ארכיון הנושא 'סניף הרצליה'

סיכום פעילתי במועצת העיר הרצליה ב5 שנים האחרונות

יום ראשון, 29 לספטמבר 2013   מאת:

dror_fac_
להלן טבלה שמסכמת את פעילתי במועצת העיר, הטבלה כוללת רק את הפעילות במועצת העיר כפי שאפשר לקרוא בפרוטוקולים באתר העירייה.

הגשתי 93 שאילתות בשלל נושאים, בעיקר בנושא סביבה וחוף הים
הגשתי 73 הצעות לסדר בשלל נושאים, שוב בעיקר בנושא סביבה וחוף הים, חלקן עם ירון עולמי

הטבלה הזו לא כוללת פעילות נוספת בועדות תכנון שהקדשתי לה את רוב הזמן, השתתפתי בקרוב ל200 ישיבות ועדות תכנון(2 בכל חודש) הגשתי כ-30 דרישות לדיון במליאת הועדה. וכ10 ערר לועדת ערר(יחד עם ירון עולמי)

חשוב לציין כי כל הפעילות הזו הייתה בהתנדבות ללא קבלת שום תגמול כספי.(חברי מועצה שאינם סגני ראש עירייה אינם מקבלים תגמול כספי)

 

המשך »

צפו: המבצע הסודי של הירוקים בהרצליה נגד הניילונים בחוף

יום שבת, 28 לספטמבר 2013   מאת:

חשיפה, הפרוטוקולים הסודיים ממבצע של הירוקים בהרצליה לסילוק ניילונים מהחוף הצפוני.

ביום רביעי קיבלנו דיווח על מתקפת ניילונים מכל החזיתות שנפלטו בחוף הצפוני של הרצליה, כמויות גדולים של ניילונים נחתנו ללא התרעה של מערך המודיעין על החוף, חוף שאנחנו מנהלים מאבק שיהיו שמורת טבע ימית.

החלטנו להוציא צו 8, גייסנו מילואים ועשינו מצבע לסילוק הניילונים. מניסיון עבר אם לא מסלקים את הניילונים מייד שהם נפלטים הם מתכסים בחול ובסערה הבאה חוזרים לים.

המבצע עבר בהצלחה, כל השקיות הזבל שהבאנו מולאו בניילונים, וכמובן כוחותינו שובו לבסיסם בשולם.

להתראות במבצע הבא.
להצטרפות לדף הפייסבוק שלנו לחצו כאן…

תוכנית הירוקים בהרצליה לגינות קהילתיות

יום חמישי, 26 לספטמבר 2013   מאת:

גינה קהילתית

מן המאה האחרונה ועד היום מרבית מתושבי העולם, וכך גם בארץ, עברו לערים גדולות והתנתקו כמעט לגמרי מהידע ומההוויה של מלאכת ותהליכי גידול המזון אשר ליוו ותמכו במין האנושי עשרות אלפי שנים. תהליכים אלו גרמו לנו להכיר ולהוקיר את מחזורי הזריעה והקציר, פריון האדמה, חשיבותם של בעלי החיים בתהליך גידול צמחים, את מורכבות ורגישות המערכת האקולוגית הנוצרת בשדה ומסביבו, ואת חשיבות האיכר והישוב החקלאי.

אל הסביבה האורבנית המהירה- בה האספלט, התחבורה הסואנת, הקניונים, הפרסומות והזיהום שולטים- מתלוות תופעות קשות כגון תאונות דרכים, מחלות ריאה, אלימות, חומרנות, תרבות צריכה ובורות. אוכלוסיות כגון ילדים ונוער, קשישים ונכים נפגעים בצורה הכואבת ביותר. הגינה הקהילתית מספקת הזדמנות מפגש של הקהילה, לחיזוק הקשרים בין חברי
הקהילה/השכונה לעידוד עזרה הדדית, וליצרית סביבה אורבאנית נטולת ניכור החברתי ומחוברת יותר לטבע.

