומיים, פעולת נטיעת העצים תהיה יעילה ביותר, זולה וכמובן אסתטית.

במקומות רבים בעולם לומדים את הפוטנציאל האדיר הגלום בחקר זני העצים לצורך העניין. בין השנים 2004-2005 באנגליה, חוקרים מדדו ערכי קליטת גזים מזהמים בעשרות עצים מקומיים. המינים היעילים ביותר לצמצום הזיהום, נבחרו לשתילה בשטחים ציבוריים ופרטיים בשיתוף הקהילה המקומית. רוב איזורי השתילה היו סמוך לכביש 25-M, על אדמה בבעלות פרטית. כמו-כן, פיתחו החוקרים "אסטרטגית נטיעה" עבור ערים הממוקמות ליד הכביש בדגש על מסדרונות ירוקים וחגורות יער כ"אזור הפרדה" בין הכבישים לאיזורי המגורים.

במקומות רבים בעולם לומדים את הפוטנציאל האדיר הגלום בחקר זני העצים לצורך העניין. בין השנים 2004-2005 באנגליה, חוקרים מדדו ערכי קליטת גזים מזהמים בעשרות עצים מקומיים. המינים היעילים ביותר לצמצום הזיהום, נבחרו לשתילה בשטחים ציבוריים ופרטיים בשיתוף הקהילה המקומית. רוב איזורי השתילה היו סמוך לכביש 25-M, על אדמה בבעלות פרטית. כמו-כן, פיתחו החוקרים "אסטרטגית נטיעה" עבור ערים הממוקמות ליד הכביש בדגש על מסדרונות ירוקים וחגורות יער כ"אזור הפרדה" בין הכבישים לאיזורי המגורים.

בארה"ב, החוקר ד.ג. נובאק בשיתוף קהיליית אדריכלי הנוף האמריקנית, ביצע מיפוי של 242 עצים מקומיים וגיבש תקנון רשמי, הממליץ לרשויות ערי ארה"ב ואדריכלי הנוף על דרכים לההתמודדות עם בעיות זיהום האוויר בעזרת שתילת עצים.

באיזורים שונים של העיר סאו-פאולו בברזיל נמדדו הפרשי טמפרטורות של 7 מעלות צלזיוס. התברר כי השוני בין אזורים מרובי צמחיה (לרוב שרידי צמחיה טבעית של המקום) מול העדר מוחלט בעצים בשכונות אחרות, הוא הגורם האחראי להפרש הרב בעומסי החום.

במטרופולין כמו תל אביב, הבעיה העיקרית היא פליטת מזהמי מכלי רכב. בנתיבי איילון החוצים את תל אביב עוברים מדי יום כ-605 אלף כלי רכב, הפולטים טונות של פחמן דו-חמצני ואחראים להתחממות מקומית של 3 מעלות צלזיוס. הבעיה מחמירה בגדה המזרחית של האיילון, אליה מונע הזיהום על ידי רוח מערבית ברוב ימות השנה.

יעור אינטנסיבי של נתיבי איילון ואיזורי התעשיה יכול למזער את הפגיעה בבריאות ובאיכות החיים של התושבים. יתרה מכך, פריסת העצים תהווה פתרון ויזואלי ראוי לעיצוב האיילון, להורדת עומסי החום ולהבאת בעלי חיים לאיזורי גידול חדשים אלו. בשל מורכבות ורגישות במיקום הנטיעה (סמיכות לקוי רכבת, מבנים, צירי תחבורה ותעלת המים), ישנה חשיבות מכרעת בבחירת העצים: עמידות לזיהום, מבנה השורשים, מהירות גדילה, אורך חיים, שילוב הזנים ועוד.

נכון יהיה להעביר את יישומם של הדברים גם לכבישים להם אחראית מע"צ ולחברה האחראית על כביש 6. זאת ההזדמנות להסב את הדשא בצידי הדרכים שאין בו כל שימוש מעשי, בחלופה סביבתית יותר, ובכך לסייע לצמצום בזיהום האוויר מכלי רכב ולצמצום בכמויות מים להשקייה.