כבר שנים אני "בעסק" הזה שנקרא פעילות סביבתית, וכל פעם אני נדהם מחדש איך אנשים כביכול סביבתיים מכשרים שרצים סביבתיים. וכך זה בסיפור הזה של "המלון" של קובצת אגירא בלב שמורת הטבע תמנע והועדה להכשרת שרצים שפרופ' אלון טל עמד בראשה.

הסיפור הזה של המלון בתמנע, הוא סיפור שחוזר על עצמו בכל הארץ, שולפים מן המגירה תוכנית ישנה נאחזים באיזה סעיף ומתוכו יוצקים פרויקט נדל"ן גרנדיוזי.

כך גם בתמנע, ב1996 אושר תוכנית מתארית לכל האזור פארק תמנע, רוב האזור הוגדר כשמורת טבע, חלק שכבר שימש את הפארק הוגדר כאזור תיירות, וחלק אחר בן 300 דונם בלב שמורת הטבע בנקודה בתולית (עמק ססגון) יועד גם הוא לתיירות. וחייבים לומר מתוך אותם 300 הדונם רק 24 דונם הינם מיועדים למלון אחד בלבד במבנה בן 3 קומות שכולל הגבלות סביבתיות רבות.
עצם הגדרת האוזר הספציפי הזה(עמק ססגון) לתיירות היה העוול. בישיבה שהייתי בכנסת רמזו נציג רשות הטבע והגנים שהאזור הזה "הוקרב" בעסקת סחר מכר תמורת הסכמת המועצה האזורית להכרזת שמורת טבע בהיקף כפי שאושר בזמנו.
ויש להדגיש כמעט כל האזור שהוגדר לשמורת טבע אינו יכול להיות שמיש לאף שימוש אחר, אז המועצה האזורית לא הקריבה כלום, פשוט ניצלה את חולשת של רשות הטבע והגנים וקיבלה אזור שמלכתחילה לא היה שום היגון לפתח אותו ולבנות בו מבנה כלשהו.

תוכנית המלון של איגרא
בשנת 2005 בעידוד של השר לפיתוח הנגב וגליל דאז פרס, הוחלט לקודם פרויקט המלון בתמנע, זאת במסגרת תוכנית מפורטת.
והפלא ופלא, ממלון מצמצם בהיקפו שישתרע על שטח של 24 דונם בלבד, הפרויקט הפך לכפר נופש ענק בהיקפו, שמשתרע על 210 דונם (לשם השוואה כפר הנופש בפלמחים משתרע על 70 דונם).
באותם 210 דונם יהיו 4 מלונות שונים בבניה נמוכה, שבין כולם יקשר נחל מלאכותי בן 2.5 ק"מ, בין כל המלונות יהיו כרי דשא וצמחיה, אחת האטרקציות במקום יהיה אי טרופי, שמעתם נכון אי טרופי באזור הכי צחיח בישראל.
אנו בדקנו את התוכניות בצורה מדוקדקת מספר שבועות, ולאחר שהגענו למסקנה שהתוכנית היא בניגוד גמור לתוכנית המתארית שאושרה בשנת 1996, שיגרנו את המכתב הזה (שווה לקרא).
הגורמים השונים החל מן היזם עצמו וכלה באנשי משרד הפנים אכן השיבו לנו, התושבות כמובן הכילו לוליינות מילולית שלא מחזיקה מים.

בעקבות פניות שלנו ושל תושבי המקום גם אדם טבע ודין נרתמה לסיפור, וגם היא הצביע על אותם נקודות שאנו הצבענו עליהם וגם אחרות.
בסוף מרס הגישו אדם טבע ודין עתירה נגד כפר הנופש של אגירא, בית המשפט אף החליט להוציא צו מניעה!

דוח החלופות למלון בתמנע
כמה ימים לפני הגשת העתירה נערך דיון בשדולה הסביבתית בכנסת, השתתפתי בדיון הזה התפלאתי לראות שרוב המשתתפים משכו לכיוון מציאת חלופות, בדיון הזה אני הבעתי דעה נחרצת נגד מציאת חלופות ואמרתי שכפר הנופש הזה הוא בניגוד לתוכנית המתאר שאושר ב1996. בסיכומו של דבר התקבלה החלטה, שלדעתי הייתה שגויה, למנות את פרופ' אלון טל למגשר שימצא חלופות.

וכאן חייבים לציין שפרופ' טל הינו תושב קיבוץ קטורה, שנמצא במועצה אזורית איילות, זו שקדימה את המלון. לא זו בלבד, פרופ' טל הוא ההוגה והמקים של מכון הערבה שנמצא בקטרה ובודאי זקוק לשירותים וכספים של המועצה האזורית איילות.

פרופ' אלון טל הקים צוות ובחן חלופות. לפני כמה שבועות הוא פרסם דוח שבחן 6 חלופות והגיע למסקנה שמבין החלופות עמק ססגון הוא בין המקומות המומלצים להקמת כפר הנופש.

קראתי את הדוח הזה ודי נדהמתי, ראשית המתודולוגיה שבה נבחנו החלפות הייתה מוזרה, משהו דומה לשיטת הסמסים בכוכב נולד.
נבחרו חמישה גורמים: רשות הטבע וגנים, קק"ל, מועצה אזורית, היזם אגירא והחברה להגנת בטבע.
גורמים אלו מילאו טופס מיוחד בו דרגו את עמק ססגון וחמישה מתחמים נוספים במרחב של תמנע, זאת לפי פרמטרים של, נוף, נצפות, מפגעים, ריחוק מכבישים, שימור טבע, קירבה לתשתיות, ועד כהנה וכהנה. ללא שום בדיקה של ערכי טבע ללא, ללא שום הערכה של הנוף, אלא התרשמות סובייקטיבית של מספר מצמצם של אנשים.
וכאן יש להדגיש החלופות שנבחנו הם לא אותם חלופות שהתושבים המליצו עליהם, חלופות שהיו באזורי טבע מופרים, ודי צמודים לנקודות שכבר קיים בהם פיתוח.
לפי התרשמתי החלופות שנבחנו, היו כולן בהתאמה לדרישות היזם, קרי מתחמים מבודדים, שיש בהם אלמנטים נופיים מרשמיים.