הגינה הקהילתית היא אי של יופי המשתנה מעונה לעונה ובו מגדלים בצורה בריאה ואורגנית עגבניות וירקות אחרים, עשבי תבלין ומרפא רב-שנתיים ונוריות באביב; גינה בה עובדים ביחד ואוכלים ממנה תושבי הבניינים והשכונה ; מקום בו ניתן להקשיב להרצאות ולעבוד בסדנאות אקולוגיות ו חברתיות, מקום בו יתקיימו ירידי אסיף קיץ וחורף ; מקום בו אפשר לתפוס קמת שלוות נפש באמצע עיר חסרת מנוחה.

מי יטפל ?

הגינה הקהילתית תשמש יושבי בניין אחד או מספר בניינים/בתים אשר יהיו שותפים באחזקתה. הגינה בהתאם לגודלה, אופי ארגונה והתמיכה שמחוריה, תהווה מוקד מפגש של מספר רב יותר של תושבים, כך שלמעשה יכול להתקבל כאן דפוס חדש של גינה שכונתית. הטיפול בגינה יכול להתנהל בשותפות עם המתנ"ס המקומי ו/או העירייה והאחזקה היום יומית
תתבצע עי' ארגון עצמאי של תושבי שכונה מסורים לעניין ואחראים על הפעלה ותחזוק הגינה. אנשים המשוגעים לדבר בארגונים סביבתיים או החיים באזור הגינה יכולים לספק את הידע והכלים לתושבים המקומיים ולשדרג את הגינה הקהילתית גם בהסברה והפצה, על כך אוסיף בהמשך שאגע בנושא 'קבוצת גינון קהילתי'.

זה משהוא חדש ?

הרעיון של הבאת חקלאות בקנה מידה גנני לאמצע העיר הוא למעשה די אוונגרדי וחלוצי, לא מדובר אף ברעיון מהפכני משום שבעבר לא התקיימו גינות קהילתיות בערים גדולות.
מקרים המזכירים גינון קהילתי עירוני נגלה במחצית המאה ה-19 באירופה תחת השם 'גני שרבר' או 'גני חלקות'. שיטה זו פותחה עי' ד"ר דניאל שרבר בגרמניה ואף עברה לאנגליה ומטרתה הייתה לספק למאות אלפי האיכרים- שעברו לערים הגדולות במהלך המהפכה התעשייתית- אפשרות להשלים את סל המזון שלהם.

הגן המשפחתי, אשר הוחכר למשפחה או למספר משפחות בשולי העיר, כלל חלקה לגידול ירקות עצי פרי אחדים, גדר חיה, ערוגה מעורבת של פרחים וצמחי נוי וסוכה המשמשת את המשפחה ואורחיה לשהות בחיק הטבע. שיטה זו עדיין מקובלת כיום בארצות מתועשות הן במערב והן במזרח. בימינו נמצא דוגמאות לגינון קהילתי פנים-עירוני כאשר ההשראה והביצוע מגיעים מתפיסות סביבתיות-חברתיות שהחלו להתפשט בשנות ה-60 וה-70 בעולם המתועש.

בארה"ב נעשו מספר ניסיונות מעניינים בתחום זה לדוגמה " גינות למען השלום" בניו-יורק ושיקאגו ביזמת הפרופ' קארל לין; גינות קהילתיות בניו-יורק פרי פעילותם של ארגוני סביבה מקומיים כגון 'בוהן ירוקה'  Green Thumb או פעולותיהם של 'הגרילות הירוקות' בהארלם. ניסיונות אלו מבוססים על שת"פ של הקהילה בשכונה ועל עשייה עצמית, תוך שימוש בחומרים זולים ובעבודה בהתנדבות לשיפור הסביבה. עבודות דומות נעשו בכל המדינות המתועשות באירופה. (אילן, שלמה, הגן הפורה, 1997, פרק 31 'הגינה בעיר' )

איפה ?

