"יער" בשולי איילון (עיבוד מחשב: ולאדיסלב ברש)

במקום שלטי פרסומת ענקיים בצידי נתיבי איילון, או שתילת דשא שגוזל מים ולא מועיל באמת, למה לא לטעת עצים שישאבו את הזיהום מהאוויר, יורידו את הטמפרטורה, יילחמו בהתחממות כדור הארץ ויספקו צל וגם חוויית נסיעה נעימה. איזה מזל שט"ו בשבט מתקרב

ידוע לכל שהעצים הם אמצעי יעיל לאיזון ושיפור איכות האוויר. בתהליך הפוטוסינתזה, הם קולטים פחמן דו-חמצני (הגורם לאפקט החממה), ופולטים חמצן. אך יתרה מכך, זנים מסויימים יעילים ביותר בקליטת אוזון, חנקות וגופרות, פיח ואבק אשר נוצרים בין היתר בשריפת הדלקים של מכוניות ותעשיה. הוכח כי לעצים אלו, הנשתלים במאסה קריטית, תהיה השפעה מיקרואקלימית: הורדת טמפרטורת האויר והקרקע, זאת בנוסף להצללה, בלימה אקוסטית, יצירת גיוון ביולוגי, ייצוב הקרקע ומניעת ארוזיה.

האספקטים הללו חשובים במיוחד בסביבה עירונית, אשר רמת זיהום האוויר בה חמור במיוחד. דווקא בעיר, ליד מקורות זיהום מקומיים, פעולת נטיעת העצים תהיה יעילה ביותר, זולה וכמובן אסתטית.

במקומות רבים בעולם לומדים את הפוטנציאל האדיר הגלום בחקר זני העצים לצורך העניין. בין השנים 2004-2005 באנגליה, חוקרים מדדו ערכי קליטת גזים מזהמים בעשרות עצים מקומיים. המינים היעילים ביותר לצמצום הזיהום, נבחרו לשתילה בשטחים ציבוריים ופרטיים בשיתוף הקהילה המקומית. רוב איזורי השתילה היו סמוך לכביש 25-M, על אדמה בבעלות פרטית. כמו-כן, פיתחו החוקרים "אסטרטגית נטיעה" עבור ערים הממוקמות ליד הכביש בדגש על מסדרונות ירוקים וחגורות יער כ"אזור הפרדה" בין הכבישים לאיזורי המגורים.

במקומות רבים בעולם לומדים את הפוטנציאל האדיר הגלום בחקר זני העצים לצורך העניין. בין השנים 2004-2005 באנגליה, חוקרים מדדו ערכי קליטת גזים מזהמים בעשרות עצים מקומיים. המינים היעילים ביותר לצמצום הזיהום, נבחרו לשתילה בשטחים ציבוריים ופרטיים בשיתוף הקהילה המקומית. רוב איזורי השתילה היו סמוך לכביש 25-M, על אדמה בבעלות פרטית. כמו-כן, פיתחו החוקרים "אסטרטגית נטיעה" עבור ערים הממוקמות ליד הכביש בדגש על מסדרונות ירוקים וחגורות יער כ"אזור הפרדה" בין הכבישים לאיזורי המגורים.

בארה"ב, החוקר ד.ג. נובאק בשיתוף קהיליית אדריכלי הנוף האמריקנית, ביצע מיפוי של 242 עצים מקומיים וגיבש תקנון רשמי, הממליץ לרשויות ערי ארה"ב ואדריכלי הנוף על דרכים לההתמודדות עם בעיות זיהום האוויר בעזרת שתילת עצים.

באיזורים שונים של העיר סאו-פאולו בברזיל נמדדו הפרשי טמפרטורות של 7 מעלות צלזיוס. התברר כי השוני בין אזורים מרובי צמחיה (לרוב שרידי צמחיה טבעית של המקום) מול העדר מוחלט בעצים בשכונות אחרות, הוא הגורם האחראי להפרש הרב בעומסי החום.

במטרופולין כמו תל אביב, הבעיה העיקרית היא פליטת מזהמי מכלי רכב. בנתיבי איילון החוצים את תל אביב עוברים מדי יום כ-605 אלף כלי רכב, הפולטים טונות של פחמן דו-חמצני ואחראים להתחממות מקומית של 3 מעלות צלזיוס. הבעיה מחמירה בגדה המזרחית של האיילון, אליה מונע הזיהום על ידי רוח מערבית ברוב ימות השנה.

