מצוק אפולוניה מהווה סכנה בטיחותית, ובסרט האימה של המומחים הוא עלול לקרוס לתוך המים. עיריית הרצליה בתמיכת השר לאיכות הסביבה, גדעון עזרא, הכינה תוכנית להצלה, שבמסגרתה יוקם קיר אבנים שיגן על בסיס המצוק. הגיאולוג יעקב ניר: "אני לא מבין למה גרמן מתעקשת על בניית הקיר, עדיין נהיה חשופים"

הראשונים שהתנגדו לפתרון שהחליטה עיריית הרצליה לאמץ, היו הירוקים. בחודש ינואר האחרון הגישה מפלגת הירוקים בשרון באמצעות עו"ד אריאל יונגר, ערר לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב, כנגד פתרון קיר הסלעים. בערר נטען, כי עיריית הרצליה קיבלה החלטה מבלי לערוך קודם לכן תסקיר השפעה על הסביבה ומבלי שכלל בחנה חלופות אפשריות ממומחים נוספים, לפתרון שהציע שטנדלר. עוד נטען בערר שהוגש, כי על פי תמ"א 13 לחוף הים, האזור המדובר מוגדר כ"שמורת חוף" ועל כן כל בנייה בו, לרבות הזזת סלעים, היא אסורה על פי חוק.
בנוסף לכך טענו הירוקים בערר, כי פתרון קיר הסלעים יביא לחסימה מוחלטת של המעבר בחוף, כאשר גם היום המעבר בחוף הוא חלקי ולא בטיחותי, ובעקבות הקיר, גם מעט החוף שנשאר ייעלם.
השבוע, צירפו הירוקים לערר את חוות דעתו של ד"ר רם בן דוד, גיאולוג הנדסי, מומחה לייצוב מצוקי חוף, שציין במכתב ששיגר לראש העירייה יעל גרמן ב– 1.11.07 כי "הטיפול במצוק החופי חייב להיות כוללני ואין הבטחה ליציבות המצוק, אם מטפלים רק באחד ממרכיבי ההרס הפוטנציאליים".

לכתבה המלאה בידיעות השרון לחצו כאן…

עוד המאבק למען חוף אפלוניה לחצו כאן…

בבקשה שאותה הגיש דרור עזרא רכז פורום השרון במפלגת הירוקים באמצעות עו"ד אריאל יונגר, מציינים הירוקים כי תוכנית גליל-ים הינה סותרת את התוכנית המחוזית למחוז ת"א שמייעדת את רוב השטחים של גליל ים לטובת פארק עירוני.

ואלו עיקרי הבקשה:

1. התוכנית מהווה פגיעה בשטחים הפתוחים של הרצליה בכך שהיא מצמצמת אותם ופוגעת ברצף שלהם, הירוקים מציינים את העובדה כי בעיר הרצליה יש הקיף השטחים הפתוחים ביחס לתושב הוא בין הנמוכים בישראל.
2. התכונית הינה בסתרה לתמ"מ 5 שאושרה באוקטובר 2007 במועצה הארצית ובין השאר נדחתה התנגדות לכלול את שטחי גליל-ים בתמ"מ
3. התוכנית הינה גם בסתירה לתמ"א 35 שדורשת ש50% משטח תוכנית יהיה לטובת שטח פתוח, הירוקים טוענים כי לפי תמ"א 35 יש להוסיף 144 דונם שטח פתוח.

בנוסף, הירוקים מציינים כי בהתאם לתמ"מ 5 תוכנית גליל-ים מחייבת אישור מחדש של הועדה המחוזית זאת לפי הוראות המעבר בתמ"מ 5

דרור עזרא רכז פורום השרון במפלגת הירוקים מוסר:"מהותה של תוכנית גליל-ים היא לא לזוגות צעירים אלא תוכנית להתעשרות של קיבוצניקים ותיקים על חשבון הפארקים של הרצליה. עיריית הרצליה גם נכשלה בשנים האחרונות לקדם תוכניות התחדשות עירונית שמיועדות בין השאר לטובת הזוגות הצעירים, וגם נכשלה לשמור על שטחים פתוחים בהיקפים שמתאימים לעיר מודרנית, והתוכנית גליל-ים היא הדוגמא המובהקת לכך."

