מה לא נכתב ומה לא נאמר כבר על הטרור ועל הדרך האפקטיבית ביותר להלחם בו. המשותף למרבית הרעיונות והמאמצים למיגור הטרור, הן ברמה המקומית והן ברמה הגלובאלית, הוא העובדה שהם מנסים לטפל רק בתוצרי הטרור ולא במקורותיו. הם מנסים להרוג את היתושים במקום לייבש השלוליות שבהן הם צומחים. צריך וחובה להלחם בחורמה בטרור ובטרוריסטים בכל מקום ובכל שעה, אך במקביל חייב להיעשות מאמץ גלובאלי אמיתי לייבש את המקורות המזינים אותו, ובעידן הכלכלה הגלובאלית והטרור הגלובאלי המקור הזה הוא אחד: הפטרו-דולרים.

המאמץ של ממשל בוש מאז ה- 11 בספטמבר להפצת הרעיון הדמוקרטי כדרך למלחמה בטרור ראוי להערכה, פחות בגלל הצלחתו ויותר הודות לניסיון שלו לגעת בשורש הדברים. לא ברור עוד מה יעלה בגורל המלחמה בעיראק ועל כל פנים מוקדם מדי להתנבא, אך ברור שישנה דרך נוספת. בין המלחמה היסודית באמצעות הפצת ערכי הדמוקרטיה, שגם אם תצלח בוודאי תארך עוד זמן, לבין המלחמה היומיומית, הקונבנציונלית, הכמעט סיזיפית בכל תא טרור ברחבי הגלובוס, יש את דרך ביניים, הדרך הירוקה: פיתוח אנרגיות חלופיות לאנרגית נפט. צמצום התלות של העולם המערבי בנפט תוריד עד למינימום את המשאבים האדירים המועברים לארגוני טרור על-ידי חלק מן המשטרים האסלאמיים ובכך תצמצם את פוטנציאל ההרס שלו באופן משמעותי; מעבר לעטיפה האידיאולוגית המשווקת על-ידי מטיפי הג'יהאד, הטרוריסט עצמו מופעל לרוב על-ידי תמריצים כלכליים, ויכולתו להזיק היא בין היתר פונקציה של משאביו החומריים. זו אינה משאלת לב תמימה או הזויה. שבדיה, ארה"ב ועוד מדינות רבות כבר הכריזו על כוונתם לפטור את כלכלותיהן מהתלות ההרסנית בנפט לטובת אנרגיות חלופיות.

לישראל, כמי שחווה באופן האינטנסיבי ביותר את הטרור, שמור מקום של כבוד במערכה זו, ולכך מצטרפות שלוש סיבות: ראשית, ישראל היא מדינה קטנה ושטופת שמש, קרי מקור אנרגיה ירוק, במשך 11 חודשים בשנה.
שנית, ישראל היא מעצמת מחקר ופיתוח מן המתקדמות בעולם בכלל ובתחום של האנרגיות החלופיות בפרט.
שלישית, בישראל, בניגוד לארצות הברית, אין לובי חזק של תאגידי נפט המעכבים את פיתוח האנרגיות החלופיות בשל החשש שהוא יפגע במקור הכנסתם הנוכחי.
הודות לכל אלה ישראל צריכה ויכולה להוביל מגמה עולמית זו, שבוודאי עוד תגבר, ולשמש עבורה דוגמא ומופת. כחלק מהחזון לשני העשורים הקרובים צריכה ממשלת ישראל להכריז כי תוך 10 שנים היא תוריד את צריכת הנפט שלה בלפחות 50%. בכך היא תמחיש לעולם המערבי הלכה ומעשה כי התמכרותו המסוכנת לנפט היא לא יותר מאשר הרגל מגונה ו/או עצלות מבישה.

כמובן שהמעבר לאנרגיות חלופיות אינו יכול להיעשות ביום אחד. במסגרת אימוץ סדר היום הירוק יקבעו מספר נקודות ציון, כשהמגזר הציבורי חייב לשמש דוגמא למגזר הפרטי. כך למשל יקבע מועד שעד אליו תאלץ התחבורה הציבורית בישראל לעבור לאנרגיות חלופיות. מועד אחר יקבע כי כל המוסדות הממשלתיים יעברו לצריכת אחוז מסוים מהאנרגיה שלהם באמצעיים חלופיים לנפט. ולציבור הרחב יינתנו תמריצים ממשיים לשימוש באנרגיה חלופית, ממש כשם שכיום ניתנים לו תמריצים כלכליים להשתמש בנפט.

