קל מאוד לבחון אם העיר הרצליה ממחזרת יותר, מאז שהוכנסו לעיר הפחים הכתומים, הסגולים, הכחולים ועוד כמה צבעים שאולי שכחתי.
הדרך לבחון את היא ע"י בדיקה של הנתונים הכמותיים של האשפה שנשלחת להטמנה, וזה בדיוק מה שעשיתי.
מתברר כי עד לפני שנה בעיר הרצליה לא שקלו את האשפה שנשלחת להטמנה, והשקילה החלה רק בספטמבר 2012, לפי הנתונים שקיבלתי מן העירייה, אין בעצם שינוי מהותי בכמות האשפה שנשלחת להטמנה.

מן הנתונים הללו עולה שחודש יולי 2013, שלגביו יש את הנתונים האחרונים כמות האשפה שנשלחה להטמנה היא השנייה הגובה ביותר השנה אחרי מרס.
ככול הידוע לי ביולי האחרון הפחים בכל צבעי הקשת כבר נפרסו ברחבי העיר, כלומר שפרויקט המחזור לא הוריד כלל את כמויות האשפה.
עוד אינדיקציה לכישלון הייתה בישיבת המועצה לפני כמה שבועות, בה התבקשנו לאשר הוספה תקציב ענקית של 3 מיליון שקל לתקציב פינוי האשפה, מדובר בהוספה של 20% לסעיף תקציבי שאומר להיות הכי יציב בתקציב העירוני.
ששאלתי מדוע התוספת נאמר לי כי העירייה נאלצת לעשות פינוי אשפה של שלוש פעמים בשבוע, ולא פעמיים כפי שהם צפו שיקרה עם תחילת פרויקט המחזור.
המשמעות היא, שהעירייה השקיעה בפרויקט המחזור, ולא קיבלה שום תוצאת בשטח, לא בהפחתה של כמות האשפה שנשלחת להטמנה, וגם לא בהפחת מספר ימי הפינוי.

למה זה נכשל?

לדעתי, היו כמה סיבות לכישלון שנובעות מאי הפרדה לפסולת יבשה ורטובה

1. המשרד להגנת הסביבה יצא בזמנו עם קמפיין להפרדת אשפה, הקמפיין דיבר על שני פחים, אחד ירוק ושני חום, החום לאשפה רטובה וירוק לכל השאר.
   הכוונה היית שבכל בית יהיו שני פחים, וכך באופן פשוט מפרידים את הפסולות, הפח עם הפסולת הרטובה יכול לשמש כפסולת אורגנית ואילו הפח לפסולת יבשה למיון ולמחזור. פשוט וקל.
   בהרצליה הלכו בדרך שונה לחלוטין, אין הפרדה לפסולת רטובה ויבשה כמו שהמשרד להגנת הסביבה ממליץ, יש כמה וכמה קטגוריות, ולא רק זאת בחלק מן העיר לא הוסיפו פחים כתומים לכל בניין, ואם מישהו רוצה להפריד את האריזות הוא צריך ללכת לפח מיוחד שנמצא לפעמים במרחק מאות מטרים. בקיצור לא פשוט ולא קל.
2. עניין הפחים הוא די משמעותי גם בהיבט הסברתי, כל התושבים נשארו עם הפחים הישנים, לחלק הוספו פחים כתומים. זה הוביל רבים להישאר עם הרגל לשפך את הזבל לפח הישן ולא להתחשב בפח הכתום הנוסף. כפי שאפשר לראות מן הנתונים מאמצי הסברה שהעירייה עשתה לא נשאו פרי מן הסיבה הפשוטה שאין שלא היה שינוי פיסי בפחים.
3. עניין נוסף זו הדרישה מרוב האזרחים לעבור ממצב שהם לא מפרידים פסולת בכלל בתוך הבית, למצב שהם מפרידים ל5 או 6 קטגוריות. זה מצב קיצוני שיגרם לאדישות לרוב האנשים, וגם קושי לוגיסטי לאתר מקום בבתים להפרדה הזו, זאת במקום מצב שמפרידים לשניים.
4. היה כאן ניסיון לחיסכון, במקום להקים מערך פינוי פסולת רטובה ופסולת יבשה, רצו להישאר עם מערך הפינוי הקיים ולגבי המחזור להשתמש במערך פינוי של חברות פרטיות ללא עלות.