גינה קהילתית יכולה להיות פרי יוזמתו של דייר בודד אחד ובשותפות עם ועד הבית כאשר גודלה לא עולה על 10 מ"ר כגודל אחת מהחלקות המקיפות את הבית או אלו שמתחתיו.
גודל הגינה הקהילתית יכול להגיע אף לגודל מספר חצרות בניין 100-200 מ"ר , בינות לבניינים, בחצר משותפת, בחלקות מוזנחות אשר עומדות בין הכיסאות של ועדות תכנון וגורמי נדל"ן. מקומות פוטנציאליים נוספים יכולים להיות בחלקות ספציפיות בבתי ספר , אוניברסיטאות, בתי אבות, מעונות חוסים, פארקים, בסמוך למקלטים ציבוריים בתי
חולים ועוד.

מה השיטה ?

מוסדות כגון משרד החקלאות, איכות הסביבה והחינוך, עיריות, הקק"ל, המועצה לישראל יפה, החברה למתנ"סים, צריכים לעודד ולתמוך במעורבות האישית של האוכלוסייה ע"י שיתוף פעולה פורה עם תושבי השכונה ו/או הארגון יזמי הגינה.

שיתוף פעולה מוסדי עם יזמי הגינה הקהילתית העירונית יכול להתבטא .ב…

א. תמיכה מנהלתית: חכירת החלקות ליזמי הגינה (ארגון, תנועת נוער, קבוצת דיירים ) לפי חוזה בו מתחייבים היזמים להכשיר ולעבוד את החלקה לתקופה מוגדרת.
ב. תמיכה כלכלית: הענקת תקציב שנתי לרכישת זרעים, שתילים, דשן, מחסן, וכלי עבודה .
ג. הפנמת עלויות המים המוקצים לגינה.
ד. הספקת שלטים וגדר.
ה. הנחיית גנני העירייה לספק גזם טרי מגינות הנוי ולשנע אותו לגינה העירונית הסמוכה.
ו. קומבינציה של מספר סעיפים.

העירייה תתמוך כספית בחלק מעלויות הגינות ובאמצעות מתנדבים ועמותות העוסקות בנושא תספק תמיכה והדרכה :

  • ידע מקצועי על תהליכים, בעיות ושיטות אורגניות לגידול חלקת ירקות, עשבי תבלין ורפואה ופרחים ( חשיבות ערמת הקומפוסט, הפיכת אדמה, ערוגות מוגבהות , מידע בסיסי על צמחים וכו' ) כל זאת דרך פלייר-עלון-חוברת במפגשים, הרצאות במתנ"ס או באחת הדירות .
  • עזרה בפרסום שכונתי של הגינה הקהילתית ושל אירועי הגינה . ( פוסטר, דוכן מכתבים לדיירים וכו' ).
  • עזרה בכוח אדם ובכלים באירועי הגינה הקהילתית השכונתיים כגון יום הכשרת האדמה לחרישה וזריעה, יום השתילה, יום אסיף, יום בניית גדר, וכו'.
  • עזרה בגיבוש ואיגוד קואליציית התושבים המעונינים לטפל בגינה ובבניית הקשר עם הרשויות (איך לגייס כספים, איך להפיץ חומרים וכו').

הקבוצה יכולה למנות במינימום של 15-20 איש של משוגעים/ות לדבר לארגן מגבית של 50-100₪ בשנה ( כל זאת אם אין מדובר לפנות לקרנות שונות ) ולהקצות חלק מהכספים לפרסום פליירים וחוברות, רכישת כלי עבודה (מעדר, קלשון , מגרפה, עתים, וכדומה ). הקבוצה צריכה לפרסם את שירותיה דרך פרסום בשכונות ומפגשים עם ועדי שכונות,
באינטרנט וברשתות חברתיות.

