אני כמובן מסכים כי יש בשוודיה עוינות גודלה לישראל, מעשי ישראל נשפטים בצורה מעוותם על-ידם, וגם "התחקיר" בעיתון הזה נראה לי מופרך, וחלק מן הפנטזיות הרבות הנפוצות בעולם הערבי לגבי ישראל.

יש כאן גם אבל, התגובה של ישראל היא טיפשית וחסרת פרופורציות, והכי חמור מבחינתי היא העבודה כי בתגובה של ישראל וגם של הציבור הרחב כאן מתגלה בורות גדולה לגבי מהות חופש הביטוי.
זה לא חדש שיש בישראל התנהלות בעייתית מאוד בקשר לחופש הביטוי. למשל הבחור ההוא שנעצר כי הלך עם חולצה "הומואים נמאסתם", או התנהלות האוטומטית של כל איש ציבור כאשר שומע ביטוי ללא לרוחו וישר מאשים "בהסתה", ועוד ועוד דוגמאות שקצרה היריעה מלהזכיר.

אני לא בא להגן על השוודים וגם לא על העיתון הוא, אבל כדאי מאוד להקשיב לתגובת משרד החוץ השוודי,

"זה אינו תפקידם של שגרירים למתוח ביקורת על חופש העיתונות בשוודיה".

לא ממשלת שוודיה, לא משרד החוץ שלהם, וגם לא השגרירות שלהם, הם לא פרשנים לענייני תקשורות ואין זה מתפקידם לבקר ולבדוק תחקירים של גופי תקשורת.
שוודיה היא מדינה דמוקרטית עם מערכת משפטית ראויה, אם עיתון שוודי החליט להכפיש את הצה"ל, את חיילי צה"ל ואת מערכת הרפואה בישראל הדרך לטפל בזה היא בתביעה משפטית. וטוב יעשו כל הגורמים אם יתבעו את העיתון גם כאן בישראל וגם בשוודיה.
ההיסחפות של פוליטיקאים ובאופן מפתיע של התקשורת בישראל, כלפיי שוודיה היא פשוט אבסורדית. האם מישהו בעולם היה מעז להאשים את ישראל במידע לא נכון ופנטזיונרי שמתפרסם באתר "דבקה" למשל, ברור שלא.
לכן בכלל לא ברורה למה יש התלהמות כלפי שוודיה והאשמה קולקטיבית כלפיהם בכתיבת גרסה מודרנית של הפרוטוקולים של זקני ציון הדרך ארוכה.

אני חושב שיש לנו הרבה מה ללמוד מחופש הביטוי שקיים בסקנדינביה, כולנו שיבחנו את המאבק של הדנים ושל מדינות סקנדינביה האחרות באי-כנעה בנושא קריקטורות של מוחמד, שווה לתהות איך היו נוהגים בישראל במקרה דומה?
האמת לא צריך לתהות, יש את מקרה טטיאנה סוסקין בו הורשעה צעירה על כך שצירה קריקטורה בו הנביא מוחמד מצויר כחזיר, לא רק, שלא רעדו אמות הסיפים על הפגיעה הקשה והבלתי הגיונית בחופש הביטוי במקרה זה, אלא שהסיפור עבר בשתיקה מפתיעה דווקא מאלו שהם כביכול אבירי חופש הביטוי וזכויות האדם.

לצערי בישראל לא מבינים מהו חופש ביטוי, בחוק הישראלי יש שורה של סעיפים אנרכוניסטים, שפוגעים בחופש הביטוי, כמו סעיף ההסתה, סיעף ההמרדה, סעיף פגיעה ברגשות דת ועוד…

לפני שאנחנו מבקרים את חופש הביטוי ואת חופש העיתונות בשוודיה כדאי מאוד שנפנים בעצמנו מהו חופש ביטוי ומהו חופש עיתונות.

השר לביטחון פנים טען היום כי בעיית הבריונות היא בעיה של כל משרדי הממשלה, אני טוען אחרת הבעיה היא כמעט אך ורק בשל כישלונה של המשטרה.

ברינות יש בכל חברה, קשה לי להאמין שרק ע"י חינוך יהיה אפשר למגר את התופעה, כל-עוד יהיו מאבקי אגו ומאבקי שליטה תהיה בריונות, ולכן השאלה איך מתמודדים עם הבריונות על-מנת לצמצמה היא השאלה המרכזית.

לתפיסתי יש שני גורמים מרכזיים שמבאים את תופעת הבריונות למימדים שלה היום.

