מאז הקמת המדינה נלחמנו שוב ושוב באויבים מדרום, מצפון וממזרח, אבל ידענו כי לפחות ממערב אין לנו אויבים, אבל זה השתנה ב25/04/2010 ממשלת הכריזה מלחמה על גלי-הים. במסמך מדיניות תמוהה ביותר החליטה ממשלת ישראל לבצר את חופי ישראל ולמנוע מגלי-הים להגיע לחוף, ולהשקיע בכך 500 מילון שקל ב20 שנה הקרובות.

אז מה עשו גלי-הים שהופך אותם לאויבי המדינה? מסתבר, שגלי-הים הפוגעים במוצקי הכורכר וגורמים לנסיגתם מסכנים את הנדל"ן היקר והיוקרתי שנבנה קרוב מידי לשפת המצוק.

גלי-הים כמובן לא שינו את התנהגותם והם מגיעים לבקר בחופינו בתדירות של כל כמה שניות כפי שעשו מקדמא דנא. מה שכן השתנה זו בניה חסרת רסן וגזלנית על שפת המצוק, ובמקביל גרעון חול גדול שנגרם בין השאר מבניית מבנים בתוך הים(כמו מרינות) הגרמים לשיבושים קשים בתנועת החול, ולהצרת חופים רבים.
מדינת ישראל התנהלה מאז הקמתה ביהירות גדולה מול הטבע המקומי, יבשנו את אגם החולה, את ים המלח, ועוד הרשימה ארוכה, כנראה היהירות הזו לא הייתה מספיק גדולה וממשלת נתניהו החליטה לעלות מדרגה ולהילחם בתופעה הכי בסיסית של הטבע, גלי-הים.

כמו במקרים רבים אחרים, ממשלת ישראל לא מכירה בנזק שגרמנו, ובמקום לנסות להסיר את גורמי הנזק או להקטין את השפעתם הולכים למלחמה חסרת תועלת, גרנדיוזית ויקרה.

גלי-הים היו כאן מיליוני שנים לפינו ויהיו כאן מיליוני שנים אחרינו, באו נודה על האמת לכולם ברור שהמלחמה בגלי-הים היא חסרת תועלת, תוך כמה שנים גם קו הביצורים הקשיח ביותר לא יעמוד בפניהם והנדל"ן שנבנה על שפת המוצק יחזר להיות חול ואבנים בחוף.

איך התקבלה ההחלטה?
כמו שקורה לא פעם במקומותינו גם החלטה לבנות ביצורים נגד גלי-הים התקבלה באופן לא תקין. ללא דיון ציבורי(מסמך המדיניות פורסם לאחר קבלת ההחלטה), ללא בדיקה ראויה של חלופות, ללא למידה מן הנעשה בעולם והכי חמור תוך ניגוד עניינים חריף של היועץ ההנדסי של אותו מסמך המדיניות.
אם תשאלו את יוזמי תוכנית ביצורים זו הם כמובן יכחשו כי היא למטרות נדל"ן, הם יאמרו שזה נועד למטרה נעלה והיא הצלת חיים מנפילת מצוקים אל תאמינו, זו הולכת שולל. מנפילת מצוקי החוף ב20 שנים האחרונות נהרג אדם אחד, באותה תקופה נהרגו כמה וכמה אנשים מנפילות מצוקים דומות בנגב, במדבר יהודה, בגליל ובגולן, ההבדל בין מצוקים אלו, שלא יבצור, למצוקי החוף הוא הנדל"ן.

ישנה בהחלט חלופה סבירה ואפילו מקובלת מאוד בעולם, הכוללת טיפול משולב, הקטנת הנזקים מעשי ידי אדם וחיקוי הטבע ע"י הוספת חול לחוף.
וכן, בין השאר פינוי הנדל"ן שנבנה בחוסר מחשבה קרוב לשפת המצוק, הרבה יותר הגינוי לשלם כסף ציבורי להחזרת הקרקע שעל המצוקים לידי הציבור מאשר לזרוק 500 מילון שקל לים לטובת הגנת הנדל"ן של בעלי-ההון החזקים בישראל.