יעור אינטנסיבי של נתיבי איילון ואיזורי התעשיה יכול למזער את הפגיעה בבריאות ובאיכות החיים של התושבים. יתרה מכך, פריסת העצים תהווה פתרון ויזואלי ראוי לעיצוב האיילון, להורדת עומסי החום ולהבאת בעלי חיים לאיזורי גידול חדשים אלו. בשל מורכבות ורגישות במיקום הנטיעה (סמיכות לקוי רכבת, מבנים, צירי תחבורה ותעלת המים), ישנה חשיבות מכרעת בבחירת העצים: עמידות לזיהום, מבנה השורשים, מהירות גדילה, אורך חיים, שילוב הזנים ועוד.

נכון יהיה להעביר את יישומם של הדברים גם לכבישים להם אחראית מע"צ ולחברה האחראית על כביש 6. זאת ההזדמנות להסב את הדשא בצידי הדרכים שאין בו כל שימוש מעשי, בחלופה סביבתית יותר, ובכך לסייע לצמצום בזיהום האוויר מכלי רכב ולצמצום בכמויות מים להשקייה.

השבוע הגישו הפרקליטות ואדם טבע ודין ערעורים (עע"ם 97/08 ועע"ם 269/08) על סיפור של שכונת היוקרה החדשה בגעש. סיפור זה הוא סיפור הישראבלוף טיפוסי, שלצערי אנו רואים אותו פעם אחר פעם. עד כדי כך נשחקו הנורמות וגם שופט בישראל בפסק-דין מתייחס לישראבלוף הזה כאל נורמה ולא מבין מה לא בסדר בזה.
מתוך פסק הדין מודריק בפרשת "צוקי ארסוף"(עת"מ 1528/07 ועת"מ 1575/07): "קשה להניח שבמהלך שנות ה-90, שעה שהקיבוץ היה שקוע בחובות כבדים, מה שעמד לנגד עיניו היה תוכנית בנייה עבור חברי הקיבוץ שככל שתהיה צנועה ברמתה היא תצריך את הקיבוץ להשקעות של עשרות מיליוני שקלים. סביר יותר להניח שהקיבוץ ראה לנגד עיניו את תופעת הרחבות הבנייה הפרטית וקיווה להיבנות ממנה. לכן ביקש להפוך את המשאב הזול (קרקע חקלאית) שבבעלותו למשאב יקר (קרקע למגורים)".

עד עכשיו בית המשפט העליון במעט המקרים שהגיעו לפתחו, התייחס די בחומרה לסיפורי ישראבלוף, אני יכול למנות שני מקרים בולטים. המקרה של עין חמד (רע"פ 1520/01) בו יזמים בנו וילות בלב שמורת טבע "כדירות נופש" אבל מכרו אותם במחירים מפלפלים כדירות מגורים לכל דבר. והמקרה המפרסם של מרינה הרצליה (עע"ם 2273/03) בה בנו היזמים מאות "דירות נופש" וניסו למכור אותם כדירות מגורים, בשני המקרים בית המשפט עצר את הקומבינה.

בגעש ידעו היטב שאם הם היו באים ביושר ואומרים, אנחנו רוצים לבנות שכונות בצמוד לקיבוץ ולהרוויח עשרות מיליונים, הייתה קמה מהומה וספק רב אם משיהו היה מאשר להם את השכונה במיקום הזה.
הם המציאו תירוץ של מצקות דיור בקיבוץ שהתברר כפיקטיבי, זאת על מנת לרמות לכאורה את מוסדות התכנון ואת הציבור ולגרום לשינוי יעוד של הקרקע. הרי מי יכול לצאת נגד קיבוצניקים "מסכנים" שגרים בקרוונים?
חייבים לזכור ששכונת יוקרה אפשר לבנות בצמוד לעיר קיימת בכל מקום בארץ ולא במקום רגיש כל-כך אקולוגית, לעומת זאת כאשר אומרים שיש מצוקת דיור בישוב קיים אולי יהיה אפשר לצדיק פגיעה אקולוגית מדתית. מצודקת דיור שהתבררה בדיעבד כתרמית.
ואסור לשכוח שווי הקרקע במקום הוא אך ורק בזכות אוצרת הטבע ששיכים לכלל תושבי ישראל, חוף הים ושמורת טבע מדהימים שממש צמודים לגעש.
הסיפור הזה הוא ממש כמו שאמרו הגשש: "…אתם מדברים ככה ועושים ככה יאענו ישראבלוף".

