כתבתו של נועם בר שלום מהיומן "צבע הכסף", 10.3.13, על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לבטל את היתר הבניה לטיילת בחוף זבולון בהרצליה. למורת רוחה של עירית הרצליה (וגם יעל גרמן) ולשביעות רצונם של פעילי החופים..
חבר מועצת העיר מטעם הירוקים דרור עזרא, תקף בעקבות ההחלטה את חברת הכנסת הטרייה יעל גרמן, שעד לפני מספר חודשים עוד כיהנה כראש עיריית הרצליה: "מדובר בכישלון חרוץ שלה ושל מהנדסת העיר לשעבר דניאלה פוסק", אמר, "גרמן שמה על הפרוייקט הזה את כל כובד משקלה וביקשה להשקיע בשדרוג הטיילת כ-16 מיליון שקל לפחות. היתר הבנייה שהוצא בזמנו היה ברשות הרישוי, באישור ראש העיר ומהנדס העיר בלבד, מבלי שנידון בוועדה זו או אחרת, כך שגם חברי מועצת העיר לא ידעו על כך דבר, שלא לדבר על תושבי העיר שבוקר אחד התעוררו לקול עבודות הטרקטורים במקום".
עוד הוסיף עזרא כי "התוכנית שביקשה גרמן לקדם חלה 10-20 מטר מקו החוף ולכן כללה קביעת יסודות בעומק של 12 מטר מתחת לאדמה. פסק הדין עושה צדק לאחר כשנתיים של התדיינות בוועדות ערר ובתי משפט וחושף את התנהלות ראש העיר בזמנו"
אנחנו ניהלנו מאבק עיקש נגד בניית הסוללה, אנחנו טענו כי הסוללה הזו מיותרת, בגלל שבסיס המצוק באפולוניה מוגן בצורה מצוינת מגלי הים. מול החוף ישנם כמה שורות של ריפים שעליהם נשברים הגלים, ובנוסף יש על החוף את הריסות המבצר שנפלו לפני מאות שנים אשר מגינים על המצוק.
והנה מתברר ששלוש שנים לאחר בנייתה חלק משמועתי מן המבצר פשוט קרס, וזו הוכחה ניצחת שהסוללה הזו מיותרת לחלוטין.
אני מכיר את החוף הזה היטב קרוב לשלושים שנים, המפולת שהייתה היא המפולת הכי גדולה שהייתה ב20 שנים האחרונות באזור המבצר.
ב20 שנים האחרונות בנו את המרינה והייתה במקום גריעת חול רצינית במשך שנים ובכל זאת לא הייתה מפולת חמורה כזו.
השינוי המרכזי באפולוניה לא הייתה המרינה אלא פתיחת הגן הלאומי, במסגרת הפיתוח של הגן הלאומי חוסלה הצמחייה הרבה שכיסתה את המצוק. חיסול הצמיחה הזה גרמה להגברת המפולות מדרום למבצר ובכלל לשינוים מהותיים במצוק, שינוי שכנראה גרם למפולות האחרונות.
מדובר במחדל גדול ביותר של רשות הטבע והגנים, במקום לתקן הדברים אנשי הרשות פנו לפתרון הקל האשמה של גלי הים, יזמו וקידמו את הסוללה הזו שטענו בתוקף שתציל את המבצר. היום אנשי רשות הטבע והגנים טוענים בתוקף באותה יהירות כי לא גלי הים הם הבעיה אלא הגשם וזה מה שגרם למפולת הזו.
הסוללה הזו הרסה את אחד החופים היפים והמיוחדים בישראל, גרמה נזקים חמורים ביותר לחופים מדרום ומצפון, עלתה למשלם המסים בעיר הרצליה 3 מיליון שקל וכל זאת לשווא, לא נמנעות מפולות ולא נמנעת סכנת החיים.
אם זה לא מחדל אז אני לא יודע מה זה מחדל, אם זה לא פשע סביבתי אז אני לא יודע מה זה פשע סביבתי
יותר מ30 אלף צפיות לסרטון בן של 7 דקות מפאנל בחירות בתיכון אליאנס, מה בסרטון הזה עורר כל הרבה אמוציות אצל כל כך הרבה אנשים?
מערכת החינוך שלנו חולה רבים יאמרו את זה, תלמידים, הורים ואפילו מורים, לגבי מה המחלה של מערכת החינוך יש ויכוח נוקב. ואני חושב שכאן הסרטון נגע בנקודה רגישה, שהביא כל הרבה אנשים להגיב אליו.