אני לפעמים תוהה מה רוצה גל שנוצר בים מול סיציליה ועובר אלפי ק"מ עד אשר הוא מגיע לחופינו, אין לי ספק כי אותו גל רוצה להתפוגג לאיטו על חוף חולי ובדרך לחוש כל גרגר וגרגר חול כפי שעשו אבותיו מיליוני שנים ולא להתנפץ על קו ביצורים מלאכותי.

אסיים ואומר לשרי הממשלה, עזבו את גלי-הים במנוחה, גלי-הים אינם חסרי ערך, גלי-הים אינם אויבי המדינה, שצריך לבנות נגדם ביצורים!

פורסם גם בדה-מרקר

בעקבות הערר שהגיש פאר ויסנר – למרות אישורה של תוכנית בניין עיר שאיפשרה בניית מגדלים
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב תדון השבוע בתוכניות החדשות להקמת פרויקט גדול למגורים בשוק בצלאל. את התוכניות הגישה אלעד ישראל (לשעבר דנקנר השקעות) שבשליטת יצחק תשובה, בעקבות לחצים שהפעילו חברי מועצת העיר, בראשותו של פאר ויסנר (ירוקים), לאחר שהתוכנית כבר אושרה בוועדה המקומית.

לפני כשלושה חודשים הגיש יו"ר הוועדה פאר ויסנר (ירוקים) ערר על התכנית, שבו דרש לבחון חלופות בנייה במתחם, במקום תוכנית המגדלים שהוצעה. הערר התקבל וצימצם את נפח הבנייה: במקום בנייה לגובה של 16 קומות, כפי שתיכננה החברה במקור, יוקמו רק שבע-שמונה קומות. בנוסף, בכוונת החברה להקים עד 160 דירות קטנות של 2.5-3 חדרים, בעוד שבעבר תיכננה להקים 125 דירות בשטח של יותר מ-100 מ"ר.

לכתבה בדהמרקר לחצו כאן…

ארגוני הקבלנים, המתכננים, המועצות האזוריות, שמאי המקרקעין ועמותות הסביבה, שבימים כתיקונם נמצאים משני עברי המתרס, התאחדו בקריאה משותפת לרה"מ להפריד בין הרישוי לתכנון, ולהעביר את נושא התכנון לדיון מחודש ומקיף. ובכך מאמצים את יוזמת מפלגת הירוקים בפברואר 2010.

דרור עזרא רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים מוסר:"אנו שמחים שיש תמיכה רחבה ברעיון שלנו, מפלגת הירוקים מקווה שממשלת ישראל תבין שצריך להתאם את מערכת הרישוי לשנת 2010 אבל לא לחסל את מערכת התכנון כפי הרפורמה הזו מכוונת".

לכתבה בנושא בYNET לחצו כאן…

לדברי יו"ר סיעת הירוקים בהרצליה דרור עזרא, התשובה חיובית. במכתב חריף למועצה הארצית לתכנון ובנייה מאשים עזרא את בעל קניון ארנה ג'קי בן זקן ואת עיריית הרצליה בחסימת מעברים שנועדו להולכי רגל

השבוע הסביר עזרא כי האשמה איננה רק של הרשות המקומית: "בתוכנית המרינה נקבע שהמעברים בתוך הקניון יחברו ישירות בין השטחים הציבוריים מסביב לקניון ואף נרשמה על כך הערת אזהרה בטאבו, המעברים האלו הם חלק מרכזי במערך תנועת הולכי הרגל במרינה. מוזר מאוד שהיזם החליט על דעת עצמו לשנות את המערך הזה וחמורה יותר התנהלות הועדה המקומית שנתנה יד להתנהלות זו.

