רקע לבניית המרינה והרס החופים

למה נגרם הרס לחוף?

מרבדי החולות הלבנים שיש לנו בחוף נוצרים כתוצאה מהפעולה הבסיסית ביותר של הים, שבירת הגלים.
כאשר גל נשבר האנרגיה של הגל משתחררת לקרקע החולית, החול עולה מהקרקעית ומתערבל עם מי הים ונישא צפונה או דרומה לפי זרמי הים, מערכת אקולוגית זו נקראת "הסעת חול".
מקור החול של מזרח הים התיכון הוא בשפך הנילוס ומדבר סיני, זרמי הים נושאים את החול ברוב ימות השנה מדרום לצפון, מכיוון הנילוס לישראל.
המרינה היא מחסום מלאכותי שמונע מזרמי הים להסיע את החול מדרום לצפון.

מצפון למרינה של הרצליה יש בנוסף את שלושת שברי הגלים שגרמים לנזק נוסף, זרמי הים מצפון לדרום מסעים את החול מהחופים הצפוניים לכיוון שוברי הגלים, ומכיוון שהגלים לא נשברים על הקרקע החולית החול נלכד בין החוף לשברי הגלים.

וכך חופי הרצליה הצפוניים נפגעו פעמיים, גם מאי-הסעת החול מדרום בגלל החסימה של המרינה, וגם משיכת החול שכבר היה בהם לכיוון שוברי הגלים. נזק אקולוגי זה נגרם בגלל כישלון תכנוני קשה!

תצלום אוויר של חופי הרצליה, מתוך מחקר צביאלי

למאמר בנושא מתוך "מסע אחר" לחצו כאן…

למאמר מורחב על מחקר שנעשה על תנועת החול לחצו כאן…

מה אפשר לעשות?

לפי מומחים שעמם התייעצנו, כיום יש שני פתרונות אפשריים.
1. הזנת חול מלאכותית לחוף, בעצם להחליף את המנגנון הטבעי של הסעת חול, ששובש קשות בגלל המרינה, ולפיזור עשרת אלפי טון חול בשנה על החופים הצפוניים באמצעים מלאכותיים משאיות, מסועים וכו'.
2. שוברי גלים לכול אורך חופי הרצליה, דבר שיהרוס את החוף הטבעי של הרצליה אבל יהיה זה פתרון קבע שלא יצריך תיקונים נספים בחוף, בכך שהחול יישאר לכוד בין שוברי הגלים לחוף.

איך אושר כזה פרויקט מזיק?

אם רוצים לשים את האצבע אל הנקודה בזמן שנחרץ גורלו של חוף הרצליה להרס, מדובר בשנת 1987.
בשנת 1987 הוגשו תסקירי השפעה על הסביבה של פרויקט המרינה, תסקירים אלו הכשירו את פרויקט המרינה ומכאן לא היה אפשר לעצור את רכבת הבטון.
התנאי המרכזי שהציבו ועדות התכנון ליזמי המרינה הוא שחופי הרצליה לא יפגעו, יזמי המרינה פנו לטכניון ומימנו בדיקה של העניין.

הפרטים המובאים כאן הם מתוך מחקר של דב צביאלי, אוניברסיטת חיפה 2000.
חוקרי "המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית" בטכניון בנו מודל מוקטן של חופי הרצליה באורך של 3.5 ק"מ ובו המרינה באמבט גלים, המודל כלל רק קטע חוף של 1.5 ק"מ מצפון למרינה.
הרצה ראשונית של המודל הראתה שיגרם נזק לחוף שנמצא מצפון למרינה(חוף אכדיה)!
אנשי הטכניון בדקו חלופת שנות לפתרון הבעיה והמליצו על פתרון של בניה שלוש שבורי גלים מנותקים מצפון למרינה, שלפי התחזית השפעתם על החוף הייתה צריכה להיות מזערית.

המחדל של מודל הטכניון!
1. המודל בחן רצועת חוף קצר יחסת של רק 1500 מטר מצפון למרינה.
2. ההמלצה על פתרון של שלושת השברים לא נבחנה במודל ארוך יותר, למעשה הרעיון של שלושת השברים הרחיקו את בעיית נסיגת החוף אל מחוץ למודל.
3. גם התחזית ל1500מ של המודל נכשלה, הצטברות החול באזור שברי הגלים הייתה גדולה מהתחזית ב40מ בממוצע ונסיגת החוף מצפון לשברי הגלים(חוף זבולון) הייתה גדולה מהמצופה ב25(-)מ בממוצע.

תקציר(Word97) המחקר בעברית…
מאמר מפורט(PDF) באנגלית של צביאלי שפורסם ב Applied Geography בשנת 2001 …
עד-כאן מתוך מחקר צביאלי.

בניית המרינה
המרינה נבנתה מ1990 עד 1992, משנת 1992 ועד היום ניבנו ונבנים מבנים ל"דירות נופש", מסעדות, מסחר ומנהלה, ביוני 2003 נפתח במרינה הקניון ה"מפואר במזרח התיכון".
עד לשנת 1999(כמדומני) הייתה המרינה סגורה לכניסה עם כלי-רכב (כניסה רק לבעלי אישור).
לפי תוכנית המתאר, שטח המרינה הוא 523.2 דונם מתוחם רק 149 דונם שטח מים מוגנים.
רק 28.4% משטח המרינה משמש לפעילות ימית!
רוב המרינה משמשת למטרות נדל"ניות!

תמונה של המרינה מתוך אתר המשרד לאיכות הסביבה…

תוכנית מתאר "הר/2002"
תוכנית מתאר "הר/2003"

רקע למישור המשפטי

ב1998 עתרה החברה להגנת הטבע לבית המשפט, בדרישה להפסיק למכור דירות למגורים שהיו אמורות להיות דירות נופש ולהשכירן.
ב1999 פסק בית המשפט המחוזי כי השימוש למגורים בדירות במתחם המרינה אינו חוקי.
ב2000 לאחר שיזמי המרינה עררו לבית המשפט עליון הוחזר העניין לדיון מחדש במחוזי.
ב2003 פסק שוב בית המשפט המחוזי כי השימוש למגורים בדירות במתחם המרינה אינו חוקי ויש להשכירן כדירות נופש. מפסק-הדין "תכניות המכרסמות בשימושים בחופי הארץ שנועדו לכלל הציבור ומבקשת לנצל משאב טבעי זה למטרות פרטיות".
כמו-כן תבעו יזמי המרינה נזיקין בגובה עשרות מיליוני שקלים מהחברה להגנת הטבע ומאנשיה,, עיריית הרצליה וראש העירייה.

מאמר(PDF) של ניר פפאי מהחברה להגנת הטבע…

פעילות שיקום החוף שנעשו ע"י העירייה

1. ספינה שאספת חול שנאגר בפתח המרינה ומשליכה כ200מ מהחוף, לדעת מומחים השפעה של פעולה זאת היא מזערית, יש שסוברים שפעולה זאת אפילו מזיקה לחיים של הריפים שנמצאים במקום.
2. הזנת חול מלאכותית בהיקף קטן מידי שנה מעוברים בעונת האביב כ12,000 טון חול מאזור שוברי הגלים לחופי הרחצה המוכרזים שאין בהם שברי גלים, פעולה זאת אכן משפיעה , אבל רק כדי שיהיה למתרחצים מינימום חוף לשבת, החוף רחוק מאוד ממצבו לפני הקמת המרינה.