לאחר שקראתי את הדוח של פרופ' טל היה ברור לי, שהדוח הזה בא להכשיר את השרץ של הקמת כפר נופש בעמק ססגון, החלופות שנבחנו לא היו באמת חלופות שנועדו למזער את הנזק שכפר נופש כזה עלול לגרום לסביבה, אלא חלופות שיענו לתפיסת עולמו של היזם קרי אזור אטרקטיבי בלב תמנע שהקמת תשתיות אליו לא תהיה יקרה מידי.

אז מה יש לנו כאן?
פרויקט כפר נופש מיותר, מזיק לסביבה ולטבע, שמלכתחילה לא היה צריך להיות מאושר, פרופסור מכובד לכאורה, שתלוי במועצה האזורית שמקדת את הפרויקט, שורה של חלופות שנבחנו בשיטה דירוג מוזרה, וחלופות שמתברר שהן יותר גרועות לטבע ולסביבה מעמק ססגון.
והנה יש ליזם עוד מסמך שהוא יכול להביא לבית המשפט, שאולי ויהיה יכול לפגוע בטענות הנכונות והצודקות נגד הקמת כפר הנופש הזה בעמק ססגון.

אני חייב לומר שלצערי, ראיתי את התופעה הזאת לא פעם, לוקחים אנשי סביבה מכובדים ובשיטות שונות, ובגינוני כבוד גורמים להם להכשיר שרצים סביבתיים אדירים. הארץ מלא בכאלו החל מכביש שש, דרך התחנה הפחמית באשקלון וכלה בתמנע.

אתמול התראיינתי אצל אריה גולן, ביומן הבוקר בנוגע לדירסה התיירת בחוף הקשתות בחיפה.

 [audio:http://www.green-party.co.il/news/media/jeeps060708.mp3]
ראיון ששודר ב06/07/08 ביומן הבוקר ברשת ב'

 לפני שנתיים כתבתי מאמר בנושא ומאוד אקטואלי גם היום.
למאמר טירוף רכבי השטח לחצו כאן…

טורניר היורו שנפתח בסוף שבוע האחרון, בהחלט יכול להיקרא כטורניר הכדורגל הירוק הראשון, הערים המארחות עשו מאמץ גדול כך שהפעילות תהיה ידידותית לסביבה.

למשל: בעיר אינסברוק באוסטריה שמארחת את הבית של ספרד ורוסיה ינתנו כרטיסים ותגים שניתן יהיה למחזר אותם ,בווינה העבירו את האצטדיון לתקן ירוק מתקדם שמפחית גזי חממה והגדילה לעשות העיר ברן בשוויץ שמארחת את הבית של צרפת ואיטליה, אשר בנתה אצטדיון ירוק חדש במיוחד ליורו, על גג אצטדיון הותקנו כ8000 פאנלים סולארים שמייצרים 1100 מגה וואט חשמל בשנה שזה אומר פחות 630 טון גזי חממה.
ברן לא הסתפקה בזה. היא אף הכינה מערכת תחבורה ירוקה לאוהדים הכוללת מערכת להשכרת למאות זוגות אופניים.

ההכנות האלו וחשיבה הירוקה אפילו על הפרטים הקטנים היא לא גחמה של רגע, אלא פרי תכנון של שנים של כל הגורמים.
כחובב כדורגל אין לי אלא רק להתקנא במאמץ שנעשה בשוויץ ואוסטריה בנושא הירוק, אנו יכולים בהחלט ללמוד וליישם חלק מן הדברים גם כאן.

למשל היום גם בפתח-תקווה וגם בנתניה נבנים אצטדיונים חדשים, למה לא להוסיף לאצטדיונים האלו גג סולארי? אצטדיונים אחרים כמו בהרצליה ובאר שבע זקוקים לשיפוץ למה לא להוסיף גם להם גגות סולאריים? בשיתוף פעולה בין המועצה להסדרים בטוטו והרשויות המקומיות.

גג סולארי יכול להחזיר את השקעה עליו תוך חמש שש שנים, השאלה כאן היא כמה ההנהגה של הטוטו וכמה ראשי הערים שבהם מדובר רוצים ומבינים שכדורגל יכול להיות גורם לקירוב הציבור לנושא הירוק.
גם בעולם וגם בישראל אני משוכנע שמגרש הדשא הירוק יכול להיות נקודת התחלה טובה נוספת להעלאת המודעות לנושא הירוק.

ב28 לינואר 2003 התפוצץ ביפו אחד מהצינורות הביוב המרכזיים של גוש-דן, אז התברר כי שני הצינורות שהעבירו את הביוב של גוש-דן למפעל הקולחין של שפד"ן הינם סדוקים.
בשל כך, כל הביוב של גוש-דן זיהם במשך חודשיים, מידי יום זרמו לים 200 אלף קוב ביוב, ובסך הכול יותר מ4 מיליון קוב ביוב זיהמו את הים. 4 מיליון קוב!

הפגנה שארגנו באפריל 2003 מול משרדי השפד"ן

אנשי ים לא יכולים לשכוח את החורף הזה, את גושי הצואה שצפים בים ועל החוף, את אלפי התחבושת ההגינות, את הריח המצחין שנידף מן הים ואת המבט חסר האונים למול הים.
האסון האקולוגי של 2003 היה בין החמורים שהתרחשו בעשור האחרון, ואסור לשכוח זאת במיוחד אסור שישכחו זאת הארגונים הסביבתיים.

גם היום השפד"ן הינו מן המזהמים הגדולים של הים התיכון בישראל, מידי יום מאות טונות של בוצה שמכילה חמורים מזהמים ורעלים רבים מוזרמת לים בצינור.