לקריאת הבקשה לחצו כאן…

השבוע שלח רכז פורום השרון במפלגת הירוקים דרור עזרא למפקח על בריאות הציבור במשרד הבריאות תלונה על השירותים בחוף סידנא עלי.

עזרא מציין במכתבו:"כבר תקופה ארוכה שמבנה השירותים בחוף סידנא-עלי הם פרוצים ולא מטופלים, כתוצאה מכך השירותים הפכו מוקד זוהמה חמור במיוחד. האסלות מלאות בצואה, כך גם המקלחות בכלל במבנים שולטת עזובה וזוהמה קשים.
חשוב להדגיש, שהעירייה יודעת על-כך תקופה אורכה ולא נעשה דבר, בהקשר אציין שהח"מ חבר בועדת תיירות וחוף הים העירונית, בישיבה האחרונה של הועדה שהתקיימה בינואר השנה הח"מ ציין את העניין וביקש ממנכ"ל העירייה מר יחיעם השימשוני לפועל בעניין, האחרון ציין שהוא מודע לנושא והעניין יטופל."

להלן המכתב: המשך »

כילד של ים בשנות השמונים חופי הרצליה היו עבורי כמעט כמו בית, והיוו עבורי תמיד מקום מפלט שעורר בי השראה ועניין.
באו שנות התשעים, ואיתן המפלצת "המרינה" של הרצליה, ואחריה חורבן על חופי הרצליה, שנים הייתי מתוסכל וחסר אונים בשל מצבם של חופי הרצליה עד שבנקודה מסוימת החלטתי שהגיע הזמן לשמור על הבית או אם תרצו לעזור לחבר שנותן לך הרבה ועתה כשהוא נתון בשעת מצוקה מבקש לעזור לו בחזרה.

חופי הרצליה בעצם נפלו קורבן לתאוות נדל"ן, המרינה העומדת היום על שפת הים היא אינה מרינה אלא פרויקט נדל"ן רחב ידיים ויוקרתי במסווה של מרינה.
המרינה היא מבנה ימי ענק שחדר לים כ400 מ', החדירה הזאת גרמה לשיבוש קשה של התנועה הטבעית של החול, בנוסף למרינה נבנו שלושת שוברי גלים מול חופי אכדיה שגרמו לנזקים חמורים.
בשל בניית המרינה זרם החול העיקרי הנע צפונה, מן הנילוס, הוטה לעומק הים במקום אל החוף ואילו זרם החול המשני הנע דרומה גרף את החול מחופיה הצפוניים של הרצליה אל שוברי הגלים ושם הוא "נלכד".
התוצאה היא שמאחרי שוברי הגלים נוצרו חופים חוליים רחבים מאוד, ואילו חוף השרון, סידנא עלי ואפולוניה הפכו צרים מאוד. כך שלא אלו ולא אלו מאפשרים את ההנאה מהחוף, אלו בצפון צרים וכמעט ללא חול ואלו בדרום רחבים מאוד, עם חול עמוק ושוברי גלים שחוסמים את קו האופק ואת תנועת הים הטבעית.

היה אפשר לקוות שקברניטי העיר למדו את הלקח ולא יחזרו שוב על אותן טעויות, אבל לא כך. התוכניות שעומדות היום על הפרק הן שוב בניית מבנים ימים שנועדו לשבש את תנועת הים זאת בתקווה "שיתקנו" את השיבושים שהמרינה ושבורי הגלים גרמו.
מי שמכיר את הים יודע שאי-אפשר לנצח אותו בכוח "הזרוע" והדרך הנכונה לפועל היא תוך הבנה של התהליכים הטבעיים והשתלבות בהם, וזה בדיוק הגישה שאנו מציעים.
ראשית, להחזיר לחוף את מאות אלפי קוב החול שהוצאו מן המרינה בעת בנייתה ונשמרו בגבעה מזרחית לה.
שנית, לשנות את מבנה שוברי הגלים מול חופי אכדיה כך שלא יצברו כל-כך הרבה חול.
שלישית, לבנות מערכת מעקף חול אשר תחזיר את זרם החול שעוקף את המרינה במקום אל עומק הים אל החוף עצמו, בעולם קיימים לא מעט מתקנים כאלו.
בעצם אנו אומרים לא נכון לבנות עוד מערכת משבשת, יהיה נכון לתקן את השיבוש שכבר נגרם וכך למזער אותו.
המרינה היא פרויקט בסדר גודל של מיליארדים, מוסרית וגם מעשית, יזמי ובעלי הנכסים במרינה, וגם העירייה חייבים היום להחזיר ולהשקיע בשיקום הנזק לחוף.