אני כמובן לא שולל את מרכזי המחזור שמאפשר הפרדה לכמה וכמה קטגוריות אבל אלו צריכים להיות בנוסף להפרדה הבסיסית לפסולת רטובה ויבשה.
אגב, הערים השכנות שלנו, רמת השרון, רעננה וכפר סבא, קיבלו את הנחיה של המשרד להגנת הסביבה, והן גם זוכות למענקים במיליונים מן המדינה.
בעיריית הרצליה, חשבו שהם יותר חכמים מכולם וניסו להמציא שיטה חדשה, ונכשלו. האמת, זו תפיסת עולם שאני רואה לא פעם בעיריית הרצליה, יהירות חסרת היגיון, ולא פעם דברים נעשים בדרכים עקומות במקום לתקן אתם, משקרים לציבור, או משתמשים בדורסנות, לי זה קרה לא פעם.
במקרה הזה, הנתונים לא משקרים, גם נותני הטמנה וגם תוספת התקציב

קראתי השבוע מאמר בהארץ של איזה אדריכל שכתב מאמר תמיכה מגוחך בבנייה החדשה בת"א, כמה דברים שאני רואה חשיבות להתייחס אליהם:
1. נגיד שאנחנו מקבילים את הטענה שהחול חם מידי ובלתי שמיש, אם אני עושה חשבון ונניח שהחול לוהט במשך כל שעות היום בקיץ (12 שעות ביום) אני מקבל שחודש אחד מ12, אז בגלל שבחלק קטן מאוד מהשנה החול לא שמיש צריך לוותר על לפחות כ-5 דונם חוף? אין בזה שום היגיון

המשך »

המלצה הכי טובה שלנו היא לוותר על המדורה, ולחוגג את החג במפגש חברתי ללא מדורה.

עיקר המלצותינו הן, לקיים מדורה בחבורה גדולה, להימנע ממדורה גדולה ולהדליק רק גזעים וקרשים מעץ מלא ללא צבע"
להלן המלצות המשרד להגנת הסביבה משולבות בכמה המלצות נוספות שלנו:

1. אין להשליך למדורה חומרי פלסטיק וניילונים – יש להימנע מלזרוק למדורה כוסות, צלחות וסכו"ם חד פעמי מפלסטיק וכלים מקלקר. שריפתם של חומרים אלה גורמת לפליטה של חומרים מסרטנים ובנוסף מלווה בריחות רעים.
2. אין לשרוף תחליפי עץ מלא כמו מלמין, M.D.F ופורמייקה יש להימנע מתחליפי עץ מאחר ובתהליך ייצורם כולל ערבוב עם דבקים שונים הפולטים לאוויר בעת שריפתם חלקיקים המכילים חומרים מסוכנים ומלווה בריחות רעים.
3. אין להשליך למדורה עצים צבועים בצבע או בלכה.
4. אין להשליך למדורה חומרים מסוכנים – כגון אסבסט, מוצרי אלקטרוניקה, זכוכיות ואבנים. כל אלו עלולים להתפוצץ מחומה של האש ולהוות סכנה לחוגגים סביב המדורה.
5. מומלץ לחגוג בחברותא – זאת על מנת ל"חסוך" זיהום אוויר, למשל מדורה משולבת של שתי כיתות.
6. מומלץ להימנע ממדורת גדולות – מדורה בגובה התחליתי של מטר אחד היא בהחלט מספיקה
7. מומלץ לא לשבת קרוב למדורה ולא בכוון שאליו פונה העשן, כדי להימנע משאיפה מיותרת של מזהמים.