אם הייתי חושב על ממועמדים לפרס מטעם ארגוני הסביבה לקבלת אות הוקרה על פעילותו למען הסביבה , (כמו זה שיוענק ביום חמישי 5.6 )- השפד"ן הוא בין האחרונים שראויים לפרס כזה, ההפך השפד"ן היה ועודנו ראוי לציון לגנאי על אי פעילותו להפסקת זיהום הים.

פרס "הגלובוס הירוק" ניתן לשפד"ן בשל הודעה שפרסם לפני כמה חודשים כי במקום משרפה יקומו מתקנים שיהפכו חלק מן הבוצה לדשן לחקלאות.

אני עוד זוכר הודעה אחרת של הנהלת השפד"ן מתחילת 2004 בו הבטיחו לנו חגיגת שעד 2006 לא תוזרם בוצה לים והיא תהפוך לדשן. מיותר לציין שמלבד הצהרות לא נעשה שם צעד משמעותי בכיוון, גם היום שנתיים לאחר שהבוצה הייתה צריכה להיות מחוץ לים אין שום אינדיקציה שזה יתרחש בקרוב.

הנימוקים לזכייה של השפד"ן הם קלושים ביותר, הפרס מוענק לאחד הגופים המזהמים ביותר של הים התיכון בישראל וזאת בשל הצהרה לתקשורת בלבד, הצהרה דומה לזו שלא יושמה לפני כמה שנים. ועל הצהרות עוד לא מחלקים פרסים.

הסבר הכי הגינוי שלי להענקת הפרס הוא שארוגני הסביבה נפלו קורבן למניפולציה פוליטית של חולדאי, חולדאי כבר כמה שנים הוא אחד הספונסרים של האירוע הגלובוס הירוק. וחושב לדעת השפד"ן הינו תאגיד שעיריית ת"א מחזיקה בשליטה בו, יו"ר התאגיד הינו איתי פנקס שותפו הפוליטי של חולדאי. אותו פנקס אגב שהבטיח ב2004 שבוצה תצא מן הים ב2006.

מתן פרס סביבתי לגוף לא ראוי כמו השפד"ן, פוגע בלגיטימיות של הפרס עצמו, באלו שמקבלים אותו השנה ואלו שקיבלו אותו בעבר . אני חרד כי לא ירחק היום ובסופו של דבר יוקרתו של הפרס תשחק והוא יעלם כמו שנעלמו פרסים "סביבתיים" אחרים כמו זו של המועצה לארץ ישראל יפה.
חשוב לציין שבאותות ההוקרה האחרים זוכים פעילים טובים וראויים, אבל קשה לי להבין איך הם יהיו יכולים לעמוד על במה אחת עם אנשי השפד"ן.
אני לא מתכוון להגיע לאירוע הגלובוס הירוק, ואני גם קרוא לחבריי אנשי הסביבה לפנות לחיים וסביבה להביע את מחאתם על הפרס שמוענק לא בצדק לשפד"ן.

אני בהחלט מכיר את מצוקת המשאבים שבה נתונים הארגונים הסביבתיים, אבל התרפסות בפני ספונסרים פוליטיים היא לא דרך לקבל את אמון הציבור נהפכו. טוב יעשו אם יודו הארגונים ביום איכות הסביבה הבינלאומי החל באותו היום בטעותם וימשכו את הענקת הפרס לשפד"ן.

כבר יותר משנתיים עיריית הרצליה מקדמת תוכנית חילופי שטחים בה מעורבת עיריית הרצליה וחברת הכשרת הישוב של עופר נמרודי(מבעלי מעריב).
חילופי השטחים הם בין מתחם שנמצא בבעלות הכשרת הישוב שנטען שמיועד למלון במבואה של חוף השרון בהרצליה, לבין מתחם של עיריית הרצליה שמשמש היום לחניון חוף זבולון אותו תעניק להכשרת הישוב שעתיד לבניית מתחם וילות ודירות יוקרתי ביותר. במרכז הרצליה פיתוח בקו ראשון לים.

אנו חושפים היום כי מתחם מלונאות זה של הכשרת הישוב (8.5 דונם) אינו יכול לשמש לבניית מלון, זאת לפי תוכנית מתאר ארצית לחופים(תמ"א 13) וכך כל הצדקה כביכול לעסקת חילופי השטחים הינה מפקפקת ביותר.

לפי בדיקה שעשינו בימים האחרונים, מתברר כי אכן יעוד המתחם זה שנמצא כיום כנראה בבעלות הכשרת הישוב קיימות זכויות למלון בהיקף 7000 מ' זאת מתוכנית משנת 1968.
אבל בשל העובדה שתמ"א 13 מסמנת את כל המתחם כשטח פתוח אין שום אפשר לבנות במקום מלון לפי התוכנית הקיימת. יתרה מזאת חצי מן המתחם מצוי ברצועת 100 המטרים האסורה לבניה ולכן ספק רב אם יש סיכוי לאשר תוכנית זו מחדש.

כך או כך על-פניו נראה כי עיריית הרצליה מחלצת ברכוש גדול, ששייך לתושבי הרצליה, את חברת הכשרת הישוב מעסקת נדל"ן כושלת במיוחד.

על-פי התוכנית (הר/2132) שנמצאת בימים אלו לפי אישור להפקדה במליאת הועדה המקומית, התמורה שעיריית הרצליה תעניק להכשרת הישוב היא מתחם חניון חוף זבולון, זאת כולל אפשרות לבניה של 11 וילות ובנוסף בניית קומפלקס מגורים יוקרתי בהיקף 7100 מ"ר בקו ראשון לים.

מדובר בזכיות בניה בשווי של מאות מיליוני שקלים!

כל זאת כאמור תמורת 8.5 דומם שממילא מסמנות בתמ"א 13 כשטח ציבורי.

חשוב להדגיש כי גם המתחם של חניון חוף הנכים בהרצליה עתיד להפוך בקרוב למתום מגורים יוקרתי של משפחת עופר, גם כאן על חשבון שטח ציבורי פתוח.