שתיית אלכוהול
מדובר בתופעה חמורה שיש בה מימד חברתי אבל היא בעיקר תוצאה של חוסר אכיפה משווע של המשטרה בנושא.
כולם יודעים את האפקטים השליליים של אלכוהול פגיעה בריאותית, התנהגות רשלנית, התנהגות אלימה וגרימת תאונות דרכים. ואכן עם התגברות שתיית האלכוהול בשנים האחרונות התגברו גם מקרי אלימות חמורים ביותר ע"י צעירים חלקם אפילו נערים צעירים ביותר.
בישראל יש חוק האוסר מכירת אלכוהול לקטינים, בזמן האחרון כמעט בכל מקום אפשר לראות נערים ונערות צעירים שותים אלכוהול, אני לפעמים נדהם שאני רואה את כמויות האלכוהול שצעירים אלו שותים לא פעם אני רואה נערים צעירים שותים וודקה או משקאות חריפים דומים במקומות ציבוריים ובגלוי.
אני בטוח שגם המשטרה מודעת לתופעה, עכשיו נשאלת השאלה אם יש בידי הקטינים האלו יש אלכוהול הם ודאי קנו אותו מהיכן שהו? בין אם זה בחנות, בין אם הם הפעילו מבוגר ובין אם קיבלו מן ההורים.
כאשר המשטרה נתקלת במקרה שיכרות של בני נוער ולא חוקרת מהיכן הגיע האלכוהול לבני הנוער היא חוטא לתפקידה ומעודדת את התופעה.
לי אין ספק שפעילות אגרסיבית של המשטרה בכל מקרה שמתגלגל לידיה שבו יש שיכרות של בני-נוער יכול לצמצם מאוד את האלימות. בין השאר סגירת חניות לממכר אלכוהול, הגשת כתיבי אישום נגד אנשים שמוכרים אלכוהול לבני נוער כולל כאלו שבני נוער משדלים לקנות להם אלכוהול וכולל הורים שנותנים לילדיהם לשתות אלכוהול .
אין לי ספק שהחקיקה הקיימת היא מספיקה אבל אני הייתי עושה שינויים בחוק, איסור שתיית אלכוהול לקטינים עד גיל 21 והעונש על שתיית אלכוהול מתחת לגיל זה יהיה מניעת וביטול רישיון נהיגה עד גיל 24.

טיפול המשטרה בתלונות
בעניין הזה אני יכול להעיד "מחוויה" אישית, בשנה האחרונה אני נפלתי קורבן לאדם בריון שהחליט למרר לי את החיים, האיש לא בוחל באמצעים בין השאר הוא איים להורג אותי ולפגוע בי במספר מקרים וגם תקף אותי במקרה אחד.
העניין הוא לא האיש הזה, אלא הטיפול של המשטרה בנושא. בכל המקרים הגשתי נגד האיש תלונות במשטרה. בכל המקרים לא נפתח חקירה והתיק נסגר בעילות שונות, אפילו לא זימנו את האיש לחקירה.
כאן במתבטא הכשל המרכזי בעבודת המשטרה, בלי להיכנס למקרה הפרטי שלי, אני חושב שהתנהלות הזו של המשטרה מהווה מסר מעודד את תופעות הבריונות, מחד הבריונים עצמם מבינים שהם יכולים להשיג דברים ולשלוט באנשים אחרים ע"י אלימות ולא יעונה להם כל רע. מאידך הקורבנות לאלימות מבינים שאין להם מה להתלונן והם או שנכנעים לאלימות או שמגיבים באלימות. ראו מקרה מושב עלמה לדוגמא.

ברור לי שהמשטרה לא רוצה לטפל כמו שצריך במקרה האלימות "הקטנים" האלו. ראשית, מדובר בהרבה עבודה הם יודעים כי כאשר האזרחים יבינו שמשטרה מטפלות כמו שצריך בתופעה יגבר זרם התלונות ואז ידיהם יהיו עמוסות. ושנית, הם יודעים שמערכת המשפט תקועה ועמוסה ואולי שווה לסגור את התיקים האלו לפני שהם מגיעים לכדי כתבי אישום ובכך להוריד מהעומס.
למרות שאני מבין מהיכן נובעת התפיסה הזו של המשטרה, אני חושב שזו תפיסה מעוותת שמעודדת אלימות, פשוט ברגע שבריונים כאלו מבינים שעל כל פיפס קטן של אלימות הם יחטפו חזק, הם יזהרו יותר ויותר יתרגלו להפגין שליטה עצמית. ולכן אני בטוח שאנו נראה ירידה בהיקפי התופעה של אלימות החמורה.