יש תפיסה שרווחת במאה ומשהו שנים האחרונות, שילדים הם "חומר גלם" נכנסים ל"מפעל" בית הספר, שבסופו של פס היצור יצאו אזרחים צייתנים, עם ידע שהשלטון סבור שצריך להטעין את מוחתיהם. כמובן בתהליך היצור כמו כל תהליך יצור, יש "דפקטים" שנפלטים שלא ראוי שיצאו מפס היצור.
תפיסת פס היצור אולי מתאימה ליצור שולחנות, שאת "הדפקטים" ביניהם אפשר למחזר, אבל אינה מתאימה לבני אדם.
השולחן לא יחזור למפעל ויגיד למנהלי המפעל טעיתם, אבל התלמיד שנפלט כן יחזור ויוכיח שהשיטה שגויה. זה מה שהיה כאן, כפי שפאר ויסנר אמר בסרטון, הוא חווה בדיוק את הדחייה הזו, ולא רק שהדחייה הזו של המערכת לא ריסקה אותו אלא חישלה אותו, הפכה אותו לאיש עסקים מצליח לראש של מפלגה, ולסגן ראש העיר הגדולה בישראל.
אני חייב לומר שאני חוויתי חוויה דומה, גם אני לא התאמתי למנטאליות של פס היצור של בתי הספר, וחוויתי את היכולות של מערכת החינוך לפועל כמערכת דיכוי למי שאינו מתאים.
במשך עשרות שנים מערכת החינוך ראתה בשתי תכונות חזות הכל, צייתנות ויכולת שינון, מי שהצטיין בכך זכה להיות פאר המערכת, ומי שלא נזרק לא פעם לשולים.
היום בעידן המחשב והאינטרנט בכל כף יד, כבר מיותר לשנן מידע חסר ערך ולא מעניין, וכאן נשאלת מה הטעם וההיגיון, בהליך "בקרת איכות" של הציונים? לדעתי, אין בהם שום טעם, הציונים הם בעיקר ליכולת שינון, שהיום אינה כל-כך חשובה.
וכאן, כאשר נשמט השטיח מהבסיס הרעיוני של בתי הספר, בעיקר התיכונים, מה שנשאר זה להפוך את בני הנוער לצייתנים, ודרך לעשות את זה היא ע"י דיכוי בעונשים ושיטות אחרת.
אמנם ברור לי שכאשר יש כיתה של 40 בני נוער, יש צורך במשמעת, ואני בהחלט מבין את הדילמה של המורים, ואני יודע שרבים מהם בתוך המערכת מתוך תחושת שליחות ואחריות לעצב את דור העתיד, אבל לא די במורים טובים ורצון טוב שלהם, המערכת עצמה צריכה להיות צודקת והגיונית.
לדעתי, עידן שבתי ספר הם בית חרושת לציונים והכנסה תלמידים לתבניות עברו מן העולם, ביתי ספר צריכים להוריד מאוד את הדגש על יכולת השינון, בתי ספר צריכים לחזק ולפתח תוכנות אופי, ערכי מוסר, ויכולת לקבל החלטות בבני הנוער, תוך הבנה שבני אדם הם שונים וצריך להתייחס אליהם באופן שונה, כדי לממש את הכישרונות שלהם.
כפי שלא פעם מתגלה האנשים פרצי הדרך של האנשות הם דווקא אלו שלא גילו צייתנות, "מרדו" במערכת ולא הלכו בתלם, אנשטיין, טלסה, ג'ובס, גייטס, ועוד רבים אחרים שבזכותם האנושיות מתפתחת.
לסיום, אני מכיר את פאר ויסנר שנים רבות, לא פעם כאשר הוא רואה עוולה של השלטון הוא לא שותק ואומר את שלו בתקיפות והוא עשה זאת לא פעם בהצלחה בנושא סביבתיים, וזה בדיוק מה שהוא ראה כאן. לדעתי הוא צדק לחלוטין שהוא הציף את הנושא בפומבי. יש לזכור שמדובר בנערים בוגרים בני 18 שקיבלנו עונש שאין בו היגיון, ולא ברור מה האפקט החינוכי שבו.
בכלל צריכים לחשוב כיצד מגיעים בבתי הספר לאווירה טובה ושלווה בין התלמידים והמורים בלי צורך להפעיל מנגנוני דיכוי, של משמעת ועונשים.
RSS
