דוח חמור ביותר של מבקר המדינה נגד התנהלות הרשויות בעניין הרס חוף אפולוניה, המבקר חושף התנהלות לא תקינה של כל הרשויות בעניין, להלן עיקרי הדברים:

1. עיריית הרצליה לא הביא לולחו"ף את הפרויקט לאישור למרות שנדרשה לכך ב2005, לא בדקה חלופות בראשית הפרויקט אלא רק חלופה נוספת בסופו.
2. המשרד להגנת הסביבה שינה את דעתו כמה פעמים,
3. הולחו"ף לא דרש לקיום דיון על הפרויקט למרות שזו הייתה החלטתו בשנת 2005.

לרקע ומידע מקיף בנושא לחצו כאן… 

—————— המשך »

סגן ראש עיריית תל אביב וממלא מקום הוועדה המקומית, פאר ויסנר (ירוקים), דורש לשנות את התוכנית העיצובית במתחם השוק הסיטוני. בשבוע האחרון הגיש ויסנר ערר לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב, בטענה כי התוכנית היא כשל עיצובי הפוגע במרקם האורבני של העיר תל אביב.

לכתבה בדה-מרקר לחצו כאן…

בשנת 2007 קבעה הועדה לשמירת הסביבה החופית הנחיות לאישור של אירועים בחופי ישראל, בעיקרון ההנחיות אוסרות על קיום אירועים פרטיים, אירועים מסחריים וציבוריים אפשריים רק באישור של הועדה לשמירת הסביבה החופית, זאת בהתאם לתנאים שכתובים במסמך ההנחיות.
אישור זה נדרש, מן הסיבה הפשוטה חופי הים אינם גן אירועים, אלא אזור פנאי שאומר להיום פתוח לכלל הציבור.

לעניין חוף דלילה, "הפסטיבל" כפי שהבנתי אומר להתרחש על הדשא בצמוד לחוף, מתחם "הפסטיבל" אמור להיות מגודר. עיריית אשקלון טוענת כי המתחם המדובר נמצא 200 מ' "מקו המים", בפועל הדברים שונים, להלן צילום מסך מגוגל ארת'.

כפי שאפשר לראות, חלק מן המתחם הזה הינם באופן ברור ברצועת ה100מ' בניגוד לדברים של עיריית אשקלון, יותר מזה שאר המתחם נמצא כ-120 מ' מ"קו המים".
וכאן צריך להבהיר רצועת ה-100 מ' נמדדת לפי "קו החוף" המוגדר בחוק, קו אשר נמצא כ-40 מ' מזרחית ל"קו המים", כלומר גם רוב המתחם נמצא בתוך רצועת ה100 מ'.

לא מדובר בעניין טריוויאלי, צריך לזכור בחוף ישראל מתקיימים אירועים ופסטיבלים כמעט כל שבוע, כלומר חתיכת חוף נגזלת משימוש הציבור, ללא פיקוח וללא אישור של אף גורם מוסמך.
לא סתם אנחנו מתמקדים בעניין הזה של השר ארדן, אם השר להגנת הסביבה נתן חסות לאירוע בלתי חוקי בחוף מדוע שיזמי אירועים אחרים(מסחריים או פרטיים) ימנעו מקיום אירועים בחוף או אפילו יבקשו אישור?

להלן מכתבנו לשר ארדן בנושא
המשך »

היחידה לפיקוח על הבנייה קובעת כי במסגרת שיפוץ קניון ארנה נעשתה חריגה לשטחים ציבוריים. חבר המועצה עזרא: "הם לקחו 3000 מ' מהמעברים והפכו אותם לחנויות". הקניון: הנושא בטיפול
את המהלך להוצאת הצו הוביל חבר מועצת העיר הרצליה מטעם "הירוקים" דרור עזרא, שפנה לפני כחודשיים ליושב ראש המועצה הארצית לתכנון ולבנייה והתריע בפניו על חשש לפגיעה בוטה בזכויות הציבור במהלך השיפוצים הנעשים כעת בקניון.