באוגוסט 2008 הייתי נוכח בדיון בנוגע לתוכנית לתחנת הכח הפחמית החדשה באשקלון, את הדיון פתח מנכ"ל משרד התשתיות חזי קוגלר, אשר נימק את הסיבה לצורך בעוד תחנה פחמית למרות מגרעותיה הרבות. קוגלר נתן שני נימוקים מרכזיים, הראשון – מחירי הגז והדלק הגואים לעומת מחירי הפחם היציבים והשני – מניעת תלות בגז המצרי ליצור חשמל.

בשנה האחרונה עבר משק האנרגיה בעולם ובפרט בישראל שינוי אדיר, ראשית מחירי הנפט והגז צנחו משמעותית ושנית נמצאו כמויות אדירות של גז מול חופי ישראל.

לאור הנתונים אלו היה אפשר לצפות מממשלת ישראל להודות למזלה הטוב, ולנו הירוקים על כך שעתרנו ועררנו ועדיין התחנה הפחמית לא יצאה לדרך ויש אפשרות מעשית וכלכלית לבטלה.

כמו במקרים רבים אחרים גם במקרה זה הממשלה כנראה מעדיפה לבחור בחלופה הגרועה, היקרה, והמזיקה ביותר (התחנה הפחמית), ולזנוח חלופה זולה וטובה יותר (תחנות גז).
אמנה בקצרה חלק מן היתרונות הרבים שיש לתחנות גז על-פני תחנות פחמיות, הקמתן זולה משמעותית, הן מזהמות פחות, הן לא מיצירות אפר, הן לא דורשת שאיבת מי-ים, הן לא מחיבות מיקום על החוף, הן לא דורשות הובלה ימית והן דורשות הרבה פחות עובדים.

הבהלה לפחם
בחודשיים האחרונים אני מזהה מצד כמה וכמה גורמים בהלה, וזאת נגרמת ממילה קטנה בת שתי אותיות "גז". מציאת הגז מעוררת חלחלה בקרב כמה מן הגורמים החזקים ביותר בישראל, ומאיצה בהם לקדם בבהילות את התחנה הפחמית באשקלון.

חברת חשמל – לה יש היום מונופול כמעט מלא על ייצור החשמל, התחנה הפחמית הייתה אמורה לחזק מונופול זה כיוון שהקמתה היא פרויקט ענק שרק חברת חשמל יכולה להקים. לעומת זאת תחנות כוח על גז יכולות לקום ע"י גורמים אחרים ואז יאבד המונופול.

עובדי חברת חשמל – קבוצת העובדים הכי משפיעה במשק, הם מנווטים ביד רמה את ההסתדרות, הם בוחשים עמוק בתוך הפוליטיקה הפנימית של המפלגות והם שולטים למעשה בחברת החשמל, מבחינתם הפחתת כוח האדם, ואיבוד השליטה ביצור החשמל הם אסון.

מובלי הפחם האחים עופר – למעשה שולטים על שוק הובלות הפחם בישראל, ע"י צים וחברת ההובלות הימיות שלהם, אין ספק שביטול התחנה יכול לגרום להם לנזק כספי ואובדן הכנסה.

גילוי שדה הגז, העמיד בישורת האחרונה את האינטרסים הסביבתיים, החברתיים והכלכליים של ישראל עומדים מול אינטרסים צרים של כמה מן הגורמים החזקים בישראל, אז מי ינצח?

בכל מדינה מערבית אחרת התשובה לכך הייתה ברורה, אבל בישראל מצב העניינים היום הוא כנראה שכף המוזניים היא שווה, ויש רק איש אחד שיכול להטות את הכף לכאן או לכאן שר התשתיות עוזי לנדאו.
למרות שהשר לנדאו כבר התבטא לטובת הקמת התחנה הפחמית, אין להמעיט בדילמה שעומדת בפניו אם יביט על קודמיו בתפקיד וישאל עצמו, האם לבחור בדרך פריצקי שהודח או בדרך פואד בן-אליעזר שנישא על כתפי מתפקדי מפלגתו ביניהם עובדי חברת חשמל להישגים משמעותיים בפריימריס.

אני רק יכול להמליץ לשר לנדאו לבחון מחדש את עמדתו, כי התחנה הפחמית הייתה מיותרת לפני שנה שלא היו לישראל עתודות גז ומחירים הנפט והגז היו בשמים, ועל אחת כמה וכמה היא מיותרת היום כאשר יש לישראל מצוברי גז אדירים, ומחירי הגז ירדו מאוד.
לי אין ספק שהחלטה על ביטול התחנה הפחמית באשקלון היא המשוכה הראשונה והמשמעותית שתוביל את משק החשמל לנורמאליות מסוימת ואולי סופסוף להתנהלות הגיונית ונכונה, נטולת פחד.