מעבר להיותו צודק וראוי, סדר יום זה הוא עניין מעורר השראה הן כלפי חוץ והן כלפי פנים. החשיבה הירוקה איננה יכולה להיעצר בשתילת פרחים חדשים בכל עונה או במבצע לאיסוף אשפה ביערות פעם בשנה. על רקע הבעיות המעסיקות את כדור הארץ, ההתחממות הפיזית וההתחממות הפוליטית, דומה שהחשיבה הירוקה היא תשובה מוחצת לשניהם גם יחד. סדר יום ירוק הוא בעל עוצמה וכוח אדירים, על אף שלעיתים הוא נראה תמים. החזון הירוק, שעוד בן גוריון היה אחד ממעצביו, עשוי להיות האופן שבו ישראל תתחבר ליעודה המקורי: לשמש חברת מופת לארצות שמעבר לים.

המכוניות הפרטיות בישראל הם ענף כלכלי מרכזי, כל שנה הענף הזה מגלגל עשרות מיליארדי שקלים, מדובר בענף כלכלי שמקיף תחומים רבים, יבוא כלי רכב, דלק, ביטוח, תחזוקה, רישוי, בניית כבישים, חניונים ועוד.

על הענף הכלכלי הזה מרחף "שד" והשד הזה נקרא אופניים חשמליים, למה האופניים החשמליים כל כך מפחידים את בעלי האינטרסים הכלכלים הקשורים לענף הרכב?

התפקיד של כלי רכב הוא להעביר אנשים מנקודה לנקודה בצורה יעילה וזולה. אם משווים בין מכוניות פרטיות לאופניים חשמליים בתוך הערים, אזי אופניים חשמליים הן יעלים יותר, והן זולים לאין שיעור ממכוניות.

אופניים חשמליים, לא צורכים דלק, לא דורשים ביטוח יקר (כמו של אופנועים), זולים לקניה ותחזוקה, לא דורשים מקומות חניה, ולא מזהמים את האוויר. למעשה מדובר בכלי תחבורה עירוני כמעט אידיאלי.

 

איך הפכו האופניים החשמליים לאויבי הציבור?

הטענה היחידה שאני שומע נגד האופניים החשמליים שהם "קוטלים חיים" כלומר מסכנים הולכי רגל, מדובר בטענה שקרית לחלוטין, הן פרטנית והן כללית. עד היום התפרסם מקרה אחד בו אדם איבד את חייו וגם זה לא ברור אם מדובר בתוצאה ישירה מהפגיעה או מסיבוך אחר.

באו נעמיד באותו מבחן את המכוניות, כל שבוע תאונות בין מכוניות פרטיות להולכי רגל הורגות כמה אנשים ופוצעות בצורה קשה עשרות רבות של אנשים. השימוש במכוניות פרטיות הורג באופן עקיף אלפי אנשים כל שנה כתוצאה מתחלואת זיהום אוויר. איך הפכו אופניים חשמליים לקטלניים? לא ברור!

יש בהחלט בעיה והיא התשתיות שמדינת ישראל והעיריות נותנות לתחבורת האופניים, למעשה מדינת ישראל והערים בכלל לא נותנות תשתית לרוכבי אופניים. במדינת ישראל כמעט ואין שבילי אופניים מופרדים מן המדרכה, רוב שבילי האופניים הם סימן על המדרכה, שגורמים להתנגשות בלתי פוסקת בין הולכי רגל לרוכבי אופניים.

היום דרך טיפוסית בתוך הערים מוקצת בערך בצורה הזו 80% מיועדים לנסיעת מכוניות, אוטובוסים ואופנועים, 10% לחניית מכוניות ו10% למדרכות. כל עוד אופניים לא זכו לשימוש נרחב לא הייתה להם השפעה על התנועה במדרכות, אבל כיום ברור לחלוטין שהשימוש המוגבר באופניים לא יכול הימשך על אותם 10% משטח הדרך שמשמש למדרכה, שמשמים בין היתר גם לצבת שולחנות בתי קפה וכדומה.

 

להקצות שבילי אופניים על חשבון המכוניות

המדיניות המסתמנת לדכא את השימוש באופניים היא שגויה ומטופשת, ואני חושד שהמניעים למדיניות הזו לא הכי נקיים מאינטרסים. המדיניות הנכונה היא חלוקה נכונה יותר של השימוש בדרך, במקום 90% למכוניות ו10% להולכי רגל – ל80% למכוניות, 10% לאופניים, ו10% להולכי רגל.

אולי לחלק מהקוראים זה ישמע "חילול הקודש" הערים לא חייבות לספק חניות בצדי הדרכים למכוניות, חניות שמכניסות עשרות מילוני שקלים לעיריות, אפשר וצריך לוותר על חניה בצדי הדרכים

כמובן שאני לא המצאתי כלום, אופניים הם חלק משמעותי מלא מעט ערים באירופה. למשל בקופנהגן(דנמרק), שקבעה החל מסוף שנות ה60 מדיניות ברורה של דיכוי שימוש במכוניות ועידוד השימוש באופניים, וזאת על רקע מחאה של הורים בדנמרק נגד דריסות ילדים ע"י נהגי מכוניות.