לכתבה בNRG לחצו כאן…

לפי כשבוע התפרסם במקומון זמן השרון מאמר של דר' יריב בן-אליעזר, זאת בתגובה לראיון שהתפרסם עם מבקר העירייה שבוע קודם לכן במקומון, זה היה מוזר מפני שבראיון הייתה תגובה של העירייה(ראו התיחסות לתגובה זו).
הדברים של בן-אליעזר כמעט ולא התייחסו לדבריו של המבקר אלא היללו ושיבחו את יעל גרמן, לאחר שראיתי זאת אמרתי לעצמי שאם זמן השרון נתנו במה לדבריו של בן-אליעזר הם ודאי יתנו במה לדברים שלי? מתברר שלא, מי שיקרא את הדברים למטה ודאי יבין מדוע זמן השרון ששייך למעריב ששייך לנמרודי לא פרסם מאמרי זה…
—————————————————–

לפי שאתחיל ראוי להזכיר מארג קשריו של דר' בן-אליעזר, ראשית הוא שימש כמנהל קמפיין הבחירות של יעל גרמן בשלושת המערכות הבחירות האחרונות, שנית, במקביל הוא מכהן בתפקיד בכיר במרכז הבינתחומי שנתן לחסדיה של גרמן, שלישית הוא ניהל יחד עם גרמן שנים ארוכות משרד יחסי ציבור.

מלכת הנדל"ניסטים
אין דימוי רחוק מן המציאות מאשר הדימוי "הנלחמת בנדל"נסטים" מדובר פשוט בדימוי שיקרי לחלוטין גרמן היא יקירת יזמי הנדל"ן מתחרה אולי רק לשלומי לחינאי מבת-ים, וצבי בר מר"ג. גרמן אישרה וקידמה לא מעט  מיזמי נדל"ן תמוהים ומפקפקים. למשל,
עסקת פאת-ים עם נמרודי – גרמן העבירה לרשותו קרקע ציבורית לבניית דירות יוקרה בקו ראשון לחוף תמורת קרקע שהוא לא יכול לבנות עליה כלום. ועל זה צריך להזכיר את אישור הקומה הנוספת לקניון שבעת הכוכבים גם הוא של נמרודי.
תוכנית מרינה-לי של מש' עופר – גרמן אישרה להם לבנות על שטח ציבורי פתוח בקרבת חוף הנכים במקום להגביל אותם רק ל30 הדונם שתוכנית מתאר ארצית אפשרה.
תוכנית חוף התכלת של מש' עופר ואחרים – מדובר בתוכנית ענק בצמוד לחוף שגרמן מקדמת במרץ בו היא מתכוונת לאשר אלפי דירות יוקרה.
תוכנית מלון אשל של דנה עזריאלי – גרמן פשוט אישרה לבנות מגורי יוקרה בקרבת החוף במקום  המלון.
תוכנית מלון דן אכדיה של מש' פדרמן – גרמן אישר לבנות את המלון הגדול במזרח התיכון, מדובר במלון בן 1300 חדרים פי שלוש מכל חדרי המלון בכל הרצליה.
תוכנית הבינתחומי – שודאי מוכרת לדר' בן-אליעזר היטב בו אישרה גרמן 700 דירות במתחם הבינתחומי על חשבון שטח ציבורי.

מדובר פשוט בקצה קרחון של התרפסות נלעגת של גרמן בפני הנדל"נסטים.

אין חוף
דר' בן אליעזר שכח כי גרמן היא זו שהרסה את חוף אפולוניה, וב12 שנות שלטונה לא נעשתה שום פעולה לשקם את הנזקים שגרמה המרינה לחוף.

אין שקיפות
עירייה הרצליה היא העירייה בה יש הכי פחות שקיפות מבין הערים הגדולות, פרוטוקולים של ועדות, תקציבים ועוד לא מתפרסמים, רק לפני שבועיים הצהירה גרמן שהעירייה לא תהיה שקופה מילימטר יותר ממה שמחייב החוק. יש לתוהות מדוע גרמן אינה מפרסמת את רשימת התורמים לעמותת האנסמבל כפי שדרשתי בישיבת המועצה האחרונה.