בחודש האחרון מתנהל קמפיין בנוגע "לפליטים", הקמפיין הזה נותן הרגשה שהתקשורת הישראלית מנסה לדחוף לישראל בגרון איזשהו עניין מפקפק שספק אם מקובל על כלל הציבור.

ראשית ההגדרה "פליטים" היא לא נכונה מדובר בעברייני הגירה וגנבי גבול. שאני מאבחן את הנושא כמה עניינים מעוררים בי ספקות שלא מדובר בפליטים.
א. עברייני ההגירה האלו, משלמים אלפי דולרים למבריחים בדואיים בסיני, הרי אף-אחד לא מאמין כי שהבדואיים המבריחים את האנשים האלו לישראל מתוך חמלה.

ב. נהוג לחשוב כי האפריקאיים שגונבים את הגבול הם פליטי דרפור שחווים במצרים סכנת מוות, מדובר בפיקציה. ראשית דרפור עצמה נמצאת במערב סודן, ובכלל לא גובלת במצרים. שנית, הפלטים מדרפור נמצאים או בדרפור עצמה או בצ'אד. כך, שספק גדול אם הסודנים שגונבים את הגובל הם אכן פליטים מדרפור.

ג. דתם של אותם עברייני הגירה היא מוסלמית, הרוב השולט בסודן הוא מוסלמי ערבי ומלחמה בדרפור היא על רקע אתני, אז ספק אם אותם אנשים שמגיעים אלינו גורשו מסודן על רקע אתני.

ד. "פליטים מאריתריאה" אכן באריתריאה יש מאבק בין דתי אבל המאבק הזה כמעט ולא גרם לפליטות.

הנה המספרים מתוך אתר האו"ם מן השנים 2004 עד 2008 לגבי פליטים

שימו לב למספרים של 2008, מספר הפליטים במצרים נשאר ייצב, מספר הפליטים מסודן יורד ורק מספר הפליטים שישראל קולטת הוכפל. מהיכן נוספו 8000 פליטים לישראל כאשר מספר הפליטים באפריקה פחות?

מדובר לכל הפחות בתרמית, של אותם עבריני הגירה שגונבים את הגבול ומתחזים לפליטים אשר משתמשים בקבוצות הרבות שיש בישראל שכל קיומם הוא לסיוע "לפליטים", המשוואה לקבוצות אלו פשוטה אין "פליטים" אין תקציבים. אותם קבוצות מנצלות באופן ציני את הרגישות של הישראלים לאנשים נרדפים.

אני אומר לכל הפחות, כי החשש שלי הוא כי מודבר בשלב ראשון של מיזם של מבקשי רעתה של ישראל, בין השאר לביטול חוק השבות לפעול "להכשרת הלבבות" לשיבת הפליטים הפלסטינאים, ואולי להציג את ישראל במערומיה כאשר היא דואגת לפליטים מאפריקה ומתעלמת מהפליטים הפלסטינאים.
שווה לתהות ולחקור מהיכן יש לאותם "פליטים" כסף לשלם למבריחי הגבול? מה שיותר מעניין הוא מהיכן יש לאותם קובצות שמנהלות את המאבקים למען אותם עברייני הגירה מימון?

ההיבט המוסרי

הטענה המרכזית של אותם קובצות ממונות ומאורגנות למען הפליטים, היא של לישראל יש חובה מוסרית לדאוג לפליטים מאפריקה, האומנם?
האם ישראל ניהלה קולניות ששדדו וניצלו את תשובי אפריקה במשך מאות שנים? לא, אלו היו מדינות אירופה!
האם ישראל ייבאה במשך מאות שנים עבדים מאפריקה לעיבוד השדות ביבשת אמריקה? לא, אלו היו מדינות אמריקה בראשם ארה"ב!
האם ישראל עסקה בסחר עבדים ואספקת עבדים לאותם מדינות? לא, אלו היו מדינות ערב!