אלא שחלק מהשינויים הפנימיים שבוצעו, טוען עזרא, הם הפיכת שטחים ציבוריים לשטחי מסחר פרטיים. "לפני השיפוץ אפשרו המעברים הציבוריים מעבר ישיר בין הקניון לבין החוץ, ואילו היום מעבר זה מתאפשר רק לאחר טיול כפוי ברוב שטחי הקניון"

לכתבה בNRG לחצו כאן…

בבית הדיור המוגן "פרוטיאה" ביקשו לשמור על הסביבה ולהתקין פאנלים לייצור חשמל מאנרגיית השמש. מי שהתנגדה לנושא היא דווקא עיריית הרצליה, בטענה לחריגות בנייה במבנה. העירייה: הם פעלו שלא כחוק. מומחה לאיכות סביבה: "אנרגיה סולארית זה מתת אל"

דרור עזרא, חבר המועצה היחיד אשר הצביע בעד אישור התקנת הפנאלים, מזכיר נימוק נוסף וחשוב ביותר. "לדעתי יש כאן תקדים שיגרום לאנשים רבים בהרצליה או במקומות אחרים לא להתקין פאנלים סולאריים בגלל חשש שפתאום הוועדה המקומית תיזכר בחריגות בנייה ישנות. לדעתי זו מדיניות לא נכונה וטיפשית, במקום לנצל כל 'טיפת' שמש לייצור חשמל, הוועדה המקומית תופסת טרמפ על העניין".

לכתבה בNRG לחצו כאן…

שלושה עצי אקליפטוס עתיקים, שנשתלו על ידי מייסדי חדרה כדי להילחם בביצות, נכרתו במטרה להקים מיזם נדל"ן. הירוקים זועמים על העירייה, שמצדה טוענת: כריתת העצים נעשתה באישור ובהתאם לחוק

"אני כואבת את מותם של שלושה עצי אקליפטוס עתיקים", אומרת חדווה יחזקאלי, יו"ר סיעת הירוקים במועצת העיר. "בכל האזור יש עצים בני 120 שנה שנטעו המייסדים, שעזרו לייבש את הביצות בחדרה. והנה בא דור שלא ידע את יוסף, ומאשר כריתת עצים עתיקים, בעלי ערך היסטורי, בני גילה של העיר".

לכתבה בNRG לחצו כאן…

משפחתו של איש העסקים קובי ריכטר מתכוננת במרץ לחתונת הבן. התכנית כוללת הפקת ענק על חוף הים ביישוב ארסוף, אבל גם פגיעה בשטח ציבורי – והשכנים לא מרוצים

לכתבה ששודרה בערוץ 10 לחצו כאן…

מאז הקמת המדינה נלחמנו שוב ושוב באויבים מדרום, מצפון וממזרח, אבל ידענו כי לפחות ממערב אין לנו אויבים, אבל זה השתנה ב25/04/2010 ממשלת הכריזה מלחמה על גלי-הים. במסמך מדיניות תמוהה ביותר החליטה ממשלת ישראל לבצר את חופי ישראל ולמנוע מגלי-הים להגיע לחוף, ולהשקיע בכך 500 מילון שקל ב20 שנה הקרובות.

אז מה עשו גלי-הים שהופך אותם לאויבי המדינה? מסתבר, שגלי-הים הפוגעים במוצקי הכורכר וגורמים לנסיגתם מסכנים את הנדל"ן היקר והיוקרתי שנבנה קרוב מידי לשפת המצוק.

גלי-הים כמובן לא שינו את התנהגותם והם מגיעים לבקר בחופינו בתדירות של כל כמה שניות כפי שעשו מקדמא דנא. מה שכן השתנה זו בניה חסרת רסן וגזלנית על שפת המצוק, ובמקביל גרעון חול גדול שנגרם בין השאר מבניית מבנים בתוך הים(כמו מרינות) הגרמים לשיבושים קשים בתנועת החול, ולהצרת חופים רבים.
מדינת ישראל התנהלה מאז הקמתה ביהירות גדולה מול הטבע המקומי, יבשנו את אגם החולה, את ים המלח, ועוד הרשימה ארוכה, כנראה היהירות הזו לא הייתה מספיק גדולה וממשלת נתניהו החליטה לעלות מדרגה ולהילחם בתופעה הכי בסיסית של הטבע, גלי-הים.

כמו במקרים רבים אחרים, ממשלת ישראל לא מכירה בנזק שגרמנו, ובמקום לנסות להסיר את גורמי הנזק או להקטין את השפעתם הולכים למלחמה חסרת תועלת, גרנדיוזית ויקרה.

גלי-הים היו כאן מיליוני שנים לפינו ויהיו כאן מיליוני שנים אחרינו, באו נודה על האמת לכולם ברור שהמלחמה בגלי-הים היא חסרת תועלת, תוך כמה שנים גם קו הביצורים הקשיח ביותר לא יעמוד בפניהם והנדל"ן שנבנה על שפת המוצק יחזר להיות חול ואבנים בחוף.