היום שלחנו מכתב מפורט לראש עיריית הרצליה יעל גרמן עם העתק למבקר המדינה בנושא, להלן חלקו האחרון של המכתב:

• התוכנית הר/2132 ועסקת חילופי השטחים שבגינה הוכנה התוכנית לחלוטין אינה סבירה, מהווה גזל של שטחי ציבור נרחבים מתושבי הרצליה וכל זאת בתמורה לשטח שיש ספק רב לגבי הקיף זכויות הבניה בו אם אלו קיימות בכלל.

• עיריית הרצליה אינה כספומט לבעלי הון ואסור לה לחלץ בעלי הון מעסקות נדל"ן כושלות.

• שטח חניון חוף זבולון הינו שטח ציבורי חשוב ביותר לתושבי הרצליה ולכלל תושבי השרון, אסור לו שיהפוך בשום מקרה לשטח פרטי.

• חשוב להדגיש אזור החוף אינו החצר הפרטית של תושבי הרצליה פיתוח והמגמה המסתמנת שיש העדפה ברורה לתושבי הרצליה פיתוח בקביעת האופק התכנוני של החוף הינו עוול חמור לשאר תשובי הרצליה ולשאר תשובי האזור.

מכל האמור לעיל עולה שאין שום הצדקה לתוכנית המוצעת, לא תכנונית, לא כספית ולא ציבורית ולכן יש לדחותה.

למכתב ששלחנו היום לחצו כאן…

להחלטת ועדת המשנה בהרצליה מנובמבר 2007 לחצו כאן..

מדינה שמתהדרת בתואר דמוקרטית יש חשיבות מכרעת לאיכות האנושית שמרכבים את המערכות הבסיסיות של הדמוקרטיה.
לדמוקרטיה הישראלית יש בעיה, שתי מערכות מרכזיות בדמוקרטיה הישראלית פשוט לא מתפקדות, מצד אחד יש בראש מערכת קבלת החלטות של ישראל פוליטיקאים גרועים ומושחתים ומן הצד יש אנשי תקשורת גרועים ומוטים.
כבר שנים אני טוען שהתקשורת הישראלית פשוט לא מבצעת את תפקידה החשוב והקריטי במדינה דמוקרטית. התקשורת הישראלית אינה משמשת ככלבי השמירה של הדמוקרטיה ולא חושפת שיניים מול אלו שרוצים להזיק ולנצל את הדמוקרטיה ולגזול את משאבי הציבור, במקום זאת התקשורת הישראלית חושפת לשון ארכה ורטובה ויחד עם אותם פוליטיקאים גרועים מלקקים במרץ את ישבנם של בעלי ההון.

וכך גם כאן, הכתבה בגלובס של איתי רום בקשר למפלגת הירוקים היא "מופת" לעבודה עיתונאית רשלנית, וקשה להאמין איך העורכים של גלובס פרסמו כתבה שאינה אלא לא יותר מהודעת פורום משודרגת.

ראשית, הכתבה רצופה בציטוטים מפי פעילי סביבה אנונימיים. מעולם לא ראיתי כתבה שעוסקת בפוליטיקה שמלאה בכל כך הרבה ציטוטים אנונימיים.
אני תוהה, אם אותם פעילים כל כך רוצים להיות פוליטיקאים למה הם מסתתרים? האם הם באמת חושבים שאפשר לעושת פוליטיקה בלי להיות חשופים לציבור? ואם אכן זה כך, אבוי לנו שאלו יהיו הפוליטיקאים שייצגו אותנו.

איתי רום לא באמת עשה עבודה עיתונאית, הוא פשוט אסף כמה אנשים נקלים וניצח עליהם במקהלה שכולם מסתתרים מאחורי מסכות. רום אפילו לא טרח לבדוק את הדברים שנאמרו לו ע"י אותם פוליטיקאים חדשים.

למשל בנושא החופים שאני מטפל בו מטעם מפלגת הירוקים.
הנה ציטוט מתוך הכתבה מפי אנונימי:
"אם יש משהו שמרגיז את האקטיביסטים שמרכיבים את ההתארגנות החדשה, זו נטייתה של מפלגת "הירוקים", לטענתם, ליטול קרדיט שאינו מגיע לה, או לחלופין ליטול את כל הקרדיט במקרים שבהם הוא מתחלק בין מספר גורמים. פעיל ותיק, שקרא באתר האינטרנט של המפלגה כי "בזכות הירוקים לא בונים יותר על חופי הארץ", מגיב בזעם: "וואלה? אני בעצמי הייתי על המנוף בסי אנד סאן, או-קיי? הם לא היו שם. הם תופסים טרמפ פעם אחר פעם על הישגים של התנועה".

הציטוט הזה מלמד פשוט כמה רדודים אותם פעילים שהתראיינו לכתבה וכמה רדוד העיתונאי.
אותו פעיל אנונימי בטוח שלעמוד על המנוף של סי אנד סאן היא פעילות ציבורית אפקטיבית. ולא רק זאת הוא טוען שמפלגת הירוקים לא עושה כלום למען החופים. האומנם?
במשך 7 השנים בהן אני פועל במפלגת הירוקים הייתי שותף והובלתי יותר מעשרים מאבקים למען החופים שכללו כתיבת עשרות רבות של מכתבים, כתיבת עררים, השתתפות בעשרות ישיבות, ועתירות לבית משפט.
למשל: חשפתי את הקומבינה לבנות שכונות יוקרה "געש על הים", נאבק נגד הפיכת בתי קיבוץ שדות-ים לשכונת יוקרה על החוף, הובלתי מאבק למען שיקום חוף הרצליה ומאבק אחר למניעת הרס חוף אפולוניה, הייתי שותף למאבק נגד בניית כפר נופש בכורסי; בזכות פעילות שלי פונו מכולות ששימשו כמסעדות בלתי חוקיות בחופים; הייתי שותף ראשי למאבק בעקבות זיהום הים הגדול ב2003, הגשתי עתירה עם אט"ד לגבי זיהום הים מתע"ש נוף-ים ואני נאבק נגד הבניה וגזילת החוף בישוב המיליארדרים ארסוף.
וכל זה אני חייב להדגיש בהתנדבות, ללא שום תמורה כספית, ותוך הוצאת לא מעט כסף מכיסי!
בציניות אומר כי באמת לא נתליתי על מנוף בסי-אנד-סאן ולכן אני כנראה לא נחשב לפעיל סביבתי.

