מפלגת הירוקים לא תרוץ בבחירות לכנסת ב2019

21 לפברואר 2019   מאת:

לצערנו הרב לאור בחינה של המצב הפוליטי, היכולת והמשאבים המעטים שיש למפלגת הירוקים קיבלנו החלטה לא להגיש רשימה לבחירות הקרובות.

נציין שקיימנו מגיעים בנוגע לחיבורים עם מפלגות אחרות שלא צלחנו, אנחנו מתנצלים בפני התומכים שלנו שנשארו ללא אפשרות הצבעה בבחירות האלו. אנחנו נמשיך לפועל למען הסביבה באמצעות הנציגים שלנו ברשויות המקומיות

יוזמה ירוקה של חברת אדידס – נעלים מזבל שנפלט מהים

22 לאפריל 2017   מאת:

חברת אדידס מתכוונת ליצר נעלים מפלסטיק ממוחזר שנמצא בים, מדובר בשלושה דגמים של נעלים המיועדות לריצה.

החברה הודיעה היום כי המתכוונת ליצר כמיליון זוגות נעלים כאלו עד סוף שנת 2017 כחלק מן המחויבות לנושאי סביבה.

זו יוזמה מבורכת שראוי שגם חברות בישראל יקחו, ויתרמו בכך לניקוי הים והחופים בישראל מהזבל הרב שאנו זרוקים אל הים.

בעקבות היוזמה של שר האוצר כחלון להוריד מס קנייה לנעלים, אולי זה יהיה רעיון טוב להוריד מס רק למוצרים שיוצרו מחומרים ממוחזרים ובכך לתרום לשמירה על הסביבה ועל הים.

רמזור אחד מספיק

02 לפברואר 2016   מאת:

כל מי שנסע אי פעם בכבישים ברחבי אירופה ודאי שם לב למשהו מוזר. אני לא מתכוון לבניינים ההיסטוריים המרשימים, לא לריאות הירוקות הבלתי נגמרות ואפילו לא לנשים והגברים הלבושים בקפידה. אני מתכוון לרמזורים שבצמתים, או יותר נכון לרמזור שבצומת. משום מה, מהנדסי התחבורה באירופה חושבים שדי ברמזור אחד כדי שהנהגים ידעו אם לעצור או לנסוע. מהנדסי התחבורה בישראל חושבים כנראה שאנחנו מוגבלים יותר, ולכל צומת בכל כיוון הם הצמידו שני רמזורים – האחד לפני הצומת והשני אחריו. האם ייתכן שבצעד זה, במקום להוריד את מספר תאונות הדרכים הם דווקא מעלים אותן?

3027751-poster-p-trafficlight
על-פי מחקר שנעשה במשטרת ישראל, מדינת ישראל נמצאת במקום הראשון והמפוקפק במספר הולכי הרגל שנהרגו בתאונות הדרכים ביחס לעולם המערבי. בשליש מהתאונות שאירעו בשנים האחרונות בארץ היו מעורבים הולכי רגל. כשליש מתאונות אלה מקורן בהתנהגות לא זהירה של הולך הרגל, ואילו שליש נוסף מקורו, על-פי המחקר, באי מתן זכות קדימה של נהגים במעבר חצייה. לא מן הנמנע שאחד הגורמים למצב המזעזע הזה הוא ההחלטה להציב בכל צומת רמזור נוסף אחרי הצומת, המהווה למעשה הזדמנות שנייה לנהג הישראלי לחצות.

חשבו על עצמכם או על נהג לא זהיר שאתם מכירים: אתם מתקרבים לצומת במצב בו האור הצהוב כבר מהבהב. במקרה של רמזור אחד ויחיד, הבא לפני הצומת, חייב הנהג לעצור, שכן מעבר באור צהוב עלול להכניס אותו לצומת כבר באור אדום. במקרה
של שני רמזורים, רב הפיתוי "לגנוב" את הצומת בצהוב, מפני שהרמזור הנוסף נותן הרגשה שיש עוד די זמן לכך. ומי כמו הנהג הישראלי לא ייכנע לפיתוי? יתרה מזאת, במקרה של רמזור אחד בצומת יהיה חייב הנהג לעצור לפני מעבר החצייה בקו העצירה, ולא לאחריו, כפי שהוא נוהג היום. שהרי אם יעצור את רכבו אחרי מעבר החצייה, הוא לא יבחין ברמזור לכשיתחלף לירוק.

הואיל ואנחנו עוסקים בדיני נפשות ממש – אגב, בתאונות הולכי הרגל מעורבים בעיקר ילדים וזקנים – אינני מכביר במילים על החסכון הניכר בעלות הפנסים ובהתקנתם ובצריכת האנרגיה, והשיפור המשמעותי בחזות הרחוב או הסביבה.

שיגרתי עשרות מכתבים לכל הנוגעים בדבר: עיריות ומועצות, עמותת "אור ירוק" ועוד, אך השיא היה במכתב למשרד התחבורה, שם טענו בין היתר כי רמת התחזוקה הנמוכה של מערכת הרמזורים בארץ – בניגוד לרמה הגבוהה הנהוגה במערב אירופה – מחייבת שני רמזורים, למקרה שאחד מהם פוסק מלפעול. חשבתי לעצמי שעל-פי הגיון מעוות כזה, ייתכן שדרושים לישראל גם שני משרדי תחבורה, למקרה, כמו זה אולי, שמשרד אחד פשוט יפסיק לתפקד.