אולי יש כמה אנשים שלא שמו לב לזה, אבל ישראל היום נמצאת במאבק דמוגרפי, הפלסטינאים ומדינות ערב מאוד מעוניינות ליצור בעיה דמוגרפית לישראל, בדרך זו נכנסו מירדן עשרות אלפי ואולי מאות אלפי ירדנים שהפכו לתושבי ישראל. יש עשרות אלפי מקרים של מה שנקרא "איחוד משפחות". שלא מעט מהם חתונות פיקטיביות שנועדו לקבלת אזרחות ישראל. ועכשיו יש את עברייני ההגירה המוסלמים מסודן, אני שאול את עצמי מה הלאה?

הדרך לטפל בעבריינים האלו היא פשוט להעניש אותם כמו שמענישים את כל העבריינים בישראל, להעמיד אותם לדין, כמו שעשו להירשזון ובניזרי.
אתם קובצות "למען הפליטים" בעצם רוצות שמדינת ישראל תיתן חנניה לעברייני ההגירה, אני חושב שכמו שרבים חשבו שזו אווילות לתת חנינה לעברייני ההתנתקות, זו תהיה אווילות לתת חנינה לעברייני ההגירה.

יש אנשים שחושבים הדרך למנוע את התופעה היא לבצר את הגובל עם מיצרים ולגרש את העבריינים, אני חושב שהדרך היא להרתיע את העבריינים. פשוט, לשפוט אותם לעונשים חמורים ורק לאחר שיסיימו לרוצות את עונשם לגרש אותם.
אני לא מוצא שום הצדקה, לא לאכוף את חוק הכניסה לישראל, בדיוק כמו שיש לאכוף את חוקי התכונן והבניה וחוקי הסביבה.

בקיצור, הקמפיין למען עברייני ההגירה הוא פשוט שטיפת מוח קשה, אם לא תרמית.

לפני ימים אחדים נאם ראש הממשלה בנימין נתניהו נאום בו המשיל את בעיות הבירוקרטיה בישראל בתחום התכנון לעניין "סגירת המרפסת".
כששמעתי את הדברים הללו תהיתי האם באמת נתניהו מאמין שהליכי בזק בתחום התכנון הם, הם שיביאו לשגשג הכלכלה? האם "משה מנהריה" שמעלה בלילה במוחו רעיון לסגור את המרפסת, בבוקר מקבל היתר, ובערב כבר מתחיל לבנות הוא שיביא מזור לכלכלה הישראלית?
כאשר באים לטפל בבעיה חשוב לחקור ולהבין מה היא באמת הבעיה, בישראל כמו בישראל נהוג לא לפתור בעיות אלא לטפל שוב ושוב בסימפטומים שלהן ללא הצלחה, וכך גם בנושאי הקרקעות התכנון.

ראשית, יש לתהות למה בכלל לסגור מרפסת? אדריכל תכנון בניין, מהנדס תכנון לו את השלד, וקבלן בנה אותו לפי סטנדרטים מקובלים, אז למה בכלל לשנות את צורתו?
נאמר שהשתכנענו כי המרפסת ראוי שתיסגר מה הדרך לעשות זאת? האם העניין מצריך בדיקה הנדסית? האם יש לתת לשכנים שיכולים להיפגע אפשרות להתנגד? האם ועדה צריכה להכריע בנושא?
מדובר כאן בהליכים הגיוניים, שאי-אפשר לוותר על אף-אחד מהם, וכך באמת בנויה מערכת התכנון הישראלית. אם כך נשאלת השאלה מה הבעיה שמכבידה על מערכת התכנון בישראל?

תרבות הקומבינה
הביעה של מערכת התכנון היא אותה בעיה שמקיפה אותנו בכל תחומים שנים רבות "תרבות הקומבינה", אשר בתחום התכנון גורמת הן להתארכות ההליכים והן לתכנון גרוע שפוגע באיכות החיים.
לדוגמא, לא פעם באים יזמים עם תוכנית, התוכנית עוברת את כל השלבים ומתאשרת, לאחר כמה שנים באים שוב היזמים ומבקשים תיקונים ותוספות, ולפעמים לאחר שכבר נבנה הבניין לא בהתאם לתוכנית הם באים ומבקשים אישורים בדיעבד.
וכך קורה שבמקום שתוכן תוכנית אחת טובה ונכונה תעבור בהליך אחד, נוצר מצב שתוכנית גרועה עוברת שלוש פעמים את אותו הליך.
כמובן, שיש עוד עשרות דוגמאות לכשלים חמורים שיש במערכת התכנון, אבל כנראה זה לא באמת מעניין את ראש הממשלה. כמו שלא מעניין אותו לתקן ולשפר את מינהל מקרקעי ישראל.
מה שמעניין את ראש הממשלה שלנו זה להעביר את הרפורמות לא משנה אם הן טובות או לא. העיקר שהן יעברו, רצוי בחפוזה לפי שהציבור ונבחרי הציבור יתעורר ויבנו את משמעותיהן האמיתיות.
לנתניהו יש עבר די מפקפק בשינוי בזק בסדרי שלטון שנבנו בישראל במשך שנים, אזכיר את הבחירה הישירה לראשות הממשלה שעברה בכנסת בזכות נתניהו והתבררה במהרה ככישלון חרוץ.
אין לי ספק שכמו שנתניהו רצה להביא לנו שיטת בחירות מאמריקה שלא מתאימה לנו, כך הוא רוצה לעשות מהפכות בזק לכמה מאבני היסוד של מערכת השלטון בישראל, שלא רק שיכשלו אלא גם יגרמו נזק כלכלי ויפגעו באיכות החיים של כולנו.
אין לי מושג מהיכן נתניהו שואב את מסקנותיו, אבל אני יכול לומר בוודאות שהן בנושא הקרקע והן בנושא התכנון אין פתרונות קסם, יש צורך בשינוי אבל הדרגתי ומדוד תוך בחינה של כל מדרגה ומדרגה.