נכנעת סדרתית לדתיים
דר' בן אליעזר שכח לספר שאת תאגיד הקוברה הקימו בשביל לתת תעסוקה לעסקנים דתיים, רק בהרצליה כל תלמיד כולל מקבל מהעירייה11 אלף שקל לשנה, גרמן גם נכנעה לדתיים בעניין ההסעות לפארק ולחוף בשבת, ועוד ועוד…

רודנות הרצליה הראשונה
בהרצליה מתקיים משטר רודנות אשר מחוויר לעומת משטר אלי לנדאו, עובדי עירייה מפוחדים, התפרצויות זעם תכופות בישיבות, ניהול לא תקין של ישיבות מועצה ושל ועדות תכנון ובעיקר התנהלות כוחנית שמבטל ומחוקת כל מי שמעיז לא להסכים איתה.

דר' יריב בן-אליעזר ויעל גרמן פשוט חיים בממלכת השקרים של ארץ הפנטזיה, בה אין אפשרות לדעת מי השליט ומי ליצן החצר.

דר' נתן לביא אינו צריך אותי שאגן עליו, יושרו, מקצועיות, ותרומתו למדינה הם עובדה שקשה להתווכח איתה. כל פשעו של האיש היקר הזה היה שהוא פשוט סירב להיות אסקופה נדרסת לצמד גרמן ובן-אליעזר.

" אלמלא הייתי אדם – הייתי רוצה להיות רחוב " אמר אלתרמן.

תל אביב היא רוח דבר היא חופש ושיעבוד, יצירתיות, אופטימיות, אהבה שנאה היא בנפשם של התל אביבים ואינה עוד עיר הניתנת לריפוי ע"י תכנית מתאר. את תל אביב צריך להשכיב ראשית על ספת הפסיכולוג להבין את נפשה ורק אחר כך לדבר על תכניות. הנשמה של תל אביב היא יצירה המורכבת מהתובנות הלכי הרוח המחשבות שנוצרו שנוצקו לעיר ויצרו אותה והיא הייתה למכשיר ההקלטה שלהם. עיר שיותר מכול היא התפאורה המעצבת ומחברת בין אנשים ומשפיעה על היחסים ביניהם ומושפעת וניזונה מהם כפי שהבחין בכך הסוציולג פילוסוף גיאורג זימל במאמרו " העיר הגדולה וחיי הנפש " כבר ב1903.
תל אביב היא הבבואה של האנשים שחיו וחיים בה היא אינה קיימת לכשעצמה וכמו כל עיר עם אופי לא תיכנע לחזון שיאנס בלי להתחבר לנשמתה.

בבואנו לתכנן תכנית מתאר לחידוש ופיתוח העיר איננו יכולים להתחייב למהלך גורף כל שהוא מבלי שראשית נגדיר את נשמת העיר והמהות אליה אנו מכוונים, איזו ישות אנו יוצרים בתהליך זה אשר יעצב אותנו התל אביבים ויקבע באיזו סביבה נחיה מאחר וביום יום שלנו אנו חיים בערים ולא במדינות.

לצערי, תכנית המתאר החדשה מתייחסת לעיר בעיקר כמתחם נדלני בו הבניינים הם הכוכבים המלכים ודרכי הגישה אליהם הכבישים הם השטיח האדום בעיר הזו האנשים משרתים את הבניינים.

למרות הדינאמיות האורבאנית המתעתעת, תל אביב היא עיר אינטימית מבחינת מספרית הגדלה בעצלתיים עם תקופות בהן הייתה הגירה שלילית והקטנת מספר התושבים. אם נבחן את כמות התושבים הנוכחית שכמעט ולא השתנתה בארבעים השנים האחרונות בעיר. נראה כי גידול מספר התושבים זניח (כיום ובשנת 1968 היה כמעט אותו מספר תושבים סביב ה400 אלף).