עצות ירוקות לנתניהו ליבוש מקורות הטרור

01 לדצמבר 2015   מאת:

מה לא נכתב ומה לא נאמר כבר על הטרור ועל הדרך האפקטיבית ביותר להלחם בו. המשותף למרבית הרעיונות והמאמצים למיגור הטרור, הן ברמה המקומית והן ברמה הגלובאלית, הוא העובדה שהם מנסים לטפל רק בתוצרי הטרור ולא במקורותיו. הם מנסים להרוג את היתושים במקום לייבש השלוליות שבהן הם צומחים. צריך וחובה להלחם בחורמה בטרור ובטרוריסטים בכל מקום ובכל שעה, אך במקביל חייב להיעשות מאמץ גלובאלי אמיתי לייבש את המקורות המזינים אותו, ובעידן הכלכלה הגלובאלית והטרור הגלובאלי המקור הזה הוא אחד: הפטרו-דולרים.

נתניהו בועידת האקלים פריז

נתניהו בועידת האקלים פריז

המאמץ של ממשל בוש מאז ה- 11 בספטמבר להפצת הרעיון הדמוקרטי כדרך למלחמה בטרור ראוי להערכה, פחות בגלל הצלחתו ויותר הודות לניסיון שלו לגעת בשורש הדברים. לא ברור עוד מה יעלה בגורל המלחמה בעיראק ועל כל פנים מוקדם מדי להתנבא, אך ברור שישנה דרך נוספת. בין המלחמה היסודית באמצעות הפצת ערכי הדמוקרטיה, שגם אם תצלח בוודאי תארך עוד זמן, לבין המלחמה היומיומית, הקונבנציונלית, הכמעט סיזיפית בכל תא טרור ברחבי הגלובוס, יש את דרך ביניים, הדרך הירוקה: פיתוח אנרגיות חלופיות לאנרגית נפט. צמצום התלות של העולם המערבי בנפט תוריד עד למינימום את המשאבים האדירים המועברים לארגוני טרור על-ידי חלק מן המשטרים האסלאמיים ובכך תצמצם את פוטנציאל ההרס שלו באופן משמעותי; מעבר לעטיפה האידיאולוגית המשווקת על-ידי מטיפי הג'יהאד, הטרוריסט עצמו מופעל לרוב על-ידי תמריצים כלכליים, ויכולתו להזיק היא בין היתר פונקציה של משאביו החומריים. זו אינה משאלת לב תמימה או הזויה. שבדיה, ארה"ב ועוד מדינות רבות כבר הכריזו על כוונתם לפטור את כלכלותיהן מהתלות ההרסנית בנפט לטובת אנרגיות חלופיות.

לישראל, כמי שחווה באופן האינטנסיבי ביותר את הטרור, שמור מקום של כבוד במערכה זו, ולכך מצטרפות שלוש סיבות: ראשית, ישראל היא מדינה קטנה ושטופת שמש, קרי מקור אנרגיה ירוק, במשך 11 חודשים בשנה.
שנית, ישראל היא מעצמת מחקר ופיתוח מן המתקדמות בעולם בכלל ובתחום של האנרגיות החלופיות בפרט.
שלישית, בישראל, בניגוד לארצות הברית, אין לובי חזק של תאגידי נפט המעכבים את פיתוח האנרגיות החלופיות בשל החשש שהוא יפגע במקור הכנסתם הנוכחי.
הודות לכל אלה ישראל צריכה ויכולה להוביל מגמה עולמית זו, שבוודאי עוד תגבר, ולשמש עבורה דוגמא ומופת. כחלק מהחזון לשני העשורים הקרובים צריכה ממשלת ישראל להכריז כי תוך 10 שנים היא תוריד את צריכת הנפט שלה בלפחות 50%. בכך היא תמחיש לעולם המערבי הלכה ומעשה כי התמכרותו המסוכנת לנפט היא לא יותר מאשר הרגל מגונה ו/או עצלות מבישה.

כמובן שהמעבר לאנרגיות חלופיות אינו יכול להיעשות ביום אחד. במסגרת אימוץ סדר היום הירוק יקבעו מספר נקודות ציון, כשהמגזר הציבורי חייב לשמש דוגמא למגזר הפרטי. כך למשל יקבע מועד שעד אליו תאלץ התחבורה הציבורית בישראל לעבור לאנרגיות חלופיות. מועד אחר יקבע כי כל המוסדות הממשלתיים יעברו לצריכת אחוז מסוים מהאנרגיה שלהם באמצעיים חלופיים לנפט. ולציבור הרחב יינתנו תמריצים ממשיים לשימוש באנרגיה חלופית, ממש כשם שכיום ניתנים לו תמריצים כלכליים להשתמש בנפט.

מעבר להיותו צודק וראוי, סדר יום זה הוא עניין מעורר השראה הן כלפי חוץ והן כלפי פנים. החשיבה הירוקה איננה יכולה להיעצר בשתילת פרחים חדשים בכל עונה או במבצע לאיסוף אשפה ביערות פעם בשנה. על רקע הבעיות המעסיקות את כדור הארץ, ההתחממות הפיזית וההתחממות הפוליטית, דומה שהחשיבה הירוקה היא תשובה מוחצת לשניהם גם יחד. סדר יום ירוק הוא בעל עוצמה וכוח אדירים, על אף שלעיתים הוא נראה תמים. החזון הירוק, שעוד בן גוריון היה אחד ממעצביו, עשוי להיות האופן שבו ישראל תתחבר ליעודה המקורי: לשמש חברת מופת לארצות שמעבר לים.