החשיבה שהוצגה בכתבה בה היתלות על מנוף זו פעילות סביבתית משמעותית ופעילות נחושה של שנים מול מערכות קבלת החלטות היא גימיק, מעידה אלפי עדים על רמתם הנמוכה של אותם אנשים שמקימים את המפלגה החדשה.
אבל אני שואל את עצמי אם מרואיין בכתבה הוא רדוד, איך זה שהמראיין לא בודק האם יש ממש בדברים של אותו מרואיין. איתי רום לא היה צריך ללכת רחוק, הוא היה יכול לחפש ולמצוא מידע בארכיון גלובס, ועם קצת יותר טרחה היה יכול למוצא המון מידע באתר האינטרנט של מפלגת הירוקים לגבי פעילות שלנו בנושא חופים. אבל הוא לא עשה את הפעולה הבסיסית לאמת את המידע שנמסר לו.

אסכם את טיעונים בכתבה המסבירים מדוע מפלגת הירוקים לא צריכה להיות בכנסת.

1. במפלגת הירוקים אוהבים מאוד תקשורת – באמת גועל נפש.
2. פאר ויסנר הוא איש עסקים שיש לו בית בקיסריה – באמת כסף זה איכסה.
3. אשתו של פאר ויסנר הורשעה בנוגע לבניית מרתף – אסון לאומי!
4. אנשי מפלגת הירוקים לא נתלים על מנופים – כי רק להיתלות על מנופים רק זו פוליטיקה
5. למפלגת הירוקים אין עמדה בנושא בטחון.
6. אין במפלגת הירוקים דמוקרטיה פנימית.

שני הסעיפים האחרונים דורשים הבהרה, לגבי הנושא הביטחוני, בעשרות השנים האחרונות כל המפלגת מציגות פתרון קסם לנושא הביטחוני ושום דבר חיובי לא קורה. למפלגת הירוקים אין פתרונות קסם לסכסוך הערבי ישראלי. אנו אומרים שלבעיות הסביבה אין גבולות ואנו נפעל לצמצם השפעות סביבתיות אצלנו ואצל שכנינו מתוך הבנה כי נושאים אלו יובילו לשלום בר קיימא. כאשר יהיה הסכם אמיתי נבחן אותו ונחליט.

לגבי הדמוקרטיה הפנימית, יש כמה אנשים שחושבים שדמוקרטיה פנימית היא פריימריס בלבד (כמו באמריקה), מדובר בטעות קשה! ברוב המוחלט של המפלגות בעולם הדמוקרטי אין פריימריס, קיימים מוסדות מפלגתיים שבהם נבחרים נציגי המפלגה. מפלגת הירוקים למדה במשך חודשים ארוכים את כל שיטות הבחירה הקיימות בעולם המערבי, התייעצה עם אנשים פוליטיים מנוסים ומוערכים, וקבעה שיטה המבוססת על שליחת נציגים מסניפי המפלגה בכל רחבי הארץ אל מרכז המונה כמה מאות אנשים שבוחר את נציגיו לכנסת ומחליט את ההחלטות המשמעותיות ביותר להתנהלות והתקדמות המפלגה.

לסיום, ברור שכוחה העולה של מפלגת הירוקים מדאיג המון אנשים, מדאיג בעיקר את בעלי ההון שחוששים שמפלגת הירוקים תפסיק את התופעה של גזילת משאבי המדינה, חוששים גם הפוליטיקאים בשאר המפלגות כי הציבור עוזב אותם וחוששת גם התקשורת כי היא מפסיקה להיות ממליכת המלכים בישראל.

אתם יודעים מה? החששות שלהם מוצדקים.

בימים האחרונים אנו שומעים על מדיניות חדשה של ישראל לגבי הנכבה, השרה לבני אומרת שמדינה פלסטינית תקום רק שמילה נכבה תימחק, ישראל מבקשת מהאו"ם למחוק את המילה נכבה מן הלקסיקון.
אני תוהה מה ההיגיון במדיניות הזו? הרי אנו רואים את המאמצים הפתטיים שהטורקים עושים למחוק מן ההיסטוריה את שואת הארמנים. האם באמת מישהו חושב שע"י מחיקת מילים יהיה אפשר לשכנע את העולם שאנחנו צודקים?

המושג נכבה הוא בעצם יציר כפינו
הנצחה וזיכרון לאומיים הם חלק מן התרבות היהודית, אנחנו מנציחים וזכורים כמעט כל מאורע שלילי שהתרחש לעם ישראל החל מראשית ההיסטוריה ועד ימינו, כל פיגוע, כל פועלה צבאית כושלת וכדומה זוכים להנצחה ולזיכרון לאומי.
בעולם הערבי כמעט ולא מנציחים כישלונות, למשל במצרים לא מנציחים את רצח סאדאת, בירדן לא מנציחים את גירוש השריף חוסיין ממכה ומדינה בתחילת המאה ויש עוד עשרות כאלו.
במובן הזה הנכבה היא מאוד יוצאת דופן, המושג נכבה בעצם הוא תוצר של תרבות הנצחה והזיכרון היהודיים, הפלסטינאים מכירים אותנו היטב והם יודעים שיהודים רגישים מאוד לעוולות היסטורית שנעשו להם, ולא רק זאת אלא הם למדו כי הנצחת העוולות האלו מסייעות לישראל לקבל לגיטימציה בעולם.