פרוייקט זה חשוב שיהיה מוכר וייתכן גם מתוקצב בחלקו כפרוייקט בעל אופי חינוכי וקהילתי ע"י הרשויות המקומיות. חשוב שיהיה מוכר בארגוני הסביבה ומופץ בפרסומים שלהם.

על הקבוצה לארגן מקום אחסון לכלי עבודה, חומרי הפצה כגון פליירים רגילים, עלונים עם מידע מורכב יותר, וחוברות מתומצתות בנושא גינון אורגני בסיסי, לא להפצה אלא להדרכה של פעילים חדשים בקבוצה ושל תושבים המעויינים לעבוד על גינה קהילתית.

חשוב לשמור גם על קשר רציף עם האנשים שאתם הקבוצה עבדה לשם פתרון ותמיכה במקרים של בעיות וכו'.

* * *

דרור עזרא – ראיון בקול הרצליה

יום שבת, 21 לספטמבר 2013   מאת:

"אנחנו נשמח אם נקבל 3 מנדטים"

חבר מועצת העיר הרצליה דרור עזרא ("הירוקים") מקווה להגדיל את כוחו במועצה הבאה. ל"לוקאל" הוא מפרט את עיקרי ההישגים שלו הקדנציה ומה הנושאים שהוא מעוניין לקדם
5 שנים לאחר שנבחר למועצה בראשות רשימת "הירוקים" בהרצליה, מקווה חבר המועצה דרור עזרא להגדיל את כוחו במועצה הבאה. עזרא (יו"ר "הירוקים" בהרצליה, רכז תחום ים וחופים במפלגה, מ"מ יו"ר המפלגה הארצית), היווה, ביחד עם ירון עולמי, את האופוזיציה ליעל גרמן בקדנציה האחרונה.
img_2488_cr3

– דרור, מהם הישגיך העיקריים בקדנציה האחרונה?

"הצלחנו לבטל את תוכנית חילופי הקרקעות של הכשרת הישוב על חניון חוף זבולון, מנענו את הרס חוף זבולון בכך שעצרנו את הקמת שלב ב' של הטיילת, בזכותנו הוקפאה תוכנית המגדלים באכדיה, ועוד. הכי חשוב זה שהצלחנו להעלות את המודעות לנושא הסביבה והחופים".

– נטען נגדך שהיית יותר מדי אנטי גרמן ופעילויות העירייה. מה תגובתך לכך?

"אנשים אחרים אמרו לי שהייתי רך מדי עם גרמן. הייתי ענייני. הניסיון שלה לסתום לי את הפה בדרכים שונות ומשונות היה מיותר. בכל אופן גרמן לא כאן ומה שמעניין אותנו זה לשפר את איכות החיים בעיר".

– מהם הדברים הגרועים והטובים שהעירייה עשתה בתחום איכות הסביבה?

"היו לא מעט מעשים גרועים. העירייה התנהלה באופן פזיז ולא תקין בחופי העיר. הכי חמור היה הרס חוף אפולוניה. כל פעם שאני שם נחמץ לי הלב על מה שנעשה, אבל אני מקווה שנוכל לתקן זאת בקדנציה הקרובה. הדברים הטובים זה שמירה על בריכת החורף, וקידום עמידה בתקן בנייה ירוקה".

– מהם הדברים שתרצה לקדם במידה ותיבחר למועצה?

"טיפול נכון בחופים, קידום תחבורה ציבורית ואופניים, שמירה על הטבע ושטחים פתוחים, תחבורה ציבורית בשבת לים ולפארק, ולהמשיך לפעול למען מינהל תקין ושקיפות".

– האם יש לך סיכוי להכניס יותר ממנדט וכמה מנדטים יספקו אותך?

"בהחלט שיש סיכוי להכניס יותר ממנדט מאחר ויש תושבים רבים שמעריכים את המאמץ שהושקע בהתנדבות בפעילות הציבורית, ואת העובדה שאנחנו חפים מאינטרסים זרים. אנחנו נשמח אם נקבל 3 מנדטים".