אבל נתניהו הוא חסר סבלנות, יש לו מצגת קסמים ובשקופית הראשונה כתוב רפורמה בנושא הקרקע בשקופית השנייה כתוב רפורמה במערכת התכנון. אין צורך לברר לעמוק את הבעיות, לבדוק ולהתייעץ לגבי הפתרונות האפשריים, כל שמעניין את נתניהו זה שבמצגת בשנה הבאה יהיה "וי" ליד השקופיות האלו.

אני משער שהציבור מאס בפתרונות הקסם בתחום המדיני, ומשום כך נתניהו עלה לשלטון אם נתניהו רוצה להישאר בשלטון הוא צריך לזרוק לפח את פתרונות הקסם שלו בתחום הכלכלי.

*הכותב חבר ועדת תכנון בהרצליה ופעיל סביבתי שנים רבות במפלגת הירוקים

לפי חוקי התכנון והבניה כמעט כל מבנה אפילו קטנטן מפלסטיק דורש היתר בניה, השבוע נקבע תקדים מוזר ומעניין האולפן השקוף של ערוץ 24 לא מחייב היתר בניה.

כידוע, מבנים חייבים לקבל היתר בניה אפילו אם מדובר במחסן פלסטיק, בצלחת לווין או תורן אנטנה, יש פירוט בעניין בתקנות עבודה מצומצמת.

אז הנה כך נקבעים בישראל תקדימים בנושא תכנון ובניה, והפעם איך ערוץ 24 גרם ליו"ר ועדה מחוזית ת"א לקבל החלטה בעלת משמעות גורפת שפוטרת למעשה מהיתר מבנים ארעיים זמניים.

לפני כחודש הוצב במרינה בהרצליה אולפן השקוף של ערוץ 24, זאת ללא היתר בניה.
בשלב ראשון – פנינו לפיקוח על הבניה בעירייה בבקשה להוציא צו הריסה למבנה שנבנה ללא היתר, בתגובה קיבלנו תשובה מוזרה בה נאמר לנו שהמבנה קיבל "רישיון עסק" ולכן אין זה מעניינם.

בשלב שני – פנינו ליועצת המשפטית של עיריית הרצליה, והיא השיבה כי מכיוון שמדובר במבנה ארעי אין צורך בהיתר בניה.

לאחר התשובה הזאת, החלטנו לפנות ליו"ר הועדה המחוזית ת"א הפעם עם טיעונים משפטיים מפורטים ביותר. התשובה של יו"ר הועדה המחוזית גילה אורון הפתיעה והדהימה אותנו והינה היא כאן:

"מבדיקת העניין וכפי שעולה אף ממכתבך, המדובר בנושא הנתון לפרשנויות משפטיות שונות של הצבת אולפן זמני ופריק שניתן לו רישיון עסק בתנאים, לתקופה קצרה וקצובה […]
יציין כי לפי החוק התכנון והבניה מסורות לי כיו"ר ועדה מחוזית הסמכויות הנתונות ליו"ר ועדה מקומית לעניין מתן צו הריסה מינהלי, ואולם לנוכח האמור לעיל ובשים לב לכך שמיקומו של האולפן במקום שאין הפרעה לציבור ואף במשתלב בשימושים באיזור המרינה השוקק פעילות של הציבור הרחב, לא מצאתי כי קיימת הצדקה לנקוט באמצעי זה".