מגה קומבינה

לרקיחת מגה קומבינה כמו שנעשתה כאן צריך מלבד קיבוצניקים רמאים, כסף וקשרים פוליטיים בדרגים הגבוהים ביותר, ובסיפור הזה היו די והותר.
הסיפור של שכונת היוקרה בגעש מתחיל בשנת 1999 בקמפיין הבחירות של אהוד ברק לראשות הממשלה, אנשי הקיבוצים, געש, יקום ושפיים נרתמו טוטאלית לקמפיין הבחירות של ברק. זה כלל פעילים רבים ומרכזיים שעבודו לטובת ברק, הפיכת השטחים החקלאים על כביש החוף לשדה פרסומות לברק וארגון כנסים רבים שגולת הכותרת הייתה מסיבת הניצחון של ברק בשפיים.
הקיבוצים כנראה ידעו היטב על מי הם מהמרים, ואכן לאחר שברק נבחר, באורח פלא אושרו שורה של תוכניות לקיבוצים האלו בשווי מאות מיליונים, ביניהם יורפארק ביקום אזורי המסחר בשפיים וגם "הרחבת" געש.
חודשים ספורים לאחר שאושרה "הרחבת" געש נמכר חצי מן השטח לחברת בת של שיכון עובדים (סקום).

בשנת 2003 החלו עבודות על השטח הזה בידי הקיבוץ ושיכון עובדים לבנייה של 30 וילות יוקרה על הים, בשלב הזה מנכ"ל שיכון עובדים היה אורי שני(ראש לשכתו של שרון לשעבר). לאחר התערבות מפלגת הירוקים בסיפור הוציא משרד הפנים צו להפסקת העבודות במקום.
לאחר שמהלך 2004 נתגלו קשיים מול הועדה המחוזית בקידום הפרויקט נשכר בתחילת 2005 ע"י שיכון עובדים מגה מאכר, אביגדור יצחקי (היום ח"כ של קדימה). ליצחקי הובטח בונוס גדול אם יצליח להביא לאישור התוכנית, ואכן יצחקי הצליח לשכנע את אנשי התכנון במחוז מרכז לתת הקלות תמוהות לפרויקט הזה, יצחקי סיים את שירותו בפרויקט עם היבחרו לכנסת בשנת 2006 וכפי שפורסם זכה לשכר של יותר מ300 אלף שקל. ושוב בעקבות התערבות מפלגת הירוקים בתחילת 2007 נעצרה התכונית החדשה בוועדה המחוזית החלטה שלצערנו בית המשפט הפך לפני כחודש. 

מה שנשאר לנו לתהות הוא איך תוך כמה עשורים בלבד הפכו הקיבוצים ממובלי תרבות השיתוף והאידיאולוגיה של ביטול הקניין הפרטי לטובת הקניין הציבורי, לברוני נדל"ן מובילי תרבות הקומבינה שמקדשים את הקניין הפרטי על חשבון הקניין הציבור של עם ישראל.

מפלגת הירוקים הגישה ערר לוועדה המחוזית לתכנון ובניה ת"א על החלטתה של הועדה המקומית הרצליה לאשר בניית קיר ים הבנוי מאבנים על חוף אפולוניה.
הקיר צפוי לכסות כליל קטע חוף באורך 300 מ' מתחת למבצר הצלבני אפולוניה, הקיר המתוכנן הוא דו שכבתי, זאת מתוך הנחה שקיר זה "יגן" על מצוק הכרכור וימנע מפולות.

לטענת מפלגת הירוקים, באמצעות עו"ד אריאל יונגר ממשרד יונגר, ארביב ושות' החלטת הועדה המקומית אשר התירה את בניית קיר הים על חוף אפולוניה המוגדר שמורת חוף הינה בניגוד לתמ"א 13, תוכנית מתאר לחופים. לטענת הירוקים בתמ"א 13 יש איסור גורף על בנייה בשמורת חוף כמו אפולוניה, המחייבת הכנת תוכנית מיוחדת אפילו לשם הזזת סלעים.

