ברוכים הבאים לעיר הסודית – צריפין
21 ליוני 2007 מאת: אתר וואלה!משרד הביטחון שינה בחשאי ייעוד צריפין מאזור כפרי לבנייה עירונית עם 80 אלף תושבים – תושבים בראשל"צ יתנגדו
כן עוזבים את העיר
21 ליוני 2007 מאת: אתר הארץתל אביב, כמו ירושלים, מזדקנת. מבעד לתדמית השוקקת של עיר בלי הפסקה חל תהליך כרסום חמור ועקבי במעמד הביניים בתל אביב – זה המחזיק למעשה את העיר על כתפיו. עליית מחירי הדיור באזור המרכז, ובעיקר בתל אביב, לא מאפשרים לדור ההמשך של תושבי העיר, בעל משפחות חדשות, לגור בעיר שבה נולדו.
"על מערכת החינוך לשלב את לימודי איכות הסביבה כמקצוע מורחב, בעל תגמול גבוה "
20 ליוני 2007 מאת: דובר מפלגה הירוקיםפנייתו של ויסנר לשרה בא בעקבות הכוונה לא לפתוח השנה את מגמת איכות הסביבה בתיכון "בליך" ברמת גן . "העדר ביקוש של תלמידים להרחיב את הידע בנושא הסביבתי ואי פתיחת המגמה פירושם אחד- כישלון המערכת בהטמעת הדאגה לסביבה, האחריות של האדם למפגעים סביבתיים, ויכולתנו למנוע את אותם מפגעים".
יו"ר מפלגת הירוקים, פאר ויסנר, מבקש משרת החינוך, יולי תמיר, לתגמל את מגמות איכות הסביבה בבתי הספר התיכוניים בארץ בבונוסים כפי שנהוג במגמות אחרות.
יו"ר מפלגת הירוקים, פאר ויסנר, פנה לשרת החינוך , בעקבות ההחלטה של הנהלת תיכון בליך ברמת גן שלא לפתוח את מגמת איכות הסביבה בשנת הלימודים הבאה בגלל ביקוש נמוך של תלמידים.
למפלגת הירוקים נודע כי הביקוש הנמוך נובע מהעובדה כי בית הספר לא מייחצן את המגמה , אינו נותן בונוסים לתלמידי המגמה, כפי שנהוג במגמות אחרות ומשדר לתלמידים כי "המגמה אינה נחשבת" , כלשונם של תלמידים בבית הספר, אשר טוענים כי "המגמה חשובה ומתוחכמת".
יצוין כי בשנה שעברה קיבל תלמיד המגמה תעודת הצטיינות ממשרד החינוך על עבודת מחקר שביצע. ותיכון "בליך" אף קיבל מכתב ממשרד החינוך כי מדובר במגמה עם הציונים הכי גבוהים בכל הארץ בתחום איכות הסביבה.
במכתבו לשרת החינוך, יולי תמיר, אומר יו"ר מפלגת הירוקים, פאר ויסנר: "העדר ביקוש של תלמידים ואי פתיחת המגמה פירושם אחד- כישלון המערכת בהטמעת הדאגה לסביבה, האחריות של האדם למפגעים סביבתיים, היכולת שלנו למנוע את אותם מפגעים. אם נושא איכות הסביבה והדאגה לה לא יעמוד בראש מעייניו של דור העתיד , ביום בו תשיג את מדינת ישראל את השלום המיוחל עם אויביה , לא יישאר לילדנו – דור העתיד – היכן ללמוד, היכן לחיות וכד'. המודעות לנושא איכות הסביבה הולכת וגוברת בקרב הציבור ובחשיפה בתקשורת בארץ ובעולם. באחרונה, התפרסם דו"ח חמור המתריע על התחממות כדור הארץ והגורמים לכך. האדם- הוא הגורם המרכזי להתחממות, ואזרחי מדינת ישראל אינם יוצאים מן הכלל. בידי כל אחד מתושבי ישראל האמצעים והכלים לצמצם את הפגיעה בסביבה ולצמצם הפגיעה בכדור הארץ. החינוך הוא אחד הכלים המרכזים לכך."