[מאמר למקומון העיר צומת השרון]

בקרוב בתל-אביב: על גגות בתי הספר יותקנו מערכות סולאריות שיפיקו חשמל בהליך שיחסוך אלפי שקלים ומיליוני חליקיקים מזהמים בשנה

על פי התוכנית שיזם יו"ר מפלגת הירוקים, פאר ויסנר, החשמל שיופק מהמערכות לייצור אנרגיה חלופית מהשמש יימכר לחברת החשמל. לדברי ויסנר, "הפרויקט בבתי הספר יסייע בהעלאת מודעות הדור הצעיר לנושא הסביבתי ולחשיבות שיש בהגנה על הסביבה".

לכתבה המלאה לחצו כאן

מאות משתתפים צעדו אמש במרכז רמת-גן במטרה להעלות את המודעות ליחס החברה בו נתקלים עיוורים רבים, המלווים בכלבי נחייה במקומות ציבורים ובתי עסק. "אנחנו מטיילים עם הכלבים בכל רחבי הארץ, אבל המדינה עדיין לא רואה אותנו", אומר אחד המשתתפים

ד"ר אבי ליליאן, יו"ר רשימת הירוקים בעיר ומי שיזם את קיום הצעדה לראשונה בעיר, מקיים בעשור האחרון קשר רציף עם המרכז להכשרת כלבי נחייה במטרה לחשוף אותו לקהל תלמידים ואנשים גדול ככל האפשר.

"תודות לצוות המרכז מתאפשר לאדם עיוור לחיות כאדם עצמאי ולתרום לחברה מכישוריו. מן הראוי שגם אנו כחברה נדאג לזכויות האוכלוסיות בעלות הצרכים המיוחדים", אומר ליליאן. "האנשים שצעדו יחד העיוורים הבינו לפתע את כמות המכשולים העצומה שיש בעיר לאדם העיוור, החל מפטריות הבטון המפוזרות על המדרכות וכלה ברמזורים שאינם מונגשים לאדם העיוור".

לכתבה המלאה לחצו כאן

חבר מועצת עיריית נתניה נתניה, אדיר בנימיני, ממפלגת הירוקים הגיש שאילתה אשר תידון בישיבת המועצה הקרובה בראשית חודש מאי, בכל הנוגע למסקנות דו"ח מבקר המדינה 58 א'.

להלן נוסח השאילתה:
דו"ח הביקורת השנתי 58 א' של מבקר המדינה לשנת 2007 (להלן: הדו"ח) עסק בין היתר ב"פעולות הרשויות המקומיות להגנת הסביבה", אשר מתבצעת באמצעות היחידות הסביבתיות: א) יחידה סביבתית עירונית; ב) יחידה סביבתית אזורית; ג) איגוד ערים לאיכות הסביבה.

במבוא לפרק זה בדו"ח צוין כי "השמירה על איכות הסביבה היא צורך קיומי של האנושות, והיא מושפעת מיחסי גומלין בין האדם לסביבתו. בשנים האחרונות גוברת המודעות לאיכות הסביבה ולהשפעתה על איכות החיים. בעולם כולו נערכות פעולות לשם צמצום המפגעים ושימור המשאבים הסביבתיים. לבעיות בתחום איכות הסביבה ובכללן מפגעים סביבתיים אין גבולות מוניציפליים[…] משרדי הממשלה והשלטון המקומי הם הגופים האמונים על הכוונה לאי פגיעה בסביבה[…]".