חוף אפולוניה לאחר בניית הקיר, הדמיה (מתוך מצגת)

במפלגת הירוקים טוענים כי העירייה בהחלטתה זו בחרה לעקוף הליכי תכנון חשובים ומהותיים, כמו בחינת חלופות פחות הרסניות והכנת תסקיר השפעה על הסביבה.
עוד טוענים הירוקים, כי במקום מתקיימת מערכת אקולוגית ימית עשירה ומגוונת, אשר עצם כניסת הכלים הכבדים והקמת סוללות הסלעים יגרמו נזק אקולוגי קשה וזאת בנוסף לנזק הנופי בלתי הפיך.

במפלגת הירוקים מציינים, כי מתכנן הפרויקט לאונרדו שטדלר טען בפני הועדה כי קיר הים לא ימנע מפולות ויהיה מסוכן למעבר אנשים.

מגיש הערר יואל חדידה רכז תחום שמירת הטבע במפלגה הירוקים מוסר: "מדובר בתוכנית לחיסול אחד החופים היפים ומיוחדים בישראל במסווה של "פתרון חירום" תוך רמיסת כל הליך תיכנוני תקין. לצערנו, כל רעיון לחלופה תומכת סביבה ולא הרסנית נדחתה ע"י ראש עיריית הרצליה יעל גרמן.
הירוקים, מצדדים בהכנת תוכנית כוללת ואינטגרטיבית לטיפול בכל חופי הרצליה, אשר ניזוקו קשות מבניית המרינה ושוברי הגלים מצפון למרינה."

לקראית כתב הערר המלא לחצו כאן…

דרור עזרא, רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים, הגיש היום ערר לוועדה המחוזית לתכנון ובניה על החלטתה של הוועדה המקומית הרצליה לאשר בנייה של מבנים שונים בטיילת, המתוכננת להיבנות לאורך חוף הים בעיר.
במסגרת הבנייה הצפויה, מתכננת עיריית הרצליה להקים מבנה בגובה של 22 מטר, אשר ישמש כמגדל מעלית, לצורך שינוע מהמצוק אל חוף הים. בנוסף, מתכננת העירייה להקים גשר מעל שפך נחל גלילות.

לטענת הירוקים, באמצעות עו"ד רמי לנדא ממשרד עו"ד איתן לירז ושות', החלטת הוועדה המקומית, המתירה הקמה של מבנים בתחום של 100 מ"ר מקו המים, האסורים בבנייה, נעשתה בניגוד לשימושים המותרים בתמ"א 13 (תוכנית המתאר של החופים), בהתבסס על תוכנית עתיקה ובלתי רלוונטית שהתקבלה בשנת 1961, ומבלי לשקול את השינויים החריפים שבוצעו בחוף הים של הרצליה כתוצאה מהקמתה של המרינה.
זאת, תוך זירוז מלאכותי של האישור והבנייה, שמקורם ברצונה של ראש העירייה יעל גרמן, לקדם את תוכנית הקמת הטיילת, במנותק מיתר מרכיבי הפיתוח של איזור חוף הים. לטענת הירוקים, משמעותה של ביצוע התוכנית היא סיכול המתווה לשיקום חוף הרצליה.

דרור עזרא רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים מוסר: "אין לנו בעיה עם הרצון להקים טיילת בחופי הרצליה, הבעיה היא עם הטיילת שאושרה ע"י הועדה מקומית שכוללת כמה מבנים קבע מיותרים ומונומנט גרנדיוזי בדמות מגדל מעלית על החוף בגובה של בניין בן 7 קומת. לצערנו תוכנית הטיילת קודמה ע"י העירייה באופן מזורז ובצורה בלתי תקינה תוך סתירה מתמ"א 13 ומחוק שמירת הסביבה החופית, אנו מקווים שועדת הערר תתקן את הכשלים הרבים שגילנו בהתנהלות עיריית הרצליה."

לכתב הערר המלא לחצו כאן…

שוודיה היא אחת המדינות שהממשל בה הוא הכי שקוף בעולם, לפי המדדים שוודיה גם בין הכי נקייה משחיתות. הסיפור של איקאה ברשל"צ מביאים לתהות איך ענק הרהיטים משוודיה נפל קרובן לתרבות הקומבינה הישראלית.