ברור לנו שציון יום הנכבה בקרב הפלסטינאים אינו עומד בפני עצמו אלא הוא חלק מן המאבק שלהם לכפות עלינו "שיבה" של מיליוני פליטים לתוך ישראל.
הדרך הנכונה להתמודד עם העניין הזה היא לא לנסות לכפות על העולם למחוק אותו אלא להחזיר באותו מטבע.

גירוש יהודי מדיניות ערב
התשובה הנכונה לנכבה נמצאת אצלנו בכיס ומשום מה המנהיגים שלנו מתעלמים ממנה.
התשובה הנכונה לנכבה היא הנצחה וזיכרון של הגירוש ההמוני ונישול יהודי מדינות ערב שהתרחש מייד לאחר הקמת המדינה.
שלא כמו המצב המלחמתי שהיה ב1948 בישראל, שגרם לחלק מן הערבים לברוח על דעת עצמם, יהודי מדינות ערב גורשו בצורה מתוכננת ואופן שיטתי, היום היו קוראים לזה טרנספר.
גם המספרים נותנים את התמונה האמתית, ב1948 עזבו את ישראל 650 אלף ערבים, ואילו בשנות ה50 וה-60 גורשו ממדינות ערב 850 אלף יהודים. מיליון ערביי ישראל שחיים בה היום לעומת גירוש טוטאלי של כל הקהילות היהודית במדינות ערב הם הוכחה כי הפליטים הערבים מ1948 לא גורשו באופן שיטתי ואילו יהודי מדינות ערב כן גורשו באופן שיטתי.
אני למשל בן של פליטים יהודים מעירק, המשפחתי כולה גורשה מעירק, הוריי שהיו אזרחי עירק הגיעו לישראל עם בגידיהם עליהם בלבד, על הדרכון העירקי שלהם הוטבע חותמת של ביטול אזרחות, רכושה וזכיותיה של משפחתי נגזלו. מעירק גורשו בחוסר כל יותר ממאתיים אלף יהודים רובם הגיעו לישראל אבל לא מעט עבור למדינות אחרות בעולם.
לפי הערכות ששמעתי, הרכוש היהודי שנגזל, הן הפרטי והן של הקהילה שם, מעורך היום בשווי של עשרות מיליארדי דולרים.
לא רק קהילת יהודי עירק גורשה ונושלה, כך קרה ליהודי סוריה, לבנון, מצריים, לוב, תוניס, אלג'יר, מרוקו, יהודים גורשו כמעט מכל המדיניות המוסלמיות.
שלא יהיה אי הבנות יהודי מדיניות ערב לא רק גורשו, ורכושם נגזל אלא שבמדינית ערב נעשה מאמץ גדול למחוק לחלוטין את התרבות של היהודים, למשל באתרים יהודים בעירק כמו קבר יחזקאל וקבר עזרא הסופר נמחקו כל זכר לקשר שלהם ליהודים, על בית קברות של הקהילה היהודית בבגדד נסללה אוטוסטראדה, וכמעט כל בתי הכנסת בבגדד נהרסו.

צורת התמודדות הנכונה עם הנכבה היא לא לנסות למחוק אותה אלא להציג לנו ולעולם את התמונה המלאה ואולי כך יוצר איזון נכון וכך בעצם לבטל אותה. הגיע הזמן לקבוע יום זיכרון לאומי להרס קהילות יהודי ערב.
וחייבים להודאת על האמת גם ללא הנכבה היה נכון וראוי להנציח ולזכור את גירוש יהודי מדיניות ערב, וזה די תמוהה שזה לא נעשה עד עכשיו.

מחיר הנפט שובר שיאים, הגיע היום למחיר שיא בכל הזמנים של 120$ לרבים זה אומר עוד כמה עשרות שקלים לחשבון. אבל האם מחירי הנפט נתונות למניפולציות ע"י פעולות מלחמתיות? לדעתי כן.

כשאני מסתכל על זה, נראה שמחירי הנפט הם כלי "המשחק" המרכזי על הגמוניה עולמית ואזורית.
שמנתחים את העניין, יש לבחון מי המרוויח העיקרי ממחירי הנפט הגבוהים, החשודות העיקריות הן יצואניות הנפט הגדולות הנה רשימת 8 הגדולות:

1. ערב הסעודית – 9 מיליון חביות ליום (מח"י)
2. רוסיה – 7 מח"י
3. נורבגיה – 2.5 מח"י
4. אירן – 2.5 מח"י
5. איחוד האמירויות – 2.5 מח"י
6. ונצואלה – 2.2 מח"י
7. כווית – 2.1 מח"י
8. ניגריה – 2.1 מח"י

ההיסטוריה של מחיר הנפט בעשורים האחרונים היא שכאשר יש אי יציבות סביב מקורות הנפט מחירו עולה כאשר יש יציבות מחירו יורד וכאשר יש אי יציבות מתמשך מחירו מרקיע שחקים.
יציבות = מחיר נמוך
אי יציבות = מחיר גבוה
אי יציבות מתמשך = מחיר שיא
לדוגמא מחירי השיא הקודמים של הנפט היו בשיא מלחמת אירן עיראק, שנמשכה כמה שנים. מחירי השפל היו, לפני הפלישה לכווית, ולפי 11/9.

מן הנתונים האלו, עולה כי ליצואניות הנפט יש אינטרס ברור לגרום לאי-יציבות, יציבות פשוט מרוששת אותם.
זה לא סוד שבין-לאדן הוא בן טיפוחם של ערב הסעודית ורוב חוטפי המטוסים היו סעודים, ואפשר לראות כי הסעודים הם בעצם המרווחים העיקריים מה11/9.
קשה להאמין שמשטר הסעודי יזם את 11/9 אבל בהחלט יתכן שספיחים למשטר עמודים מאחורי המתקפה, בסעודיה יש מאות ואולי אלפי נסיכים, צאצאים ישירים למלך איבן סעוד, שחיים על כספי הנפט.