מה שאנחנו רואים היום הוא לא פחות מטירוף מערכות, במקום לקדם ולעודד שימוש באופניים חשמליים שהם כלי תחבורה אידיאלי לתנועה בערים, אנחנו רואים קמפיין תקשורתי ולוביסטי לדיכוי השימוש באופניים חשמליים.

 

המשטרה עמדה משעות הצהרים פרוסה בכל רחבי העיר נידות של המשטרה חנו בהפגנתיות על כיכר רבין הרגשה לאורך כל היום שזה מתקרב.

העולים מאתיופיה רואים הפגנות של ימין ושמאל , העירייה לוקחת כסף עבור הפגנות. השמאל והימין משקיע בציוד הגברה, בהבאת סלב. והמשטרה סוגרת את הרחובות המקיפים את הכיכר, ואז יוצא "הקיטור" בחדשות נותנים במה להפגנה.
המשטרה והעירייה ידעו שתהיה הפגנה אבל לתת במה למפגינים עם רמקול שמשהו יוכל לשלוט על המונים באמצעות קול את השכל הזה לא היה לממסד ולמשטרה.

כאשר המפגינים הגיעו לכיכר היה צריך פשוט רמקול אחד שהיה צריך להיות השופר של העדה האתיופית. וכך גם יכול להיות השופר של הממסד והמשטרה. במקום זה המשטרה שלחה פרשים וירתה רמוני הלם לעבר המפגינים. המשטרה פעלה הפוך מהמצופה במקום לכתר ולהשאיר את המפגינים בכיכר הם הוציאו אותם מהכיכר. רק רמקול קטן

פאר ויסנר
יו"ר מפלגת הירוקים

רשימת הירוקים הגישה בקשה לצו מניעה נגד קמפיין שלטי חוצות, אשר עושה שימוש בדמותם של ראשי הרשימות הגדולות. "פגיעה חמורה במפלגות הקטנות, ובהוגנות של מערכת הבחירות"

עוד טוען עו"ד עמיר מלצר, כי קמפיין שלטי חוצות זה מהווה פגיעה בעיקרון השוויון שנקבע בסעיף 4 לחוק יסוד הכנסת. "אין לנו מושג מי עומד מאחורי הקמפיין הזה, כתוב על המודעות שזה שירות לציבור, אבל זה בעיקר שירות למפלגות הגדולות. מדובר בשלטי חוצות ענקיים, בשווי מאות אלפי שקלים ובהיקפי חשיפה אדירים. יש כאן פגיעה חמורה במפלגות הקטנות, ובהוגנות של מערכת הבחירות, אנחנו מאוד מקווים שיו"ר ועדת הבחירות יפסיק את הקמפיין הזה בהקדם ויקבע פיצוי לשאר הרשימות"

לכתבה במעריב לחצו כאן…

התובע טוען כי "קצא"א בחרה לזלזל בזכות שניתנה לה, ולסכן את כלל הציבור" ■ קצא"א בתגובה: "החברה מצרה על הנזק שנגרם ותעשה ככל הנדרש על מנת להשיב את המצב לקדמותו"

התובע הייצוגי הוא יואל חדידה, פעיל סביבתי וחברתי מזה שנים ארוכות שאף היה מועמד מטעם מפלגת הירוקים לכנסת ולעיריית הרצליה, וכיהן במשך כעשור בוועדה הסביבתית של הרצליה.

לכתבה בדה מרקר חצו כאן…

שלי הייתה מועמדת ברשימת הירוקים לכנסת בבחירות 2006, שלי הייתה אמנית ויזמית סביבתית מוערכת ואיכפתית, שתרמה ממרצה ומזמנה לשורה של מיזמים סביבתית מקוריים.

מפלגת הירוקים מביעה צער על לכתה בטרם עת של שלי, ושולחת תנחומים למשפחת פדרמן.

צילום: דרור עזרא

לכתבה על שלי באתר הארץ לחצו כאן…

לראיון בגלובס משנת 2006 עם שלי לחצו כאן…

הנפט הגולמי דלף כתוצאה מתקלה בצינור הנפט של קצא"א ליד באר אורה, כ-20 ק"מ מצפון לאילת. חלק מכביש הערבה נסגר. חשש לפגיעה בבעלי חיים נדירים בשמורת עברונה הסמוכה. "תוצאה ישירה של תכנון לקוי"

ממפלגת הירוקים נמסר: "הנזק הסביבתי מן הדליפה היא תוצאה ישירה של תכנון לקוי שלא מתחשב בסביבה. בתכנון נכון נזקים כאלו היו יכולים להימנע. העובדה שבזמן אירוע כזה אין שר להגנת הסביבה היא כישלון חמור של ראש הממשלה, אנחנו קוראים לראש הממשלה למנות מיד שר, שיטפל באירוע ובתוצאותיו"

לכתבה בוואלה לחצו כאן…