ועוד המלצות כלליות למדורה ידידותית לסביבה:

• בבחירת האתר להדלקת המדורה הקפידו על שטח נקי וחשוף: אין להדליק מדורה ביער, מתחת לעצים ולא סמוך לשדה קוצים העלול להתלקח. כמובן שגם מרחק בטחון משטח בנוי לא יזיק.
• דאגו לתחום את המדורה בשורת אבנים שתגביל את התפשטות האש.
• בתחילת הערב אפשר להסביר לילדים על נושא התחממות הגלובלית, ועל החשיבות הרבה להתנהג באופן שמפחית את זיהום האוויר.
• לחוגגים בחוף הים: מדורה בחוף הים ניתן להבעיר אך ורק בתוך כלי קיבול, כגון חצי חבית או כל מיכל מתאים אחר. יש לדאוג לכיבוי מוחלט עם סיום המדורה ולהעברה למיכל אשפה. בזמן המדורה יש לדאוג שלא יתעופפו כלים חד פעמיים, שקיות פלסטיק, אריזות למיניהן ומפיות נייר אל החוף ואל הים. בחושך קשה יהיה לנקות את כל הפסולת שהתעופפה. יש לדאוג לאמצעים מספקים וחזקים לאיסוף הפסולת במהלך ועם סיום המדורה.
• חשוב! הכינו מראש אמצעים לכיבוי אש: מקור מים, חול ולמי שיכול – מטף נייד עשוי תמיד להועיל.
• עצים למדורה: הקפידו על שימוש בענפים יבשים בלבד, ללא עלוות ירק. עשו שימוש בפסולת עץ נקייה ממסמרים, ברגים ופלסטיק. הימנעו מכריתת עצים ושיחים. בסביבתכם ניתן למצוא מספיק ענפים יבשים ופסולת גזם שמותר לעשות בהם שימוש למדורה.
• סוף טוב: בסיום הקומזיץ, הקפידו לוודא את כיבוייה המוחלט של המדורה. יש לכסות את הגחלים במים או חול. גחלים עלולים לשוב ולהתלקח לאחר לכתכם.
• משאירים את השטח נקי: אוספים את כל השאריות משטח המדורה לתוך שקיות אשפה ומעבירים אותן למכולות האשפה הסמוכות.

יש לזכור כי רבבות מדורות ביום אחד הם מקור זיהום משמעותי ביותר, העשן וגזי החממה שנפלטים במהלך המדורה אינם "נעלמים" אלא מוספים עומס על המערכת האקולוגית הרגישה של כדור הארץ שממליא עמוסה.

ממשלת ישראל החליטה להשקיע מיליונים בבניית שוברי גלים בחופי ישראל להציל כביכול את מצוקי הכורכר, וכך "למנוע" סכנת חיים, בשנים האחרונות טבעו למוות לפחות 47 אנשים בחופים עם שוברי גלים, בגלל זרמים שהם יוצרים, קראו כאן, באותו הזמן נהרג בחור אחד ממפלות כורכר בחוף.

מכאן נשאלת השאלה מדוע ממשלת ישראל מקדמת תוכנית שתקטול עוד חיים של אנשים ועוד מתרצת את זה שמדובר בפרויקט "הצלת חיים:? התשובה פשוט נדל"ן במיליארדים!

עשיתי מחקר קצר באינטרנט על טביעות שהיו בשנים האחרונות רק לגבי חופים עם שוברי גלים ואלו התוצאות:
11 אנשים טבעו באשקלון
19 אנשים טבעו בתל אביב
3 אנשים טבעו בהרצליה
8 אנשים טבעו בנתניה
6 אנשים טבעו בחוף הכרמל(חיפה)

תודה ל hnn.co.il

אשקלון
אפריל 2008, בן 30 טבע בחוף דלילה באשקלון
http://www.ashkelon-news.co.il/page.php?name=Article&sid=1600

אוגוסט 2008, בן 80 טבע בחוף המרינה באשקלון
המשך »