איך התקבלה ההחלטה?
כמו שקורה לא פעם במקומותינו גם החלטה לבנות ביצורים נגד גלי-הים התקבלה באופן לא תקין. ללא דיון ציבורי(מסמך המדיניות פורסם לאחר קבלת ההחלטה), ללא בדיקה ראויה של חלופות, ללא למידה מן הנעשה בעולם והכי חמור תוך ניגוד עניינים חריף של היועץ ההנדסי של אותו מסמך המדיניות.
אם תשאלו את יוזמי תוכנית ביצורים זו הם כמובן יכחשו כי היא למטרות נדל"ן, הם יאמרו שזה נועד למטרה נעלה והיא הצלת חיים מנפילת מצוקים אל תאמינו, זו הולכת שולל. מנפילת מצוקי החוף ב20 שנים האחרונות נהרג אדם אחד, באותה תקופה נהרגו כמה וכמה אנשים מנפילות מצוקים דומות בנגב, במדבר יהודה, בגליל ובגולן, ההבדל בין מצוקים אלו, שלא יבצור, למצוקי החוף הוא הנדל"ן.

ישנה בהחלט חלופה סבירה ואפילו מקובלת מאוד בעולם, הכוללת טיפול משולב, הקטנת הנזקים מעשי ידי אדם וחיקוי הטבע ע"י הוספת חול לחוף.
וכן, בין השאר פינוי הנדל"ן שנבנה בחוסר מחשבה קרוב לשפת המצוק, הרבה יותר הגינוי לשלם כסף ציבורי להחזרת הקרקע שעל המצוקים לידי הציבור מאשר לזרוק 500 מילון שקל לים לטובת הגנת הנדל"ן של בעלי-ההון החזקים בישראל.

אני לפעמים תוהה מה רוצה גל שנוצר בים מול סיציליה ועובר אלפי ק"מ עד אשר הוא מגיע לחופינו, אין לי ספק כי אותו גל רוצה להתפוגג לאיטו על חוף חולי ובדרך לחוש כל גרגר וגרגר חול כפי שעשו אבותיו מיליוני שנים ולא להתנפץ על קו ביצורים מלאכותי.

אסיים ואומר לשרי הממשלה, עזבו את גלי-הים במנוחה, גלי-הים אינם חסרי ערך, גלי-הים אינם אויבי המדינה, שצריך לבנות נגדם ביצורים!

פורסם גם בדה-מרקר

בעקבות הערר שהגיש פאר ויסנר – למרות אישורה של תוכנית בניין עיר שאיפשרה בניית מגדלים
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב תדון השבוע בתוכניות החדשות להקמת פרויקט גדול למגורים בשוק בצלאל. את התוכניות הגישה אלעד ישראל (לשעבר דנקנר השקעות) שבשליטת יצחק תשובה, בעקבות לחצים שהפעילו חברי מועצת העיר, בראשותו של פאר ויסנר (ירוקים), לאחר שהתוכנית כבר אושרה בוועדה המקומית.

לפני כשלושה חודשים הגיש יו"ר הוועדה פאר ויסנר (ירוקים) ערר על התכנית, שבו דרש לבחון חלופות בנייה במתחם, במקום תוכנית המגדלים שהוצעה. הערר התקבל וצימצם את נפח הבנייה: במקום בנייה לגובה של 16 קומות, כפי שתיכננה החברה במקור, יוקמו רק שבע-שמונה קומות. בנוסף, בכוונת החברה להקים עד 160 דירות קטנות של 2.5-3 חדרים, בעוד שבעבר תיכננה להקים 125 דירות בשטח של יותר מ-100 מ"ר.

לכתבה בדהמרקר לחצו כאן…

רקע
בחודש האחרון קבע בית המשפט העליון כי אפליה בתמיכה של המדינה לטובת אברכים הינו פסולה, וקבע שאין לתת קצבת אבטחת הכנסה רק לאברכים הלומדים בכוללים.

העיר הרצליה היא עיר שיש בה רוב חילוני ברור, חלק גדול מן הצעירים לומדים במוסדות להשכלה גובה, לימוד זה אינו חינם ושכר הלימוד ממון מכיסם של אותם צעירים, בנוסף הם נאלצים לממן את מחייתם בעבודה או שנאלצים להיות נסמכים על הוריהם.
לעומת זאת, אברכים אשר לומדים בכוללים אינם נדרשים לשלם שכר לימוד, ומקבלים שכר על לימודיהם שכל כלו ממון מכספי ציבור, הן המדינה והן העירייה.
לפי הנתונים שסופקו לועדת תמיכות, בארבעת הכוללים בעיר לומדים 78 אברכים מהרצליה, תקציב התמיכה שמעניקה העירייה לכל אברך רק לפי סעיף הכוללים בלבד שווה לתמיכה של כ-900 ₪ לחודש לאברך.
בנוסף ארבעת הכוללים זוכים לתמיכה נדיבה מאוד לפי סעיף שיעורי תורה בו הכוללים הם נתמכים ב700 אלף ₪, בסיכומו של דבר בחישוב מצטבר של התמיכה מתברר כי העירייה לבדה מעניקה לכל אברך מהרצליה 20,000 ₪ בשנה!!