עוד צוין במסגרת הדו"ח כי "בית המשפט העליון קבע לאחרונה[1] את אחריותה של רשות מקומית מכוח חוק למניעת מפגעים בשל מפגע סביבתי בתחום הרשות[…] הנחיית היועץ המשפטי לממשלה (מס' 4.1108) קובעת שיש לשקול להעמיד לדין פלילי רשות מקומית שאינה מטפלת באופן ראוי בנושאים סביבתיים שבגינם הוטלו עליה חובות בדין. זאת כאשר קיימת זיקה מספקת בין מחדלי הרשות לבין המפגע שנוצר ובכפוף למיצוי הליך של אכיפה מנהלית שמפעיל המשרד להגנת הסביבה".

במסקנותיו לעניין זה קובע מבקר המדינה כי "הטלת אחריות פלילית על הרשות המקומית ועל ראשי הרשויות היא מהכלים המרכזיים להגנה על ערכי איכות הסביבה" (עמ' 208 לדו"ח).

I. שימוש בסמכות לפי סעיף 221 לחסד"פ:

בין הממצאים השונים שנחשפו בדו"ח נמצא כי "אף על פי שעובדי רשויות מקומיות רבות הוסמכו מכוח סעיף 221 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, למסור הודעות תשלום קנס לפי סעיף 228(ב) למי שיש יסוד להניח שעבר עברה על חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984, רק רשויות בודדות עשו שימוש בפועל בסמכותן זו[…]"(עמ' 191 לדו"ח).

לאור האמור אבקש לברר את הדברים הבאים:

האם עשתה ועושה עיריית נתניה שימוש בפועל בסמכות זו?

אם, כמה דו"חות נתנו?

II. מוסדות הסמוכים לקווי מתח גבוה ולמתקני חשמל:

בכל הנוגע למוסדות חינוך הסמוכים לקווי מתח גבוה ולמתקני חשמל נטעם בדו"ח כי "על משרד הפנים להנחות את הרשויות לקיים סקרי סיכונים במוסדות חינוך ובמוסדות ציבור שבתחומן, כדי לאתר מוסדות החשופים לשדות אלקטרומגנטים בעצמה גבוהה ממתקני חשמל ומקווי מתח גבוה, ולפעול למניעה או להפחתה של חשיפת האוכלוסייה אליהם" (עמ' 194).

לאור האמור אבקש לברר את הדברים הבאים:

האם התקבלה הנחייה כלשהי ממשרד הפנים בנושא הנדון מאז פרסום הדו"ח?

האם ביצעה עיריית נתניה סקר סיכונים כלשהו במוסדות החינוך ובמוסדות החינוך בעקבות פרסום הדו"ח?

III. פעילות היחידה הסביבתית האזורית:

במסגרת הדו"ח צוין כי סעיף 22 לצו איגוד ערים (הוראות אחידות), התשל"ז-1997, קובע כי יושב ראש מועצת איגוד ערים חייב להכין פעם בשנה דין וחשבון מפורט על ענייני האיגוד במהלך השנה שחלפה ולהגישו למועצת האיגוד, ולאחר שהמועצה תדון בו ותאשרו עם תיקונים או ללא תיקונים, עליו לדאוג לכך שיישלחו שלושה עותקים לפחות לשר, עותק אחד לפחות לכל רשות מקומית המאוגדת באיגוד ועותק אחד למבקר המדינה.

הרשויות המקומיות אינן נדרשות להגיש את הדין וחשבון האמור למועצת הרשות המקומית, והדבר נתון ליוזמתו של מי שהוסמך לקבוע את סדר היום של מועצת הרשות המקומית".

בעקבות דברים אלה מסקנת הדו"ח הינה: "לדעת מבקר המדינה, ראוי שהדין וחשבון המפורט על ענייני האיגוד שהוגש לרשות המקומית יובא לדיון בפני המועצה של כל רשות המיוצגת באיגוד, בין היתר כדי לסקור את פעילותיו ואת מצבו הכספי; להנחות אותו לפעול למימוש יעדי הרשות; ולבחון אם פעולותיו תואמות את המטרות שלשמן הוקם".