אם מסתכלים על מחירי הנפט בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה, מגלים שהייתה קיפצה אבל בגלל שהמלחמה הסתיימה מהר המחירים ירדו בחזרה. גם כאן, להערכתי סדאם פלש לכווית בעיקר כדאי להעלות את מחירי הנפט, וזו גם הסיבה שהוא שיגר טילים לישראל.

מלחמת המפרץ השנייה גם הסתיימה מהר, אבל הצבא האמריקני לא הצליח לייצב את השלטון בעיראק, וכך נוצר משבר מתמשך גם הפעם מעורב בסיפור בין-לאדן, וגם האיראנים הצטרפו "לחגיגה" והפכו את עיראק לקורבן לטרור מתמשך מה שכמובן העלה את מחירי הנפט.
לעת עתה, נראה שהטרור בעיראק פחת, אבל למרות זאת מחירי הנפט ממשיכים לתפס.
להערכתי, יצואניות הנפט, התאהבו באסטרטגיה של יצירת אי יציבות, וזה מה שקורה היום בעולם.
למשל, ההתקפות בניגריה על מתקני הנפט היא להערכתי ביוזמת אחת מיצרניות הנפט הגדולות.
בעיני יצרניות הנפט מדובר בהשקעה הכי רווחית, הם ממנים פעולת טרור בכמה מיליונים כדי להרוויח מיליארדים.

שלוש חשודות
אם אני מסתכל על השחקניות הנפט העיקריות היום יש 3 חשודות עיקריות שגורמות לאי יציבות: רוסיה, ונצואלה ואירן.
אני פוסל את הערב הסעודית משתי סיבות האחת לטווח ארוך לסעודים אין שום אינטרס לגרום לעולם לעזוב את הנפט ולמצוא תחליף, והשנייה כי הסעודים לא מעוניינים בהגמוניה עולמית ואזורית כבר יש להם.

למה רוסיה חשודה? גם בגלל עניינים פנימיים, שיפור הכלכלה הרוסית, גם עניינים אזוריים, וגם המאבק עם ארה"ב על הגמוניה עולמית.
למה אירן חשודה? בעיקר כדי להרתיע את ארה"ב מלתקוף אותה. ככל שמחיר הנפט גבוהים יותר, הסיכוי לתקיפה נמוכים ביותר.
למה ונצואלה חשודה? צ'וואס מעוניין מאוד בהגמוניה אזורית ויש לו לא מעט הצלחת, אבל הוא גם מעניין בהגמוניה עולמית לפחות בעיני רוחו.

למרות שאני חושב שנפט הוא הרעה החולה של האנושות ושל העולם, מחיר הנפט היום הם קריטיים להישרדות של מאות מיליוני אנשים. מחירים גובהים מעודדים מעבר ליצור אתנול, ומעלים את המחרים של כמעט כל הסחורות ,כמו ענייני האורז שהיו לאחרונה, וזה יכול להיות קטלני למאות מיליונים במדינות עולם שלישי.

אז מה עושים? כמובן לטווח הארוך פשוט מרודים את השימוש בנפט למינימום, ועל זה כתבו לא מעט, אבל לטווח הבינוני יש צורך ליצור מאזן הרתעה, ולדעתי הדרך הנכונה במקרה זה היא טיפול קשוח בצ'וואס כלמור מגבלות על יצוא הנפט שלו ואולי נטרולו לחלוטין(הנפט).
להערכתי, פעולה כזה אולי תעלה את מחיר הנפט בטווח הקצר אבל בטווח הבינוני תגרם להרתעה של שאר המדינות החשודות במניפולציות על מחירי הנפט .

במשפט אחד אומר, שאני מאמין שהנפט הוא לא רק המממן של הטרור, אלא הוא הסיבה המרכזית לקיומו של הטרור בשנים האחרונות.

לסיום, היה נהוג לחשוב שמלחמות על הנפט הן מלחמות מיותרות, היום ברור שנפט הוא מרכיב קריטי בכלכלה העולמית, והוא קשור ישירות להישרדותם של מאות מיליונים ויהיה חוסר אחריות מצד מנהיגי העולם לא לנסות לפועל להחזיר את מחירי הנפט לשפיות.
האמת מדובר בפרדוקס, הנפט הוא אחד האסונות הגדולים של האנושות, אבל היום האנושות כל-כך תלויה בו שעליית המחירו גם היא יכולה להיות אסון לאנושות. זה מה שנקרא אי-אפשר איתו ואי-אפשר בלעדיו.

כילד של ים בשנות השמונים חופי הרצליה היו עבורי כמעט כמו בית, והיוו עבורי תמיד מקום מפלט שעורר בי השראה ועניין.
באו שנות התשעים, ואיתן המפלצת "המרינה" של הרצליה, ואחריה חורבן על חופי הרצליה, שנים הייתי מתוסכל וחסר אונים בשל מצבם של חופי הרצליה עד שבנקודה מסוימת החלטתי שהגיע הזמן לשמור על הבית או אם תרצו לעזור לחבר שנותן לך הרבה ועתה כשהוא נתון בשעת מצוקה מבקש לעזור לו בחזרה.

חופי הרצליה בעצם נפלו קורבן לתאוות נדל"ן, המרינה העומדת היום על שפת הים היא אינה מרינה אלא פרויקט נדל"ן רחב ידיים ויוקרתי במסווה של מרינה.
המרינה היא מבנה ימי ענק שחדר לים כ400 מ', החדירה הזאת גרמה לשיבוש קשה של התנועה הטבעית של החול, בנוסף למרינה נבנו שלושת שוברי גלים מול חופי אכדיה שגרמו לנזקים חמורים.
בשל בניית המרינה זרם החול העיקרי הנע צפונה, מן הנילוס, הוטה לעומק הים במקום אל החוף ואילו זרם החול המשני הנע דרומה גרף את החול מחופיה הצפוניים של הרצליה אל שוברי הגלים ושם הוא "נלכד".
התוצאה היא שמאחרי שוברי הגלים נוצרו חופים חוליים רחבים מאוד, ואילו חוף השרון, סידנא עלי ואפולוניה הפכו צרים מאוד. כך שלא אלו ולא אלו מאפשרים את ההנאה מהחוף, אלו בצפון צרים וכמעט ללא חול ואלו בדרום רחבים מאוד, עם חול עמוק ושוברי גלים שחוסמים את קו האופק ואת תנועת הים הטבעית.