תכנית המתאר החדשה אינה מציעה מודל לאופייה של העיר אליה היא חותרת, לכן תמוהה הגישה המובילה את התכנית החדשה ועומדת לנגד עיני המתכננים הרואים בהגדלה עצומה של אחוזיה הבניה (בכחמישים אחוז).
הגדלה של אחוזי הבניה תתבצע ע"פ התכנית בעיקר במגדלים ובנייה חסרת רסן לגובה , בניה העומדת בניגוד לסגנון החיים של העיר, סגנון חיים של בניה "בגובהה העיניים והרחוב" עם מגע חברתי אנושי ואינטימי השונה מהותית מאורך החיים המוכתב בסביבות המגדלים המנוכרות.

בנוסף, התכנית יוצרת חלוקה מלאכותית לרובעים תכנונים בלי לתת את הדעת כי העיר מקימת אינטראקציה דינאמית בין רובעיה השונים המשולים לאיברים פנימיים בגוף אחד ומקימים אותו בשלל פונקציות תפקודיות ונפשיות.
לא יתכן כי בגלל שתוכנית מסוימת הוחלה בעבר על רובע מסויים או בגלל פחד פוליטי ממהלך מול תושבים בשכונה אחרת יוצרו מעיין קנטונים תכנונים כאשר מצידו האחד של הרחוב התוחם רובע מסויים יבנה מלון בן ארבעים קומות ומצידו השני של הכביש באותו המקום בדיוק יהיה מותר לבנות בית בן חמש קומות בלבד.

ברור מכך שכל נושא "התב"ע הנקודתית" יבוטל מידית כרעה חולה אשר מאפשרת תמיד לקבוצת יזמיים לפעול ללא רסן ומבלי להתחשב במרקם הסביבתי ומהווה פתח לספקולציות ושחיתות.
מתן אפשרות פעולה עודפת, לפועלה של קבוצה האנשים בעלי האינטרסים האישיים, תשנה את אופייה ותחבל בתשתית החברתית והתרבותית של העיר. ניתן לראות דפוסי פעולה כאלו בעריי הפריפריה אשר לצורך פיתוח נרחב ומואץ ועל מזבח רעיון הגדילה חסרת הרסן, נתנו ליזמים צמאי הרווחים "לרוץ קדימה" כאשר כל העיר נשארה חרוכה מאחוריהם.
תכנון של יחידות שטח גדולות צריך להיות כזה שאינו יוצר העדפות, ואם צורך קהילתי ציבורי מוליד אותו הוא חייב להיות מלווה דיון ציבור ולהתאים עצמו לצרכי העיר ושאיפת תושביה.

כיום יש להסתכל בדייקנות של מנתח ראש.
תוכנית המתאר החדשה צריכה להגדיר את האופי העתידי הרצוי של כל אזור ורובע בתל אביב . דבר שינמיך את להבות הספקולציה הנדל"נית וייצור בהירות וודאות תכנונית.
כדי לא לפגוע במרכזי תפקוד החיוניים לעיר. מתוך הנחה כי העיר תל אביב נפלאה וייחודית והינה ראויה לתואר היצירה הגדולה והמשמעותית ביותר של התחדשות הישוב והתרבות העברית בארץ ישראל, נבחר בגישה של שימור ופיתוח מבוקרים.
גישה זו תחייב צעדים שקולים וזהירים בפיתוח העיר כאשר כל אי ודאות יוכרע לכיוון שימור הקיים וחידושו. גישה זו תעדיף התבוננות ראשונה מגובה עיני תושבי העיר ותתמקם במרחב הרחוב התל אביבי הטיפוסי. תינתן עדיפות להגדלת זכויות הבניה ע"י תוספת בנייה מתונה תוך ההעדפה לשיפוץ וחידוש הקיים תוך ראייה נרחבת להשלכת פעילות זו על שאר הבניינים ומבנה הרחוב המחודש ובקנה מידה גדול יותר על מבנה השכונה כולה.
במידה וחידוש הקיים לא יתאפשר תינתן אפשרות לבנייה מחודשת אשר תתאים למרקם השכונתי ולמבנה הרחוב.