– במי אתה תומך לראשות העירייה?

"הרשימה לא תתמוך באף מועמד, אבל אני אישית אצביע לירון עולמי כי לדעתי הוא הכי מתאים. היה לנו שיתוף פעולה פורה ואני מאוד מעריך אותו".

לראיון המלא באתר לוקל לחצו כאן…

עוד על העשייה של הירוקים בהרצליה לחצו כאן..
למצע של הירוקים בהרצליה לחצו כאן…

עצומה למען תחבורה ציבורית בשבת בהרצליה

יום ראשון, 15 לספטמבר 2013   מאת:

shabat450

לחצו כאן והצטרפו לעצומה שלנו…

סליחה מחופי הרצליה

יום שישי, 13 לספטמבר 2013   מאת:

למי מגיע סליחה בהרצליה? לחופים!
על הביוב, על הבטון, על המסחור, על הרס חוף אפולוניה, על הרס החוף הנפרד, על הבטון בחוף השרון, ועוד ועוד…

עושים את הדבר הנכון תמוכים בירוקים

להצטרפות לפייסבוק של הירוקים בהרצליה לחצו כאן…

פרויקט המחזור בהרצליה נכשל

יום ראשון, 01 לספטמבר 2013   מאת:

קל מאוד לבחון אם העיר הרצליה ממחזרת יותר, מאז שהוכנסו לעיר הפחים הכתומים, הסגולים, הכחולים ועוד כמה צבעים שאולי שכחתי.
הדרך לבחון את היא ע"י בדיקה של הנתונים הכמותיים של האשפה שנשלחת להטמנה, וזה בדיוק מה שעשיתי.
מתברר כי עד לפני שנה בעיר הרצליה לא שקלו את האשפה שנשלחת להטמנה, והשקילה החלה רק בספטמבר 2012, לפי הנתונים שקיבלתי מן העירייה, אין בעצם שינוי מהותי בכמות האשפה שנשלחת להטמנה.

hatmana
מן הנתונים הללו עולה שחודש יולי 2013, שלגביו יש את הנתונים האחרונים כמות האשפה שנשלחה להטמנה היא השנייה הגובה ביותר השנה אחרי מרס.
ככול הידוע לי ביולי האחרון הפחים בכל צבעי הקשת כבר נפרסו ברחבי העיר, כלומר שפרויקט המחזור לא הוריד כלל את כמויות האשפה.
עוד אינדיקציה לכישלון הייתה בישיבת המועצה לפני כמה שבועות, בה התבקשנו לאשר הוספה תקציב ענקית של 3 מיליון שקל לתקציב פינוי האשפה, מדובר בהוספה של 20% לסעיף תקציבי שאומר להיות הכי יציב בתקציב העירוני.
ששאלתי מדוע התוספת נאמר לי כי העירייה נאלצת לעשות פינוי אשפה של שלוש פעמים בשבוע, ולא פעמיים כפי שהם צפו שיקרה עם תחילת פרויקט המחזור.
המשמעות היא, שהעירייה השקיעה בפרויקט המחזור, ולא קיבלה שום תוצאת בשטח, לא בהפחתה של כמות האשפה שנשלחת להטמנה, וגם לא בהפחת מספר ימי הפינוי.

 

למה זה נכשל?