לאור האמור אבקש לברר את הדברים הבאים:

האם "איגוד ערים חדרה לאיכות הסביבה" (להלן: האיגוד) בו חברה עיריית נתניה היא "היחידה הסביבתית האזורית" לשיטתה של עיריית נתניה?

האם הוגש מטעם האיגוד הדין וחשבון האמור לפי סעיף 22 לצו איגוד ערים?

אם כן, האם יש בכוונת מי ש"הוסמך לקבוע את סדר היום של מועצת הרשות המקומית" (בלשונו של כב' מבקר המדינה), להביא דו"ח זה לשולחן המועצה בעקבות כהמלצת דו"ח הביקורת?

IV. נציג השר ועדת איכות הסביבה העירונית:

עד למועד פרסום הדו"ח נמנע השר להגנת הסביבה מלמנות נציגים מטעמו בועדות לאיכות הסביבה של הרשויות המקומיות; מגלישה באתר האינטרנט של עיריית נתניה, ניתן ללמוד שטרם מונה עדיין נציג מטעמו לוועדה זו בעיר נתניה.

מדו"ח המבקר ניתן ללמוד כי בעקבות פנייתו של היועמ"ש לעיריית תל-אביב-יפו ליועמ"ש לממשלה באוגוסט 2006, השיבה ביוני 2007 מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים כי "כל עוד לא הושלם הרכב הועדה (לאיכות הסביבה – א.ב) מלכתחילה, הוועדה למעשה אינה קיימת ולמעשה, היא נעדרת סמכות לפעול".

לאור האמור אבקש לברר את הדברים הבאים:

האם מונה נציג מטעמו של השר להגנת הסביבה נכון להיום?

האם בעיריית נתניה מודעים להנחיית היועמ"ש לממשלה כי הועדה מנועה מלפעול עד אשר יושלם ההרכב החסר?

אדיר בנימיני www.adir-b.com

חבר מועצת עיריית נתניה, אדיר בנימיני, ממפלגת הירוקים הגיש הצעה לסדר שתידון בישיבת מועצת העיר הקרובה בראשית חודש מאי, אשר במסגרתה הוא מקווה לקבל החלטה, כי בכל חוזה חדש עם חברת נקיון קבלנית יוכנס סעיף, המחייב את החברה לעשות שימוש בחומרי ניקיון ידידותיים לסביבה בלבד.

להלן נוסח ההצעה לסדר:

מועצת העיר מתבקשת להעלות לדיון ולקבלת החלטה בעניין הצורך לעבור לשימוש בחומרי ניקוי ידידותיים לסביבה, בכל מוסדות העירייה.

מועצת העירייה מנחה את הנהלת העירייה להציג תנאי זה בכל מכרז או חוזה התקשרות עתידי עם חברות תחזוקה וניקיון.

 

בעקבות התמוטטות מצוקים מתמשכת בחופים, בקרוב תובא לאישור הממשלה מדיניות כוללת למיגונם

באחרונה התעורר ויכוח חריף על שיטת מיגון האתר של העיר העתיקה אפולוניה (הרצליה). העירייה והמשרד להגנת הסביבה תומכים בהקמת קיר מגן הכולל סלעים. מפלגת הירוקים טוענת שהדבר יפגע קשות בחוף הציבורי ודורשת שוברי גלים. לפני חודש פנה פעיל הירוקים, דרור עזרא, לשר להגנת הסביבה וכתב לו: "בכל העולם קיימת מגמה לחדול משריון חופים ובמספר מקומות אף פורקו פרויקטים כאלו. המגמה היא לחקות ככל האפשר את התהליכים הטבעיים בחוף וזו הצעתנו".

לכתבה בהארץ לחצו כאן…
הערה חשובה: אנו לא דורשים שוברי גלים כפי הנאמר בכתבה.
 

כריית החול המאסיבית שהתקיימה לאורך חופי ישראל במאה העשרים והקמת המבנים הימיים הרבים לאורכו גרמו לשינויים מקומיים במורפולוגיה של הסביבת החוף הרגישה שהיתה קיימת בעבר

מחקר זה  שנערך ע"י דב צביאלי,  אליעזר קיט ומיכה קליין עושה סדר ושופך אור על המצב

לקריאת המחקר לחצו כאן (מסמך PDF)