היה אפשר לקוות שקברניטי העיר למדו את הלקח ולא יחזרו שוב על אותן טעויות, אבל לא כך. התוכניות שעומדות היום על הפרק הן שוב בניית מבנים ימים שנועדו לשבש את תנועת הים זאת בתקווה "שיתקנו" את השיבושים שהמרינה ושבורי הגלים גרמו.
מי שמכיר את הים יודע שאי-אפשר לנצח אותו בכוח "הזרוע" והדרך הנכונה לפועל היא תוך הבנה של התהליכים הטבעיים והשתלבות בהם, וזה בדיוק הגישה שאנו מציעים.
ראשית, להחזיר לחוף את מאות אלפי קוב החול שהוצאו מן המרינה בעת בנייתה ונשמרו בגבעה מזרחית לה.
שנית, לשנות את מבנה שוברי הגלים מול חופי אכדיה כך שלא יצברו כל-כך הרבה חול.
שלישית, לבנות מערכת מעקף חול אשר תחזיר את זרם החול שעוקף את המרינה במקום אל עומק הים אל החוף עצמו, בעולם קיימים לא מעט מתקנים כאלו.
בעצם אנו אומרים לא נכון לבנות עוד מערכת משבשת, יהיה נכון לתקן את השיבוש שכבר נגרם וכך למזער אותו.
המרינה היא פרויקט בסדר גודל של מיליארדים, מוסרית וגם מעשית, יזמי ובעלי הנכסים במרינה, וגם העירייה חייבים היום להחזיר ולהשקיע בשיקום הנזק לחוף.

[מאמר למקומון העיר צומת השרון]

בעצם לא בלוף אלא בלופון, אבל הוא מעיד על התנהלות של יעל גרמן בשנים האחרונות.
הסיפור הוא כזה, אתמול ירדתי לחוף סידנא-עלי ונדהמתי לראות כי נעלמה לה ערמת הזבל שמקדמת את פני הבאים לחוף כבר חודשים, לא רק זה אלא יד נעלמה אספה את הזבל וסדירה אותו ב10 שקי זבל.

העניין פשוט נראה לי מוזר, הרי רק שלשום יום שבת(ערב החג) הערמה עדיין "פיארה" את החוף, למה היה למישהו היה דחוף לנקות את הערמה דווקא ביום החג, תהיתי?
הרי חודשים העירייה יודעת על הערמה, אני בעצמי דווחתי על הזנחה במקום הן למנהל רשות החופים בהרצליה, והן למנכ"ל העירייה יחיעים השמשוני, כן כן זה שלא מנגב את האבק מהתחת.
לא רק זה, העברתי את הסיפור לאחד המקומונים, שאפילו שלח צלם, אבל משם מה המקומון לא פרסם את הסיפור?!?

פתרון התעלומה התגלה לי כשחזרתי הביתה וקראתי בYNET כתבה על האופנוע המשתולל בחוף והבריונות (כתבתי על זה לא פעם), מייד הבנתי למה ניקו את הערמה.
כנראה ידע מישהו שהסיפור הזה הולך לקבל חשיפה, ויבואו צלמים ויצלמו את החוף, אבל אוי לבושה, הכניסה לחוף ניראת כמו מזבלה, לא טוב לתדמית.

הנה מה ששודר בערוץ 10, שימו לב לשקי הזבל באזור השירותים

זה בעצם הסיפור, לעירייה בהובלת יעל גרמן לא היה ממש איכפת שחודשיים עומדת ערמת זבל בכניסה לחוף, וכל מי שבה לחוף ליהנות מהים נגעל מן הזבל. מה שכן איכפת הוא שלא יראו את הזבל בטלביזיה!

הסיפור הזה על ערמת הזבל הוא לא מקרה בודד אלא צורת התנהלות של יעל גרמן לאורך כל כהונתה בתפקיד ראש העירייה.
העשייה של יעל גרמן היא מכוונת תקשורתית בלבד, חיפוש אובססיבי של כותרות חיוביות, וניסיון בכל דרך למנוע כותרות שליליות.
היא כנראה מאמינה שלא משנה מה עושים אלא הכיסוי התקשורתי לעשייה זו, ולכן בחירת הנושאים שהיא מטפלת בהם היא כזו.
דוגמא נוספת לעניין הוא הסיפור של המעלית בחוף אכדיה, יעל גרמן רצתה ממומנט גרנדיוזי על החוף, אבל איך מלבינים ציבורית את בזבז המיליונים. פשוט קוראים למונומנט הזה מעלית לנכים והופ משתיקים את כל הביקורת, אוקיי כמעט את כל הביקורת.

יעל גרמן, כמו אויבנו, מאמינה שלא משנה מה עושים העיקר איך מיחצנים, גם כישלון בעבודת יחצנות טובה יכול להפך "להצלחה".
אני חושב שרוב תושבי הרצליה יודעים שמצב העיר שונה מאוד מבלופים שמופעים בתקשורת, כמעט כל תושב שפונה אליי ברחוב מעדכן אותי מה הוא חושב על החלטה כושלת זו או אחרת של יעל גרמן.

יעל גרמן היא אולי אשת יחסי ציבור מוכשרת אבל היא ראש עירייה כושלת, כמעט כל ההחלטות של יעל גרמן שהיה לנו בהן עניין היו גורעות, ולא רק זאת, הנזק של חלק מהחלטות אלו הוא בלתי הפיך.

עוד כתבות על יעל גרמן באתר זה לחצו כאן…