לדעתי, היו כמה סיבות לכישלון שנובעות מאי הפרדה לפסולת יבשה ורטובהhalf--rohav-19_25

  1. המשרד להגנת הסביבה יצא בזמנו עם קמפיין להפרדת אשפה, הקמפיין דיבר על שני פחים, אחד ירוק ושני חום, החום לאשפה רטובה וירוק לכל השאר.
    הכוונה היית שבכל בית יהיו שני פחים, וכך באופן פשוט מפרידים את הפסולות, הפח עם הפסולת הרטובה יכול לשמש כפסולת אורגנית ואילו הפח לפסולת יבשה למיון ולמחזור. פשוט וקל.
    בהרצליה הלכו בדרך שונה לחלוטין, אין הפרדה לפסולת רטובה ויבשה כמו שהמשרד להגנת הסביבה ממליץ, יש כמה וכמה קטגוריות, ולא רק זאת בחלק מן העיר לא הוסיפו פחים כתומים לכל בניין, ואם מישהו רוצה להפריד את האריזות הוא צריך ללכת לפח מיוחד שנמצא לפעמים במרחק מאות מטרים. בקיצור לא פשוט ולא קל.
  2. עניין הפחים הוא די משמעותי גם בהיבט הסברתי, כל התושבים נשארו עם הפחים הישנים, לחלק הוספו פחים כתומים. זה הוביל רבים להישאר עם הרגל לשפך את הזבל לפח הישן ולא להתחשב בפח הכתום הנוסף. כפי שאפשר לראות מן הנתונים מאמצי הסברה שהעירייה עשתה לא נשאו פרי מן הסיבה הפשוטה שאין שלא היה שינוי פיסי בפחים.
  3. עניין נוסף זו הדרישה מרוב האזרחים לעבור ממצב שהם לא מפרידים פסולת בכלל בתוך הבית, למצב שהם מפרידים ל5 או 6 קטגוריות. זה מצב קיצוני שיגרם לאדישות לרוב האנשים, וגם קושי לוגיסטי לאתר מקום בבתים להפרדה הזו, זאת במקום מצב שמפרידים לשניים.
  4. היה כאן ניסיון לחיסכון, במקום להקים מערך פינוי פסולת רטובה ופסולת יבשה, רצו להישאר עם מערך הפינוי הקיים ולגבי המחזור להשתמש במערך פינוי של חברות פרטיות ללא עלות.

אני כמובן לא שולל את מרכזי המחזור שמאפשר הפרדה לכמה וכמה קטגוריות אבל אלו צריכים להיות בנוסף להפרדה הבסיסית לפסולת רטובה ויבשה.
אגב, הערים השכנות שלנו, רמת השרון, רעננה וכפר סבא, קיבלו את הנחיה של המשרד להגנת הסביבה, והן גם זוכות למענקים במיליונים מן המדינה.
בעיריית הרצליה, חשבו שהם יותר חכמים מכולם וניסו להמציא שיטה חדשה, ונכשלו. האמת, זו תפיסת עולם שאני רואה לא פעם בעיריית הרצליה, יהירות חסרת היגיון, ולא פעם דברים נעשים בדרכים עקומות במקום לתקן אתם, משקרים לציבור, או משתמשים בדורסנות, לי זה קרה לא פעם.
במקרה הזה, הנתונים לא משקרים, גם נותני הטמנה וגם תוספת התקציב

כתבת ברשת ב' על פסק הדין בנוגע לטיילת בחוף זבולון

יום ראשון, 10 למרץ 2013   מאת:

כתבתו של נועם בר שלום מהיומן "צבע הכסף", 10.3.13, על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לבטל את היתר הבניה לטיילת בחוף זבולון בהרצליה. למורת רוחה של עירית הרצליה (וגם יעל גרמן) ולשביעות רצונם של פעילי החופים..

חבר מועצת העיר מטעם הירוקים דרור עזרא, תקף בעקבות ההחלטה את חברת הכנסת הטרייה יעל גרמן, שעד לפני מספר חודשים עוד כיהנה כראש עיריית הרצליה: "מדובר בכישלון חרוץ שלה ושל מהנדסת העיר לשעבר דניאלה פוסק", אמר, "גרמן שמה על הפרוייקט הזה את כל כובד משקלה וביקשה להשקיע בשדרוג הטיילת כ-16 מיליון שקל לפחות. היתר הבנייה שהוצא בזמנו היה ברשות הרישוי, באישור ראש העיר ומהנדס העיר בלבד, מבלי שנידון בוועדה זו או אחרת, כך שגם חברי מועצת העיר לא ידעו על כך דבר, שלא לדבר על תושבי העיר שבוקר אחד התעוררו לקול עבודות הטרקטורים במקום".