במכתב לתמיר מבקש ויסנר: "כדי למנוע מצב דומה בבתי ספר אחרים בארץ ועל מנת לעודד תלמידים במערכת החינוך ללמוד לימודי איכות סביבה הנני מבקש מכבודה להורות על תגמול מועדף למגמת איכות הסביבה בכל מערכת החינוך בארץ בדומה לנעשה במקצועות אחרים.
כמו כן הנני מבקש מגברתי להתערב בהחלטת תיכון בליך ולבטל את ההחלטה שלא לפתוח את המגמה בשנת הלימודים הבאה".
עומדים על קרקע נקייה
18 ליוני 2007 מאת: דרור עזראלרגל קידומה של הצעת חוק לשיקום קרקעות מזוהמות בישראל שנועדה לטהר מתחמי נדל"ן מזוהמים, לטובת פרוייקטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים מקיימת 'אדם טבע ודין' כנס המוקדש לבעיית קרקעות מזוהמות במדינת ישראל.
בכנס שיתקיים ב-27 לחודש יוני במלון שרתון סיטי טאוטר ברמת-גן, תוצג תמונת מצב של הקרקעות המזוהמות בישראל, הנזקים הנגרמים למשק כתוצאה מזיהום קרקע ומים והתמודדות רשויות המים עם קרקעות מזוהמות. בכנס גם יוצגו הפתרונות הפרקטיים (מודלים ישימים וטכנולוגיות חדישות) לפיתרון הבעייה.
חופי עכו סגורים בגלל זיהום
15 ליוני 2007 מאת: אתר וואלה!שפכים המוזרמים מנחל נעמן מזהמים את הים, אבל אין אף מכון טיהור שיכול לקלוט אותם. סיכויים קלושים לפתיחת החופים הקיץ
די לגטאות של עשירים
14 ליוני 2007 מאת: אתר הארץהקמת גדר ההפרדה בישראל הולכת ותופסת תאוצה, והכוונה אינה במובן המדיני-ביטחוני. מתחת לאף של כל אחד ואחת מאתנו מתקדם תהליך ההתנתקות, שבו נהפכות שכונות רבות בתוך ערים או בסמוך לקיבוצים, משכונות פתוחות לשכונות סגורות. הסגירות מתבטאת בהצבת גדרות, חומות ושמירה בכניסה לשכונה.
הירוקים קובלים על אירוע פרטי שערכה בזק בגן הלאומי סידנא עלי
14 ליוני 2007 מאת: אתר LOCAL"על רשות הטבע והגנים לפעול להפסקת התופעה של הפקת אירועים בגן הלאומי. לא חוף הים ולא המצוק הינם גן אירועים פרטי"
במפלגת הירוקים זועמים על אירוע פרטי שערכה חברת בזק על המצוק של סידנא עלי בהרצליה, מעל החוף. רכז פורום השרון במפלגה, דרור עזרא, שלח השבוע מכתב למנכ"ל רשות הטבע והגנים, אלי אמיתי, בו הוא קובל על קיום האירוע, לטענתו בניגוד לחוק. לדבריו, נציגי מפלגת הירוקים דיווחו גם הפעם על הכוונה לקיים אירוע על המצוק, אך שוב העניין לא טופל.
גדר הפרדה בתוכנו
14 ליוני 2007 מאת: פאר ויסנרהקמת גדר ההפרדה בישראל הולכת ותופסת תאוצה, והכוונה אינה במובן המדיני-ביטחוני. מתחת לאף של כל אחד ואחת מאתנו מתקדם תהליך ההתנתקות, שבו נהפכות שכונות רבות בתוך ערים או בסמוך לקיבוצים, משכונות פתוחות לשכונות סגורות. הסגירות מתבטאת בהצבת גדרות, חומות ושמירה בכניסה לשכונה.
התופעה כבר קיימת בראשון לציון, בארסוף ובמקומות נוספים. בימים אלה עלה העניין על הפרק בפרויקט פארק צמרת בתל אביב, שיוזמיו מעוניינים להפוך אותו לשכונה סגורה.
ניסיון דומה, לסגור שטח ציבורי ולהפכו לשמורה סגורה, התרחש בפרויקט אנדרומדה ביפו, ואף הגיע לדיונים בוועדה לשמירת הסביבה החופית. תושבי יפו המתגוררים סמוך לפרויקט דרשו כי הבעלים יאפשרו להם ולשאר תושבי יפו לעבור בחופשיות ברחובות שבין הבניינים. תוכניות הבנייה שלפיהן הוקמה גבעת אנדרומדה קבעו שעל החברה המנהלת את הפרויקט לאפשר מעבר כזה, בין רחוב יפת לחוף הים.