משמעות הדבר כי המבנה של אולפן ערוץ 24 שהינו מבנה בגודל עשרות מטרים רבועים אשר נבנה על שטח ציבורי פתוח לא מחייב מתן היתר בניה לפי הפרשנות של הועדה המחוזית תל-אביב. מכאן כל מבנה דומה, למשל באסטת אבטיחים, שנבנה לתקופת זמן מוגבלת והוא מתפרק אזי אין צורך לקבל היתר בניה.

אנחנו יודעים כי לא מעט פעמים ועדות מקומיות נוקטות בפעילות אכיפה נגד אנשים שבנו מבנים ארעיים פריקים דומים וקטנים שנבנו בשטחים פרטיים ובשטחים ציבוריים.
ולכן "כשירות" לאנשים אלו אנו מפרסים את המכתבים האלו על-מנת שאותם אנשים ישתמשו בהם בבית משפט כדי להראות כי הרשויות גרמו להם עוול ומפלות ביניהם לבין ערוץ 24.

בפרפראזה אפשר לומר, אם באולפנים נפלה שלהבת מה יגידו מחסני הפלסטיק?

מכתבנו לפיקוח על הבניה – תשובה למכתב זה
מכתבנו ליועצת המשפטית לעיריית הרצליה – תשובה למכתב זה
מכתבנו ליו"ר ועדה מחוזית – תשובה למכתב זה

למען הסר ספק אין במאמר זה שום אישור לבנות בניגוד לחוק למרות המכתבים המובאים כאן, המאמר נועד לחשוף מדיניות מוזרה ומפלה של מוסדות תכנון שמחמירה עם אנשים מן הישוב אבל מקלה על ערוצי תקשורת.

*כותב המאמר הינו חבר ועדת משנה לתכנון ובניה הרצליה.

הכבאים בארה"ב יודעים כי הדרך הטובה ביותר להילחם בשרפות יער היא באמצעות הבערת אש יזומה. הכבאים שורפים חלקת יער באזור שהשרפה עומדת להתפשט אליה וכאשר האש מגיעה אין לה חומר בעירה והיא דועכת.

talking heads נלחמים באש 

לא פעם שאנו נתקלים בעיה, ולאחר מכן נתקלים באותה בעיה בנסיבות אחרות אנחנו מנסים ליישם את אותו פתרון ונכשלים.
כמו שלא נכון לטפל בשרפת יער כמו שמטפלים בשרפה בבית פרטי, כך גם לא נכון לטפל בבעיות תחבורה של מדינה כמו שמטפלים בבעיות תחבורה של שכונה.

בשנת השבעים ישראל נתפסה בעיקר בעיני עצמה כמדינה בעלת תשתית תחבורתית מפגרת, ובשל כך מאז ועד היום הושקעו מאות מיליארדי שקלים מכספי הציבור בפיתוח תשתיות כבישים.

באופן פרדוקסאלי, ככל שהשקענו בכבישים יותר מהירים ומחלפים יותר "מפוארים" בעיית הפקקים החמירה. למשל, המדינה השקיעה מאות מיליונים במחלף כפר-שמריהו בשנת ה90, היום כל בוקר הפקק מגיע עד געש, והזמן שמבלים נהגי המכונית בכבישים לא שונה בהרבה מהזמן שבילו הנהגים לפי פתיחת המחלף. לא צריך ללכת רחוק אחורה אפשר לראות את מחלף גלילות שאפילו לא עברו כמה חודשים מאז פתיחת הגשרים וגם הם פקוקים בשעות העומס.

נת"צ במקום רכבת לירושלים
בימים האחרונים מתחדד הויכוח הציבורי סביב תוואי הרכבת לירושלים, לכאורה הדילמה בין שתי אפשרויות; גשר שיפגע בנוף, או מנהרה שתעכב את הפרויקט. מה שעוד מחדד את הדילמה היא שעומד כאן ויכוח בין שני עניינים ירוקים הטבע מול הרכבת שהיא כלי תחבורה ירוק.

במקרה הזה שווה לתהות האם בכלל אלו שני האפשרויות היחידות, ואולי יש אפשרות נוספת שהיא כפירה ברעיון שמסילת הרכבת חייבת להיסלל, ואולי אפשר לוותר עליה כי היא יקרה מאוד ולפתור את בעיית הנגישות בין ת"א לירושלים בצורה יותר מהירה, פשוטה וזולה?
אפשרות כזו אכן קיימת, והיא פשוטה, זולה ביותר ומהירה ליישום. מדובר פתרון שעולה כמה עשרות אלפי שקלים, כל שדרוש היא מיכלית אחת או שתיים של צבע צהוב, שפשוט יהפכו את אחד הנתיבים לירושלים לנתיב תחבורה ציבורית (נת"צ).