עוד הוסיף עזרא כי "התוכנית שביקשה גרמן לקדם חלה 10-20 מטר מקו החוף ולכן כללה קביעת יסודות בעומק של 12 מטר מתחת לאדמה. פסק הדין עושה צדק לאחר כשנתיים של התדיינות בוועדות ערר ובתי משפט וחושף את התנהלות ראש העיר בזמנו"

לכתבה בYNET לחצו כאן…

לכתבה בכלכליסט לחצו כאן…

לכתבה בדה מרקר לחצו כאן…

"נצבע את הכנסת בירוק": רם פרייס ודרור עזרא מסתערים

יום שלישי, 18 לדצמבר 2012   מאת:

לא דופקים חשבון ליעל גרמן ומרים פיירברג, נשבעים להילחם בברוני ההון וישלחו לכלא את מי שיפגע בבעלי החיים. דרור עזרא ועו"ד רם פרייס-סיטון (כן, ההוא מ"האח הגדול"), מועמדי מפלגת הירוקים לכנסת, לא יתנו לאף אחד לפגוע בטבע. אם הם רק יצליחו להיבחר

צילום: אסף פרידמן

אם הכול ילך לפי התוכניות שלהם, והציבור הישראלי יצביע למען איכות הסביבה, יכהנו בכנסת שני תושבים מאזור השרון המועמדים מטעם מפלגת הירוקים. חבר מועצת עיריית הרצליה, דרור עזרא (39) ועו"ד רם פרייס-סיטון (28), יו"ר מפלגת הירוקים בנתניה, נבחרו לרשימות מועמדי המפלגה לכנסת. "אנחנו נצבע את הכנסת בירוק", הם מבטיחים.

"עוד כנער למדתי על בשרי שאסור לחכות שהמפגע הסביבתי יגיע לחצר האחורית שלך", מציג פרייס-סיטון את המניע להחלטתו להתמודד. "אנשים בדרך כלל לא חשים את זה, למרות שמה שנמצא ליד הבית זה הדבר הכי קריטי: מים ואוויר. הגיע הזמן לשנות את סדר העדיפויות הלאומי".

"צריך לזכור שישראל היא מדינה קטנה בשטחה וצפופה באוכלוסיה. הלחצים על השטחים הפתוחים הם אדירים, ואין שכבת הגנה עליהם. אין כיפת ברזל על השטחים הפתוחים, כי יש אינטרסים אדירים של כסף ונדל"ן, ומול זה אין שום כוח רציני", מוסיף עזרא. "אנחנו רואים בשני העשורים האחרונים שפיסה אחר פיסה, בעיקר באזור השרון, נגזלים והופכים לפיסת בטון ואספלט".

לכתבה המלאה בNRG לחצו כאן…

תעלומה: הכתם הצהוב שהופיע בחופי הרצליה

יום רביעי, 13 ליוני 2012   מאת:

בגלל החורף ברוך הגשמים נצפה כתם צהוב וגדול בחוף אפולוניה. המקור: ככל הנראה פיצוץ במפעל תע"ש בשנות ה-90. המשרד להגנת הסביבה: החומר אינו מסוכן

את דרור עזרא, חבר מועצת עיריית הרצליה ואיש מפלגת הירוקים, זה לא מרגיע. "הבדיקה שבוצעה בעבר הייתה רק לחומר שיוצר את הצבע הצהוב, חומרים אחרים לא נבדקו ולכן קיים חשש כבד שיש חומר כאלו". לדבריו, במקום יש ריח כימי חריף. "

לכתב באתר NRG לחצו כאן…