זאת לעומת סכום זניח של מלגה בגובה 2000 ₪ לסטודנט לשנה שניתן לסטודנטים נזקקים בלבד, ונועד למימון שכר לימוד בלבד.

מדובר באפליה חמורה וזועקת לשמיים, העירייה ממנת את כל האברך בעיר בסכום שהינו פי 10 מן המימון המקסימאלי שרק חלק קטן מן הסטודנטים זוכים לו מן העירייה.

היה אולי אפשר להבין את התמיכה המפרזת והמוגזמת הזו אילו כל אברך היה תורם לעיר או למדינה פי 10 מכל סטודנט.
אבל לא כך, בניגוד לסטודנטים חלק לא קטן מן האברכים לא מסיימים את לימודיהם ונשארים ללמוד בכולל שנים רבות, בניגוד לסטודנטים חלק לא קטן מן האברכים לא שירתו צבא ורובם לא עושים מילואים, בניגוד לסטודנטים שהופכים תוך כמה שנים לעובדים מן השורה אשר תורמים לכלכלה, משלמים מסים וארנונה חלק לא קטן מן האברכים נשארים להיות עול הקופה הציבורית שנים רבות.

יוצא איפה שעיריית הרצליה נוהגת באפליה פסולה ולא מוצדקת כלפי סטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גובה ומעדיפה באופן ברור ומבוהק לממן אברכים הלומדים בכוללים.

הצעתנו:

1. מועצת העיר מחליטה להשוואת את התמיכה שהיא מעניקה לכל סטודנט מהרצליה לתמיכה שהיא מעניקה לכל אברך מהרצליה.
2. לפיכך, יקבע כי בדומה לאברכים כל סטודנט יקבל מענק חודשי בגובה 900 ₪.
3. עוד יקבע כי סטודנטים שיעניקו שיעורי עזר לתלמידים יזכו לשכר בתעריף דומה לשיעור תורה.
4. מועצת העיר קובעת בנוסף כי תינתן עדיפות בתמיכה לסטודנטים/אברכים הלומדים במוסדות שבהם לומדים הן גברים והן נשים.

מר עזרא פירט והקריא את הצעתו לסדר בנושא. ראש העיר השיבה כי היא מבקשת להסיר את ההצעה מסדר היום מסיבות רבות: יש בהצעה בורות, חוסר בהירות וחוסר דיוק. העירייה לא מעניקה תמיכה לסטודנט, אלא מילגה. העירייה לא מעניקה תמיכה לאברכים אלא לכוללים ולשיעורי תורה. התמיכות ניתנות למוסדות ולא לאברכים.

זוהי הצעה פופוליסטית, טרנדית, מכוערת, מבוססת על חוסר ידע משווע לגבי מה שנעשה באמת בשיעורי התורה ובכוללים. מרבית האנשים הבאים לשיעורי תורה בכוללים הם בוגרי צבא שבחרו ללמוד תורה. אנו סבורים שיש לממן חלק זה, כאשר אנו מסתכלים על יחס המימון לציבור החילוני שהוא אומנם רוב, אך יש 20% דתיים. אפשר להאמין או לא להאמין אך אי אפשר לשלול את הדרך שבה בוחר אדם לשבת וללמוד תורה, כי זה חלק מהאמונה שלו וזה חלק מהציבור שלנו בעיר. יש לשמור על פרופורציות והעירייה ומועצת העיר החליטו שהם רוצים לשמור על המוסדות האלה משום שהם נכונים מבחינה ציבורית. יושבים בהם אך ורק תושבי הרצליה ומוקצב להם שליש אחוז מהתקציב העירוני. גם אם הצעתו של מר עזרא היתה מדויקת צריך היה להסירה מסדר היום משום שהעיר חרתה על דגלה דמוקרטיה המכבדת את האדם באשר הוא אדם, את אמונתו, ומקפידה לשמור על שיתוף פעולה שהוא סמל ומודל לכל המדינה. העירייה גאה על התקציב שהיא מקצה לאנשים שמאמינים בלימוד תורה.

נערכה הצבעה

(438)         מחליטים להסיר את ההצעה מסדר היום

בעד–  16, נגד– 1 (מר עזרא), נמנע– אין