תוכנית המתאר החדשה מהווה הזדמנות חד פעמית שאסור להחמיצה. הזדמנות ליצור תכנון עירוני מתקדם ושינוי עירוני, שיאפשר לנו לומר את שמה של תל אביב, לא מתוך גחמה פרובינציאלית אלא מתוך עובדות בשטח, באותה נשימה עם הערים הגדולות בעולם, כמו לונדון , ניו יורק, פריז וברצלונה…

למאמר שהתפרסם בדה-מרקר לחצו כאן..

חברי סיעת הירוקים ערערו על היתר לבניית קניון, בטענה כי הוא יגרום להצפת הגעתון ויפגע בעסקים בלב העיר

מגישי הערר, הקניון אינו מתיישב עם הוראות תוכנית המתאר הארצית למשק מים ונחלים, מכיוון שהוא מצוי בתחום שטח ההצפה של נחל הגעתון והקמתו עלולה לגרום להצפות ולפגיעה בעורק התנועה המרכזי של העיר. נוסף על כך, לטענתם, הקמת הפרויקט נוגדת את מדיניות הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שנועדה לעצור את תהליכי פרבור המסחר, משום שהקניון החדש יפגע בעסקים במרכז העיר

לכתבה בכלכליסט לחצו כאן…

הקשיבו לשני קטעים מדיון בנושא חוף אכדיה בישיבת ועדה מקומית הרצליה במאי 2010, בו ראש העירייה יעל גרמן גוערת בגסות בחבר המועצה דרור עזרא, לא מאפשרת לו להשלים את שאלתו ולא מאפשרת לו להצביע.

אורך הקלטה 2 דקות

[audio:http://www.green-party.org.il/german_shuot_0510.mp3]

גונדולות שישוטו בתעלות ים, הקמת מנהרות תת קרקעיות, גשרים שמשתלבים בנוף, דולפינריום ומצפה תת-ימי. הנה מבחר מההצעות המקוריות שעלו אחרי שבעיריית הרצליה החליטו לשתף את הציבור בתכנון מתחם חוף התכלת, אחד ממתחמי החוף היקרים בארץ

"לדעתי, השטח הזה צריך להישאר שטח פתוח, ולשמור את זה עתודה לדורות הבאים, שהם יחליטו אם לבנות שם או לא", אומר נציג הירוקים בהרצליה שהשתתף בדיון, דרור עזרא. "אין שום בעיה שיגדלו שם תפוחי אדמה ואבטיחים עוד 20 שנה. מי אמר שבהכרח צריכה להיות שם בנייה? אולי באזור הקרוב יותר לאזור התעשיה ניתן לאפשר בנייה אבל רוב רובו של השטח צריך להישאר פתוח".

לכתבה בNRG לחצו כאן…

הוועדה קיבלה הערר שהגיש סגן ראש העיר ת"א פאר ויסנר, שהתנגד לאשר את תוכנית הבנייה שהגישה החברה למתחם

"דנקנר השקעות יודעת שהתוכנית שהציגה היא מנוכרת ללב לבה של העיר, כאשר האינטרס היחיד שעומד מולם הוא כלכלי", אמר ויסנר. "המרוויחים הגדולים הם תושבי העיר שיקבלו תוכנית מתוקנת ומרקמית שתמשיך להעניק למרכז העיר את הייחודיות שלה. אנחנו מעריכים את היזמים שפועלים בעיר, אך אלה צריכים להבין שאנו נבחרי הציבור. היות וכך, אנו לא חותמת גומי של שום גורם מקצועי כזה או אחר".

לכתבה בדה-מרקר לחצו כאן…