נספח – עקרונות הפיתוח הבר-קיימא
דפוסי הפיתוח האורבני והפרברים הקיימים כיום גורמים נזק משמעותי לאיכות חיינו. הסימפטומים הם: עומס וזיהום אויר מוגברים כתוצאה מתלותנו המוגברת בכלי רכב פרטיים, אובדן שטחים פתוחים יקרים, העלות הגבוהה של תחזוקת כבישים ומתקנים ציבוריים, חלוקה לא שוויונית של משאבים כלכליים ואובדן התחושה הקהילתית. אם ננסה ללמוד מסיפורי הצלחה בעבר ובהווה, נוכל לתכנן קהילות אשר ישרתו את צורכיהם של התושבים והעובדים בתוכן באופן מוצלח הרבה יותר. תכנון מסוג זה חייב להיות נאמן לעקרונות בסיסיים מסוימים.
עקרונות קהילתיים:
1. תכנון כולל של קהילות שלמות ומשולבות המכילות דיור, חנויות, מקומות עבודה, בתי-ספר, גינות ושירותים עירוניים החיוניים לחיי היום-יום של התושבים.
2. גודל הקהילה צריך להיות מעוצב כך שהמרחק בין דיור, תעסוקה, צרכי יום-יום ופעילויות אחרות, יהיה מרחק הליכה.
3. מיקום מרבית הפעילויות צריך להיות במרחק הליכה מתחנות תחבורה ציבורית.
4. קהילה חייבת להכיל מגוון סוגי דיור בכדי לאפשר לאזרחים בעלי רמות הכנסה שונות ובגילאים שונים לבוא להתיישב בתחומיה.
5. הפעילות העסקית בתוך הקהילה חייבת לספק מגוון סוגי תעסוקה לתושבי הקהילה.
6. מיקומה ואופייה של הקהילה חייבים לעמוד בקנה אחד עם רשת תחבורה ציבורית רחבה יותר.
7. לקהילה צריך להיות מוקד מרכזי המשלב בתוכו שימושים מסחריים, אזרחיים, תרבותיים ופנאי.
8. בתוך הקהילה חייבת להיות הקצאה נאותה של שטחים פתוחים. כשטח פתוח יכולים לשמש כיכרות, מגרשים ירוקים וגינות. השימוש בשטחים אלה יעוּדד באמצעות עיצוב ומיקום.
9. עיצוב שטחים ציבוריים צריך לעורר תשומת לב ולעודד נוכחות בכל שעות היממה.
10. לכל קהילה או מקבץ קהילות צריכים להיות גבולות מוגדרים היטב. על הגבולות להיות מוגדרים באמצעות "רצועות ירוקות" של טבע פראי או של חלקות חקלאיות, כאשר הן מוגנות באופן קבע מפני פיתוח.
11. כבישים, שבילים להולכי – רגל ולאופניים חייבים להשתלב בתוך מערכת של מסלולים מעניינים, המקושרים באופן מלא אחד לשני, המובילים לכל יעד אפשרי. עיצובם צריך לעודד שימוש ברגל ובאופניים, ולמנוע נסיעה במהירות גבוהה של כלי רכב. עיצוב כזה מאופיין בשבילים קטנים, שמרחביהם מוגדרים ע"י בניינים, עצים ותאורה.
12. יש לשמר, ככל-האפשר, את הקרקע, הצמחייה והניקוז הטבעיים בקהילה. גנים ורצועות ירוקות יכולים לשמש כאתרים אידיאליים לשימור מסוג זה.
13. עיצוב הקהילה צריך לעזור בשימור משאבים ובצמצום הפסולת.
14. קהילות יתמכו בשימוש יעיל במים באמצעות ניקוז טבעי, עיצוב נוף הסובל בצורת, ומחזור.
15. כיוון הרחובות, מיקום הבניינים ושימוש בצל יתרמו ליעילות השימוש באנרגיה בקהילה.
עקרונות אזוריים:
16. תכנון השימוש בקרקע ברמה האזורית חייב להשתלב ברשת תחבורה רחבה יותר המבוססת על תחבורה ציבורית במקום על כבישים ראשיים.
17. אזורים יכילו אזורים רציפים של "מסדרונות" המורכבים מ"רצועות ירוקות" או שטח פראי, אשר ייקבעו לפי התנאים הטבעיים. גבולות האזורים יהיו מורכבים גם כן מ"מסדרונות" כאלה
18. מוסדות ושירותים אזוריים, בנייני הרשות האזורית, אצטדיונים, מוזיאונים וכו' ימוקמו בתוך הגרעין העירוני.
19. שיטות וחומרי הבנייה יהיו ייחודיים לאזור, ויציגו המשכיות היסטורית ותרבותית והתאמה לאקלים, ויעודדו פיתוח אופי מקומי וזהות קהילתית.
עקרונות יישום:
20. התוכנית הכללית תעודכן כדי לשלב בתוכה את העקרונות הנ"ל.
21. במקום לאפשר פיתוח ממודר ביוזמת קבלנים, רשויות מקומיות ייקחו אחריות לתהליכי התכנון. תוכניות כלליות יקבעו היכן יתאפשר קיומם של הרחבת היישוב, פיתוח שטחים בלתי מנוצלים בתוך היישוב ("infill") או שיקום.
22. לפני ביצוע כל פרוייקט פיתוח, תוצג תוכנית מיוחדת המבוססת על עקרונות התכנון המצוינים במסמך זה.
23. תכניות יפותחו תוך כדי תהליך פתוח, כאשר למשתתפי תהליך זה יסופקו דגמים ויזואליים של כל הצעות התכנון.