טוענים שאיקאה הביאה משוודיה בשורה גדולה ומהפכנית בתחום מסחר הרהיטים, יש להצטער שאנשי איקאה לא הביאו איתם משוודיה את בשורת השקיפות והמינהל התקין.

תרבות הקומבינה הישראלית היא כנראה כמו וירוס שמדביק ומפיל ברשת לא מעטים, אפילו ענקים שוודיים.
לווירוס הקומבינה הישראלי יש חיסון, לחיסון הזה קוראים שקיפות.
לא בכדי שקיפות היא אחד העקרונות המרכזיים של הירוקים, אפשר לראות התאמה כמעט מלא בין רמת השקיפות של גופים ציבוריים לבין רמה נמוכה של שחיתות בהם.
כאשר דיונים וישיבות בנושאים ציבוריים מתפרסמים באופן חופשי, בראש ובראשונה הדבר משמש את הציבור לפקח על התנהלות של המערכת הציבורית, אבל אולי יותר חשוב מרתיע את מקבלי החלטות לא לקבל החלטות בלתי תקינות.

עם כל הכבוד לאיקאה חייבים להגיד שהיהירות והטקטיקה שבה התנהלה לפתיחת החנות השנייה התבררה כשגויה בעליל.
איקאה ניסתה לנהל "מכרז" בין ערי השפלה, מנהלי איקאה עברו מעיר לעיר וכל ראש עיר פרש שטיח אדום בפניהם, והם ניצלו זאת עד תום לקבל הטבות שלא היה ראוי שיקבלו.
איקאה היא גוף מסחרי, אפשר להבין את הרצון להרוויח יותר ולקבל "מתנות" מראשי ערים. הבעיה היא שהמתנות האלו הן בעיקר על חשבון הציבור, הנחות בארנונה, קיצור הליכים והטבות תכנוניות שערורייתיות.

בימים אלה מתברר שבמקום שפתיחת החנות השנייה תנהל על מי מנוחת, נוצרה מהומת ענק, תחקירים, תלונות, עתירות והרבה פרסום שלילי.

אז מה הלקח?
הלקח מן הסיפור הוא לא רק לאיקאה אלא לכל הגופים המסחריים בישראל כמה מתעתעת תרבות הקומבינה הישראלית. מה שנחשבה כקומבינה מבריקה התבררה במהרה כאסון עסקי ושווקי.
חברות צריכות ללמוד ולהבין שהציבור בישראל מאס בתרבות הקומבינה והחליט להשיב מלחמה, היום וביתר שאת בעתיד שכרן של חברות שינהגו כך יצא בהפסדן.

בישראל של היום אין מדיניות שטחים פתוחים, לא ממש ידוע כמה יש, מה נשאר ואיפה, התכנון לקוי והאכיפה מתחת לכל ביקורת. דו"ח חדש ולא מפתיע

לכתבה בNRG לחצו כאן…

שופטת: העיריה, ראש העיריה ואיקאה "הפרו את העיקרון של תחרות הוגנת בתנאי שוויון, ופעלו בניגוד לשלטון החוק"

לכתבה בNFC לחצו כאן…

אלפי מטיילים הגיעו בסוף השבוע לעמק ססגון בתמנע בעקבות קריאת הארגונים הירוקים למנוע את הקמת פרויקט הנופש הגרנדיוזי על הנוף הבתולי האחרון בארץ. המלחמה בעיצומה

לכתבה בNRG לחצו כאן…

כ-200 מומחי אקלים, שנמנעו עד כה מלהביע את עמדותיהם מחוץ לזירה האקדמית ולמחקרים מדעיים, פרסמו עצומה הקוראת למנהיגי העולם לנקוט בצעדים משמעותיים להפחתת פליטת גזי החממה כדי להאט את התחממות כדור הארץ. ארצות הברית: לא נשנה את עמדתנו; לא נסכים להטלת מכסות קבועות על פליטת גזים

לכתבה בYNET לחצו כאן…

שכונה יוקרה לאלפיון העליון עומדת לקום על חוף הים בגעש, זאת למרות שהמקום אושר לטובת בני קיבוץ געש.

לכתבה מחדשות ערוץ 2 לחצו כאן…