כבר היום נסיעה ישירה באוטובוס בין ת"א לירושלים לא בשעות העמוס עורכת כ45 דקות, להתרשמותי כנוסע באוטובוס הזה, באמצעות נת"צ אפקטיבי אפשר להגיע שהזמן הזה יהיה אפילו 35 דקות גם בשעות העומס, 5 דקות יותר מזמן הנסיעה ברכבת המתכננת.

יבואו ויגידו אם נוותר על נתיב בין ירושלים לת"א הפקק יהיה הרבה ארוך? התשובה לכך היא שככל שבתחילת הדרך הפקק יהיה יותר ארוך כך יותר נהגים יבינו שכדאי להם לוותר על הנסיעה במכונית. שיוביל להעדפת תחבורה ציבורית שבסופו של תהליך יקטן הפקק. ולא רק זה ככל שיותר נהגים יותרו על המכונית יפחת הפקקים גם בתוך הערים ויהיו יותר מקומות חניה פנויים.

לנהגי מכוניות נראה הויתור על נתיב כבלתי נתפס וכפגיעה קשה, אבל אם רוצים לפתור את בעיות התחבורה במדינה קטנה וצפופה לא די בתמריצים לתחבורה ציבורית אלא יש צורך בתמריצים שלילים לשימוש במוכנית. כך שיהיה הבדל ברור ומשמעתי לטובת התחבורה הציבורית.

אם שואלים אותי מה הסיכוי שרעיון כזה ימומש? לדעתי קלוש ביותר, הרעיון הזה מתמודד מול אינטרסים כלכליים אדירים של גדולי קבלני התשתית בישראל שהפסידו בשנה האחרונה מיליארדים וזקוקים נואשות שהממשלה תציל אותם באמצעות פרויקטים יקרים ומיותרים כאלו ואחרים.

לסיכום, כמובן שיצרת נת"צ היא יותר מסובכת מצביעת הנתיב בצהוב, אבל בכל מקרה מדובר בפתרון שיהיה יותר זול משמעותית, מהיר ליישם וגם הרבה פחות פוגעני בטבע מחלופות הרכבת השונות.

המשרד להגנת הסביבה הזמין לפני כמה שנים מן המכון הגיאולוגי דוח שמדרג את דרגת הסיכון של כל המצוקים בישראל. הדוח הועבר למשרד להגנת הסביבה בשנת 2006 והדוח מתפרסם לראשונה כאן במלאו.

הדוח מדרג את המצוקים בשלוש דרגות סיכון גבוהה, בינונית ונמוכה, המצוקים באזור נתניה וחוף-השרון מדורגים בדרגת סיכון גובהה.

יציין כי הדוח בגרסה חלקית התפרסם לפני ימים אחדים באתר המכון הגיאולוגי, הגרסה שמתפרסמת כאן היא גרסה שכוללת מפות מפורטות של כל חופי ישראל.

לדוח סיכון המצוקים המלא לחצו כאן…

בשנת 1919 מונה סרן בצבא הבריטי ק.א.ק קרסוול (K. A. C. Creswell) למפקח על אתרי העתיקות בארץ ישראל.
קרסוול, תיעד אתרי עתיקות במזרח התיכון, בין השאר את אפולוניה, הצלחנו למצוא 6 תמונות מהביקור שלו באפולוניה.

באופן די מפליא חוף אפולוניה ומצוק אפולוניה נראים במצב דומה מאוד למצבם היום.

עוד מאפיין מעניין היא הצמחייה הנמוכה בשנת 1919 בניגוד לשיחים שאפיינו את אפולוניה עד לפני חמש שנים, זאת כנראה בשל רעייה.

חוף אפולוניה מדרום לצפון המשך »

במאמר הקודם הסברתי קצת על נושא החוף והמצוק, הנה דוגמה מוחשית לעניין.

לפני כמה עשרות שנים תקעו יתד כמה דייגים על החוף בסמוך לאפולוניה, המקום נקרא כפר הדייגים. בתחילת שנות ה90 בנו הדייגים האלו קיר הגנה פיראטי על החוף, כנראה בשל נסיגת החוף שהמרינה גרמה.
לפני שנה הוסר הקיר, התמונות כאן מראות את מצב החוף בחמש שנים האחרונות לפני ואחרי הסר הקיר:

צילום מה2004-11-10 החוף מדרום לצפון המשך »