הסעיף הזה הוכנס בזמנו, לפי דרישתה המפורשת של עיריית תל אביב-יפו. אך למרות קיומו, הפכה הגבעה לשכונה סגורה, אשר נפתחה בהמשך.
סגירת השכונות מתבצעת על ידי תושבי השכונות עצמם, בעלי הון על פי רוב, המבקשים לבדל עצמם מהעם ולשדר מסר ש"אנחנו ואתם לא אותו הדבר". צעד זה פוגע במרקם החברתי בארץ.
במו ידם ובדרך כוחנית, יוצרים בעלי הממון גטאות ובידול בין אזרחים במדינת ישראל. מדובר בהפרדה לכל דבר ועניין, בראש ובראשונה בין מעמדות, אך גם בין קהילות הנבדלות זו מזו. ההפרדה פוגעת בצדק הסביבתי, בצדק החברתי ובזכויות האדם.
לאף אחד מבעלי הממון אשר רוצים להשתלט על השטח הציבורי אין זכות לעשות כן, משום שהשטח הציבורי הוא של כולנו.
התירוץ שבו משתמשים סוגרי השכונות למיניהם, הוא הרצון לאבטח את דיירי השכונות מפני פעילויות עברייניות. זאת, בשעה שהם גוזלים שטחים השייכים לציבור הרחב. אם הפשע מציק לבעלי הממון, יואילו בטובם להתגייס למלחמה בו ולא יסתגרו להם מאחורי שערי ברזל.
משטרת ישראל אחראית על האבטחה במדינה וממונה על השמירה על ביטחונם של אזרחיה, בהם גם דיירי השכונות הסגורות. אם מקננת בתושבים חרדה, עליהם לפעול מול המשטרה ולא לקחת לידיהם את החוק.
ראשי רשויות מקומיות, מועצות אזוריות, וועדות התכנון מחויבים לעמוד בפרץ ובלחץ הכבד המופעל עליהם מצד בעלי ממון, ולהתנגד בתקיפות לתופעה של סגירת שכונות והשתלטות על שטחים ציבוריים פתוחים.
לראשי הערים קשה לעתים לעמוד מול בעלי ההון, במיוחד כשהם זוכים להטבות אישיות או עירונית מצדם, אך אסור להם לאשר הקמת שכונות כאלה.
השכונות הסגורות הן שלב נוסף באובדן הסולידריות החברתית. הן מונעות מגע ודיאלוג בין המסתגרים לבין אלה שנותרים מחוץ לשכונה.
ככל שהפערים הכלכליים באוכלוסייה יגדלו, יתעצמו גם המתחים וההתנכרות בין החזקים לחלשים – החזקים ידחקו את החלשים לכל פינה אפשרית, כדי שלא ייאלצו לראות אותם. היום סוגרים שכונות, ומחר ייסגרו ערים – אולי את סביון וכפר שמריהו?
תופעת השכונות הסגורות מקובלת במקומות שבהם הפשע גואה, בעיקר במדינות עולם שלישי. האם משמעותה של התעצמות התופעה בישראל היא שגם ישראל בדרכה להיות מדינת עולם שלישי
מטיילים בעקבות הביוב
11 ליוני 2007 מאת: אתר NRGלשלל ההצעות לטיולים שתקבלו הקיץ מצטרפת הצעה עם ריח מעניין. איגוד ערים דן לביוב פותח מרכז מבקרים, שיציע הדרכות וסיורים בנתיב הביוב הישראלי
המדינה כמתחם שפיים
11 ליוני 2007 מאת: אתר הארץבזמן שעל סדר יומה של הכנסת ניצבת ביתר שאת סוגיית ההפרטה, כדאי לשים לב במיוחד לנושא הקרקעות הציבוריות, המהוות יותר מ-90% מכלל הקרקעות בישראל. להפרטה של קרקעות אלה, המנוהלות כיום על ידי מינהל מקרקעי ישראל, עשויות להיות השלכות גורליות ובלתי הפיכות.
RSS
